מליסרון תובעת את אלקטרה צריכה ובכיריה ב-3.4 מיליון שקל

ענת דניאלי |
נושאים בכתבה מליסרון קניון

חברת הקניניום והנדל"ן המניב מליסרון הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה כנגד זאב קלימי מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה וכגד דני זלקינד, מיכאל זלקינד וכל הדירקטורים בחברה בגין הפרת הסכם השכירות בסך של 3.4 מיליון שקל (1.38 מיליון שקל בגין הפרת הסכם, וכן סכום מוערך של 2 מיליון שקל בגין התביעה למתן חשבונות). הרקע לתביעה הנו סגירת החנות של אלקטרה במתחם ההייטק שער הכרמל. על פי כתב התביעה החנות נסגרה "בין לילה בחשכת ליל, ללא כל הודעה מוקדמת, תוך שהעמיד את התובעת בפני עובדה מוגמרת". מליסרון -1.44% ציינו בתביעתם כי זו לא פעם ראשונה שקלימי פועל כך וכי הוא סגר חנויות רבות על אף חוזים שאלקטרה צריכה היו חתומים עליהם: "זוהי הפרה יסודית, בוטה, מכוונת ומודעת, של הסכם השכירות שנחתם. הפרת הסכם זו, הינה אחת מבין שורה של הפרות הסכמים המבוצעות באופן סדרתי על-ידי אלקטרה מוצרי צריכה, ומקורה בהחלטה שנתקבלה על-ידי  חברת האם ובעלת השליטה המלאה באלקטרה מוצרי צריכה , באמצעות הדירקטוריון שלה, שהמניע שלה הוא ליישם אך ורק שיקולים כלכליים של הגדלת והשאת רווחיה של קבוצת אלקטרה ויהי מה ולו על חשבון אחרים ותוך רמיסת זכויותיהם של אחרים". "מר זאב קלימי – המכהן כמנכ"ל  החל, באופן שיטתי, בברכת הדירקטוריון וחבריו, או תוך עצימת עיניים מצדם, להפר שרירותית הסכמי שכירות בזה אחר זה, מתוך הנחה ש-"או הפריץ ימות, או הכלב ימות". מן הסתם, לשיטתם, זו סיטואציה של win win"", שבה "אלקטרה מוצרי צריכה" איננה עשויה להפסיד", נכתב בכתב התביעה.  מליסרון טוענת כי ההליך המשפטי הארוך ממילא יגמר בתשלום השכירות מצד אלקטרה: "הלא לכל היותר, בסופו של הליך משפטי ארוך שיארך מספר שנים, אלקטרה מוצרי צריכה תחויב, לשיטתו, במקרה הרע מבחינתה, בתשלום דמי שכירות שממילא היתה צריך לשלם ובדרך, מן הסתם, חלק מן המשכירים יתפשרו, ייכנעו לתכתיביו, יתייאשו, או אולי יתמזל מזלה ובית-המשפט לא יאכוף את החוזה משיקול זה או אחר". תגובת אלקטרה: "אלקטרה מוצרי צריכה קיבלה ולומדת את כתב התביעה שהוגש נגדה ע"י חברת מליסרון, בריטיש ישראל ואבי לוי והיא תגיב בהמשך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
השקעה במניות או דירות (גרוק)השקעה במניות או דירות (גרוק)
ניתוח

מה עדיף - השקעה בדירה או השקעה במניות ובאיזה עיר היה כדאי לקנות דירה?

מניות, אגרות חוב, מסלולים כלליים, לעומת דירות, מה הניבה כל השקעה בחמש השנים האחרונות וגם: על המס, על תכנוני המס ועל העיר שהמחירים בה תקועים כבר שנים 

מנדי הניג |

מדדי המניות נתנו תשואה גבוהה בהרבה משוק הדירות במבחן של 5 השנים האחרונות. כשמדברים על שתוה ברוטו, מדדי המניות הבולטים הניבו תשואה פנומנלית של מעל 80% בחמש שנים וגם השקעה במסלולים כלליים שמערבבים מניות עם אג"ח היתה עם תשואה נהדרת של כ-53%. כלומר, השקעה בבורסה הניבה כ-9% בשנה והשקעה במניות בלבד הניבה כ-13% בשנה.  

כאשר  בוחנים תקופות ארוכות יותר, מתקרבים לבנצ'מרק המקובל - אגרות חוב מניבות בין 4% ל-5%, מניות בין 7% ל-9% בשנה (בשני העשורים האחרונים יש הטייה כלפי מעלה). מסלול כללי אמור לייצר תשואה של כ-6% וצפונה. 

מניות, אג"ח, מסלול מעורבב או דירות - התשואה בחמש שנים

מול השקעה בשוק ההון - ישירות או דרך הגופים המוסדיים (ניהול תיקים, קרנות נאמנות, השתלמות, גמל ועוד) יש כמובן את אפשרות ההשקעה בנדל"ן ובעיקר בדירות למגורים. מה עדיף?

לפני המבחן הכלכלי, צריך להזכיר שיש הבדלים מהותיים - השקעה בבורסה היא נזילה (אם דרך קרנות השתלמות אז צריך לחכות 6 שנים), זו השקעה שיש לה מחיר כל יום ואתם כמשקיעים יודעים מה קורה שם באופן שקוף. אם אתם משקיעים ישירות אז אתם יודעם כל יום, אם זה בקרן נאמנות יש מידע מדי יום, בנכסים שנחסכים בהשתלמות וגמל המידע הוא פעם בחודש. אבל בעיקרון מדובר על נכסים לרוב נזילים ושקופים.

כשאתם קונים דירה להשקעה, אתם קונים נכס פיזי, זה לא על הנייר. אתם קונים קירות, וצריך לטפל בהם, צריך לנקות, לתקן, להשקיע. דירה להשקעה היא במקרים לא מעטים כאב ראש - הלך המזגן, צריך להביא טכנאי. השוכר מבקש לדבר איתך על המחיר. השוכר מבקש להכניס כלב לכמה חודשים. יש אסיפת בעלי דיירים חשובה. יש כאן השקעה של זמן. חוץ מזה - המימוש הוא לא מהיר והוא לוקח זמן ועלויות. 

השקעה במניות או דירות (גרוק)השקעה במניות או דירות (גרוק)
ניתוח

מה עדיף - השקעה בדירה או השקעה במניות ובאיזה עיר היה כדאי לקנות דירה?

מניות, אגרות חוב, מסלולים כלליים, לעומת דירות, מה הניבה כל השקעה בחמש השנים האחרונות וגם: על המס, על תכנוני המס ועל העיר שהמחירים בה תקועים כבר שנים 

מנדי הניג |

מדדי המניות נתנו תשואה גבוהה בהרבה משוק הדירות במבחן של 5 השנים האחרונות. כשמדברים על שתוה ברוטו, מדדי המניות הבולטים הניבו תשואה פנומנלית של מעל 80% בחמש שנים וגם השקעה במסלולים כלליים שמערבבים מניות עם אג"ח היתה עם תשואה נהדרת של כ-53%. כלומר, השקעה בבורסה הניבה כ-9% בשנה והשקעה במניות בלבד הניבה כ-13% בשנה.  

כאשר  בוחנים תקופות ארוכות יותר, מתקרבים לבנצ'מרק המקובל - אגרות חוב מניבות בין 4% ל-5%, מניות בין 7% ל-9% בשנה (בשני העשורים האחרונים יש הטייה כלפי מעלה). מסלול כללי אמור לייצר תשואה של כ-6% וצפונה. 

מניות, אג"ח, מסלול מעורבב או דירות - התשואה בחמש שנים

מול השקעה בשוק ההון - ישירות או דרך הגופים המוסדיים (ניהול תיקים, קרנות נאמנות, השתלמות, גמל ועוד) יש כמובן את אפשרות ההשקעה בנדל"ן ובעיקר בדירות למגורים. מה עדיף?

לפני המבחן הכלכלי, צריך להזכיר שיש הבדלים מהותיים - השקעה בבורסה היא נזילה (אם דרך קרנות השתלמות אז צריך לחכות 6 שנים), זו השקעה שיש לה מחיר כל יום ואתם כמשקיעים יודעים מה קורה שם באופן שקוף. אם אתם משקיעים ישירות אז אתם יודעם כל יום, אם זה בקרן נאמנות יש מידע מדי יום, בנכסים שנחסכים בהשתלמות וגמל המידע הוא פעם בחודש. אבל בעיקרון מדובר על נכסים לרוב נזילים ושקופים.

כשאתם קונים דירה להשקעה, אתם קונים נכס פיזי, זה לא על הנייר. אתם קונים קירות, וצריך לטפל בהם, צריך לנקות, לתקן, להשקיע. דירה להשקעה היא במקרים לא מעטים כאב ראש - הלך המזגן, צריך להביא טכנאי. השוכר מבקש לדבר איתך על המחיר. השוכר מבקש להכניס כלב לכמה חודשים. יש אסיפת בעלי דיירים חשובה. יש כאן השקעה של זמן. חוץ מזה - המימוש הוא לא מהיר והוא לוקח זמן ועלויות.