ממשיכים לברוח: הציבור פדה 114 מיליון שקל מהקרנות המנייתיות

קצב הגיוסים בקרנות המשיך לצנוח לקראת סוף 2013, ואחרי השיאים של נובמבר, הציבור מצמצם חשיפה למניות - מה הוא כן רכש?
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

השבוע החולף באחד העם היה שבוע חיובי, במהלכו רשם מדד המעו"ף עלייה של 0.8% בעוד מדד ת"א 75 רשם תשואה מרשימה של 2.5%. למרות שנראה היה שהשוק תופס שוב כיוון חיובי (אחרי שחולשה שנרשמה מתחילת חודש דצמבר) הציבור המשיך לפדות בקרנות המנייתיות, הפעם בהיקף של 114 מיליון שקל. מתחילת החודש נרשמו בסה"כ פידיונות של 97 מיליון שקל באפיק הזה. זאת, לאחר שבנובמבר נרשם שיא של 10 שנים בגיוסים לקרנות המנייתיות שהגיעו ל-4.6 מיליארד שקל מתחילת השנה.

בסה"כ רשמו הקרנות המסורתיות בשבוע גיוסים של 170 מיליון שקלים בלבד, כשככל הנראה הרקע לירידה בגיוסים נרשם בשל פעילות נקודתית של כמה משקיעים גדולים שנבעה משיקולי מס לקראת סוף השנה.

מנגד, האפיק שבו בכל זאת נרשם גיוס משמעותי היה קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית (קרנות 10/90 וכו') שגייסו השבוע סכום נאה של כ-420 מיליון שקל וכ-2.1 מיליארד שקל מתחילת החודש.

המשך הירידות במדדי התל בונד 20,40,60 שאיבדו עד 0.6% מערכם הביא לפידיונות נוספים של 120 מיליון שקל באפיק זה ובסה"כ פידיונות של 100 מיליון שקל מתחילת החודש - החלש ביותר מאז אוגוסט 2012.

כאמור, בגזרת הקרנות המסורתיות קצב הגיוסים ממשיך לרדת, אבל אם היינו מצפים אולי לראות מעבר לאפיק הסולידי יותר מתברר שגם בקרנות הכספיות, הציבור המשיך לצמצם החזקה ופדה השבוע 377 מיליון שקל - ובסה"כ 625 מיליון מתחילת החודש.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 29/12/2013 15:24
    הגב לתגובה זו
    רק כסתח כל היום!
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.