ניתוח

הנה 3 קיבוצים עם ביזנס חזק, ואפסייד גדול במניות

ינון אריאלי, בן קיבוץ בעצמו, מתייחס בטורו לחברות השייכות לקיבוצים, מסמן 3 ששוות קניה היום. לגזור ולשמור...
ינון אריאלי | (19)

כאחד שבילה את 20 שנותיו הראשונות בקיבוץ בצפון, אני יכול להעיד שאין כמו לחיות בקיבוץ - השקט, האוויר הצלול, השדות... למרות הפסטוראליות, בשנות ה-90 נקלעו חלק נכבד מהקיבוצים למשבר פיננסי שאילץ אותם לקחת הלוואות גדולות, שהם התקשו להחזיר. היום, 20 וקצת שנים אחרי, קיבוצים רבים לא רק שיצאו מהשבר אלא גם מנהלים חברות משגשגות. בעוד המגזר התעשייתי בארץ מדשדש בחצי השנה האחרונה, החברות התעשייתיות הקיבוציות הציבוריות דווקא מציגות גידול של 13% במכירות בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2010, כאשר עיקר הצמיחה הגיעה מגידול בייצוא לחו"ל.

למרות השיפור המשמעותי בתוצאות, האנונימיות עושה את שלה ומרבית ממניות החברות הקיבוציות נסחרות במחירים נמוכים בהרבה מהשווי ההוגן שלהן. קחו למשל את גניגר פלסטיק, המייצרת יריעות פלסטיק לחקלאות ונשלטת על ידי קרן פימי של ישי דוידי וקיבוץ גניגר. לא סיפרתי עדיין, אולם גניגר הוא הקיבוץ בו גדלתי, ובצעירותי עבדתי כשנה במפעל הפלסטיק (אגב, חזרתי להתגורר במקום לפני כשנה כתושב שאינו חבר קיבוץ).

גניגר פיתחה טכנולוגיה ייחודית ליצור יריעות פוליאתילן רב שכבתיות, המשמשות בעיקר לבניית חממות ולחיפויי קרקע בחקלאות. החברה זיהתה את שוק החקלאות הצומח בארה"ב והגדילה את פעילותה באזור בשנתיים האחרונות. ביחד עם היתרון הטכנולוגי שלה, זה סייע לה להגדיל את המכירות ב-2011 בשיעור של 17% בהשוואה ל-2010. גם ברבעון הראשון של 2012 ראינו את המשך הצמיחה בהשוואה לרבעון המקביל מלפני שנה.

על אף הצמיחה, המניה נמצאת היום באותה נקודה בה פתחה את 2012 ומחזורי המסחר בה עדיין נמוכים. הביקוש העולמי למוצרי פלסטיק לחקלאות נמצא במגמת עלייה מתמשכת בעקבות הגידול בביקוש לתוצרת החקלאית. בנוסף, החברה קיבלה לאחרונה אישור מהממונה על ההגבלים העסקיים לרכוש את פעילות הרשתות והמסכים לבקרת אקלים של חברת פולישק, מה שמעיד שגניגר מתכוונת להרחיב עוד את פעילותה בעתיד.

החברה מחלקת דיבידנדים עם תשואת דיבידנד של 3-4% בשנה, אולם המניה עדיין נסחרת כ-23% מתחת להון העצמי שלה. יש לי הרגשה שמדובר בעיוות תמחורי שיצטרך להיסגר בעתיד.

חברה מעניינת נוספת היא פלרם הנשלטת על ידי קיבוץ רמת יוחנן. החברה נחשבת לאחת היצרניות המובילות של לוחות פלסטיק לענפי הבנייה, החקלאות, התעשייה והפרסום. היא מוכרת את מוצריה בכל רחבי העולם. את 2011 היא סיימה עם צמיחה של 8% בהכנסות והרבעון הראשון של 2012 מלמד על צמיחה נוספת. עליית מחיר חומרי הגלם צפויה להיות מאתגרת עבור הרווחיות של החברה, אבל עד עתה היא מתמודדת איתה יפה על ידי רכישת מלאי גדול בעוד מועד.

בתחילת 2012 רכשה פלרם את תעשיית החממות הביתית של חברת פלסאון שבשליטת קיבוץ מעגן מיכאל, כדי להיכנס לשווקים חדשים באפריקה ובמזרח הרחוק. בדוח הרבעוני היא אישרה כי היא אכן מתכנת להקים מפעלים חדשים בישראל בהשקעה של כ-10 מיליון שקלים בכדי להרחיב את הפעילות בתחום.

להערכת החברה זה עשוי להוביל לגידול של 40-50 מיליון דולר במכירות ב- 5-7 השנים הקרובות. כמו כן, החברה עוסקת בפיתוח מוצרים בעלי שולי רווחיות גבוהים מהרגיל, חלקם למשל עבור פרויקטים עליהם היא מתחרה לקראת מונדיאל 2014 ואולימפיאדת 2016 בברזיל.

גם כאן, למרות הצמיחה, האיתנות הפיננסית ופוטנציאל הגידול העתידי המשמעותי, הסחירות במניה זעומה והיא נמצאת באותה נקודת מחיר בה ניצבה לפני שנה. יכול להיות שאחת הסיבות לכך היא הנתח המצומצם (כ- 15%) שהקצתה החברה להחזקות הציבור. ובכל זאת, לא נראה לי הגיוני שחברה כל כך איכותית, שהכנסותיה השנתיות כבר חצו את מיליארד השקלים, תיסחר בפחות ממחצית מההון העצמי שלה.

לרשימת המניות הקיבוצניקיות המעניינות אתם יכולים להוסיף גם את יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות - מיטרוניקס, שבשליטת קיבוץ יזרעאל ואת יצרנית המיצים הטבעיים הנשלטת על ידי קיבוץ גן שמואל. מלבד הצמיחה והתמחור האטרקטיבי של חלק מהמניות, אחד הדברים המרכזיים שאני אוהב בתעשייה הקיבוצית, הוא שלמרות שמרבית ההכנסות מגיעות ממכירות מעבר לים, החברות בוחרות להשאיר את מטה הניהול וחלק נכבד מפעילות הייצור שלהם בישראל. שאפו.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    sar10 02/07/2012 14:35
    הגב לתגובה זו
    לא ממליץ
  • 14.
    משקיע מחונן 24/06/2012 10:33
    הגב לתגובה זו
    http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=744947
  • 13.
    משקיע ותיק 23/06/2012 19:05
    הגב לתגובה זו
    דה מארקר ניתחו והמליצו על גניגר ופלרם לפני חודשיים(!!)
  • פיקסרפיקסר 24/06/2012 13:03
    הגב לתגובה זו
    נ.ב לא הייתי שם לירה בחברות בישראל כרגע
  • 12.
    דרור 23/06/2012 08:23
    הגב לתגובה זו
    במצב של היום בהחלט חברות במחיר זול,אל ינון גם חברות אחרות זולות מאד ולכן יש עדיפות לחברות גדולות שירדו המון בניגוד לקטנות שפשוט די נשארו במקום,דבר שלעצמו קצת מוזר. בכל מקרה טבע קניה חזקה מאדדד וכך דיסקונט לטווח הארוך.\ לגבי הקיבוצים אני מעדיף את שלאג.
  • 11.
    אחלה כתבה! (ל"ת)
    ציון 22/06/2012 21:15
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אני מוסיף גם את שלאג של קיבוץ שמיר (ל"ת)
    יוסי 22/06/2012 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    גל 22/06/2012 15:47
    הגב לתגובה זו
    שווה קניה במחיר מצחיק יחסית למכפיל שלה. דיבידנד של 4% שנתי עולה על כל ריבית שמקבלים בבנק. מניית קנה ושכח לטווח הרחוק. ג.נ מחזיק כבר תקופה.
  • 8.
    ERAN 22/06/2012 14:06
    הגב לתגובה זו
    אוהב מאד לקרוא את הטור, למרות שמעדיף לעבוד עם הפינצטה בסקטור הביומד! פורום "ביומד" בפייסבוק - מביא את כל המניות המעניינות ישירות לדף הבית שלכם...
  • 7.
    חבל על הזממן 22/06/2012 11:49
    הגב לתגובה זו
    נו באמת . אתם מאמינים לשטיות האלה . פלרם כל הזמן מנסים להריץ . הם מנסים לצאת בכדי שהפריארים יכנסו. יש בעיות סחירות גדולה מאוד זהירות הוזהרתם
  • 6.
    הקטנות אוכלות "קש", המחזורים אפסיים (ל"ת)
    אין מסחר 22/06/2012 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בעיית סחירות נמוכה מאד איך אפשר להפטר אם רוצים למכור (ל"ת)
    ירוחם 22/06/2012 11:23
    הגב לתגובה זו
  • למה שתרצה למכור מנייה רווחית? (ל"ת)
    גל 24/06/2012 17:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שימו לב פלרם 22/06/2012 10:53
    הגב לתגובה זו
    הרווח הנקי ברבעון הראשון הסתכם בכ- 12 מיליון ₪ (כ-%4.1 מהמכירות) הרוחח הזה עוד יקטן בטווח הקצר כתוצאה מההשקעות שיניבו פרי רק בעוד כמה שנים, אם יניבו פרי.
  • סוף סוף יש מישהו שחושב גם רחוק (ל"ת)
    א 22/06/2012 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה עם סאסא פלסן (ל"ת)
    22/06/2012 10:49
    הגב לתגובה זו
  • פשוט לא ציבורית (ל"ת)
    טמבליקו 24/06/2012 07:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עינת 22/06/2012 10:45
    הגב לתגובה זו
    מיטרוניקס היחידה שממש לא הייתי משקיעה בה בגלל התנהלות הקיבוץ ואי איכפתיות לגבי המשקיעים.
  • 1.
    יש בעיית סחירות . מתאים לטווח ארוך. (ל"ת)
    אינדקס 22/06/2012 10:10
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.