בשוק המט"ח: האירו נפל וסגר ברמה של 3.994 שקלים
האירו היציג המשיך לאבד גובה גם היום וסגר בירידה של כ-0.3% מול השקל לרמה של 3.994 שקל לאירו. מדובר בפעם הראשונה מזה כשנה שהמטבע האירופי סוגר מתחת לרף 4 שקלים. הדולר היציג ננעל ללא שינוי אל מול השקל ונקבע על 3.754. המטבע הבריטי סיים בעלייה של כ-1% מול השקל וננעל ברמה של 4.687.
כזכור, אתמול פרסם בנק ישראל את יתרות המט"ח שברשותו לחודש ינואר לפיהן אלו עלו לראשונה מעל 100 מיליארד דולר. נציין כי בנק ישראל מבצע רכישת דולרים מעת לעת, בין היתר, על מנת לתמוך ביצואנים. חציית הרף כעת מגיעה כשברקע עולה הביקורת נגד התכנית של בנק ישראל בטענה שהיא יוצרת עיוותים בשוק.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTמלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית
הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.
כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.
בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא
סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.
ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק.
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTמלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית
הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.
כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.
בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא
סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.
ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק.
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.
