אין הפתעות: הריבית במשק נותרה על 0.75%, ולפי התחזית - לא תטפס בקרוב

בהתאם לתחזיות, בנק ישראל מותיר היום את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.75%, זאת למרות החולשה הכלכלית במשק הישראלי והפחתת הריבית על הפקדונות בגוש האירו. תחזיות חטיבת המחקר: בצמוד לפרסום הריבית, פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל את התחזית הרבעונית. להערכת חטיבת המחקר, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח ב-2.9% בשנת 2014, וב-3% ב-2015. שיעור האינפלציה בשנה הקרובה (המסתיימת ברבעון השני של 2015) צפוי להסתכם ב-1.6%. בסוף 2014 צפויה ריבית בנק ישראל לעמוד על 0.75%, ובמרוצת 2015 היא צפויה לעלות: בעוד שנה הריבית צפויה לעמוד על 1%. ואלו הסיבות אותן מציינת הוועדה המוניטארית להותרת הריבית ללא שינוי: 1. מדד המחירים לצרכן עלה במאי בשיעור של 0.1%. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת בגבול התחתון של היעד אך צפויה לרדת אל מתחת לגבול זה בחודשים הקרובים. עם זאת, הציפיות לשנה מכל המקורות נמצאות בתחום היעד, והציפיות לטווחים הארוכים נמצאות בקרבת מרכז היעד. 2. תמונת הפעילות הריאלית העולה מהנתונים והאינדיקטורים שנוספו החודש מצביעה על כך שהמשק ממשיך לצמוח בקצב מתון, בדומה לזה של המחצית השנייה של 2013. נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון עודכנו כלפי מעלה, אך ישנם סימנים להתמתנות בצמיחת הצריכה הפרטית, וביצוא הסחורות נמשך הקיפאון על רקע התמתנות בסחר העולמי. 3. בחודש האחרון התחזק השקל מול הדולר ב-1.3%, מול האירו ב-1.4%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי הוא התחזק ב-1.4%. מתחילת השנה התחזק השקל במונחי השער האפקטיבי ב-1.2%. 4. הבנק העולמי הפחית החודש את תחזית הצמיחה העולמית ל-2014 בעיקר על רקע נתוני הרבעון הראשון בארה"ב. ה-ECB נקט החודש כמה צעדים של הרחבה מוניטרית, בעוד בארה"ב נמשך תהליך ה-tapering ובבריטניה נתן הבנק המרכזי אינדיקציות ראשונות לכך שייתכן כי ההתאוששות תלווה בהעלאת ריבית כבר בסוף 2014. 5. מחירי הדירות המשיכו לעלות במארס-אפריל, וקצב עלייתם השנתי עלה למעל 8%. קצב נטילת המשכנתאות נותר גבוה תוך שמירה על יציבות במדדי הסיכון במשכנתאות החדשות שירדו בעקבות צעדי המפקח על הבנקים. ברבעון הראשון של השנה נרשמה האטה בנתוני התחלות וגמר הבנייה, כמו גם במספר העסקאות. למרות עלייה קלה החודש, המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני מצויים ברמה נמוכה מזה תקופה ארוכה. אורי גרינפלד מפסגות: "ההחלטה להשאיר את הריבית על קנה על אף ההפתעה השלילית במדד מאי והחלשות הדולר נובעת משתי סיבות עיקריות: הראשונה, המשך העליות במחירי הדיור והשניה, הרצון לשמור על תחמושת מונטארית. כדאי לזכור, כפי שבנק ישראל מציין בהודעתו, שהאינפלציה צפויה לרדת אל מתחת לרמה של 0.5% בחודשים הקרובים ויתכן שבנק ישראל שומר את הפחתת הריבית כתגובה לירידה זו. אנחנו עדיין מעריכים שהריבית תורד פעם נוספת במהלך החודשים הקרובים." אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים תמיר פישמן: "בנק ישראל נמצא בין הפטיש (שוק הדיור הגואה ) והסדן, (שקל חזק מהרצוי). בעוד שני אלו עומדים אחד מול השני נאלץ בנק ישראל להתבונן בנתוני צמיחה ואינפלציה , נתונים אלו לא ברורים מספיק , והנתונים סותרים. אף שאני חושב שהחלשת המטבע ועידוד הצמיחה חשובים יותר בחר כאן בנק ישראל במדיניות של " בואו נשב ונמתין" והחשש מהמשך עליית מחירי הנדל"ן ממשיך להשפיע על השיקולים. לטעמי האחריות על שוק הדיור הגואה היא מחוץ לסט הכלים הנוכחי של בנק ישאל וזאת בשל הריבית העולמית הנמוכה. לעומת זו מדיניות אגרסיבית של החלשת המטבע יכולה לתרום רבות לכלכלה הישראלית ככל וליצוא בפרט. אף על פי כן נוכח נתוני הצריכה הפרטית אשר ממשיכים להציג האטה משמעותית ופגיעות מגזר הייצוא נוכח השקל החזק יחייבו את בנק ישראל להוריד ריבית באחת הישיבות הקרובות". ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "הריבית הנמוכה חיונית לכאורה מחד גיסא על מנת לטפל בשער הדולר הנמוך ובההאטה הכללית במשק. מאידך גיסא, ונסיון חמש השנים האחרונות הוכיח זאת, כי אי העלאת הריבית תמשיך תוסיף שמן למדורת הנדל"ן. לכן הנני מציע, כפי שהצעתי במהלך השנתיים האחרונות ריבית דיפרנציאלית: ריבית נמוכה כללית שהינה אכן חיונית להמשך הפעילות הכלכלית במשק ומצד שני ריבית גבוהה יותר ללוקחי משכנתאות מעל 750 אלף שקלים, זאת על מנת לשמור על יציבות שוק הנדל"ן. אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בהלמן אלדובי: "למרות שבנק ישראל לא הוריד הפעם את הריבית, אנו מניחים שנתוני המקרו והאינפלציה האפסית תאלץ את בנק ישראל להוריד את הריבית בחודשים הקרובים. האינדיקאטורים הכלכליים שפורסמו לאחרונה היו מעורבים, ולא מחייבים את בנק ישראל לנקוט בפעולה מסוימת כבר עכשיו. כמו כן, התחזקות מחיר הנפט בתקופה האחרונה, על רקע המתיחות בעיראק, עשויה להביא לעלייה מסוימת באינפלציה, וגם אם מדובר בעלייה זמנית, זה נותן מרווח לבנק ישראל לשמור על נשק הריבית. מנגד, השקל, שהוא שיקול חשוב מאוד בהחלטות הריבית, ממשיך להתחזק, ולכן אנחנו מאמינים שהסיכוי לשינוי בריבית הוא עדיין כלפי מטה".