קרנית פלוג בנק ישראל
צילום: יצחק הררי

פלוג: "העולם צפוי להיות פחות מסביר פנים ליצוא הישראלי"

נגידת בנק ישראל על הסיכונים בפני הצמיחה: "נצטרך לעבוד קשה כדי להציג צמיחה כמו בעבר"
גיא בן סימון | (3)

"העולם צפוי להיות פחות מסביר פנים לייצוא הישראלי בשנים הבאות", כך אמרה היום נגידת בנק ישראל קרנית פלוג במסגרת הכנס השנתי של מכון אהרון למדיניות כלכלית בבינתחומי.

הדברים נאמרים באותו שבוע בו טורקיה קוראת לחרם ערבי על ישראל ולצד זאת יעדי ייצוא של השוק הישראלי, כמו מדינות האיחוד האירופי, ניצבות בפני אתגרים על  רקע נתוני מאקרו חלשים מהצפוי.

"העולם יהיה פחות מסביר פנים ואנו יודעים שהצמיחה בישראל מתואמת עם הצמיחה הגלובלית", אמרה פלוג ומנתה את הגורמים שמניעים את הצמיחה, ואלו שצפויים להיות פחות רלוונטים. "סעיף הגידול בשנות הלימוד - הליך זה מגיע לידי מיצוי ותרומתו לצמיחה תהיה בעתיד נמוכה, אם בכלל. זה למשל חלק מהגורמים שממתנים את הצמיחה, מה שאומר שנצטרך לעבודה קשה יותר כדי להציג קצב צמיחה כמו בעבר".

האם הממשלה מתמודדת עם אתגרי הצמיחה והעוני?

"הממשלה מתמודדת במידה מסוימת אך לא מספיק. לטווח הארוך, מה שנעשה עד עכשיו ודאי לא יבטיח המשיך צמיחה ברת קיימא שתחלחל לכלל האוכלוסיה. עשינו כברת דרך שהביאה לצמצום העוני, יחד עם זאת כאשר אנו מסתכלים על אי השוויון מבחינת הכנסה נטו – הוא עדיין גבוה, וגם הפריון לא מדביק את הפערים. צריך להגיע לשיפור מתמשך בפיריון. הבסיס הוא העלאת רמת ההון האנושי, שיפור התשתיות – בעיקר בתחבורה הציבורית – אבל גם צריך לזכור כי גם אם כל הדברים הללו ייעשו עדיין יש אוכלוסיות שמודרות מתחום התעסוקה".

"אנו רואים עלייה באי שיוויון בהכנסה הפנויה מ-2002 עד 2009 וירידה של שיעורי העוני ואי השיוויון בהכנסה הפנויה מאז ועד כה. מבחינת פילוח לאוכלוסיה, שיעורי העוני נותרו גבוהים בקרב האוכלוסויה בה אין מפרנסים כלל, ואף מפרנס אחד.  שיעורי העוני גבוהים מאד בקרב האוכלוסיה החרדים והערבית ושיעור נמוך בקרב האוכלוסיה היהודית. מי שנכנס בשנים האחרונות לשוק העבודה אלו אנשים עם כושר השתכרות נמוך. צמצום הקצבאות הביאה להפחתה באי השיוויון אך חלק מהמצטרפים לשוק העבודה במיוחד במשפחות גודלות, אלו אנשים בעלי כושר השתכרות ברמה נמוכה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משה ג. 24/05/2018 12:39
    הגב לתגובה זו
    במקום לשמש כפרשן תדאגי שהשקל יחלש, אז העולם יסביר יותר פנים ליצוא מישראל.
  • 2.
    ישראל נאחס גדול מה שהם נוגעים נהרס (ל"ת)
    העולם יודע 24/05/2018 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל 24/05/2018 10:59
    הגב לתגובה זו
    במקום לשפר את לימודי היהדות כדי ששר החינוך ישפר את ה"לימודי" קודם.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?