הדולר נפל בעוד 2% לרמה של 3.677 שקלים: "פישר צפוי להפחית את הריבית בחדות"

האירו מתחזק בעולם ל-1.462 דולר לאירו. המדד המשולב למצב המשק ירד ב-0.4% בנובמבר
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך לאבד גובה, בארץ ובעולם, בעקבות הורדת הריבית החדה בארה"ב ביום שלישי. עם זאת, הולכות ומתגברות הספקולציות כי בנקים מרכזיים בעולם ינסו להתערב בשווקי המטבעות במטרה לחזק את הדולר, כשהבנק המרכזי של יפן יהיה הראשון לפעול ואליו יצטרפו בנקים מרכזיים נוספים.

גם היום נמשך זרם נתוני המאקרו כלכלה השליליים, בעולם וגם בישראל. בנק ישראל דיווח לפני זמן קצר כי המדד המשולב למצב המשק רשם ירידה של 0.4% בנובמבר, לאחר ירידה של 0.3% באוקטובר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה היום כי על פי נתוני המגמה, בחודשים אוגוסט-אוקטובר השנה ירד הפדיון בענפי המסחר והשירותים ב-4.2% בחישוב שנתי , וזאת בהמשך לירידה של 3.8% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2008.

בנוסף, דיווחה הלמ"ס כי בחודשים אוגוסט-אוקטובר נרשמה ירידה של 3.5% בייצור התעשייתי וירידה של 6.9% בייצור התעשייתי ללא ענפי הטכנולוגיה העלית בחישוב שנתי. עוד מסרה הלמ"ס כי הגירעון המסחרי (ללא יהלומים) הסתכם ב-11 החודשים הראשונים של 2008 ב-13.8 מיליארד דולר.

השקל התחזק גם היום בכ-2% , בדומה לשיעור ההתחזקות אתמול, והשער היציג נקבע ברמה של 3.677 שקלים לדולר ואילו האירו התחזק ב-1.57% לרמה של 5.357 שקלים.

"נגיד בנק ישראל צפוי להגיב להפחתת הריבית בארה"ב ב-0.75% עד 1% ולהפחית את הריבית בישראל בשיעור דומה. לא מן הנמנע כי ההפחתה תיעשה בשתי מנות, הראשונה כבר בימים הקרובים – 0.5%, כאשר השנייה תהיה במועדה בסוף החודש, בשיעור דומה". כך מעריך גדעון בן נון, מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל.

בן נון סבור כי לאור זאת, "התיקון החד של השקל מול הדולר היום הוא זמני, ובימים הקרובים נראה התחזקות מחודשת של הדולר לרמות הקרובות יותר ל- 4 שקלים, בהן הוא נסחר בתקופה האחרונה. הנגיד האמריקני ברננקי שלח מסר חד וברור: הפד יפעיל את כל הכלים הקיימים בארסנל שלו להצלת הכלכלה האמריקאית ולסיומו של משבר האשראי. אולם, משמעות הצעד שנקט אתמול היא כי השימוש ב'תחמושת המסורתית' למעשה מוצה. המשמעות היא כי המדיניות המוניטארית של ברננקי עוברת לשלב חדש של הרחבה ישירה של היצע הכסף, באמצעים כגון רכישה של אג"ח שאינן ממשלתיות, אג"ח מגובות משכנתאות ואחרות וכן בחינת רכישת אג"ח ממשלתיות לטווח ארוך יותר לפדיון. במקביל, רמתה הנוכחית של הריבית בארה"ב צפויה להישאר נמוכה ככל שיידרש".

דעתו של בן נון דומה להערכות אחרות שפרסמו בימים האחרונים כלכלנים בכירים במשק. שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, התייחס אתמול בשיחה עם bizportal למצבו של המטבע האמריקני מול השקל הישראלי ובכלל. "פישר צריך לחתוך בריבית כבר עכשיו ואני מאמין שהוא יעשה זאת בימים הקרובים".

בתשובה לשאלה - האם פישר לא היה אגרסיבי מספיק ונתן לפער הריביות להיפתח ולשקל להיחלש? אמר מעוז, כי "פישר פעל בסדר גמור בחודשים האחרונים. הוא לא היה צריך לחתוך את הריבית באופן חד או מהיר יותר. הכלכלה הישראלית נמצאת במצב טוב יותר מזו האמריקנית ולכן לא היה צורך בהפחתות דוגמת אלו שנעשו בארה"ב". עם זאת, מעוז סבור כי פישר צריך להפחית את הריבית בשיעור של 0.5% ולאחר מכן אפילו להוריד את הריבית מתחת לרמה של 2%.

פישר: מצבנו טוב יחסית

נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי. בנאומו התייחס הנגיד להתמודדות המשק הישראלי ובנק ישראל עם המשבר האשראי המתרחב. פישר אמר כי: "במשק הישראלי ניכרות היטב ההשלכות של המשבר העולמי על שני היבטיו - הפיננסי והריאלי. עם זאת, המשק הישראלי הגיע לתקופה הזאת במצב טוב יותר ממרבית המשקים בעולם".

"בצד הפיננסי משתקף המשבר אצלנו, לא בעיות במערכת הבנקאית כמו במדינות המפותחות, אלא בעיקר בירידות מחירי המניות והאג"ח הקונצרניות. במקביל, בצד הריאלי, שיעור הצמיחה ירד ברביע השלישי ל-2.3%. הצפי הוא כי במשק הישראלי תמשך ההאטה המשמעותית בצמיחה ועל פי תחזית בנק ישראל תרד הצמיחה ב-2009 ל-1.5% ויתכן אף מתחת לכך במשך רביע אחד או שניים במהלך התקופה".

עוד הוסיף הנגיד כי: "המצב היחסית טוב אצלנו בתחילת המשבר הוא תוצאה של מדיניות תקציבית ומדיניות ריבית אחראיות ואמינות; חשיפה נמוכה במט"ח של המשק; עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים; והיקף יתרות מטבע חוץ גבוה יחסית. ומאוד חשוב להדגיש- המצב האיתן של המערכת הבנקאית".

פסימיות בגרמניה

בעולם ממשיך האירו להתחזק בשעות האחרונות ונסחר כעת ברמה של 1.462 דולר ואילו היין היפני נחלש ב-1% לרמה של 88.15 יין לדולר. שר האוצר היפני סואיצ'י נאקגאווה, אמר היום כי ממשלת יפן עשויה להתערב במסחר. הפעם האחרונה שממשלת יפן התערבה במסחר היתה ב-2003, בעת שמכרה 20.4 טריליון יין ולאחר מכן עוד 14.8 טריליון יין ברבעון הראשון של 2004 בנסיון להחליש את המטבע שהיה אז ברמה של 103 יין לדולר.

ב-1995 התערבו הבנקים המרכזיים של מדינות ה-G7 בנסיון לחזק את הדולר, שנפל אז לרמות שפל של כ-80 יין.

בינתיים נמשך זרם נתוני המאקרו כלכלה השליליים ברחבי העולם, על רקע העמקת המיתון. היום פורסם בגרמניה כי מדד ה"איפו", המתפרסם מדי חודש לאחר סקר שנערך בקרב 7,000 חברות גרמניות, נפל ל-82.6 נקודות לעומת 85.6 נקודות בנובמבר. מדובר בשפל היסטורי. כלכלנים ציפו לירידה לרמה של 84 נקודות.

כלכלת גרמניה נמצאת בדרך למיתון החמור ביותר מאז 1993, על רקע ההאטה החריפה בשווקי היצוא העיקריים של חברות גרמניות, בארה"ב, אירופה ואסיה. הבנק המרכזי של האיחוד האירופאי קיצוץ את הריבית ב-1.75% לשפל היסטורי של 2.5% בחודשיים האחרונים וצפוי להמשיך בהורדות הריבית בחודשים הקרובים. הכלכלה הגרמנית צפויה להמשיך להתכווץ ברבעון הרביעי, רבעון שלישי ברציפות, וצפויה לרשום צמיחה שלילית של 0.8%-1% בשנה הבאה, על פי ציפיות כלכלנים.

"היין התחזק לרמות גבוהות כל כך שהתערבות במסחר בהחלט אפשרית, וזה מלחיץ חלק מהסוחרים במט"ח", אמר לבלומברג סאבורו מאצומוצו, מנהל שיווק בכיר בסומיטומו טראסט בטוקיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

יעקב אטרקצ'י, צילום: עידן גרוס צלמיםיעקב אטרקצ'י, צילום: עידן גרוס צלמים

אטרקצ׳י תוקף: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, כל אלה שאומרים שהמחירים ירדו עושים פשע"

מחירי הדירות "מתאפסים מתחילת השנה", הנגיד "מגיב באיחור ופוגע במשק", והמדיניות שמעכבת מרוכשים לחזור לשוק "תגרום להם לשלם יותר" מנכ"ל אאורה יעקב אטרקצ'י עם מסרים תקיפים בועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת לבנק ישראל ולמקבלי ההחלטות - האם אטרקצ'י מפחד?

מנדי הניג |

הייזמיות עובדות היום על מרווחים צרים במיוחד, וגם אאורה של יעקב אטרקצ׳י לא יוצאת דופן. אחרי שעלויות המימון קפצו והוצאות הבנייה עלו, המרווח של היזמים נהיה קטן משמעותית. לכן אמירה כמו של אבי שמחון - אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10% יכולה למחוק את המרווחים של אאורה. נזכיר גם כי אאורה יצאה לאחרונה במבצע חסר תקדים "דירה בביטחון". המבצע הזה נועד להעניק לרוכשי דירות שקט נפשי וביטחון בהחלטת הרכישה, במיוחד בתקופה הנוכחית שבה יש חוסר ודאות גדול בשוק. במסגרת המבצע, רוכשי דירות ב-25 פרויקטים של חברת אאורה ברחבי הארץ יזכו באפשרות לקבל את כספם בחזרה, עד שישה חודשים לפני מסירת הדירה, אם יחליטו לבטל את הרכישה בשל ירידת מחירים. גובה הירידה במחיר, במידה שתתרחש, ייקבע בהתאם למדד מחירי הדירות החדשות של הלמ"ס, לאחר נטרול דירות הכלולות בתוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” - המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה.

דיבורים כמו של שמחון, וגם הצהרות אחרות בנושא הן איום ישיר על שורת הרווח של החברות,וזה קרוב לוודאי מה שמוביל את אטרקצ׳י לעלות למתקפה על שמחון ומקבלי ההחלטות.

במסגרת ועידת מרכז הבנייה הישראלי, המתקיימת זו השנה ה-25 במלון דן אילת, אמר יעקב אטרקצ׳י, בעלים ומנכ״ל אאורה: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, מה שהוא אמר בדרך כלל יצא הפוך. זה יקרה עוד פעם. ירידות המחירים הן בעיתון. הייתה שנה חלשה, אנחנו מודים. 2024 הייתה שנת שיא באמצע מלחמה, אבל אם אני מסתכל על 2025 מינואר עד נובמבר אתה תראה שמחירי הדירות התאפסו מתחילת השנה. מחיר למשתכן הוא לא רלוונטי כי הוא מסובסד. כותרות העיתונים על המחירים שיורדים נהיה פופוליזם. תיזכר ותלך 10-20 שנה אחורה שאמרו לנו שהמחירים ירדו ואז מה קרה? התפרצות. כל כמה שנים זה קורה. שמחון וכל מי שאומר לאנשים לא לקנות דירות עושים פשע כי הם ישלמו יותר יקר. בסוף הם גורמים לאנשים לשבת על הגדר והם יקנו יותר יקר".

אטרקצ׳י גם לא חוסך במילים ותוקף את החלטת הנגיד: "הנגיד פחדן. הוא מגיב לאט מדי ומאוחר מדי. הנגיד האמריקאי, כנראה יוריד גם הערב את הריבית, וזה המצב גם באירופה. בישראל הוא מחכה ועשה טובה אחרי שכולם הפעילו עליו לחצים. אנחנו אחרי מלחמה, משק בצמיחה, היצואנים בוכים. הוא מזיק למשק. הבנתי את ההחלטה שלו לפני 4 חודשים, היום כבר לא מבין. רבע אחוז זה לעג לרש. הריבית צריכה לרדת באחוז וחצי וזה טוב גם לרוכשי הדירות כי הם צריכים להחזיר ריבית סבירה. הכלי של הריבית הוא חשוב במשק. אין היום כלכלן במדינה, אין איש עסקים במדינה שלא חושב כמוני שצריך להוריד את הריבית בצורה חדה. אז כולנו טיפשים והוא צודק? אני חושב שעודף שמרנות זה פחדנות. הוא שוגה. כדאי שיתעשת ויוריד את הריבית. אנחנו רוצים ש-2026 תהיה שנת פריחה כלכלית. זו מדינה אחת החזקות בכלכלה העולמית. שנתיים אחרי מלחמה המשק לפני צמיחה בפריצה. חסרה לנו רק הורדת הריבית. אני כן רואה בנובמבר ובתחילת דצמבר יותר אנשים יורדים מהגדר אבל רבע אחוז בריבית זה מעט מדי. אנשים מתמחרים את ההחזר החודשי. הם צריכים לראות ירידה אחת או שתיים".

"תפקיד הנגיד לשמור על היציבות הפיננסית והמערכת הבנקאית", הוא מוסיף, "הבנקים חזקים מדי בעיניי, ויש ביקורת על זה. הרי מכל עליית ריבית וזה שהוא לא מוריד את הריבית מי שנהנה מזה הם הבנקים ולא האזרחים. צריך להוריד כדי שאנשים יהנו. שקל חזק מדי לא טוב למדינה. מה האמריקאים טיפשים? זה טוב להם. הריבית באמריקה ואירופה יורדת ואנשים באים לפה וממירים לשקלים. גם בנק ישראל שמחזיק דולרים מפסיד כסף.״