פרוטרום
צילום: יח"צ

אורי יהודאי: "הפעילות בישראל לא תפחת במשך ה-3 שנים הקרובות"

"אחד התנאים שלי למיזוג, היה להגדיל את הפעילות בישראל ככל שניתן בשנים הקרובות - אני לא זונח, ולא נוטש את ישראל" - לראיון המלא
ערן סוקול |

"מניית IFF תירשם למסחר בישראל ותהיה החברה בעלת שווי השוק השני בגודלו בתל אביב. בנוסף, הפעילות בישראל לא תפחת במשך ה-3 שנים הקרובות" כך אמר הבוקר אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום בראיון ל-Bizportal בקשר להודעת המיזוג של החברה עם IFF. "אחד התנאים שלי למיזוג, היה להגדיל את הפעילות בישראל ככל שניתן בשנים הקרובות - אני לא זונח, ולא נוטש את ישראל".

הבוקר דיווחה פרוטרום כי חברת IFF האמריקאית תרכוש את פרוטרום תמורת כ-6.4 מיליארד דולר, לפי שווי פעילות של כ-7.1 מיליארד דולר (לכתבה המלאה). כאשר בעלי המניות צפויים לקבל עבור כל מניה כ-71.2 דולר (כ-258 שקל) וכ-0.25 מניות של IFF אשר נסחרת כיום תמורת כ-142.2 דולר למניה - כלומר בנוסף לתמורה במזומן יקבלו בעלי מניות פרוטרום מניות IFF בשווי כ-128.3 שקל, אשר בסך הכל משקף לעסקה פרמיה של כ-11.6% על שער הבסיס של המניה הבוקר (לפי שער הדולר הנוכחי). לאחר ההודעה על העסקה, שאלנו את מנכ"ל פרוטרום מספר שאלות.

האם פעילות פרוטרום תישאר בארץ?

חשוב לי מאד הפן הציוני ויש בעסקה מחויבות חוזית שלי ושל IFF כי הפעילות בישראל לא תפחת במשך ה-3 שנים הקרובות. מעבר למחויבות החוזית, אחד התנאים שלי באופן אישי למיזוג, היה להשאיר את הפעילות בישראל ולהגדיל אותה ככל שניתן בשנים הקרובות. המטה של החברה יהיה בניו-יורק, אבל אנחנו מחויבים להמשיך להגדיל את הפעילות בישראל. יש יתרונות גדולים לפעילות בישראל כגון כוח אדם מצוין, מפעלים שרכשנו בחודשים האחרונים, חוק עידוד השקעות הון והטבות מס, כל אלו יביאו להערכתי את IFF להגדיל את ההשקעות בישראל וליצור עוגן ישראלי משמעותי. מבחינתי זה היה אחד השיקולים הכי חשובים בבחירת השותף למיזוג.

האם IFF צפויה לבצע רישום בישראל?

כן. אנחנו בהחלט נרשום את IFF למסחר בבורסה בישראל, החברה צפויה להיות השנייה בגודלה בבורסה הישראלית (אחרי טבע), כך שיש בעסקה מחויבות ישראלית, ציונית חזקה.

מה הביא אותך למכור?

IFF היא אחת החברות המובילות בעולם והפעילות שלה איננה חופפת לפעילות פרוטרום, אלא משלימה אותה. כלומר העסקה תיצור סינרגיה שלהערכתי תשיא ערך לחברה הממוזגת. זה היה אחד השיקולים המרכזיים לעסקה. הרבה מאד מהתחומים שאנחנו נמצאים בהם, IFF לא נמצאת בהם וליהפך. גם בבחינת הלקוחות הגדולים של IFF, אין חפיפה, שכן אנחנו התמקדנו בלקוחות הקטנים והבינוניים. צריך להדגיש שהתהליך הזה ייקח זמן, ולהערכתי לא יפחת מ-5 חודשים.

אתה לא מרגיש שאתה למעשה זונח את הדרך של התעשייה הישראלית לטובת אקזיט?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?