תומר ראבד
צילום: אוראל כהן

בין אירופה וסעודיה: בזק רוצה להפוך למרכז תקשורת עולמי

בזק בוחנת הקמת כבל תת-ימי חדש שיחבר את אירופה לסעודיה דרך ישראל, יעקוף את מצרים ויחזק את מעמד המדינה כמרכז תעבורת נתונים; מה פוטנציאל ההכנסות ועד כמה פרויקט כזה עשוי להיות חשוב?

תמיר חכמוף | (4)
נושאים בכתבה בזק מרכזי נתונים

ההודעה של בזק בזק 1.83%   כי היא בוחנת את האפשרות להקים כבל תת-ימי חדש שיחבר את ישראל לנקודות נחיתה באירופה, מעלה כמה שאלות על גודל ההזדמנות עבור החברה. בזק מתכננת קפיצת מדרגה: כבל תת ימי חדש יחבר את ישראל לאירופה

 הכבל החדש צפוי להוות תוספת תשתיתית משמעותית, שתאפשר תנועה של מאות טרה-בייטים בין ישראל לאירופה – ותגביר את העצמאות והאיתנות של תשתיות התקשורת הישראליות. בבזק מסבירים כי המהלך מגיע על רקע מגמות עולמיות של גידול חד בנפחי התעבורה, בין היתר בעקבות התרחבות הפעילות של ענקיות הענן והדאטה בישראל ובאזור כולו.

קיצור הדרך בין אירופה לאסיה

העולם הדיגיטלי נמצא בעיצומו של מרוץ אדיר להקמת תשתיות דאטה. כמעט כל הכבלים שמחברים את אירופה לאסיה עוברים כיום דרך מצרים ותעלת סואץ, מה שהופך אותם לרגישים מאוד לסיכונים פוליטיים וביטחוניים. הסיכונים האלה התממשו בצד נתיבי השיט שנסגרו לתנועה בצל תקיפות החות'ים, ורק העלה את המודעות לסכנות באזור. ענקיות הענן שמשתמשות בתשתית הקיימת כבר הבינו שהן זקוקות לנתיבי גיבוי נוספים, והחלו בשנים האחרונות לחפש מסלולים חלופיים.

כאן נכנסת לתמונה בזק. החברה סיימה לא מזמן לקחת חלק כקבלן משנה בפרויקט כבל תת-ימי, המחבר בין איטליה לישראל ומשם ממשיך ביבשה דרך ירדן לסעודיה. כעת, בזק שואפת להוביל פרויקט חדש, קו נוסף שיחבר את אירופה ישירות לישראל, ומשם ירד שוב במתווה דומה למזרח התיכון, מבלי לעבור באזורים בעלי סיכון גיאופוליטי.

אם יצא לפועל הפרויקט, בזק צפויה למלא תפקיד מרכזי בו, כלומר שותפה אסטרטגית מרכזית בפרויקט כולו. זה עשוי לתת לחברה מעמד חדש בתור שחקנית תשתית גלובלית המחברת בין ההאבים של מרכזי הנתונים באירופה, ככל הנראה בצרפת ואיטליה, ובין אלו בסעודיה, ולא רק כ"ספק אינטרנט".

למה דווקא סעודיה? המהלך של בזק עשוי להשתלב היטב בגל ההשקעות העצום שלה בתחום ה-AI, שם מוקמות תשתיות ענק ומוקצים מיליארדי דולרים להקמת מרכזי נתונים ולרכישת שבבים מתקדמים שעלו לכותרות לאחרונה לאחר ביקור של הנשיא טראמפ במדינה. חיבור ישיר בין אירופה, ישראל וסעודיה יקל על זרימת דאטה בקצבים אדירים, מגמה שמשרתת את האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של כל הצדדים.

מקורות הכנסה פוטנציאליים

הפוטנציאל הכלכלי של פרויקט כזה הוא משמעותי. במודלים דומים בעולם, ההכנסות ממכירת תעבורת דאטה והשכרת סיבים אפלים מגיעות לעשרות ואף מאות מיליוני דולרים לאורך חיי הכבל, בפרט כשמדובר בחוזים ארוכי טווח מול ענקיות ענן ותאגידים בינלאומיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההכנסות לבזק יתמקדו בשני ערוצים עיקריים:  הראשון מכירת תעבורת דאטה בהיקפים עצומים לחברות ענן ותאגידים גלובליים שמחברים בין מרכזי הדאטה שלהם ברחבי העולם, והשני מכירת תשתיות "סיב אפל" (Dark Fiber) כלומר מכירת או השכרת סיבים אופטיים עצמם לחוזים רב-שנתיים מול לקוחות אסטרטגיים. לצד זה, הקמה וניהול של התשתיות בקטע הישראלי צפויים להניב גם בעצמם הכנסות ישירות מביצוע ותפעול הרשתות המקומיות.

בעולם הכבלים הבינלאומיים, נהוג שמיזמים כאלה מתבצעים במסגרת שיתופי פעולה שבהם שותפות חברות ענק מהתחום, שחולקות בעלויות ובסיכונים. עבור בזק, שמחזיקה בישראל את הידע, הרשתות והיכולת לבצע את המקטע היבשתי, עשוי להיות תפקיד מרכזי, מבלי שהיא תידרש להשקעות עתק על חשבונה כלומר הוצאה הונית נמוכה, מה שמשאיר לה פוטנציאל ליהנות מתזרים עתידי גבוה מול סיכון מוגבל.

אותן השותפות במיזמים מסוג זה מתבצעת לרוב לצד ענקיות הטכנולוגיה והענן שמחפשות להבטיח לעצמן קיבולת וגמישות, אלו עשויות להיות גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואפילו אינבידיה, שהפכה לשחקנית משמעותית בתחום המחשוב מבוסס ענן. השחקנים האלה לא רק מממנים חלק ניכר מעלויות ההקמה, אלא גם הופכים ללקוחות עוגן שצורכים את רוחב הפס והסיבים לאורך שנים רבות, מה שמספק יציבות וחוזי תזרים בטווח הארוך.

ישראל על המפה

מעבר לחשיבות עבור בזק, פרויקט כזה טומן בחובו השפעה רחבה על ישראל כולה. תשתיות תקשורת בינלאומיות מתקדמות הן אחד השיקולים המרכזיים בבחירת מיקום להקמה של מרכזי נתונים על ידי חברות ענן ותאגידים גלובליים, שמחפשים קישוריות ישירה ומהירה לשווקים באירופה ובאסיה. כבל תת-ימי נוסף שמחבר את ישראל לאירופה ללא סיכון גיאופוליטי יחזק את אמון השחקנים הזרים ביציבות התשתית המקומית, יקל על הבאת פרויקטים של ענן, מחשוב מתקדם ובינה מלאכותית, ויתרום גם ליצירת מקומות עבודה, להכנסות ממסים ולחיזוק מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. בנוסף, פרויקט כזה מגדיל את רמות הגיבוי והשרידות של רשת האינטרנט בישראל עצמה, מה שחשוב הן במצבי חירום והן בהבטחת רציפות עסקית לענפים כמו בנקאות, ביטחון ובריאות.

מנוע הצמיחה הנוסף של החברה?

בתחילת השבוע משרד התקשורת דרש מידע מחברות התקשורת לקראת החלטה על עתיד ההפרדה המבנית עד סוף השנה. לכאורה דיווח שולי, אפילו משעמם, אבל מאחוריו יש סיפור גדול. אם המהלך יאושר, בזק תוכל סוף סוף לאחד את הפעילות שלה תחת קורת גג אחת, ולהציע חבילות משולבות של אינטרנט, טלוויזיה, סלולר וטלפון קווי, בדומה למתחרותיה, מהלך שצפוי לחזק את כוחה בשוק ולהגדיל את ההכנסות מכל לקוח. בנוסף, מיזוג הפעילויות יאפשר לחברה לצמצם כפילויות בין החברות הבנות, לחסוך בעלויות ניהול, שיווק ותפעול, ולייעל משמעותית את מבנה ההוצאות שלה.

מעבר לכך, ביטול ההפרדה המבנית יאפשר לבזק לנצל סוף סוף את ההפסדים הצבורים של yes, המוערכים בכ-1.2 מיליארד שקל, לקיזוז מול רווחי הקבוצה. מדובר בהטבת מס שעלולה לחסוך לבזק מאות מיליוני שקלים כבר בטווח הקצר, ולחזק את תזרימי המזומנים שלה, בדיוק בשעה שהיא שוקלת השקעות תשתית חדשות כמו הכבל התת-ימי והרחבת פריסת הסיבים האופטיים.

עם זאת, משרד התקשורת כבר הבהיר כי כל ביטול של ההפרדה יתבצע תחת פיקוח, ויוכל לכלול התחייבויות להוזלות מחירים לצרכנים. במקביל, ועדי העובדים בבזק וב-yes לוחצים להשיג הסכמות מוקדמות, ודורשים נתח מהתועלות הכלכליות הצפויות. ככל שהמו״מ יתארך, או שהמשרד יתנה את המהלך במגבלות כבדות, חלק מהאפקט החיובי על בזק עלול להתמתן.

ביצועי החברה

בתוצאות הרבעון הראשון של 2025, בזק הציגה תמונה מעורבת: ההכנסות ירדו ב-0.9% ל-2.35 מיליארד שקל, אך הרווח הנקי דווקא עלה בכ-2.7% ל-303 מיליון שקל, בין היתר בזכות קיטון בהוצאות ירידת ערך ב-yes. הכנסות הליבה צמחו ב-2.4%, בעיקר מתחום בזק קווי ופלאפון, שממשיכה ליהנות מגידול במנויי דור 5 ומהתאוששות בשירותי נדידה.

גם yes תרמה לשיפור, ההכנסות שלה עלו ב-1.3%, והיא עברה מרווח נקי מתואם שלילי של כ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל, לרווח נקי מתואם של כ-12 מיליון שקל כעת. במקביל, פלאפון רשמה שיא הכנסות רבעוני מאז 2017 עם עלייה של כ-4.6% לסך של 525 מיליון שקל. כל אלה ממחישים עד כמה יוכל ביטול ההפרדה המבנית, שיאפשר ניהול וגיוס לקוחות חוצה חברות, לשפר עוד את התוצאות ולהגביר את החיסכון בקבוצה.


גרף מניית בזק בשנה האחרונה

שווי השוק של החברה עומד על כ-16 מיליארד שקל, לאחר שהמניה עלתה בכ-40% בשנה החולפת.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עושה חשבון 03/07/2025 14:27
    הגב לתגובה זו
    אקסלרה פועלת לחבר את אירופה למזרח הקרוב
  • 3.
    dw 03/07/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים המקומיים כבר השקיעו בבזק שהיא חברה די טובה.האתגר של ביקום הוא למשוך לכאן השקעות זרות ובזק בתוך מזרח תיכון חדש עשויה לעניין משקיעים כאלה.הלוואי. בכזה מקרה המניה תסחר הרבה יותר גבוה.
  • 2.
    הסעודים בכלל הסכימו (ל"ת)
    הסעודים בכלל הסכימו 03/07/2025 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 03/07/2025 07:38
    הגב לתגובה זו
    1. סיכונים פוליטיים וביטחוניים ישראל פטורה מהגדרה זאת צחקתי. 2. ראוי להביט על מפת האיזור. יש עוד אלטרנטיבות.
סקוט ראסל מנכל נייס; קרדיט: נייססקוט ראסל מנכל נייס; קרדיט: נייס

נייס מכה את התחזיות; מאשרת תחזית להמשך, אבל יש נקודת חולשה

סקוט ראסל, מנכ"ל נייס:  "הבינה המלאכותית נמצאת בליבת האסטרטגיה שלנו. אנחנו בחזית מהפיכת ה-AI בשוק חוויית הלקוח, ואנו רק בתחילתו של המסע"; ההכנסות ברבעון השלישי יהיו נמוכות מהצפי, ההכנסות בשנה כולה כמו התחזית הקודמת; תחזית הרווח בשנה כולה עולה מעט ל-12.43 דולר למניה; למה המניה יכולה דווקא לרדת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נייס

נייס NICE Ltd -13.61%   מדווחת על תוצאות טובות מעט מהתחזית ברבעון השני - "אנחנו שמחים לדווח על רבעון חזק נוסף עם הכנסות שהסתכמו ב- 727 מיליון דולר, מעל הרף העליון של טווח התחזית, ורווח למניה של 3.01 דולר, ברף העליון של הטווח הצפוי", אמר סקוט ראסל, מנכ"ל נייס. "הביצועים נבעו מהמשך התחזקות בפעילות הענן שלנו, שצמחה ב- 12% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מנוע הצמיחה המרכזי של פעילות זו הוא הביקוש המואץ לפתרונות בינה מלאכותית ושירות עצמי, שבא לידי ביטוי בגידול של 42% בהכנסות השנתיות החוזרות (ARR) בתחום זה, לעומת רבעון מקביל אשתקד."

ראסל הוסיף כי: "הבינה המלאכותית נמצאת בליבת האסטרטגיה של נייס, ואנחנו נמצאים בחזית מהפיכת ה-AI בשוק חוויית הלקוח, ואנו רק בתחילתו של המסע. המומנטום שלנו צפוי להתגבר עם שילוב יכולות השיחה ויכולות הסוכן החכם בתחום חווית הלקוח המבוססת בינה מלאכותית של Cognigy, שהן המובילות בתעשייה, מה שיאפשר לנו לספק חוויית לקוח אנושית על הפלטפורמה שלנו, CXone Mpower. המובילות שלנו בחדשנות בתחום הבינה המלאכותית נשענת על בסיס פיננסי איתן, רווחיות גבוהה ומאזן חזק, לצד שורה הולכת וגדלה של שותפויות אסטרטגיות שגייסנו במהלך ששת החודשים האחרונים."

תחזית חלשה לרבעון השלישי - אישור תחזיות לשנה כולה

האנליסטים ציפו להכנסות של 737  מיליון דולר ברבעון השלישי ורווח למניה של 3.17 דולר למניה. זה יהיה נמוך יותר. התחזית המעודכנת של החברה היא להכנסות של 722 מיליון דולר עד 732 מיליון דולר, גידול של 5% לפי נקודת האמצע של התחזית לעומת אשתקד, אבל מתחת לתחזית. הרווח (non-GAAP) למניה בדילול מלא ברבעון השלישי צפוי להיות בטווח של 3.12 דולר עד 3.22 דולר, שמייצג גידול של 10% לפי נקודת האמצע של התחזית לעומת אשתקד, ומרכזו דומה לצפי האנליסטים. 

ועדיין - בחברות צמיחה מחפשים גידול בהכנסות. הירידה בתחזית הרבעון השלישי תטריד את האנליסטים והיא עשויה להוביל את המניה לירידה, למרות שכעת היא עולה  (מעבר ל-2% שזה הארביטראז' החיובי)  

החברה כאמור מאשררת את תחזית סך ההכנסות (non-GAAP) לשנת 2025 שצפוי להסתכם ב-2,918 מיליון דולר עד 2,938 מיליון דולר, שמייצג גידול של 7% לפי נקודת האמצע של התחזית לעומת אשתקד. החברה מעלה את תחזית הרווח (non-GAAP) למניה בדילול מלא לשנת 2025 שצפוי להיות בטווח של 12.33 דולר עד 12.53 דולר, שמייצג גידול של 12% לפי נקודת האמצע של התחזית לעומת אשתקד. במילים אחרות, אפשר להבין מהתחזית לרבעון שלישי ורביעי שהחברה מצליחה להתייעל - להרוויח יותר עם אותן הכנסות. 


פד גרום פאוואל
צילום: Flickr

מה למדנו השבוע: המבט הראשון יכול להטעות; תבחנו את הנתונים לעומק

מדד המחירים ליצרן עלה ב-0.9%, לעומת צפי ל-0.2% - התגובה הראשונית היתה חשש גדול מעלייה צפויה באינפלציה וירידה בסיכויים להפחתת ריבית; אלא שמאחורי המספר היו "אירועים חד פעמיים" והשד לא היה נורא כל כך

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ג'רום פאוול PPI

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה אתמול את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, כאשר העלייה החודשית עמדה על 0.9%, הזינוק החד ביותר מאז יוני 2022, לעומת ציפיות ל-0.2% בלבד והקצב השנתי הואץ ל-3.3% לעומת תחזית ל-2.5%. מדד הליבה קפץ גם הוא ב-0.9% בחודש ושיקף עלייה של 3.7% בשנה. על הנייר, זו אינפלציה “חמה” שמספיקה כדי לערער את הורדת הריבית שמתומחרת בשוק, אך בפועל וול סטריט ירדה במתינות עד חצי אחוז שבהמשך גם היא תוקנה, וההסתברות להורדת ריבית בספטמבר נותרה גבוהה מאוד, אם כי התרחיש של חצי נקודת אחוז ירד מהשולחן.

לכאורה נראה שהשוק לא מגיב לנתון חשוב במיוחד, שכן מדד המחירים ליצרן מקדים את מדד המחירים לצרכן שמשפיע על הריבית, ולכן עולה השאלה מדוע המשקיעים הגיבו באדישות? התשובה: כי מאחורי המספר הגדול מסתתר הרכב מדד שפחות בעייתי ממה שנראה במבט ראשון.

מבט עומק על המדד

 חלק משמעותי מהעלייה הגיע מסעיפים תנודתיים כמו שירותי ניהול תיקי השקעות (portfolio management) ועלויות טיסה. אלה רכיבים שיכולים לקפוץ בחודש נתון ולרדת בחודש הבא, ולא בהכרח מסמנים מגמה רוחבית של התייקרות בכל רוחב המשק ובנוסף לא קשורים במחירי הסחורות שמהווים בסיס רחב יותר לעליות מחירים בפועל עבור הצרכנים. בנטרול אותם סעיפים, המדד היה הרבה יותר קרוב לציפיות המוקדמות. במקביל, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, קורלציה עם עליית הנפט, אך גם כאן מדובר בסביבה תנודתית מטבעה.

במילים אחרות, המשקיעים קראו מעבר לכותרת. הם הפרידו בין “רעשים נקודתיים" לבין לחצים מתמשכים. זה לא אומר שהכול שגרה. רכיב השירותים במדד, ובפרט מרווחי המסחר בשירותים (final demand trade services) שעלו ב-2%, משדר שהצד הזה של הכלכלה ממשיך לייצר לחצי מחירים. אבל זה גם לא הסיפור של החזרה המיידית לאינפלציה גואה שאולי ציפו חלק מהאנליסטים סביב לחצי במכסים, לפחות לא כרגע.

ומה לגבי “סטגפלציה”? השילוב בין לחצי מחירים בצד היצרני לבין האטה מתונה בקצב הגיוס יכול לעורר חרדה למילים גדולות. אבל כדי לדבר על סטגפלציה במלוא מובן המילה צריך גם רכיב של צמיחה שלילית. נכון לעכשיו, למרות חולשה בשוק התעסוקה הצרכנים ממשיכים להיות יציבים, במקביל להמשך השקעה רוחבית וזרימת כספים ולכן אין ציפייה לצמיחה שלילית בתמ"ג.

הלקח של השבוע