ליקסור רושמת קרנות סל בבורסה המקומית
ליקסור (Lyxor), מנהלת קרנות הסל השלישית בגודלה באירופה, מחזקת את נוכחותה בשוק הישראלי באמצעות רישום כפול של קרנות הסל שלה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
ליקסור ניהול נכסים והבורסה לניירות ערך בתל אביב הודיעו על רישומה למסחר של קרן הסל הראשונה של ליקסור בבורסה בהמשך להיתר שניתן לליקסור על ידי רשות ניירות ערך לשיווק והפצת קרנות הסל בישראל, וכחלק מהרצון של רשות ניירות ערך לאפשר לציבור המשקיעים בישראל חשיפה למגוון רחב יותר של השקעות, כולל השקעות גלובליות.
קרן הסל "Lyxor Robotics & AI" תירשם למסחר ביום 20 באפריל2021 ובחודשים הקרובים יירשמו למסחר קרנות סל נוספות, לרבות קרנות סל מסוג ESG (השקעות אחראיות) של ליקסור, המתמקדות באיגרות חוב ירוקות, אנרגיה חדשה, מים ואקלים.
ליקסור הינה חברת ניהול נכסים אירופאית המתמחה במגוון סגנונות ההשקעה - אקטיבי, פסיבי או אלטרנטיבי. במהלך 19 השנים האחרונות התפתחה ליקסור וכיום היא מנהלת קרנות הסל השלישית בגודלה באירופה. ליקסור החלה לראשונה את פעילותה בישראל בשנת 2017, בשיתוף עם 4F Distribution Israel - הנציגה הרשמית של ליקסור בישראל - במטרה לשווק את מגוון קרנות הסל שלה למשקיעים מוסדיים, ובהדרגה הרחיבה את נוכחותה בשוק ההון הישראלי ואת המודעות למוצריה בקרב המשקיעים הישראלים. בסיס המשקיעים המוסדיים בקרנות סל זרות בישראל צמח ב- 45% בארבע השנים האחרונות, והגיע לשווי נכסים מנוהלים בסך של כ-29 מיליארד אירו.
הרישום הכפול של קרנות הסל של ליקסור יעניק גישה ישירה למשקיעים פרטיים בישראל, המביעים עניין הולך וגובר בהשקעות בקרנות סל. מתיו מולי, סמנכ"ל לקוחות ב- Lyxor ETF, אמר: "הרישום הכפול של קרנות הסל של ליקסור בבורסה בתל אביב הוא המשך טבעי לכניסתה של ליקסור לשוק קרנות הסל המפותח בישראל, כבר לפני ארבע שנים. ליקסור שמחה להרחיב את נוכחותה בישראל באמצעות רישומו למסחר של קו חדשני של מכשירי השקעה, הנותן מענה לצרכים של המשקיעים בישראל, בין השאר בתחום ההשקעות האחראיות (ESG)".
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב, הוסיף: "החלטתה של ליקסור לרשום את קרנות הסל שלה למסחר בבורסה, מהווה הבעת אמון בשוק ההון בישראל ובבורסה לניירות ערך בתל אביב. הרישום הכפול של קרנות הסל של ליקסור, יאפשר למשקיעים הישראלים נגישות למגוון גדול יותר של השקעות, כולל השקעות גלובליות, במחירים תחרותיים והינו חלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה להרחבת מגוון סל השירותים והמוצרים למשקיעים בישראל".
אופיר איל, מנהל המחלקה הבינלאומית ופיתוח עסקי ברשות ניירות ערך, אמר - ״אנו מברכים על רישומה למסחר בבורסה בתל אביב, ברישום כפול, של קרן סל ראשונה בניהול מנהלת הקרנות האירופית ליקסור. חיבור שוק ההון הציבורי הישראלי לשוק ההון הגלובלי הוא יעד אסטרטגי של הרשות.
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף...
"הסדר הרישום הכפול הוא כלי מרכזי ליישום האסטרטגיה, ולכן הוא הורחב גם לרישום קרנות סל, ובתיקון חקיקה שיזמה הרשות מוצעת הרחבה נוספת שלו, כך שיכלול בורסות רישום כפול נוספות מהן ניתן יהיה לרשום קרנות סל.
"רישום קרנות הסל הזרות למסחר יאפשר למשקיעים הישראלים להיחשף למוצרי השקעה בינלאומיים מגוונים ומתקדמים, ולגורמים בינלאומיים מובילים להיחשף לפוטנציאל הטמון בשוק ההון הציבורי הישראלי״.
הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
