כעשור אחרי: הוותמ"ל רוצה קביעות - אבל מה היא השיגה באמת?

היום, תתכנס ועדת השרים לענייני חקיקה לדיון בהצעת חוק שנויה במחלוקת: להפוך את הוותמ"ל - הוועדה למתחמים מועדפים לדיור, מוועדה זמנית שהוקמה ב-2014 לגוף קבוע בחוק, עם סמכויות רחבות לקידום תוכניות בנייה למגורים בקצב מואץ.

המהלך, שמובילה לשכת שר הפנים, מנומק בכך ש"משבר הדיור מתמשך, והוותמ"ל צברה מיומנות ייחודית בתכנון מתחמים מורכבים". אלא שלצד התמיכה מצד חלק מהממשלה, נרשמת התנגדות חריגה בעוצמתה - מצד ראשי ערים, מועצות אזוריות, גופים סביבתיים, ואף משרדי ממשלה עצמם.

כולם שואלים את אותה שאלה: האם הוותמ"ל, אחרי יותר מעשור של פעילות, באמת הצדיקה את קיומה? לא בטוח.

הוועדה למתחמים מועדפים לדיור

הוותמ"ל הוקמה כ הוראת שעה ב-2014, לאחר המחאה החברתית הגדולה של שנת 2011 - כדי להתמודד עם המחסור החריף בדירות. הרעיון היה להקים מסלול מואץ שיאפשר לאשר תוכניות גדולות (1,000 דירות ומעלה) בזמן קצר, תוך עקיפת ועדות מחוזיות ועירוניות .

הוועדה קיבלה סמכויות נרחבות: לאשר תוכניות גם על קרקע חקלאית, לגבור על תוכניות מתאר קיימות, ולעבוד בלוחות זמנים מקוצרים - מבלי לאפשר הליכי ערר למועצה הארצית. בפועל, היא הפכה לגוף עוקף במערכת התכנון, עם מעט מאוד בלמים.

מה הוועדה השיגה בפועל?

לפי נתוני מינהל התכנון, בין השנים 2014 ל־2024 אושרו בישראל כ־1.5 מיליון דירות – מתוכן 423 אלף דירות אושרו דרך הוותמ"ל. כלומר, פחות משליש מכלל האישורים התכנוניים, למרות שהוועדה נהנתה מסמכויות מרחיקות לכת, תקציבים ייעודיים וקידום מואץ מצד המדינה.

נתון נוסף שמחדד את הביקורת: בשנת 2024, רק 16% מהדירות שאושרו דרך הוותמ"ל היו במסגרת התחדשות עירונית - לעומת כ־50% מהיחידות שאושרו באותה שנה בוועדות התכנון הרגילות. המשמעות: הוותמ"ל מתמקדת בעיקר בשטחים פתוחים וחקלאיים, ופחות בחיזוק המרקם העירוני הקיים - בניגוד להצהרות המדינה על עידוד בינוי צפוף ויעיל.

• נס ציונה: 2,350 י"חד יוקמו בשכונת מגורים חדשה בצפון העיר
• אופקים: יותר מגורים ויותר תעסוקה - שכונת 'תקומה' אושרה סופית

גל התנגדויות

הצעת החוק להפיכת הוותמ"ל לוועדה קבועה נפגש עם התנגדות רחבה, שחוצה מגזרים: מראשי רשויות מקומיות, דרך משרדי ממשלה ועד ארגונים סביבתיים. כולם טוענים שהוועדה, שנועדה להיות כלי חירום זמני, הפכה לגוף שמערער על איזונים עדינים במערכת התכנון - ולא בהכרח משיגה את מטרותיה.

ברשויות המקומיות מזהירים שהוותמ"ל עוקפת את התכנון העירוני, מקדמת תוכניות שאינן מתואמות עם הצרכים בשטח, ופוגעת ביכולת של הרשויות לנהל את עתידן התכנוני. לשיטתם, משבר הדיור אינו נעוץ בחוסר תכנון - אלא בחסמים של מימוש, תשתיות וביצוע. גם משרדי הממשלה לא עומדים מהצד. במשרד להגנת הסביבה סבורים כי יש כבר מלאי תכנוני מספק, והבעיה האמיתית היא קצב היישום.

לטענתם, הוותמ"ל פוגעת בשטחים פתוחים, עוקפת תוכניות מתאר ומובילה למדיניות תכנון שמזניחה את הדורות הבאים. משרד החקלאות מחמיר עוד יותר - ומתריע על פגיעה חמורה בשטחים חקלאיים חיוניים, תוך ניהול תכנוני שלא מבוסס על צרכים כוללים כמו תשתיות ותחבורה. לצד אלה מצטרפים גם גופי הסביבה – בהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, התנועה הקיבוצית ואחרים - שטוענים כי הוותמ"ל מייצרת ריצת אמוק תכנונית, שמוסיפה עוד ועוד תוכניות למדף, אך מנותקת מהיכולת לממש אותן בשטח. לדבריהם, הגיע הזמן להחזיר את האחריות התכנונית למוסדות הקיימים - ולבלום את המשך פעילות הוועדה במתכונתה הנוכחית.

יתרונות וחסרונות

מעבר לשאלות על יעילות תכנונית, המתנגדים להפיכת הוותמ"ל לוועדה קבועה מצביעים על שורת נזקים מהותיים שנגרמו לאורך השנים: יותר מ־150 אלף דונם של קרקע חקלאית כבר נפגעו מתוכניות שאושרו בוועדה, ובכל שנה נוספים כ-30 אלף דונם נוספים. קצב שמעמיד בסכנה את עתודות הקרקע החקלאית של ישראל. מעבר לכך, השיתוף הציבורי בוועדה נחשב מצומצם יחסית, ההתנגדויות נדחות בשיעורים גבוהים, והחלטות הוועדה אינן פתוחות לערעור תכנוני מהותי, מה שמקשה על בקרה אפקטיבית.

בנוסף, נטען כי תוכניות רבות מקודמות ללא תיאום מספק עם תשתיות תחבורה, צרכים קהילתיים או השפעות סביבתיות רחבות - מה שמוביל לתכנון מנותק מהשטח. מצד שני, תומכי הוותמ"ל טוענים כי מדובר בכלי קריטי להאצת תכנון - במיוחד נוכח הקשיים במערכת הרגילה. עוד הם טוענים כי הוועדה הצליחה לקדם פרויקטים מורכבים בזמן קצר, ובלעדיה היו נגרמים עיכובים גדולים עוד יותר.

אלא שהנתונים מראים תמונה פחות מחמיאה: חלק ניכר מהדירות שאושרו כלל לא נבנו, והפער בין אישור למימוש רק הלך והתרחב. במקביל, הקרקע הפתוחה הלכה והצטמצמה - וההבטחות להוזלת מחירים או האצת הבנייה בפועל לא התממשו. אלא ההיפך.