בתי השקעות קטנים 4: הקוטן לא תמיד מעניק יתרון - כוון, ברומטר ואלפא טק
ראינו בשבועות האחרונים כמה מבתי ההשקעות הקטנים שהניבו תשואה עודפת על הגדולים, בחלק גדול מהמקרים שנבדקו. המיקוד במספר קטן של קרנות, המקצועניות של חלק מבתי ההשקעות הקטנים שמובלים על ידי שועלים וותיקים בשוק ההון הישראלי שהחליטו לקחת את הניסיון והכשרון שלהם לדרך עצמאית אחרי שנים רבות של עבודה בבתי ההשקעות הגדולים, יחד עם העובדה שהם בדרך כלל מתמודדים עם סכומים נמוכים יותר, מאפשרים להם לא פעם להשיג תשואות עדיפות על ענקי ההשקעות הישראליים.
לקריאה נוספת:
>>> בית ההשקעות הקטן שמוביל את שתי הקטגוריות המנייתיות החשובות ביותר
>>> בתי השקעות קטנים 2: האם כדאי להשקיע באמצעות דולפין, פורטה ופרופאונד?
>>> בתי השקעות קטנים 3: שני בתי השקעות נוספים שכדאי לשקול
אבל לא מדובר בכלל גורף, ולא כל בתי ההשקעות הקטנים תמיד מוצלחים להשיג תשואות עודפות. למעשה כשם שבין המובילים ניתן למצוא לא מעט בתי השקעות קטנים, לא פעם אלו מככבים גם בין האחרונים. כמובן, לפעמים הם לא נמצאים למעלה או למטה, חלקם סתם נמצאים באמצע. הפעם נראה כמה בתי השקעות מן הסוג הזה.
כוון בית השקעות
בדומה לבתי השקעות אחרים שראינו גם בכיוון עוסקים בניהול תיקי השקעות ובקרנות נאמנות. החברה פעילה כבר שלושה עשורים, כלומר היא בין הוותיקות בשוק הישראלי. בית ההשקעות הוקם על ידי בני מוזס שמשמש כמנכ"ל משותף יחד עם אבי מאיר.- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית ההשקעות מנהל 8 קרנות נאמנות. כרגיל אנחנו מתמקדים בקרנות הנאמנות שפועלות בשוק הישראלי, מה שמשאיר אותנו עם 7 קרנות נאמנות. הנה הביצועים שלהן ביחס למתחרות לפי קטגוריה:
מבט חטוף בטבלה כבר נותן לנו את התובנה הכללית החשובה - כוון לא עושה עבודה טובה, לפחות לא בשנים האחרונות, ולפחות לא בהשוואה לאלטרנטיבות שעומדות בפני המשקיע הישראלי. הדבר בולט במיוחד בקרנות המעורבות. בכל 4 הקרנות המעורבות (מניות ואג"ח) הקרן של כוון נמצאת בין ה-20% או ה-10% הגרועים ביותר בקטגוריה בשלושת טווחי הזמן שבדקנו - שנה, שלוש שנים וחמש שנים. גם הקרן המנייתית והאג"חית עם ביצועים גרועים מאד. הקרן היחידה שהיא לא ממש גרועה זו הקרן הגמישה שלפחות בשנה האחרונה נמצאת בחצי העליון של הטבלה, אבל לא בשלוש וחמש שנים.
למרות שהקרן פועלת, כאמור, כבר שלושה עשורים, הקרנות שלה לא צברו הרבה נכסים, או לפחות בשנים האחרונות הן לא מנהלות סכומים גבוהים. כרגע לא נראה שיש סיבה להפקיד את כספכם בידיהם של מנהלי כוון, לפחות עד שנראה שינוי משמעותי בתוצאות.
ברומטר
ברומטר הוא עוד בית השקעות וותיק שפעיל כבר כמעט שלושה עשורים, ומנהל כעת 5 קרנות נאמנות בנוסף לתיקי השקעות. אלי צחור, היו"ר הנוכחי, הוא גם המייסד ואמיר חדד הוא המנכ"ל שגם מנהל תיקי השקעות ומשמש כאנליסט הראשי של החברה.- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
גם במקרה זה התעלמנו מהקרן הגלובלית, מה שהותיר אותנו עם 4 קרנות נאמנות. הנה הביצועים שלהן בטווחי הזמן של שנה, 3 ו-5 שנים:
ברוב המקרים ברומטר נמצאת באמצע. נראה שהשנה האחרונה הייתה פחות מוצלחת, כשכל 4 הקרנות נמצאות בחצי התחתון של הטבלה, ובשני מקרים הקרנות של ברומטר ב-10% הגרועות. בטווח הזמן הארוך יותר הביצועים טובים בהרבה. חוץ מבמקרה אחד הקרנות של ברומטר נמצאות בחצי העליון, ובמקרה אחד בקטגוריה הקטנה יחסית של 85\15 היא בין השלוש הטובות בטווח הארוך. האם מדובר רק בשנה אחת פחות מוצלחת, או בשינוי מגמה? ימים יגידו.
הקרן הזאת של ברומטר, 85\15, גם זוכה לאמון המשקיעים, שמפקידים בידיה קרוב למיליארד שקל, הקרן הגדולה בקטגוריה. אם אתם שוקלים להשקיע בקרן הזו כדאי שתיקחו בחשבון את דמי הניהול החריגים יחסית - השלישיים בגובהם בקטגוריה.
אלפא טק
לסיום, לא ממש בית השקעות קטן, אלא שלוחה של אחד מענקי ההשקעות במשק הישראלי. אלפא טק היא חברת ניהול השקעות בתוך הראל פיננסים. על פי אתר החברה מטרתה היא "לייצר עבורך אלפא (תשואה עודפת) באמצעים טכנלוגיים...
מדובר, כך על פי האתר, במודלים ממוחשבים, המבוססים על נתונים חשבונאיים כלכליים שמנטרלים את האלמנט האנושי בניהול ההשקעות. לאלפא טק יש 4 קרנות, שתיים מהן ממוקדות בהשקעות בחו"ל, ושתים בישראל. האם המודלים האלו עובדים? על פי הטבלה התשובה היא כן ולא. כלומר לפעמים כן ולפעמים לא, לפחות בישראל. הנה התוצאות של הקרנות הישראליות:
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
