מליסרון תובעת את אלקטרה צריכה ובכיריה ב-3.4 מיליון שקל

ענת דניאלי |
נושאים בכתבה מליסרון קניון

חברת הקניניום והנדל"ן המניב מליסרון הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה כנגד זאב קלימי מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה וכגד דני זלקינד, מיכאל זלקינד וכל הדירקטורים בחברה בגין הפרת הסכם השכירות בסך של 3.4 מיליון שקל (1.38 מיליון שקל בגין הפרת הסכם, וכן סכום מוערך של 2 מיליון שקל בגין התביעה למתן חשבונות).

הרקע לתביעה הנו סגירת החנות של אלקטרה במתחם ההייטק שער הכרמל. על פי כתב התביעה החנות נסגרה "בין לילה בחשכת ליל, ללא כל הודעה מוקדמת, תוך שהעמיד את התובעת בפני עובדה מוגמרת".

מליסרון -1.97% ציינו בתביעתם כי זו לא פעם ראשונה שקלימי פועל כך וכי הוא סגר חנויות רבות על אף חוזים שאלקטרה צריכה היו חתומים עליהם: "זוהי הפרה יסודית, בוטה, מכוונת ומודעת, של הסכם השכירות שנחתם. הפרת הסכם זו, הינה אחת מבין שורה של הפרות הסכמים המבוצעות באופן סדרתי על-ידי אלקטרה מוצרי צריכה, ומקורה בהחלטה שנתקבלה על-ידי  חברת האם ובעלת השליטה המלאה באלקטרה מוצרי צריכה , באמצעות הדירקטוריון שלה, שהמניע שלה הוא ליישם אך ורק שיקולים כלכליים של הגדלת והשאת רווחיה של קבוצת אלקטרה ויהי מה ולו על חשבון אחרים ותוך רמיסת זכויותיהם של אחרים".

"מר זאב קלימי – המכהן כמנכ"ל  החל, באופן שיטתי, בברכת הדירקטוריון וחבריו, או תוך עצימת עיניים מצדם, להפר שרירותית הסכמי שכירות בזה אחר זה, מתוך הנחה ש-"או הפריץ ימות, או הכלב ימות". מן הסתם, לשיטתם, זו סיטואציה של win win"", שבה "אלקטרה מוצרי צריכה" איננה עשויה להפסיד", נכתב בכתב התביעה. 

מליסרון טוענת כי ההליך המשפטי הארוך ממילא יגמר בתשלום השכירות מצד אלקטרה: "הלא לכל היותר, בסופו של הליך משפטי ארוך שיארך מספר שנים, אלקטרה מוצרי צריכה תחויב, לשיטתו, במקרה הרע מבחינתה, בתשלום דמי שכירות שממילא היתה צריך לשלם ובדרך, מן הסתם, חלק מן המשכירים יתפשרו, ייכנעו לתכתיביו, יתייאשו, או אולי יתמזל מזלה ובית-המשפט לא יאכוף את החוזה משיקול זה או אחר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.

פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%.