כעשור אחרי: הוותמ"ל רוצה קביעות - אבל מה היא השיגה באמת?
כמעט 11 שנים לאחר שהוקמה כוועדה זמנית, המדינה מבקשת לקבע את הוותמ"ל – אך הנתונים בשטח, ההתנגדויות הרבות והביקורת מצד רשויות, משרדי ממשלה וגופים סביבתיים מעלים את העובדה הפשוטה: הוועדה לא פתרה את מצוקת הדיור ואולי
אפילו הרחיבה את הפער בין התכנון לביצוע בשטח
היום, תתכנס ועדת השרים לענייני חקיקה לדיון בהצעת חוק שנויה במחלוקת: להפוך את הוותמ"ל - הוועדה למתחמים מועדפים לדיור, מוועדה זמנית שהוקמה ב-2014 לגוף קבוע בחוק, עם סמכויות רחבות לקידום תוכניות בנייה למגורים בקצב מואץ.
המהלך, שמובילה לשכת שר הפנים, מנומק בכך ש"משבר הדיור מתמשך, והוותמ"ל צברה מיומנות ייחודית בתכנון מתחמים מורכבים". אלא שלצד התמיכה מצד חלק מהממשלה, נרשמת התנגדות חריגה בעוצמתה - מצד ראשי ערים, מועצות אזוריות,
גופים סביבתיים, ואף משרדי ממשלה עצמם.
כולם שואלים את אותה שאלה: האם הוותמ"ל, אחרי יותר מעשור של פעילות, באמת הצדיקה את קיומה? לא בטוח.
הוועדה למתחמים מועדפים לדיור
הוותמ"ל הוקמה כ הוראת שעה ב-2014, לאחר המחאה החברתית הגדולה של שנת 2011 - כדי להתמודד עם המחסור החריף בדירות. הרעיון היה להקים מסלול מואץ שיאפשר לאשר תוכניות גדולות (1,000 דירות ומעלה) בזמן קצר, תוך עקיפת ועדות מחוזיות ועירוניות .
הוועדה קיבלה סמכויות נרחבות: לאשר תוכניות גם על קרקע חקלאית, לגבור על תוכניות מתאר קיימות, ולעבוד בלוחות זמנים מקוצרים - מבלי לאפשר הליכי ערר למועצה הארצית. בפועל, היא הפכה לגוף עוקף במערכת התכנון, עם מעט מאוד בלמים.
מה הוועדה השיגה בפועל?
לפי נתוני מינהל התכנון, בין השנים 2014 ל־2024 אושרו בישראל כ־1.5 מיליון דירות – מתוכן 423 אלף דירות אושרו דרך הוותמ"ל. כלומר, פחות משליש מכלל האישורים התכנוניים, למרות שהוועדה נהנתה מסמכויות מרחיקות לכת, תקציבים ייעודיים וקידום מואץ מצד המדינה.
נתון נוסף שמחדד את הביקורת: בשנת 2024, רק 16% מהדירות שאושרו דרך
הוותמ"ל היו במסגרת התחדשות עירונית - לעומת כ־50% מהיחידות שאושרו באותה שנה בוועדות התכנון הרגילות. המשמעות: הוותמ"ל מתמקדת בעיקר בשטחים פתוחים וחקלאיים, ופחות בחיזוק המרקם העירוני הקיים - בניגוד להצהרות המדינה על עידוד בינוי צפוף ויעיל.
גל התנגדויות
הצעת החוק להפיכת הוותמ"ל לוועדה קבועה נפגש עם התנגדות רחבה, שחוצה מגזרים: מראשי רשויות מקומיות, דרך משרדי ממשלה ועד ארגונים סביבתיים. כולם טוענים שהוועדה, שנועדה להיות כלי חירום זמני, הפכה לגוף שמערער על איזונים
עדינים במערכת התכנון - ולא בהכרח משיגה את מטרותיה.
ברשויות המקומיות מזהירים שהוותמ"ל עוקפת את התכנון העירוני, מקדמת תוכניות שאינן מתואמות עם הצרכים בשטח, ופוגעת ביכולת של הרשויות לנהל את עתידן התכנוני. לשיטתם,
משבר הדיור אינו נעוץ בחוסר תכנון - אלא בחסמים של מימוש, תשתיות וביצוע. גם משרדי הממשלה לא עומדים מהצד. במשרד להגנת הסביבה סבורים כי יש כבר מלאי תכנוני מספק, והבעיה האמיתית היא קצב היישום.
לטענתם, הוותמ"ל פוגעת בשטחים פתוחים, עוקפת תוכניות מתאר
ומובילה למדיניות תכנון שמזניחה את הדורות הבאים. משרד החקלאות מחמיר עוד יותר - ומתריע על פגיעה חמורה בשטחים חקלאיים חיוניים, תוך ניהול תכנוני שלא מבוסס על צרכים כוללים כמו תשתיות ותחבורה. לצד אלה מצטרפים גם גופי הסביבה – בהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין,
התנועה הקיבוצית ואחרים - שטוענים כי הוותמ"ל מייצרת ריצת אמוק תכנונית, שמוסיפה עוד ועוד תוכניות למדף, אך מנותקת מהיכולת לממש אותן בשטח. לדבריהם, הגיע הזמן להחזיר את האחריות התכנונית למוסדות הקיימים - ולבלום את המשך פעילות הוועדה במתכונתה הנוכחית.
יתרונות וחסרונות
מעבר לשאלות על יעילות תכנונית, המתנגדים להפיכת הוותמ"ל לוועדה קבועה מצביעים על שורת נזקים מהותיים שנגרמו לאורך השנים: יותר מ־150 אלף דונם של קרקע חקלאית כבר נפגעו מתוכניות שאושרו בוועדה, ובכל שנה נוספים כ-30 אלף דונם נוספים.
קצב שמעמיד בסכנה את עתודות הקרקע החקלאית של ישראל. מעבר לכך, השיתוף הציבורי בוועדה נחשב מצומצם יחסית, ההתנגדויות נדחות בשיעורים גבוהים, והחלטות הוועדה אינן פתוחות לערעור תכנוני מהותי, מה שמקשה על בקרה אפקטיבית.
בנוסף, נטען כי תוכניות רבות מקודמות
ללא תיאום מספק עם תשתיות תחבורה, צרכים קהילתיים או השפעות סביבתיות רחבות - מה שמוביל לתכנון מנותק מהשטח. מצד שני, תומכי הוותמ"ל טוענים כי מדובר בכלי קריטי להאצת תכנון - במיוחד נוכח הקשיים במערכת הרגילה. עוד הם טוענים כי הוועדה הצליחה לקדם פרויקטים מורכבים
בזמן קצר, ובלעדיה היו נגרמים עיכובים גדולים עוד יותר.
אלא שהנתונים מראים תמונה פחות מחמיאה: חלק ניכר מהדירות שאושרו כלל לא נבנו, והפער בין אישור למימוש רק הלך והתרחב. במקביל, הקרקע הפתוחה הלכה והצטמצמה - וההבטחות להוזלת מחירים או האצת הבנייה בפועל
לא התממשו. אלא ההיפך.

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים
הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות.
יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.
יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.
המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן.
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- רשות המסים בודקת את הדירות בירושה כדי לאתר העלמות מס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה. העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי
יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון.
מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.
החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.
שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.
- לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל
- מנורה צפויה להשקיע ביוסי אברהמי - המטרה להמשך: הנפקה בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?
