ספטמבר חודש קריטי: החשש הגדול כרגע - אפקט דומינו הרסני
חודש ספטמבר סומן מזה זמן כחודש קריטי להתפתחות משבר החובות באירופה וארה"ב. כמו כן, הוא מהווה חודש המבחן לישראל בהיבט הביטחוני-מדיני, על רקע כוונת הפלסטינים להצהיר על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67.
במהלך השבועות הקרובים תתבהר התמונה בנוגע לאישור תוכניות החילוץ של גרמניה והאיחוד האירופי ליוון. כרגע הסיכויים נוטים לפשיטת רגל של האחרונה. בנוסף, נקבל ב-20-21 לחודש תשובה אודות תוכנית הזרמה שלישית של הפד בארה"ב, במטרה לעודד את הכלכלה ולצמצם את האבטלה.
בינתיים אנו שומעים הצהרות ספורדיות של מנהיגי מדינות וראשי בנקים מרכזיים שיימנעו התפתחות משבר עולמי דוגמת המשבר שחווינו ב-2008. המסרים לכאורה מרגיעים, אולם אינם מלווים בדי מעשים בפועל. הכלכלה זקוקה עתה לפעולה אקטיבית בכדי להיחלץ מתחתית כפולה.
גם הפעולות עליהן הצהירו, הזרמות כספים נוספות, לא בהכרח יסייעו לשיפור המצב, בטח לא לטווח ארוך. היום, נדרשת מנהיגות כלכלית חזקה שתגבש תוכנית הבראה כלכלית כוללת בארה"ב ובאירופה, בדגש על המדינות החלשות באיחוד.
החשש המרכזי הוא מפשיטת רגל של יוון כבר בחודשים הקרובים ויצירת אפקט דומינו למדינות נוספות באיחוד, כמו איטליה, פורטוגל, אירלנד, ספרד ואחרות. תרחיש זה סבירותו נמוכה, אך ההשפעה על השווקים תהיה בכל מקרה שלילית מאוד. חשוב לציין, כי גם להתפתחויות חיוביות תהיינה השפעות חזקות על השווקים. חילוצה של יוון ע"י גרמניה לצד נתוני מאקרו חיוביים והזרמה נוספת בארה"ב, עשויים להביא לגל עליות מהיר בשווקים.
בארץ, נמשיך להיות מושפעים מאירועים אקסוגניים, בעיקר לצד ההשפעות המדיניות והחברתיות. העלאת הדירוג של ישראל לא השפיעה על השוק ואינה צפויה להשפיע בעתיד הקרוב, כל עוד התנודתיות בחו"ל תמשיך להיות גבוהה. הכלכלה הישראלית מציגה עד כה איתנות, ונתוני המאקרו בהחלט חיוביים עם צמיחה נאה.
אחת הדאגות העיקריות, היא המשך והתגברות המשבר הכלכלי בעולם ומהחרפת גל המחאה החברתית. במידה ואלה יימשכו עד אחרי החגים הקרבים, לא מן הנמנע שנתחיל לראות חברות מתחילות לעבור תהליך התייעלות, קרי, לצמצם בכוח העבודה. התייעלות זו תביא לעלייה באבטלה ולירידה בתחזית הצמיחה בארץ.
גם הדו"חות הכספיים של חברות רבות שבשנתיים האחרונות היו ממגמת שיפור יחזרו להציג ירידה משמעותית ברווחים ואף הפסדים. כלומר, בדומה לשנת 2008, אנו עשויים לייבא משבר חיצוני, מחוזק במחאה חברתית, ולסבול מהאטה בצמיחה.
בשווקים ממתינים המשקיעים להתפזרות הערפל הכלכלי. כאמור, ככל הנראה במהלך חודש ספטמבר יתפזר חלק מן הערפל, ובאוקטובר נראה את כיוון השווקים בתנודות גדולות, לטוב או לרע, בהתאם להתפתחויות מעבר לים ואצלנו בבית.
- 9.נילי 13/09/2011 00:50הגב לתגובה זואו אחרי המלחמה.? יש הבדל גדול,לא?
- 8.איתן 12/09/2011 22:25הגב לתגובה זובשביל זה כל הישיבות והבורקסים והמצגות. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול, לך תהיה נהג יום אחד או שומר או פועל ייצור תעשה משהו מועיל ואל תכתוב מאמר חסר כל תכלית
- 7.אתה יועץ או הסטוריון (ל"ת)לפני חודש המלץ לקנות 12/09/2011 20:49הגב לתגובה זו
- 6.כתבה מיותרת 12/09/2011 18:00הגב לתגובה זולא הוספת לנו שום תובנה חדשה, מיותר
- 5.מסכן מי שאתה משקיע את כספו (ל"ת)ירון 12/09/2011 17:48הגב לתגובה זו
- 4.משקיע 12/09/2011 15:52הגב לתגובה זוהעיקר שכתוב כי אין לראות בזה ייעוץ, כאילו מישהו רואה בזה ייעוץ
- 3.כל יום משנה כיוון ב-180 מעלות (ל"ת)חוצפן פתאטי 12/09/2011 15:03הגב לתגובה זו
- עמיר פרץ 12/09/2011 18:03הגב לתגובה זואללה ירחמו הלך הכסף
- 2.מה חדש תחת השמש (ל"ת)חדשות של אתמול 12/09/2011 12:14הגב לתגובה זו
- 1.יש לך ביצים 12/09/2011 10:32הגב לתגובה זומהייעוץ שלך בחודשים האחרונים " לקנות לקנות ולקנות המחירים נוחים וכו' "
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
