האם 2014 תהיה שנת הביטקוין? "כרגע המטבע בעיקר מחפש גושפנקא"
שנת 2013 הסתיימה אתמול והותירה אחריה שיאים רבים שנשברו בבורסות ברחבי העולם. מדד הדאו ג'ונס התייצב על 16,576 נקודות, רמתו הגבוהה ביותר מאז 1995. מדד ה-S&P 500 עלה אתמול ב-0.4% לשיא. אבל מי שגנב את ההצגה בשלבים מסויימים של השנה הוא דווקא המטבע הוירטואלי - הביטקוין. מנכ"ל atrade ישראל, אורן אלדד, שוחח עם Bizportal על הטרנד החם של 2013:
"שנת 2013 למעשה המשיכה את המומנטום שהחל שנה קודם לכן בביטקוין. אנחנו מאמינים כי עיקר העלייה הייתה בשל סוג של 'הייפ' בשוק ההון ובקרב הציבור. במשך 5 שנים המטבע היה ידוע לקהילה ספציפית ומצומצמת מאוד, ובשנת 2013 הציבור הרחב החל להיחשף למטבע - והוא נסק. הביטקוין עלה מאות אחוזים והגיע למחיר של מעל 1,300 דולר בשיא. יחד עם זאת, מאמצע דצמבר ראינו איך ערך המטבע מתרסק".
הטלטלות הקשות עליהן מדבר אורן החלו כאשר ממשלת סין אסרה על מוסדות פיננסיים לסחור במטבע. בעקבות האיסור, הבנק הסיני BTC China הודיע כי יפסיק את המסחר והמטבע צלל מייד ביותר מ-50% למחיר הנמוך מ-500 דולר למטבע ביטקוין אחד. אחרי סין, גם הודו מיהרה להוציא אזהרת מסחר בביטקוין וגם אירופה הצטרפה לאזהרות.
"אין שום תעוד מי מחזיק בו, למי הוא מכר ומי קנה"
אורן מסביר שהבעיה העיקרית היא ש"המטבע הזה, הוא איננו של מדינה. אין לו ערך אמיתי. לא ברור עדיין איך לעכל אותו. אם זו בועה שתתפוצץ או לא. הביטקוין תוכנן כך שלא ניתן להפיק יותר מ-21 מיליון מטבעות וכיום ישנן 12.2 מיליון מטבעות שנכרו. בנוסף, אחד האלמנטים הבעייתיים ביותר של המטבע הזה היא שאין לו שום תיעוד של מי מחזיק בו, למי הוא מכר ומי קנה. אין שום דרך לעקוב אחריו ולאכוף את זה, ולכן יש בעיה קשה של הלבנת הון וארגוני פשע והאקרים שפורצים וגונבים. יש לפתור את הבעיות הללו לפני שיהפוך לנחלת הכלל".
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוקטובר השנה סגרו הרשויות הפדרליות בארה"ב את 'דרך המשי' - השוק השחור המקוון שקיבל ביטקוין כתשלום. מפעיל האתר, רוס אולבריכט, טען כי הממשל החרים 173 אלף מטבעות בשווי של 99 מיליון דולר. המחלקה הכלכלית של מדינת ניו-יורק שקלה השנה להנפיק רישיון למסחר במטבעות וירטואלים ואפילו הסנאט האמריקני קיים דיון בנושא הביטקוין. ואולם למרות הפעולות הללו נגד הביטקוין, שערו של המטבע נסחר היום (1.1.14) סביב 830 דולר למטבע.
לגבי שנת 2014 אורן נזהר ממתן הצהרות חד-משמעיות. "המטבע מתאפיין בתנודתיות רבה ולכן קשה לדעת למה לצפות. המתחרים שלו, שקמו אחריו, גם שעריהם עולים, בתמיכתו, ומתחיל להסתמן איזשהו כיוון. למעשה, השאלה המרכזית היא אילו החלטות יקבלו לגביו הבנקים המרכזיים. אם תהיה רגולציה של המדינות - היא תיתן גושפנקא למטבע. הכשר. זה יגרום לאנשים לרצות להחזיק בו והשער דווקא יעלה. בסופו של דבר,יש עוד הרבה בעיות לפתור עד שהמטבע יהיה אמין ויציב. כרגע ,ראה כי הביטקוין נהנה מטרנדיות - וטרנד עלול להיות דבר חולף.
- 4.שנת 2023 ביט קוין אחד שווה 27 אלף דולר, פספוס. (ל"ת)פספוס 29/03/2023 09:13הגב לתגובה זו
- 3.אפשר לחזור לזמן הזה ולקנות?? (ל"ת)פספוס 29/03/2023 09:13הגב לתגובה זו
- 2.מירי 12/01/2014 11:39הגב לתגובה זוככה תקבלו את הביטקוין הראשון שלכם, אתר שמחלק כל שעה: http://freebitco.in/?r=114607
- 1.שומר נפשו ירחק ומי שכל כך רוצה להמר שילך לקזינו ויהנה (ל"ת)ציון 01/01/2014 11:36הגב לתגובה זו

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.
