איזה רובוט יחליף אותך?

כ-66 מיליון עובדים ברחבי העולם נמצאים בסכנת החלפה; איזה סקטור ניצב בפני האתגר הגדול ביותר. ומה דרגת הסיכון בישראל?

ליאור נחום | (7)

עולם האינטליגנציה המלאכותית צובר תאוצה ומרכז עניין רב בקרב רבים ברחבי העולם. חברות רבות מתעניינות בתהליכי אוטומציה שעשויות להגדיל את התפוקה שלהן בעשרות אחוזים וזאת מבלי להשתמש באחד המשאבים היקרים ביותר שקיימים היום בעולם והוא כח אדם.

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) בו חברות כ-35 מדינות מפותחות כולל ישראל שולח נורת אזהרה בוהקת ביותר לעובדים ברחבי העולם. לפי דוח שפרסם הארגון כ-14% או כ-66 מיליון עובדים נמצאים בסכנת החלפה על ידי רובוטים בשנים הקרובות. הארגון מציין שהמשרות המדוברות הינן בעלות יכולת אוטומציה גבוהה ולכן יוכלו בקלות יחסיות להיות מוחלפות על ידי מחשב.

הדוח מראה בנוסף כי אין אחידות בין המדינות והתחזית שונה משמעותית בין מדינות שונות בארגון. לדוגמא, הראה המחקר שערך הארגון כי בסלובקיה כ-33% מהעבודות הינן בעלות יכולת אוטומציה ואילו בנורבגיה רק כ-6% מהמשרות עשויות להיות מוחלפות על ידי מכונות בעתיד הקרוב. הדוח הראה באופן כללי כי עבודות במדינות נורדיות הינן יחסית בעלות סיכוי נמוך יותר להפוך לאוטומטיות בהשוואה לשאר המדינות בארגון ואילו במזרח אירופה המצב הפוך, שם קיים אחוז גבוה יחסית של משרות שיש יכולת קלה יחסית להפוך אותן לאוטומטיות.

ישראל תפסה לה מקום טוב באמצע ונמצאת במקום ה-15 בדרגת הסיכון מתוך 32 המדינות שהשתתפו במחקר. יצוין כי המחקר נערך בקרב 32 מדינות מתוך 35 המדינות החברות בארגון.

כשנכנסים אל עומק הנתונים מבינים כי משרות שנדרשות בהן רמות כישורים נמוכות ומשרות בהן גיל העובדים נמוך יחסית בעלות סיכון גבוה יותר להפוך לאוטומטיות. הסיכון הגבוה ביותר צפוי במשרות מסקטור האוכל המהיר, תחום הניקיון וענף הבניה.

התחזית של הארגון, שנראית קודרת על פניה, דווקא מציגה תמונה אופטימית יותר בהשוואה למחקרים שונים שבוצעו בעבר. מחקר שבוצע ב-2013 באוניברסיטת אוקספורד ניבא כי כ-47% מהעבודות בארצות הברית עשויות להיות מוחלפות על ידי מחשבים בעתיד הקרוב. מחקר נוסף שנערך באפריקה מציג תמונה לפיה עד לשנת 2038 או לכל המאוחר 2042 האוטומציה הרובוטית תהיה זולה משמעותית מתשלום שכר לעובדים מקומיים.

במידה והתחזיות תתממשנה, הטכנולוגיה תעבור משוכה נוספת בדרך להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. הרובוטים כבר בימים אלו מתחילים לתפוס חלק מהנוף כאשר ניתן לראות רובוטים שמשמשים כמורים מחליפים בחלק מהמדינות באירופה או את מנכ"ל אמאזון שהתהלך באחד מהכנסים הבינלאומיים לצד רובוט בצורת כלב.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ליבי 23/04/2018 13:31
    הגב לתגובה זו
    שמישהו יגיד את האמת בפנים
  • 4.
    מעניין שהoecd מתעסק בזה במקום במגפת האיסלאם (ל"ת)
    אייל בורט 07/04/2018 12:37
    הגב לתגובה זו
  • סשה ברון כהן 07/04/2018 14:37
    הגב לתגובה זו
    מעניין שבישראל מתעסקים באיום האירני במקום בהסתה הדתית המשתוללת ומאיימת להחזיר את ישראל מאות שנים אחורה
  • 3.
    יובל 07/04/2018 12:33
    הגב לתגובה זו
    אף רובוט לא יחליף אף בן אדם. אתם נהנים להפחיד אנשים?
  • מה עם נהגי מוניות ? (ל"ת)
    גיל 08/04/2018 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    iRobot 07/04/2018 09:28
    הגב לתגובה זו
    20 שנה
  • 1.
    עידו 07/04/2018 08:37
    הגב לתגובה זו
    כל מהות הכתבה זה לפרסם את חברת ההשמה. פשוט עלבון לבוא ולמרוח שורות על גבי שורות של אותו קשקוש מבלי להביא דוגמאות ולהכנס לפרטים. אם חברת ההשמה מתנהלת כמו יצירת התוכן, כנראה שסופה ידוע וקרוב מאוד
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.