500 החברות המובילות במשק הכניסו טריליון שקל ב-2012 - מי במקום הראשון?

כך עולה מדירוג BDI-CODE. החברות המובילות הן 0.1% בלבד מהעסקים אבל זוכות ל-65% מהכנסות המגזר העסקי - צפו ב-30 הגדולות ביותר
לירן סהר | (1)

הכנסות 500 החברות המובילות במשק זינקו ב-8.3% ל-1.043 טריליון שקל כך עולה מדירוג BDI-CODE המסכם את נתוני 2012. חברות אלו מהוות כ-0.1% בלבד מכלל העסקים הפעילים במשק, אך הן זוכות לנתח של כ-65% מסך הפדיון של כלל הסקטור העסקי.

עוד עולה מהנתונים שהחברות המובילות במשק מעסיקות כ-35% מסך העובדים בסקטור העסקי - 883 אלף עובדים; ושיותר מרבע מ-500 החברות המובילות נוסדו לפני 50 שנה ויותר. הדירוג מתפרסם זו השנה התשיעית ברציפות.

כ-37% מהחברות המובילות הן חברות ציבוריות, לעומת כ-63% שרובן חברות פרטיות ומיעוטן ממשלתיות. כמו כן, שיעור המס האפקטיבי (בפועל) הממוצע של החברות הציבוריות המדורגות נאמד בכ- 23%.

במקום הראשון השנה, כבאשתקד, ומאז שנת 2005, נמצאת חברת טבע עם עלייה של כ-20% בהכנסות ל-78.3 מיליארד שקל ומצבת עובדים כמעט ללא שינוי. במקום השני חברת דלק פטרוליום אשר שמרה אף היא על מיקומה בדירוג 500 החברות המובילות עם זינוק של 17% בהכנסות ל-58 מיליארד שקל. ובמקום השלישי חברת בז"ן (בתי זיקוק לנפט) שזינקה 3 מקומות כלפי מעלה עם עלייה של כ-9% בכוח העבודה ובהכנסות ל-37.3 מיליארד שקל.

במקום הרביעי חברת חשמל שעלתה במקום אחד עם עלייה של כ-13% בהכנסות ל-27.8 מיליארד שקל ו-3% גידול במספר העובדים. וחותמת את החמישייה הראשונה חברת כי"ל, כימיקלים לישראל, שהכנסותיה גדלו בכ-2% ל-25.7 מיליארד ומספר עובדיה גדל ב-3%.

במקום השישי בדירוג נמצאת חברת הדלק אלון ששיפרה את דירוגה ב-3 מקומות. הכנסותיה של החברה עלו ב-19% ל-36.85 מיליארד שקל. במקום השביעי חברת אינטל ישראל שזינקה 13 מקומות בדירוג הכללי, הכנסותיה עלו ב-130% ל-17.7 מיליארד שקל. במקום השמיני בנק הפועלים, הכנסותיו עלו בכ-4% ל-13.6 מיליארד שקל.

במקום התשיעי בדירוג התעשייה האווירית לישראל, עם עלייה של כ-5% בהכנסות ל- 12.9 מיליארד שקל. חותם את העשירייה הראשונה בנק לאומי לישראל, הכנסותיו עלו בכ-8% לכ-12.2 מיליארד שקל.

את העשירייה השנייה פותחת חברת אמדוקס ששומרת על דירוגה במקום ה-11. שירותי בריאות כללית מקום ה-12. במקום ה-13 חברת הנפט פז, כבאשתקד. אלביט מערכות במקום ה-14; במקום 15, גם כן ללא שינוי, מכתשים אגן. בזק, במקום ה-16. שופרסל ממוקמת בדירוג 17. חברת צים שירותי ספנות מקום ה-18; מגדל אחזקות מקום ה-19 וסוגרת את העשירייה השנייה הראל השקעות.

חלוקה לפי סקטורים

סקטור התעשייה מונה 216 (43%) חברות האחראיות לכ-38% מהכנסות 500 החברות המובילות. אחריו סקטור המסחר המונה 121 חברות מובילות (24%) שהכנסות החברות המובילות בתחום זה אחראיות לכ27% מכלל ההכנסות של החברות המובילות. סקטור השירות מונה 73 חברות (כ-15%) ואחראי לכ-16% מהכנסות 500 החברות המובילות במשק.מגזר הפיננסים (בנקים, חברות ביטוח וחברות כרטיסי אשראי) מונה 31 חברות (6%) ואחראי לכ-9% מכלל הכנסות החברות המובילות במשק , ומגזר הנדל"ן והתשתיות (ייזום ונדל"ן, ייזום ובנייה, תשתיות) מונה 54 חברות (כ-11%) ואחראי לכ-9% מההכנסות.

דירוג 500 החברות המובילות במשק משקלל מספר פרמטרים כמותיים ואיכותיים בניהם היקפי הכנסות, רווחיות, שיעורי צמיחה לאורך זמן, דרוג הסיכון של החברה ב-BDI ומוסר התשלומים שלה לצד, הערכת מנהלי החברה במשק, ודרוגה בדרוג החברות שהכי כדאי לעבוד בהן.

לדברי תהילה ינאי, מנכ"ל משותף ב-BDI, "ניתן לראות שעל אף המשבר הכלכלי הגלובלי והשלכותיו, הדשדוש באירופה, ההתאוששות האיטית בארה"ב, והאטה בצמיחת המדינות המתפתחות הפדיון של החברות המובילות, כמייצגות את הסקטור העסקי רק גדל. עם זאת, ניתן לראות שבעוד שהחברות המובילות זוכות לשיעור פדיון גבוה מאוד מכלל הפדיון במגזר העסקי, הן מעסיקות רק כ-35% מהעובדים במגזר העסקי. המשמעות היא שרוב המועסקים בסקטור העסקי מועסקים בעסקים קטנים ובינוניים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בידי 22/07/2013 15:50
    הגב לתגובה זו
    כל מה שצריך זה לגבות מס נכון על הרווחים מההכנסות והקטין משמעותית את הגרעון בתקציב ולא לקצץץץץץץץץ.... ממעוטי ההכנסה, ה"עמך" בעברית ומהמסכנים והנדכאים. האוצר חייב לפעול בהגינות כלפי האוכלוסיה. האשמה רובצת על הממשלה המכהנת בעשור האחרון.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?