לבייב מסתער: אפריקה אישרה תוכנית בייבק לאג"חים - 400 מיליון שקל

חברת ההשקעות רוצה לנצל את המשבר ברוסיה והלחץ על האג"חים בכדי להקטין את החוב ומשדרת למשקיעים כי אצלה העסקים כרגיל
תומר קורנפלד | (20)
נושאים בכתבה אפריקה

חברת אפריקה מנסה לשדר למשקיעים כי אצלה עסקים כרגיל. חברת ההשקעות שבשליטת איש העסקים לב לבייב מדווחת הבוקר על תוכנית לרכישה עצמית של איגרות חוב - המסגרת לרכישה העצמית שאושרה עומדת על 400 מיליון שקל.

איגרות החוב של אפריקה ישראל סבלו בחודשיים האחרונים ממומנטום שלילי חד בעקבות הצניחה החריפה בשער הרובל מול הדולר. בדומה לכלכלית ירושלים - גם לאפריקה השקעות חשיפה גדולה לרוסיה דרך חברת הבת אפי פיתוח שכל נכסיה ממוקמים במוסקבה.

לאפריקה ישראל יש מזומנים כדי לעמוד בהתחייבויותיה בשנתיים הקרובות, אך על רקע הצניחה במחירי איגרות החוב - רוצה החברה לנצל זאת על מנת להקטין את החוב במחירים הזדמנותיים.

כך למשל, אפריקה אגח כו נסחר בתשואה ברוטו של 16.8%, אפריקה אגח כז נסחר בתשואה ברוטו של 15.7% ואפריקה אגח כח שהונפק ממש לאחרונה נסחר בתשואה ברוטו של 17%. אם וככל אפריקה תחליט על ביצוע הרכישה העצמית, הדבר עשוי לייצר לה רווח הון (חשבונאי) מאחר ואיגרות החוב נסחרות עמוק מתחת לערך ההתחייבותי שלהן (פארי).

נזכיר כי אין מדובר בתוכנית הראשונה של החברה לרכישת אג"ח. בחודש דצמבר אישרה החברה תוכנית שכזו בהיקף של עד מיליארד שקל, בינואר 2013 אושרה תוכנית בהיקף של עד 700 מיליון שקל ובינואר 2014 אושרה תוכנית לרכישת אג"ח בהיקף של עד 400 מיליון שקל. למרות התוכניות של החברה - עד כה לא ביצעה החברה רכישות משמעותיות בשוק.

בחברה מציינים ביחס לרכישה כי הדירקטוריון בחן את תזרים המזומנים של החברה לשנתיים הקרובות. עוד מציינת החברה כי למרות שהתוכנית תקטין את יתרות המזומנים שבידי החברה - לא יהיה בביצוע הרכישות כדי לפגוע ביכולת של החברה להמשיך ולפעול במתכונת הקיימת או לעמוד בהתחייבויותיה.

לסיכום, כותבת החברה כי המהלך עשוי להניב תשואה רעיונות עודפת על פני השקעות אחרות ולחסוך בצורה משמעותית בהוצאות מימון עתידיות. לאור האמור, מציינת אפריקה כי רכישת איגרות החוב מהווה הזדמנות עסקית וכלכלית ראויה לחברה.

קיראו עוד ב"אג"ח"

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    שי 29/12/2014 16:53
    הגב לתגובה זו
    מעליה של 5 אחוז לירידה של 5 אחוז אויייייי
  • 14.
    אגח 29/12/2014 11:15
    הגב לתגובה זו
    קונה במחירים גבוהים אגח לא סחיר כמו דוראה,אולימפיה,מטיס קפיטל, סיאלו, רילון,סנטראל יורו, סיביל ג'רמני, לידקום, חבס ואחרים. עסקה תמורת מזומן באמצעות חבר בורסה. מוכר כמגן מס. פרטים במייל: [email protected]
  • 13.
    הטייקון 29/12/2014 10:23
    הגב לתגובה זו
    מי שקונה אפריקה לעולם לא יפסיד בשערים הללו משום שלבייב עושה ויעשה הכל לשלם לכולם מבחינה עסקית הוא מצליח מאוד בשנים האחרונות מה שאומר שאפריקה שווה הרבה יותר לפי דעתי אפריקה תגיע לשווי שוק אדיר בעתיד
  • 12.
    תברחו!!!! ומהר!!!! (ל"ת)
    קורא 29/12/2014 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    רן 29/12/2014 09:03
    הגב לתגובה זו
    הם רצים בכל העולם בשביל 8-10% תשואה, בונים בפולין וקונים בסלובקיה , יש להם באגחים של עצמם 1 17%-20% תשואה והכי חשוב המימון הכואב שרובץ עליהם מתבטל בכל יחידה שתרכש , לבייב חייב להבין שרכישת אגח גם עם זה מכספו הפרטי תהיה חכמה יותר מהזרמה לחברה בדילול
  • מסכים איתך, זה עניין כדאי מבחינה כלכלית והחכמים מישמים. (ל"ת)
    אנליסט עממי 29/12/2014 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ערן 29/12/2014 08:57
    הגב לתגובה זו
    אז תעלה ב 100 אחוז ל 800... חחחחחח מה עם המשקיעים משנת 2010 משער 3600? מה עם משקיעי 2011 משער 2800?? מה עם משקיעי 2012 משער 1000? חחחחח מחקתם את כולם
  • אשפה בעצמך 29/12/2014 10:19
    הגב לתגובה זו
    מקווה שאתה מושקע בשורט במנייה, כדי שתפשוט רגל!
  • יואל הממנגל 29/12/2014 10:15
    הגב לתגובה זו
    תמצא לך עיסוק אחר נראה לי שאתה מנסה לתפוס רכבת שכבר נסעה
  • 9.
    האנליסט 29/12/2014 08:48
    הגב לתגובה זו
    המיליארד שבע מאות שאישרו לא מספיק???,כידוע רוב החברות שביצעו בייבק של אגחים אחרי המשבר הגיעו להסדר חוב כולל קרדן אלביט הדמיה ועוד
  • 8.
    בן 29/12/2014 08:40
    הגב לתגובה זו
    של חברות במשבר, בעשרות ומאות מיליונים, שבסוף בקושי מומשו והחברות הגיעו לחדלות פירעון.. בדיחה.
  • 7.
    לביא 29/12/2014 08:37
    הגב לתגובה זו
    בסוף החלטתי ללכת על 5,000 שקל אבל העדר כבר רץ
  • 6.
    tam 29/12/2014 08:31
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לו. הטייקון היחיד שסופר את המשקיעים שלו
  • 5.
    תרגיל מתוחכם להחזיר את המשקיעים לתוך מלכודת דבש (ל"ת)
    מישל 29/12/2014 08:20
    הגב לתגובה זו
  • במשך השנים מי שעקב זה נעשה אינספור פעמים (ל"ת)
    אכן צודק 29/12/2014 09:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כמו תמיד העדר מסייע לטייקונים להתעשר (ל"ת)
    משקיע 29/12/2014 08:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ואיזה מסכנים המשקיעים (ל"ת)
    ואלה? 29/12/2014 08:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ללבייב 29/12/2014 08:05
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לשאר הטייקונים לא אשכח שלבייב פתח רת הטרנק ב2008 למרות שפסגות תקעו לו סכין בגב.
  • 1.
    ספר רק עושה הטעיות (ל"ת)
    לא מאמין 29/12/2014 08:02
    הגב לתגובה זו
  • הטייקון 29/12/2014 10:49
    הגב לתגובה זו
    יעשה
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.