שרודרס: "המצב מדאיג, נראה שהכלכלה האירופית הופכת ל'זומבי' - כמו יפן"
בשבוע שעבר, שחלקים שלמים של מדינת ישראל היו נתונים תחת התקפת טילים, בלונדון נמשכו העסקים כרגיל והייאוש באמת היה יותר נוח. במטה של חברת שרודרס (Schroders) הבריטית התכנסו עשרות עיתונאים מרחבי העולם לכנס המדיה הבינלאומי השנתי על מנת לשמוע מקרוב מה חושבים מנהליה וכלכלניה של אחת מחברות ניהול קרנות הנאמנות הגדולות בעולם, שהחלטותיהם משפיעות על נכסים מנוהלים בהיקף של כ-330 מיליארד דולר.
בכירי החברה ומנהלי הקרנות בתחומי ההשקעה השונים הציגו במשך יומיים את הישגיהם, דיברו על הזדמנויות ההשקעה השונות והציגו את תחזיותיהם לשנה הבאה, תחזיות שעל פיהן פועלים מנהלי הקרנות של החברה הגדולה הזו ולכן כדאי גם לכל משקיע להתוודע אליהן.
העיתוי של הכנס השנה היה מעניין על רקע ההצהרה הרשמית שהצהיר יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, רק לפני כשבועיים ולפיה "אחד הפרויקטים החשובים שהצבתי במסגרת נדבך 'פיתוח שוק' של מפת הדרכים של רשות ני"ע הוא פתיחת שוק ההון הישראלי לקרנות נאמנות זרות". בנאום שנשא בכנס DC FINANCE אמר האוזר כי " בין היתרונות העיקריים לכניסת הקרנות הזרות לפעילות בישראל - הגברת התחרות בשוק הקרנות וגיוון אפשרויות ההשקעה העומדות בפני הציבור בישראל", תוך שהוא מדגיש את ההכרח בהפחתת עמלות ההפצה שגובים הבנקים ממנהלי הקרנות. האוזר הדגיש את חשיבות העניין כשציין, "מנהלי הקרנות הזרות איתם דיברנו אמרו לנו בפירוש כי במצב הקיים אין היתכנות לכניסתם לשוק הישראלי".
למרות שעדיין לא הוסדרה באופן רשמי כניסת הקרנות הזרות לארץ, חברת שרודרס כבר פועלת בישראל מזה כ-6 שנים ומנהלת כיום מעל לחצי מיליארד שקל בעבור לקוחות מוסדיים ובנקים ישראליים. את כניסת הקרנות הזרות לפעילות מלאה בישראל באמצעות ערוצי ההפצה ומערכי הייעוץ, צפוי לאפשר אישורו של 'תיקון 15' לחוק השקעות משותפות בנאמנות, המונח כבר זמן רב על שולחן ועדת הכספים של הכנסת.
חברת ניהול הקרנות שרודרס הוקמה לפני מעל ל-200 שנה. ב-33 סניפיה הפרושים על פני 26 מדינות עובדים קרוב ל-3,000 מקצוענים בתחומי שוק ההון השונים. על לקוחותיה נמנים בנקים וגופים מוסדיים ופיננסים מובילים בעולם. מניית שרודרס נמנית על רשימת 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה המרכזית של לונדון.
ממליצים להסיט השקעות לשווקים המתעוררים
בהרצאה של הכלכלן הראשי של שרודרס, קית' וויד, בנושא 'חיים עם חוב - תחזית כלכלית גלובלית' הוא הציג את ההתאוששות הכלכלה העולמית באמצעות תאוריית ה-BBB שמורכבת מהמילים: Bumpy, Brittle & Below par, כלומר התאוששות תהיה מרובת מהמורות, שברירית וחלשה מהממוצע.
לדבריו, "ההתאוששות בפעילות הכלכלית בארה"ב, במדינות ה-BRIC ובגוש האירו נותרה חלשה, כאשר רמות מדד ה-PMI סובבות סביב רמת 50 הנקודות המעידה על נקודת איזון בין צמיחה להתכווצות כלכלית, וקצב צמיחת ה-GDP העולמי נמוך מהממוצע ההיסטורי. אולם בעוד שבארה"ב ובגרמניה קצב ההתאוששות הוא סביר, ובסין לא חוותה הכלכלה נחיתה קשה, הרי שבמדינות הנתונות במשבר חובות באירופה, ובראשן ספרד ואיטליה, ההתאוששות חלשה בהרבה ולמעשה המדינות האלו מצויות במיתון שמשפיע על הגוש כולו ועלול אף להחריף".
"אני חיובי יותר ביחס להשקעות במדינות ה-BRIC" אמר הכלכלן הראשי והציג את השווקים המתעוררים כהשקעה המועדפת עליו. לדעתו צמיחת התוצר בשווקים המתעוררים תתגבר בשנת 2013 ותסתכם ב-5.4% לעומת קצב צמיחה שנתי של 4.8% ב-2012 כשהשיפור שם ישען גם על עלייה בצריכה לעומת צפי לירידה בצריכה בשוק האמריקני.
על רקע התחזית הזו מעריכים בשרודרס כי עד שנת 2016 תגבר גם הסטת הכספים המיועדים להשקעה לשווקים המתעוררים, כך שהיקף ההשקעה שם יעלה על היקף ההשקעה במדינות המפותחות, זאת לאחר שבשנת 2012 הושג לראשונה שוויון בהיקפי ההשקעה בין שני השווקים הנ"ל אשר הסתכם בכ-12% מסך התוצר העולמי. בהתייחסו לירידה בשיעורי האינפלציה במדינות ה-BRIC אמר וויד כי "הדבר יאפשר להם להמשיך במדינות מוניטרית והפיסקלית המקלה".
על המצב בארה"ב אמר וויד כי "על מנת לראות את המשך ההתאוששות שם יש צורך בהמשך השיפור בשוק הנדל"ן האמריקני, שאת ניצני השיפור בו התחלנו לראות בשנה החולפת. בארה"ב אנו צופים שהצמיחה תרד ל-1.8% לעומת 2.2% ב-2012". ביחס למצב שוק הנדל"ן באירופה נשמע הכלכלן פאסימי הרבה יותר "כל מי שהגיע בשלוש השנים האחרונות לספרד ראה ששוק הנדל"ן שם מת. מה שמדאיג אותי ביחס לאירופה זה שבדומה למה שקרה ביפן, נראה גם את הכלכלה האירופית הופכת ל'זומבי'".
התחזית של שרודרס לשנת 2013 מעידה על המשך ההידרדרות במצב הכלכלי עם צמיחה שלילית בשיעור של (0.7%-) לעומת (0.4%-) ב-2012 ולעומת צמיחה חיובית של 1.6% שנרשמה ב-2011. נציין כי התחזית השנתית של שרוודרס מבוססת על הנחות הרווחות בקרב 70% מהכלכלנים שהעריכו שיוון תצא מגוש האירו וספרד תזדקק לקבל חילוץ.
התחזית ארוכת הטווח לצמיחה הכלכלית העולמית לפי שרודרס תומכת גם היא בהסטת ההשקעות לשווקים המתעוררים, זאת כאשר הצפי שלהם הוא לצמיחה בשיעור של 2.2% במדינות המפותחות ולצמיחה של 6% בשווקים המתעוררים, בין השנים 2012-2016.
ביחס לגובה הריבית במדינות העולם המפותח צופים בשרודרס כי זו " תישאר שטוחה כמו פנקייק". הכלכלן הראשי מדגיש כי "קשה להשיג תשואות בתנאים הנוכחיים כשרמת התשואה על האג"ח הממשלתיות בארה"ב, גרמניה ובריטניה כל כך נמוכות, לכן הנטייה שלנו היא להמליץ על כניסה להשקעות בשוק המניות".
כאמור ההעדפה של שרודרס כיום היא להשקעה במניות בשווקים המתעוררים, אולם הם מציינים גם הזדמנויות ספציפיות שקיימות במניות אירופיות ובריטיות שנפלו במהלך המשבר על פני ההשקעה במניות אמריקניות שכבר נהנו מההתאוששות, אבל אם כבר בוחרים להשקיע בארה"ב ההעדפה היא למניות הבנקים ומניות בתחום הנדל"ן.
** הכתבת היתה אורחת של חברת שרודרס בלונדון**
- 1.לאלו שווקים מתעוררים הוא מתכוון?זה העיקר! (ל"ת)שחר 02/12/2012 09:15הגב לתגובה זו
- שרודרס ממליצים במיוחד על אוזבקיסטן המתפתחת... (ל"ת)איזי כהן 02/12/2012 10:08הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
