משרד השיכון מתריע: "הסיכון גדל, עלייה באינפלציה או בריבית המשתנה תגרום לקשיים ניכרים בקרב נוטלי משכנתאות"

נתונים ראשוניים מסקירת משרד השיכון: מחירי הדירות המשיכו לעלות ב-Q1 - המחיר החציוני לדירת יד שנייה זינק 13% בשנה
לירן סהר | (12)

המחיר החציוני של דירה חדשה הגיע ברבעון הראשון של 2013 ל-1.38 מיליון שקל, גבוה ב-7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ובמונחים ריאליים גבוה ב-5.5%. המחיר הממוצע של דירה חדשה גבוה בכ-9% מהחציון, ועמד על 1.5 מיליון שקל. כך עולה מנתוני משרד הבינוי והשיכון שנחשפו היום כחלק מחוברת המידע הרבעונית שתופץ בסוף השבוע.

המחיר החציוני לדירת יד שנייה הגיע למיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2013, גבוה ב-11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, במונחים ריאליים מדובר בעלייה של 9.6%. המחיר הממוצע של דירת יד שנייה גבוה בכ-13% מהחציון, ועמד על כ-1.13 שקל (עיבוד המשרד לנתוני רשות המסים).

חוב משקי הבית לדיור עלה 35% לעומת יציבות השכר

במשרד השיכון מוסרים כי בחינת היקף ההלוואות לדיור בהשוואה לשכר מלמדת על עליית החוב הריאלי של משקי בית לדיור מאז 2005 בשיעור של 35% לעומת יציבות בשכר. אמנם בנק ישראל קבע מספר הגבלות, בשנתיים האחרונות, למניעת משבר בשוק הדיור אולם, הסיכון של נוטלי הלוואות גדל ושינוי בתנאי המקרו במשק בהם עלייה באינפלציה או בריבית המשתנה עשויים לגרום לקשיים ניכרים בקרב נוטלי הלוואות לדיור, עקב אי עלייה מתאימה בשכר ביחס לשינוי בהחזר ההלוואה. הפגיעה צפויה בעיקר בקרב רוכשי דירה יחידה שבניגוד למשקיעים אינם מקבלים תשלום שכר דירה כגיבוי לתשלומי המשכנתא.

ההחלטה המרכזית הנבחנת כיום הינה הטלת מס רכישה על משפרי דיור. לדברי משרד השיכון, החלטה זו, מהותית לפעילות הענף, צפויה לייקר משמעותית את מחירי הדירות לקבוצה זו בכ-50 אלף שקל בממוצע לדירה (לפי 3.5% לדירה של משפר דיור במחיר ממוצע של 1.35 מיליון שקל).

משמעות יישום ההחלטה לפי משרד השיכון - הקטנת הביקוש בקרב משפרי דיור שמשקלם כ-36% מסך העסקות במשק (וכ-43% בעסקות בדירות חדשות), עידוד רכישת דירה ראשונה גדולה ויקרה תוך הגדלת מינוף במטרה לצמצם מעבר דירה עתידי, פגיעה במעבר לנכס חלופי בגין עבודה חדשה או שינוי בהרכב משק הבית והגדלת הביקוש לחלופות בשכירות. אפשר גם שתהיה הקדמת עסקות של רוכשים מקבוצה זו במטרה להימנע מתשלום המס במידה ויחול.

מימוש הלוואות מדינה על ידי זכאים עלה משמעותית בשנת 2012 לכ-5,700, גבוה בכ-160% מהשפל בשנת 2011. הגידול במימוש נבע ישירות מהורדת הריבית בהלוואות מדינה לזכאים לשיעור של 3% (במקום 4% ו-4.5%) בשנים 2012 ו-2013. עם זאת, ברבעון הראשון של 2013 מימשו כ-1,110 זכאים הלוואות מדינה, מדובר בקצב שנתי של כ-4,440 מממשים נמוך בכ-22% מההיקף בשנת 2012.

לפי משרד השיכון, הירידה במימוש ברבעון הראשון של 2013 הושפעה מהפחתה מתמשכת בריבית על ההלוואות במשק והקטנת היתרון היחסי בהלוואות המדינה בהן הריבית קבועה. הפחתה כפולה בריבית בנק ישראל במהלך חודש מאי 2013, בשיעור מצטבר של מחצית האחוז, מקטינה אף יותר את כדאיות המימוש של הלוואות המדינה. לפיכך, במשרד השיכון אומרים כי יש לפעול להפחתה נוספת בריבית על ההלוואות לזכאים כדי לשמור על היתרון בהן לעומת הלוואות בנק חלופיות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

גידול של 20% בהתחלות הבנייה בצפון

בחינת התחלות הבנייה מצביעה על גידול מתמשך במשקל הבניינים בהם שלוש דירות ויותר ל- 65% מסה"כ התחלות הבנייה ברבעון הראשון של 2013 לעומת 51% בלבד בשנת 2007. ברבעון הראשון בולט גידול במשקל התחלות הבנייה במחוזות צפון וירושלים ל-20% ו-13%, בהתאמה (לעומת 16% ו-7% בשנת 2011). במחוז המרכז ירד משקל התחלות הבנייה ל-28% מסה"כ לעומת 36% ב-2011. חלקו היחסי של מחוז ירושלים באוכלוסייה עומד על 12.4% בלבד. רק ברבעון הראשון של 2013 התחלות הבנייה במחוז זה תואמות למשקל אוכלוסיית המחוז.

מחוז ירושלים בנתוני הלמ"ס כולל מלבד העיר ירושלים ישובים נוספים כמו בית שמש, קרית גת, קרית מלאכי ועוד. ברבעון הראשון של השנה לא שווקו קרקעות למגורים בעיר ירושלים.

כתבות מעניינות נוספות:

גלי דולב: "נותנים כיום מענה למצוקה של לפני 5 שנים - המחסור בדירות יחמיר"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אל תדאגו לנו המשקיעים בדירות - לקחנו הכל בחשבון (ל"ת)
    צוחקים על כולכם 12/06/2013 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לא יעזור, העדר עיוור ורק כשיחטוף יבין אולי מה עשה. (ל"ת)
    אריק 12/06/2013 12:47
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    זה הבעיה שרוב הציבור לא מבין בכלכלה וממשיך לרכוש דירות (ל"ת)
    האמת 12/06/2013 00:13
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מי שיקח ריבית קבועה לא צמודה אין מה לדאוג (ל"ת)
    יהודה 11/06/2013 22:10
    הגב לתגובה זו
  • האמת 12/06/2013 08:40
    הגב לתגובה זו
    יהיה שווה פחות בהרבה ממה שקנה אותה ולכן ישלם מחיר גבוה בהרבה מערך הדירה. ואם חלילה יפטרו אותו מהעבודה הוא יהיה בפשיטת רגל עצבנית מאוד. תקרא קצת מה קרה לספרדים לפני שאתה מגיב...
  • 6.
    אם כך תעשו שזה לא יקרה (ל"ת)
    שמואל הנביא 11/06/2013 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מדהים-אף אחד לא חשב על זה לפני זה... (ל"ת)
    ירושלמי 11/06/2013 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    טווח ארוך 11/06/2013 16:12
    הגב לתגובה זו
    עליה במס הכנסה ,קיצוץ בקצבאות הילדים זה בעל השפעה בדיוק כמו אינפלציה או עליה בריבית , זהו מתחיל המדרון עוד כמה חודשים חצי שנה הנדלן מתפוצץ בשלב 1 15% ירידה לאחר כשנה עוד 15% פחות ולאחר עוד שנה 20% פחות
  • 3.
    משרד האין שיכון 11/06/2013 15:19
    הגב לתגובה זו
    את זה אחרי שהמון זוגות קנו דירות ולקחו המון משכנתא ואתם לא פתחתם את הפה. ודרך אגב איפה הייתם כשמחירי הדירות זינקו? אה.. נזכרתי... אתם רציתם שכולם ילכו לפריפריה אז לא בניתם גם לא דאגתם לכבישים ותשתיות וכך גם הפריפרייה התייקרה עכשיו יעלה לכל משפחה יותר גם הדלק יעלה וגם המרחק מהמשפחה עכשיו כשהילד יהיה חולה אמא או אבא לא הולכים לעבודה או אם יש להם משכרת עתק ישלמו למטפלת או שאבא ואמא יגיעו ... בקצור החיים קשים יא מנוולים
  • לא צריך להזהיר אף אחד, כמו שלא מלמדים איך לנשום. (ל"ת)
    אריק 12/06/2013 12:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שנתיים דמגוגיה להרצת פראייר=בועה50%בפיצוץ בפני האשמים!! (ל"ת)
    נדלן=בלוף לפראייר 11/06/2013 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עושים מיליארדים ע"חהעם הפראייר=אשמים בבועה50%בפיצוץ!!!! (ל"ת)
    קבלן,בנק,ממשל=גנבים 11/06/2013 15:05
    הגב לתגובה זו
דניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרודניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרו

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה

הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה

צלי אהרון |


הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות -0.47%  מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -2.77%  , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ. 

במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות. 

מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.

הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים. 

הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.