תומר ראבד
צילום: אוראל כהן

בין אירופה וסעודיה: בזק רוצה להפוך למרכז תקשורת עולמי

בזק בוחנת הקמת כבל תת-ימי חדש שיחבר את אירופה לסעודיה דרך ישראל, יעקוף את מצרים ויחזק את מעמד המדינה כמרכז תעבורת נתונים; מה פוטנציאל ההכנסות ועד כמה פרויקט כזה עשוי להיות חשוב?

תמיר חכמוף | (4)
נושאים בכתבה בזק מרכזי נתונים

ההודעה של בזק בזק 1.19%   כי היא בוחנת את האפשרות להקים כבל תת-ימי חדש שיחבר את ישראל לנקודות נחיתה באירופה, מעלה כמה שאלות על גודל ההזדמנות עבור החברה. בזק מתכננת קפיצת מדרגה: כבל תת ימי חדש יחבר את ישראל לאירופה

 הכבל החדש צפוי להוות תוספת תשתיתית משמעותית, שתאפשר תנועה של מאות טרה-בייטים בין ישראל לאירופה – ותגביר את העצמאות והאיתנות של תשתיות התקשורת הישראליות. בבזק מסבירים כי המהלך מגיע על רקע מגמות עולמיות של גידול חד בנפחי התעבורה, בין היתר בעקבות התרחבות הפעילות של ענקיות הענן והדאטה בישראל ובאזור כולו.

קיצור הדרך בין אירופה לאסיה

העולם הדיגיטלי נמצא בעיצומו של מרוץ אדיר להקמת תשתיות דאטה. כמעט כל הכבלים שמחברים את אירופה לאסיה עוברים כיום דרך מצרים ותעלת סואץ, מה שהופך אותם לרגישים מאוד לסיכונים פוליטיים וביטחוניים. הסיכונים האלה התממשו בצד נתיבי השיט שנסגרו לתנועה בצל תקיפות החות'ים, ורק העלה את המודעות לסכנות באזור. ענקיות הענן שמשתמשות בתשתית הקיימת כבר הבינו שהן זקוקות לנתיבי גיבוי נוספים, והחלו בשנים האחרונות לחפש מסלולים חלופיים.

כאן נכנסת לתמונה בזק. החברה סיימה לא מזמן לקחת חלק כקבלן משנה בפרויקט כבל תת-ימי, המחבר בין איטליה לישראל ומשם ממשיך ביבשה דרך ירדן לסעודיה. כעת, בזק שואפת להוביל פרויקט חדש, קו נוסף שיחבר את אירופה ישירות לישראל, ומשם ירד שוב במתווה דומה למזרח התיכון, מבלי לעבור באזורים בעלי סיכון גיאופוליטי.

אם יצא לפועל הפרויקט, בזק צפויה למלא תפקיד מרכזי בו, כלומר שותפה אסטרטגית מרכזית בפרויקט כולו. זה עשוי לתת לחברה מעמד חדש בתור שחקנית תשתית גלובלית המחברת בין ההאבים של מרכזי הנתונים באירופה, ככל הנראה בצרפת ואיטליה, ובין אלו בסעודיה, ולא רק כ"ספק אינטרנט".

למה דווקא סעודיה? המהלך של בזק עשוי להשתלב היטב בגל ההשקעות העצום שלה בתחום ה-AI, שם מוקמות תשתיות ענק ומוקצים מיליארדי דולרים להקמת מרכזי נתונים ולרכישת שבבים מתקדמים שעלו לכותרות לאחרונה לאחר ביקור של הנשיא טראמפ במדינה. חיבור ישיר בין אירופה, ישראל וסעודיה יקל על זרימת דאטה בקצבים אדירים, מגמה שמשרתת את האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של כל הצדדים.

מקורות הכנסה פוטנציאליים

הפוטנציאל הכלכלי של פרויקט כזה הוא משמעותי. במודלים דומים בעולם, ההכנסות ממכירת תעבורת דאטה והשכרת סיבים אפלים מגיעות לעשרות ואף מאות מיליוני דולרים לאורך חיי הכבל, בפרט כשמדובר בחוזים ארוכי טווח מול ענקיות ענן ותאגידים בינלאומיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההכנסות לבזק יתמקדו בשני ערוצים עיקריים:  הראשון מכירת תעבורת דאטה בהיקפים עצומים לחברות ענן ותאגידים גלובליים שמחברים בין מרכזי הדאטה שלהם ברחבי העולם, והשני מכירת תשתיות "סיב אפל" (Dark Fiber) כלומר מכירת או השכרת סיבים אופטיים עצמם לחוזים רב-שנתיים מול לקוחות אסטרטגיים. לצד זה, הקמה וניהול של התשתיות בקטע הישראלי צפויים להניב גם בעצמם הכנסות ישירות מביצוע ותפעול הרשתות המקומיות.

בעולם הכבלים הבינלאומיים, נהוג שמיזמים כאלה מתבצעים במסגרת שיתופי פעולה שבהם שותפות חברות ענק מהתחום, שחולקות בעלויות ובסיכונים. עבור בזק, שמחזיקה בישראל את הידע, הרשתות והיכולת לבצע את המקטע היבשתי, עשוי להיות תפקיד מרכזי, מבלי שהיא תידרש להשקעות עתק על חשבונה כלומר הוצאה הונית נמוכה, מה שמשאיר לה פוטנציאל ליהנות מתזרים עתידי גבוה מול סיכון מוגבל.

אותן השותפות במיזמים מסוג זה מתבצעת לרוב לצד ענקיות הטכנולוגיה והענן שמחפשות להבטיח לעצמן קיבולת וגמישות, אלו עשויות להיות גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואפילו אינבידיה, שהפכה לשחקנית משמעותית בתחום המחשוב מבוסס ענן. השחקנים האלה לא רק מממנים חלק ניכר מעלויות ההקמה, אלא גם הופכים ללקוחות עוגן שצורכים את רוחב הפס והסיבים לאורך שנים רבות, מה שמספק יציבות וחוזי תזרים בטווח הארוך.

ישראל על המפה

מעבר לחשיבות עבור בזק, פרויקט כזה טומן בחובו השפעה רחבה על ישראל כולה. תשתיות תקשורת בינלאומיות מתקדמות הן אחד השיקולים המרכזיים בבחירת מיקום להקמה של מרכזי נתונים על ידי חברות ענן ותאגידים גלובליים, שמחפשים קישוריות ישירה ומהירה לשווקים באירופה ובאסיה. כבל תת-ימי נוסף שמחבר את ישראל לאירופה ללא סיכון גיאופוליטי יחזק את אמון השחקנים הזרים ביציבות התשתית המקומית, יקל על הבאת פרויקטים של ענן, מחשוב מתקדם ובינה מלאכותית, ויתרום גם ליצירת מקומות עבודה, להכנסות ממסים ולחיזוק מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. בנוסף, פרויקט כזה מגדיל את רמות הגיבוי והשרידות של רשת האינטרנט בישראל עצמה, מה שחשוב הן במצבי חירום והן בהבטחת רציפות עסקית לענפים כמו בנקאות, ביטחון ובריאות.

מנוע הצמיחה הנוסף של החברה?

בתחילת השבוע משרד התקשורת דרש מידע מחברות התקשורת לקראת החלטה על עתיד ההפרדה המבנית עד סוף השנה. לכאורה דיווח שולי, אפילו משעמם, אבל מאחוריו יש סיפור גדול. אם המהלך יאושר, בזק תוכל סוף סוף לאחד את הפעילות שלה תחת קורת גג אחת, ולהציע חבילות משולבות של אינטרנט, טלוויזיה, סלולר וטלפון קווי, בדומה למתחרותיה, מהלך שצפוי לחזק את כוחה בשוק ולהגדיל את ההכנסות מכל לקוח. בנוסף, מיזוג הפעילויות יאפשר לחברה לצמצם כפילויות בין החברות הבנות, לחסוך בעלויות ניהול, שיווק ותפעול, ולייעל משמעותית את מבנה ההוצאות שלה.

מעבר לכך, ביטול ההפרדה המבנית יאפשר לבזק לנצל סוף סוף את ההפסדים הצבורים של yes, המוערכים בכ-1.2 מיליארד שקל, לקיזוז מול רווחי הקבוצה. מדובר בהטבת מס שעלולה לחסוך לבזק מאות מיליוני שקלים כבר בטווח הקצר, ולחזק את תזרימי המזומנים שלה, בדיוק בשעה שהיא שוקלת השקעות תשתית חדשות כמו הכבל התת-ימי והרחבת פריסת הסיבים האופטיים.

עם זאת, משרד התקשורת כבר הבהיר כי כל ביטול של ההפרדה יתבצע תחת פיקוח, ויוכל לכלול התחייבויות להוזלות מחירים לצרכנים. במקביל, ועדי העובדים בבזק וב-yes לוחצים להשיג הסכמות מוקדמות, ודורשים נתח מהתועלות הכלכליות הצפויות. ככל שהמו״מ יתארך, או שהמשרד יתנה את המהלך במגבלות כבדות, חלק מהאפקט החיובי על בזק עלול להתמתן.

ביצועי החברה

בתוצאות הרבעון הראשון של 2025, בזק הציגה תמונה מעורבת: ההכנסות ירדו ב-0.9% ל-2.35 מיליארד שקל, אך הרווח הנקי דווקא עלה בכ-2.7% ל-303 מיליון שקל, בין היתר בזכות קיטון בהוצאות ירידת ערך ב-yes. הכנסות הליבה צמחו ב-2.4%, בעיקר מתחום בזק קווי ופלאפון, שממשיכה ליהנות מגידול במנויי דור 5 ומהתאוששות בשירותי נדידה.

גם yes תרמה לשיפור, ההכנסות שלה עלו ב-1.3%, והיא עברה מרווח נקי מתואם שלילי של כ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל, לרווח נקי מתואם של כ-12 מיליון שקל כעת. במקביל, פלאפון רשמה שיא הכנסות רבעוני מאז 2017 עם עלייה של כ-4.6% לסך של 525 מיליון שקל. כל אלה ממחישים עד כמה יוכל ביטול ההפרדה המבנית, שיאפשר ניהול וגיוס לקוחות חוצה חברות, לשפר עוד את התוצאות ולהגביר את החיסכון בקבוצה.


גרף מניית בזק בשנה האחרונה

שווי השוק של החברה עומד על כ-16 מיליארד שקל, לאחר שהמניה עלתה בכ-40% בשנה החולפת.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עושה חשבון 03/07/2025 14:27
    הגב לתגובה זו
    אקסלרה פועלת לחבר את אירופה למזרח הקרוב
  • 3.
    dw 03/07/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים המקומיים כבר השקיעו בבזק שהיא חברה די טובה.האתגר של ביקום הוא למשוך לכאן השקעות זרות ובזק בתוך מזרח תיכון חדש עשויה לעניין משקיעים כאלה.הלוואי. בכזה מקרה המניה תסחר הרבה יותר גבוה.
  • 2.
    הסעודים בכלל הסכימו (ל"ת)
    הסעודים בכלל הסכימו 03/07/2025 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 03/07/2025 07:38
    הגב לתגובה זו
    1. סיכונים פוליטיים וביטחוניים ישראל פטורה מהגדרה זאת צחקתי. 2. ראוי להביט על מפת האיזור. יש עוד אלטרנטיבות.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.