שרודרס: "המצב מדאיג, נראה שהכלכלה האירופית הופכת ל'זומבי' - כמו יפן"
בשבוע שעבר, שחלקים שלמים של מדינת ישראל היו נתונים תחת התקפת טילים, בלונדון נמשכו העסקים כרגיל והייאוש באמת היה יותר נוח. במטה של חברת שרודרס (Schroders) הבריטית התכנסו עשרות עיתונאים מרחבי העולם לכנס המדיה הבינלאומי השנתי על מנת לשמוע מקרוב מה חושבים מנהליה וכלכלניה של אחת מחברות ניהול קרנות הנאמנות הגדולות בעולם, שהחלטותיהם משפיעות על נכסים מנוהלים בהיקף של כ-330 מיליארד דולר.
בכירי החברה ומנהלי הקרנות בתחומי ההשקעה השונים הציגו במשך יומיים את הישגיהם, דיברו על הזדמנויות ההשקעה השונות והציגו את תחזיותיהם לשנה הבאה, תחזיות שעל פיהן פועלים מנהלי הקרנות של החברה הגדולה הזו ולכן כדאי גם לכל משקיע להתוודע אליהן.
העיתוי של הכנס השנה היה מעניין על רקע ההצהרה הרשמית שהצהיר יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, רק לפני כשבועיים ולפיה "אחד הפרויקטים החשובים שהצבתי במסגרת נדבך 'פיתוח שוק' של מפת הדרכים של רשות ני"ע הוא פתיחת שוק ההון הישראלי לקרנות נאמנות זרות". בנאום שנשא בכנס DC FINANCE אמר האוזר כי " בין היתרונות העיקריים לכניסת הקרנות הזרות לפעילות בישראל - הגברת התחרות בשוק הקרנות וגיוון אפשרויות ההשקעה העומדות בפני הציבור בישראל", תוך שהוא מדגיש את ההכרח בהפחתת עמלות ההפצה שגובים הבנקים ממנהלי הקרנות. האוזר הדגיש את חשיבות העניין כשציין, "מנהלי הקרנות הזרות איתם דיברנו אמרו לנו בפירוש כי במצב הקיים אין היתכנות לכניסתם לשוק הישראלי".
למרות שעדיין לא הוסדרה באופן רשמי כניסת הקרנות הזרות לארץ, חברת שרודרס כבר פועלת בישראל מזה כ-6 שנים ומנהלת כיום מעל לחצי מיליארד שקל בעבור לקוחות מוסדיים ובנקים ישראליים. את כניסת הקרנות הזרות לפעילות מלאה בישראל באמצעות ערוצי ההפצה ומערכי הייעוץ, צפוי לאפשר אישורו של 'תיקון 15' לחוק השקעות משותפות בנאמנות, המונח כבר זמן רב על שולחן ועדת הכספים של הכנסת.
חברת ניהול הקרנות שרודרס הוקמה לפני מעל ל-200 שנה. ב-33 סניפיה הפרושים על פני 26 מדינות עובדים קרוב ל-3,000 מקצוענים בתחומי שוק ההון השונים. על לקוחותיה נמנים בנקים וגופים מוסדיים ופיננסים מובילים בעולם. מניית שרודרס נמנית על רשימת 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה המרכזית של לונדון.
ממליצים להסיט השקעות לשווקים המתעוררים
בהרצאה של הכלכלן הראשי של שרודרס, קית' וויד, בנושא 'חיים עם חוב - תחזית כלכלית גלובלית' הוא הציג את ההתאוששות הכלכלה העולמית באמצעות תאוריית ה-BBB שמורכבת מהמילים: Bumpy, Brittle & Below par, כלומר התאוששות תהיה מרובת מהמורות, שברירית וחלשה מהממוצע.
לדבריו, "ההתאוששות בפעילות הכלכלית בארה"ב, במדינות ה-BRIC ובגוש האירו נותרה חלשה, כאשר רמות מדד ה-PMI סובבות סביב רמת 50 הנקודות המעידה על נקודת איזון בין צמיחה להתכווצות כלכלית, וקצב צמיחת ה-GDP העולמי נמוך מהממוצע ההיסטורי. אולם בעוד שבארה"ב ובגרמניה קצב ההתאוששות הוא סביר, ובסין לא חוותה הכלכלה נחיתה קשה, הרי שבמדינות הנתונות במשבר חובות באירופה, ובראשן ספרד ואיטליה, ההתאוששות חלשה בהרבה ולמעשה המדינות האלו מצויות במיתון שמשפיע על הגוש כולו ועלול אף להחריף".
"אני חיובי יותר ביחס להשקעות במדינות ה-BRIC" אמר הכלכלן הראשי והציג את השווקים המתעוררים כהשקעה המועדפת עליו. לדעתו צמיחת התוצר בשווקים המתעוררים תתגבר בשנת 2013 ותסתכם ב-5.4% לעומת קצב צמיחה שנתי של 4.8% ב-2012 כשהשיפור שם ישען גם על עלייה בצריכה לעומת צפי לירידה בצריכה בשוק האמריקני.
על רקע התחזית הזו מעריכים בשרודרס כי עד שנת 2016 תגבר גם הסטת הכספים המיועדים להשקעה לשווקים המתעוררים, כך שהיקף ההשקעה שם יעלה על היקף ההשקעה במדינות המפותחות, זאת לאחר שבשנת 2012 הושג לראשונה שוויון בהיקפי ההשקעה בין שני השווקים הנ"ל אשר הסתכם בכ-12% מסך התוצר העולמי. בהתייחסו לירידה בשיעורי האינפלציה במדינות ה-BRIC אמר וויד כי "הדבר יאפשר להם להמשיך במדינות מוניטרית והפיסקלית המקלה".
על המצב בארה"ב אמר וויד כי "על מנת לראות את המשך ההתאוששות שם יש צורך בהמשך השיפור בשוק הנדל"ן האמריקני, שאת ניצני השיפור בו התחלנו לראות בשנה החולפת. בארה"ב אנו צופים שהצמיחה תרד ל-1.8% לעומת 2.2% ב-2012". ביחס למצב שוק הנדל"ן באירופה נשמע הכלכלן פאסימי הרבה יותר "כל מי שהגיע בשלוש השנים האחרונות לספרד ראה ששוק הנדל"ן שם מת. מה שמדאיג אותי ביחס לאירופה זה שבדומה למה שקרה ביפן, נראה גם את הכלכלה האירופית הופכת ל'זומבי'".
התחזית של שרודרס לשנת 2013 מעידה על המשך ההידרדרות במצב הכלכלי עם צמיחה שלילית בשיעור של (0.7%-) לעומת (0.4%-) ב-2012 ולעומת צמיחה חיובית של 1.6% שנרשמה ב-2011. נציין כי התחזית השנתית של שרוודרס מבוססת על הנחות הרווחות בקרב 70% מהכלכלנים שהעריכו שיוון תצא מגוש האירו וספרד תזדקק לקבל חילוץ.
התחזית ארוכת הטווח לצמיחה הכלכלית העולמית לפי שרודרס תומכת גם היא בהסטת ההשקעות לשווקים המתעוררים, זאת כאשר הצפי שלהם הוא לצמיחה בשיעור של 2.2% במדינות המפותחות ולצמיחה של 6% בשווקים המתעוררים, בין השנים 2012-2016.
ביחס לגובה הריבית במדינות העולם המפותח צופים בשרודרס כי זו " תישאר שטוחה כמו פנקייק". הכלכלן הראשי מדגיש כי "קשה להשיג תשואות בתנאים הנוכחיים כשרמת התשואה על האג"ח הממשלתיות בארה"ב, גרמניה ובריטניה כל כך נמוכות, לכן הנטייה שלנו היא להמליץ על כניסה להשקעות בשוק המניות".
כאמור ההעדפה של שרודרס כיום היא להשקעה במניות בשווקים המתעוררים, אולם הם מציינים גם הזדמנויות ספציפיות שקיימות במניות אירופיות ובריטיות שנפלו במהלך המשבר על פני ההשקעה במניות אמריקניות שכבר נהנו מההתאוששות, אבל אם כבר בוחרים להשקיע בארה"ב ההעדפה היא למניות הבנקים ומניות בתחום הנדל"ן.
** הכתבת היתה אורחת של חברת שרודרס בלונדון**
- 1.לאלו שווקים מתעוררים הוא מתכוון?זה העיקר! (ל"ת)שחר 02/12/2012 09:15הגב לתגובה זו
- שרודרס ממליצים במיוחד על אוזבקיסטן המתפתחת... (ל"ת)איזי כהן 02/12/2012 10:08הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?