רשות ני"ע על ענף הגז והנפט: "למעלה מ-90% מהאחזקות בענף - משקיעים פרטיים"
פורסם לראשונה: 9:47; עדכון אחרון: 17:00
שווי השוק של ענף חיפושי הנפט והגז זינק במהלך השנתיים האחרונות בפי 8, כאשר מעל ל-90% מהאחזקות בענף הינם של משקיעים פרטיים ופחות מ-10% של גופים מוסדיים, נתונים אלה ואחרים נחשפו היום על ידי רשות ניירות ערך במחקר שפרסמה.
המחקר, שבוצע על ידי הכלכלנית הראשית של הרשות, ד"ר גיתית גור-גרשגורן, במהלך השנתיים האחרונות נעשה כחלק מכוונת רשות ני"ע להסדיר את הדיווחים בענף ולגבש נהלים חדשים. במהלך התדרוך שערכה, הרשות הדגישה כי כל כוונתה היא אך ורק להביא כל המידע אודות הענף לציבור.
בבורסה בתל אביב ישנם 28 ניירות ערך המייצגים את הסקטור: 12 יחידות השתתפות, 4 מניות ו-12 כתבי אופציות. גודלו של השוק עומד כיום על 40 מיליארד שקל. עד 2008 לא הייתה התפתחות משמעותית בשווי השוק של הענף אשר תפס תאוצה החל מתחילת 2009, בעקבות דיווחי קבוצת דלק וישראמקו על תגליות "תמר" ו"דלית" החלה התעוררות, כאשר נרשם גידול של פי 8 בגודל השוק מ-2008 ועד אוקטובר 2010.
לפי המחקר, מחזור המסחר היומי הממוצע של ניירות הערך בתחום חיפושי הנפט והגז עומד על כ-450 מיליון שקלים ביום. במהלך שנת 2010 הבורסה ראתה שיאים של 7 מיליארד שקלים מחזור בחודש בענף זה בלבד, עובדה שמשמעותיה היא שבספטמבר האחרון למשל ענף חיפושי הגז והנפט היווה 30% מסך המחזור בשוק, כאשר בימים מסוימים נתח זה אף צמח ל-50%.
שווי השוק של חברות הנפט והגז עלה בפי 8 במהלך השנתיים האחרונות ליותר מ-5% מסך שווי שוק המניות והאופציות. מאז שנת 2008 עלה שווי השוק מכ-5 מיליארד שקל לכ-39.4 מיליארד שקל בחודש אוקטובר האחרון. גם היקפי הגיוסים גדלו, כאשר בשנת 2010 גייסו החברות כ-985 מיליון שקל, כ-10% מסך הגיוסים בשוק ההון, בהשוואה ל-619 מיליון שקל אשתקד.
- 1.הנביא 20/04/2011 01:36הגב לתגובה זוברור שכספים - הציבור לא יראה מהם שקל. זה ילך למקורבים. וגם אם הם מעוניינים לתחוב ידם לצלחת, הם צריכים לתת משהו (למשל, להסתכן בבנייה ותחזוקה של אסדות, כמו שנהוג בכל העולם, ולא רק לקחת ...) מנסים לנער ידיים חלשות, כדי לקנות בזול. מה אגיד - נקווה שזה רק ניעור ידיים (ולא נסיון לפדיון כפוי ... כי הם יכולים לרצות את העוגה ולהשאירה שלמה, ואז כבר לא יהיה ממה לקחת, כי זה עלול לדרדר את מניות הגז/נפט לשערים בעייתיים).

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.