לשפשף את העיניים: לא תאמינו כמה מחזיקים הגופים המוסדיים באג"ח של טבע

בשנים האחרונות המוסדיים הסתערו על כל אג"ח שזז, אך את של טבע, חברה שהם מכירים היטב, הם פספסו בענק
תומר קורנפלד | (7)
נושאים בכתבה טבע

שוק האג"ח המקומי רותח. הגופים המוסדיים מסתערים על כל נייר מדורג אשר נכנס לקטגוריה של "דרגת השקעה". לכן - מאוד מפתיע שדווקא ההחזקה באיגרות החוב שהנפיקה חברת טבע - ההחזקה הינה אפסית. תיקון - ההחזקה הכוללת של המוסדיים באיגרות חוב של טבע מסתכמת ב-15 מיליון דולר בלבד.

הגופים המוסדיים בארץ מכירים היטב את חברת טבע - החברה הגדולה ביותר בבורסה המקומית במונחי שווי שוק. לכל אחד מהגופים יש אנליזה פנימית על חברת התרופות, אנליסטים סל סייד סוקרים את החברה ואין אדם שלא מכיר את החברה. לכן - תמוה מאוד מדוע המוסדיים מתרחקים מהאג"ח של טבע אשר סיפק עד כה תשואות נאות.

את בדיקת ההחזקה באג"ח של טבע ערך Bizportal בשיתוף עם אתר stocker.co.il אשר עוקב ומנתח את החזקות הגופים המוסדיים. לאחרונה הודיעה טבע כי בכוונתה לבצע פידיון מוקדם של אג"חים בהיקף של מיליארד דולר במטרה להקטין את הוצאות המימון שלה. מהלך זה ייצא אל הפועל בשבועות הקרובים והגופים המוסדיים כלל לא ייהנו מכך.

בשנים האחרונות פעלה טבע להקטנת החוב הפיננסי שלה בצורה משמעותית. הקטנת החוב באה למרות חלוקת הדיבידנדים הנדיבה ורכישת המניות במסגרת תוכנית לרכישה עצמית של מניות. מה שהוביל להקטנת החוב של טבע היה העובדה כי בשנים האחרונות לא ביצעה רכישות משמעותיות.

בסוף 2012 מצבת החובות של טבע עמדה על 14.7 מיליארד דולר. בסוף 2013 היקף החובות ירד ל-12.2 מיליארד דולר ובסוף 2014 היקף החובות עמד על 10.3 מיליארד דולר. ככל שמהלך הפירעון המוקדם יבשיל וייצא אל הפועל - הרי שהחובות של טבע ימשיכו לרדת גם בשנת 2015 (בהנחה שלא תתבצע רכישה משמעותית). 

בעשור האחרון ביצעה טבע סידרה של רכישות משמעותיות. בשנת 2006 רכשה את איווקס תמורת סכום של 7.4 מיליארד דולר, בשנת 2008 רכשה את באר תמורת 7.5 מיליארד דולר, ב-2010 נרכשה רציופארם תמורת כ-5 מיליארד דולר  ושנה מאוחר יותר נרכשה ספאלון תמורת 6.8 מיליארד דולר.

את הרכישות מימנה טבע באמצעות איגרות חוב ארוכות. כך למשל, בשנת 2006 כאשר רכשה טבע את איווקס הנפיקה איגרות חוב לתקופה של 30 שנה. הריבית שנקבעה בעסקה עמדה על 6.15%. אילו המוסדיים היום מחזיקים את איגרות החוב האלו - פרט לעובדה שהיו נהנים מריבית שנתית של 6.15% - הם היו נהנים מעליית ערך ההשקעה בצורה משמעותית מאחר והיום הן נסחרות בתשואה ברוטו לפידיון של 4.14% בלבד. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איגרות החוב של טבע נהנות מדירוג גבוה על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות המובילות  אשר משקף אמון רב לגבי יכולת החזר החוב של החברה. עבור המשקיעים המוסדיים,  אשר מחפשים להגדיל את התשואה בסביבת הריבית האפסית, השקעה באיגרות החוב של טבע - יכולה לעשות את העבודה. אמנם האג"ח של טבע צמוד לשער הדולר - אך ניתן לבצע פעולות גידור כדי לנטרל את השפעת המטבע. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כשמחזיקים כל כך הרבה במניה מוותרים על האגח (ל"ת)
    איציק 15/02/2015 13:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איזו כותרת צהובה (ל"ת)
    צהוב 15/02/2015 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חסר קישור לאג"ח -קצת מעוף לא יזיק (ל"ת)
    haky1 15/02/2015 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ובמה המוסדיים כן השקיעו את כספינו? אצל תשובה הספר. (ל"ת)
    ישראלי 15/02/2015 12:08
    הגב לתגובה זו
  • תשובה הוא ספר מצויין אבל יקרן (ל"ת)
    דינו 15/02/2015 18:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נחום 15/02/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
    אם הייתם מדברים עם האנשים הנכונים הייתם רואים שהמוסדיים רצו להשתתף אבל לא קיבלו נתח. כל ההנפקות בוצעו בחו"ל והאג"חים נרשמו למסחר בחו"ל ולא בארץ. הגופים בארץ פשוט לא קיבלו הזדמנות לקנות בהנפקה - התחרו מול גופים גדולים מידי.
  • 1.
    טבע היא מניית בלוף כמו האגח שלה. (ל"ת)
    טוב עשו 15/02/2015 12:02
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.81%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”