מחאת הרכב מצליחה? מוסכניקים יחויבו להציע לפחות שני סוגי חלקי חילוף
נראה
בפתח הישיבה דחה יו"ר הוועדה ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) את הטענות כי הוועדה מעכבת את ההצעה, ואמר כי הובהר לחלוטין שאנשי הוועדה עושים את מלאכתם נאמנה ונמשיך לקיים דיונים בהצעה בצורה אינטנסיבית, עד לסיום הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
במהלך הדיון היום אישרה הוועדה את הפרק העוסק ברישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים. במסגרת אישור הפרק אישרה הוועדה סעיף צרכני מהותי, שנועד לחייב את המוסכים להציע ללקוחות מגוון של מוצרי חלקי חילוף. לפי ההצעה, המוסכים יציעו ללקוחות לפחות שני סוגי חלקי חילוף מתוך הבאים: מוצר מקורי, מוצר משופץ או מוצר תחליפי. החובה לא תחול במקרים של טיפול בתקלות שבמסגרת האחריות או על טיפול בתקלות סדרתיות (ריקולים).
מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, התייחס לכך ואמר כי מטרת הרפורמה היא להוזיל גם את מחירי החלפים ולפתוח את השוק לשימוש במוצרים איכותיים וזולים. הוא הוסיף כי המשרד מתכוון לפתוח בקמפיין תקשורתי שיגביר את המודעות בקרב הצרכנים, כדי שיידעו שהם רשאים לקבל במוסכים לא רק חלקים מקוריים ויקרים אלא גם חלפים זולים יותר ולא פחות טובים. עוד אמר יצחקי כי הקמפיין נועד גם להעלות את המודעות לכך שניתן לקבל הצעות מחיר מפורטות לפני טיפולים, ולבצע השוואת מחירים גם בענף המוסכים.
- פנס קדמי לרכב עולה בארץ 3,000 שקל - באירופה הוא עולה 800 שקל; למה?
- קבעו סטנדרט חדש? מנגנוני המיגון של BYD מרחיקים גנבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר איגוד המוסכים, רונן לוי, הזהיר מפני מקרים שבהם המוסך לא יציע ללקוח חלק שהוא לא יודע על קיומו, ואז הוא יהפוך לעבריין.
יו"ר חטיבת החלפים לרכב באיגוד לשכות המסחר, יוסי סקורניק, אמר כי המקורות של מעל ל-90% מהחלקים ידועים, והמקרים שלוי מדבר עליהם הם בודדים.
הוועדה אישרה היום סעיפים נוספים הנוגעים לדרישות בהן יצטרכו לעמוד בעלי המוסכים כדי לקבל רישיון לניהול מקצועי של מוסך, וכן אישרה פרק שנועד להקים ועדה מייעצת לשר האוצר לרישוי מנהלים מקצועיים של מוסכים.
בוועדה יהיו חברים 3 עובדי משרד התחבורה שאחד מהם הוא היו"ר, עובד משרד הכלכלה, ושני עובדים בעלי רישיון מנהל מקצועי של מוסך שימונו לפי המלצת איגוד המוסכים. בתום הדיון אמר היו"ר ברוורמן כי בשבוע הבא תקיים הוועדה ישיבה נוספת בהצעת החוק, וכי בכוונת הוועדה לקיים ישיבות נוספות גם בימי ראשון וחמישי, שאינם ימי כנסת רגילים, כדי לסיים את הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית בהקדם.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
