הדולר נפל בעוד 2% לרמה של 3.677 שקלים: "פישר צפוי להפחית את הריבית בחדות"
הדולר ממשיך לאבד גובה, בארץ ובעולם, בעקבות הורדת הריבית החדה בארה"ב ביום שלישי. עם זאת, הולכות ומתגברות הספקולציות כי בנקים מרכזיים בעולם ינסו להתערב בשווקי המטבעות במטרה לחזק את הדולר, כשהבנק המרכזי של יפן יהיה הראשון לפעול ואליו יצטרפו בנקים מרכזיים נוספים.
גם היום נמשך זרם נתוני המאקרו כלכלה השליליים, בעולם וגם בישראל. בנק ישראל דיווח לפני זמן קצר כי המדד המשולב למצב המשק רשם ירידה של 0.4% בנובמבר, לאחר ירידה של 0.3% באוקטובר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה היום כי על פי נתוני המגמה, בחודשים אוגוסט-אוקטובר השנה ירד הפדיון בענפי המסחר והשירותים ב-4.2% בחישוב שנתי , וזאת בהמשך לירידה של 3.8% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2008.
בנוסף, דיווחה הלמ"ס כי בחודשים אוגוסט-אוקטובר נרשמה ירידה של 3.5% בייצור התעשייתי וירידה של 6.9% בייצור התעשייתי ללא ענפי הטכנולוגיה העלית בחישוב שנתי. עוד מסרה הלמ"ס כי הגירעון המסחרי (ללא יהלומים) הסתכם ב-11 החודשים הראשונים של 2008 ב-13.8 מיליארד דולר.
השקל התחזק גם היום בכ-2% , בדומה לשיעור ההתחזקות אתמול, והשער היציג נקבע ברמה של 3.677 שקלים לדולר ואילו האירו התחזק ב-1.57% לרמה של 5.357 שקלים.
"נגיד בנק ישראל צפוי להגיב להפחתת הריבית בארה"ב ב-0.75% עד 1% ולהפחית את הריבית בישראל בשיעור דומה. לא מן הנמנע כי ההפחתה תיעשה בשתי מנות, הראשונה כבר בימים הקרובים – 0.5%, כאשר השנייה תהיה במועדה בסוף החודש, בשיעור דומה". כך מעריך גדעון בן נון, מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל.
בן נון סבור כי לאור זאת, "התיקון החד של השקל מול הדולר היום הוא זמני, ובימים הקרובים נראה התחזקות מחודשת של הדולר לרמות הקרובות יותר ל- 4 שקלים, בהן הוא נסחר בתקופה האחרונה. הנגיד האמריקני ברננקי שלח מסר חד וברור: הפד יפעיל את כל הכלים הקיימים בארסנל שלו להצלת הכלכלה האמריקאית ולסיומו של משבר האשראי. אולם, משמעות הצעד שנקט אתמול היא כי השימוש ב'תחמושת המסורתית' למעשה מוצה. המשמעות היא כי המדיניות המוניטארית של ברננקי עוברת לשלב חדש של הרחבה ישירה של היצע הכסף, באמצעים כגון רכישה של אג"ח שאינן ממשלתיות, אג"ח מגובות משכנתאות ואחרות וכן בחינת רכישת אג"ח ממשלתיות לטווח ארוך יותר לפדיון. במקביל, רמתה הנוכחית של הריבית בארה"ב צפויה להישאר נמוכה ככל שיידרש".
דעתו של בן נון דומה להערכות אחרות שפרסמו בימים האחרונים כלכלנים בכירים במשק. שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, התייחס אתמול בשיחה עם bizportal למצבו של המטבע האמריקני מול השקל הישראלי ובכלל. "פישר צריך לחתוך בריבית כבר עכשיו ואני מאמין שהוא יעשה זאת בימים הקרובים".
בתשובה לשאלה - האם פישר לא היה אגרסיבי מספיק ונתן לפער הריביות להיפתח ולשקל להיחלש? אמר מעוז, כי "פישר פעל בסדר גמור בחודשים האחרונים. הוא לא היה צריך לחתוך את הריבית באופן חד או מהיר יותר. הכלכלה הישראלית נמצאת במצב טוב יותר מזו האמריקנית ולכן לא היה צורך בהפחתות דוגמת אלו שנעשו בארה"ב". עם זאת, מעוז סבור כי פישר צריך להפחית את הריבית בשיעור של 0.5% ולאחר מכן אפילו להוריד את הריבית מתחת לרמה של 2%.
פישר: מצבנו טוב יחסית
נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר,
"בצד הפיננסי משתקף המשבר אצלנו, לא בעיות במערכת הבנקאית כמו במדינות המפותחות, אלא בעיקר בירידות מחירי המניות והאג"ח הקונצרניות. במקביל, בצד הריאלי, שיעור הצמיחה ירד ברביע השלישי ל-2.3%. הצפי הוא כי במשק הישראלי תמשך ההאטה המשמעותית בצמיחה ועל פי תחזית בנק ישראל תרד הצמיחה ב-2009 ל-1.5% ויתכן אף מתחת לכך במשך רביע אחד או שניים במהלך התקופה".
עוד הוסיף הנגיד כי: "המצב היחסית טוב אצלנו בתחילת המשבר הוא תוצאה של מדיניות תקציבית ומדיניות ריבית אחראיות ואמינות; חשיפה נמוכה במט"ח של המשק; עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים; והיקף יתרות מטבע חוץ גבוה יחסית. ומאוד חשוב להדגיש- המצב האיתן של המערכת הבנקאית".
פסימיות בגרמניה
בעולם ממשיך האירו להתחזק בשעות האחרונות ונסחר כעת ברמה של 1.462 דולר ואילו היין היפני נחלש ב-1% לרמה של 88.15 יין לדולר. שר האוצר היפני סואיצ'י נאקגאווה, אמר היום כי ממשלת יפן עשויה להתערב במסחר. הפעם האחרונה שממשלת יפן התערבה במסחר היתה ב-2003, בעת שמכרה 20.4 טריליון יין ולאחר מכן עוד 14.8 טריליון יין ברבעון הראשון של 2004 בנסיון להחליש את המטבע שהיה אז ברמה של 103 יין לדולר.
ב-1995 התערבו הבנקים המרכזיים של מדינות ה-G7 בנסיון לחזק את הדולר, שנפל אז לרמות שפל של כ-80 יין.
בינתיים נמשך זרם נתוני המאקרו כלכלה השליליים ברחבי העולם, על רקע העמקת המיתון. היום פורסם בגרמניה כי מדד ה"איפו", המתפרסם מדי חודש לאחר סקר שנערך בקרב 7,000 חברות גרמניות, נפל ל-82.6 נקודות לעומת 85.6 נקודות בנובמבר. מדובר בשפל היסטורי. כלכלנים ציפו לירידה לרמה של 84 נקודות.
כלכלת גרמניה נמצאת בדרך למיתון החמור ביותר מאז 1993, על רקע ההאטה החריפה בשווקי היצוא העיקריים של חברות גרמניות, בארה"ב, אירופה ואסיה. הבנק המרכזי של האיחוד האירופאי קיצוץ את הריבית ב-1.75% לשפל היסטורי של 2.5% בחודשיים האחרונים וצפוי להמשיך בהורדות הריבית בחודשים הקרובים. הכלכלה הגרמנית צפויה להמשיך להתכווץ ברבעון הרביעי, רבעון שלישי ברציפות, וצפויה לרשום צמיחה שלילית של 0.8%-1% בשנה הבאה, על פי ציפיות כלכלנים.
"היין התחזק לרמות גבוהות כל כך שהתערבות במסחר בהחלט אפשרית, וזה מלחיץ חלק מהסוחרים במט"ח", אמר לבלומברג סאבורו מאצומוצו, מנהל שיווק בכיר בסומיטומו טראסט בטוקיו.

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות
הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.
ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.
בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.
מצב הקרקעות בישראל
מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."
- פסק תקדימי: רמ"י תוכל לתעדף מילואימניקים ונכי צה"ל בשיווק מגרשים
- מלחמת עולם בין לשכת השמאים לרמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות
הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.
ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.
בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.
מצב הקרקעות בישראל
מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."
- פסק תקדימי: רמ"י תוכל לתעדף מילואימניקים ונכי צה"ל בשיווק מגרשים
- מלחמת עולם בין לשכת השמאים לרמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."