דריכות לקראת הודעת הריבית של הפד' הערב
הערב בשעה 20:15 (שעון ישראל) תתפרסם החלטת הריבית הראשונה של הפד' בראשות הנגיד החדש ג'רום פאואל. אם לא יהיו הפתעות הערב הריבית צפויה לעלות ב-0.25% ל-1.75%-1.5%. עיני המשקיעים יהיו נשואות לעדכון הרבעוני של תחזיות הצמיחה, האינפלציה והריבית, כאשר אופטימיות הנגיד בנאומו לקונגרס לפני כחודש תדלקו ספקולציה שתוואי הריבית יעודכן כלפי מעלה.
רונן מנחם, מזרחי טפחות: "העלאת הריבית הינה תרחיש ששוקי ההון והכספים מגלמים לחלוטין ולכן כשלעצמו לא ישפיע על השווקים. תשומת הלב תינתן לעקום התפזורת. אם העקום יצביע על 3 העלאות ריבית (התרחיש הבסיסי) סביר כי לא תהיה לכך השפעה של ממש ותשואות הפדיון אולי ירדו קצת, לאחר הריצה האחרונה. מנגד, אם החציון יצביע על 4 העלאות ריבית (התרחיש המשני) ייתכנו בתגובה ירידות של מדדי המניות ועליות של תשואות הפדיון; אפשר שהתשואה ל-10 שנים תבחן רף של 3% (או קצת יותר) במקרה זה".
עפר קליין, הראל ביטוח ופיננסים: "להערכתנו, התחזית לצמיחה תעודכן קלות כלפי מעלה (לאחר העדכון המשמעותי שחל בדצמבר), אך למרות החלפת חלק גדול מהחברים בוועדה של הפד', תוואי הריבית החזוי של הפד' לשנה הקרובה יישאר ברובו ללא שינוי. כלומר, עוד 2 העלאות ריבית בלבד השנה. כאשר קצב הגידול עד כה בשכר ובאינפלציה לא מצדיקים להערכתנו האצה בתוואי הריבית, במיוחד לנוכח אי-הוודאות סביב תגובת שותפות הסחר של ארה"ב להודעת המכסים של הנשיא. אם יהיה שינוי בתוואי הריבית, סביר שהוא יהיה בטווחים הארוכים יותר של התחזית - שם תחזית הפד' נמוכה משמעותית מתחזית השוק".
אלכס זבז'ינסקי, מיטב דש: "אנו מעריכים שהתחזית ל-3 עליות ריבית תשמר בהסתמך על הסיבות הבאות: אומנם קיימים אינדיקטורים מקדימים שמצביעים על האפשרות של עלייה באינפלציה, אך סביבת האינפלציה עולה בינתיים באטיות והסיכון להתחממות יתר נמוך. צריכים לזכור שאינפלציה באמת גבוהה לא הייתה בארה"ב כבר יותר מעשרים שנה. גם המשקיעים פחות מוטרדים מהתפרצות האינפלציה. בסקר האחרון של Bank of America בקרב המשקיעים המוסדיים לשאלה מה הסיכון הגדול ביותר לאג"ח, 32% הצביעו על הגידול בהנפקות, 28% על עליית הריבית ורק 12% ציינו עלייה באינפלציה כסיכון עיקרי".
- הצעת חוק בארה"ב לחייב חברות לדווח על פיטורים בעקבות ה-AI
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.zamirco 21/03/2018 14:07הגב לתגובה זופריצת קוו צוואר באזור 10000$ יוציא את התבנית לפועל עם יעד לשיא באזור 19000$ - הודעת הפד בערב + נושא הפטרו-דולר שכרגע לא במנסטריים החדשותי , עלולים להצית את התבנית לדעתי .
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
