יום האישה הבינלאומי: יותר עניות ופחות עובדות, מה ההכנסה החציונית?

לתשלומי העברה ומסים יש השפעה חיובית בצמצום העוני והיא רבה יותר אצל נשים משהיא אצל גברים
אבי שאולי |
נושאים בכתבה יום האישה

לקראת יום האישה הבינלאומי (8.3) ערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר לגבי מצב הנשים בישראל. המחקר נערך לבקשת חברת הכנסת עליזה לביא יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. מן הנתונים ניכר שלגזענות כלפי נשים יש השלכות כלכליות משמעותיות.

שיעורי העוני בקרב נשים גדולים משיעוריהם בקרב גברים. לאחר תשלומי העברה (על ידי ביטוח לאומי) ומיסים (הטבות מס שונות) הפערים מצטמצמים מאוד, ותחולת העוני בקרב נשים גדולה ב-1.5% בממוצע מזו שבקרב גברים.

ההסבר לתופעה זו הוא שהשפעתם של תשלומי העברה ומסים בצמצום העוני רבה יותר אצל נשים משהיא אצל גברים. עם זאת, היעילות של תשלומי ההעברה והמסים בצמצום העוני קטנה עם השנים.

בגילי העבודה העיקריים, היינו בין גיל 30 לגיל 60, ולאחר תשלומי העברה ומסים, אין כמעט פער בתחולת העוני בין גברים לנשים. בקבוצת הגיל שמעל 60 גדל הפער בתחולת העוני בין גברים לנשים. הפער מתרחב בקבוצת הגיל שמעל 70 ומגיע לכ-7% לפני תשלומי העברה ומסים ול-4% אחריהם. הדבר עשוי להצביע על כך שהסדרי הפנסיה של נשים פחותים בערכם מאלה של גברים.

שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה

שיעורי ההשתתפות של נשים בכוח העבודה היו קטנים משיעורי ההשתתפות של גברים שנים רבות, אולם הפער הצטמצם בשנים האחרונות. בשנת 2010 הפער בין נשים מועסקות לגברים מועסקים היה 7%, לעומת פער ממוצע של 14% במדינות OECD.

בשנת 2012 היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים בנות 15 ומעלה 58.1%, לעומת 69.3% בקרב הגברים. הפערים מתבטאים גם במספר שעות העבודה של נשים לעומת אלה של גברים: בשנת 2012 שיעור הנשים המועסקות במשרה מלאה.

פערי שכר

51.4% מהשכירים הם גברים ו-48.6% נשים. מספר שנות הלימוד הממוצע של גבר שכיר הוא 13.8, ושל אישה שכירה 14.2. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש של גבר שכיר היתה 10,953 שקל, ושל אישה 7,244 שקל, כלומר, אישה שכירה הרוויחה 66.13% בממוצע משכרו של גבר שכיר. ההכנסה החציונית ברוטו לחודש של אישה שכירה היתה 5,489 שקל, ושל גבר שכיר 7,774 שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

הפערים גדולים אף יותר בין נשים יהודיות לנשים ערביות: הכנסתה של שכירה באוכלוסייה היהודית היתה 7,509 שקל, ואילו של שכירה באוכלוסייה הערבית היתה 4,956 שקל פער של 34%.

בעשירונים התחתונים שיעור הנשים השכירות גדול משיעור הגברים השכירים, וככל שמתקדמים בעשירונים שיעור הנשים השכירות הולך וקטן.

תקבולי פנסיה

מתוך בני ה-20 ומעלה ל-64% יש הסדר פנסיה 60% מהנשים לעומת 69% מהגברים. גם בקרב הבלתי-מועסקים שיעור הנשים שיש להן הסדר פנסיה קטן משיעור הגברים 23% לעומת 36%. בקרב בני ה-65 ומעלה רק ל-30% מהנשים יש הסדר פנסיה, לעומת 52% מהגברים.

בנוסף, יש הבדלים ניכרים בין גברים ונשים בפנסיות שלהם. הפערים מתבטאים בשיעור הנשים שמקבלות פנסיה גבוהה לעומת שיעור הגברים שמקבלים פנסיה כזאת. בקבוצה של מקבלי פנסיה שגדולה מ-7,500 שקל שיעור הגברים הוא כ-70% ושיעור הנשים הוא כ-30%.

התמונה מתהפכת בקבוצה של מקבלי פנסיה שקטנה מ-3,000 שקל: בקבוצה זו שיעור הנשים הוא כ-70% ושיעור הגברים הוא כ-30%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.