
ליקסור רושמת קרנות סל בבורסה המקומית
ליקסור (Lyxor), מנהלת קרנות הסל השלישית בגודלה באירופה, מחזקת את נוכחותה בשוק הישראלי באמצעות רישום כפול של קרנות הסל שלה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ליקסור ניהול נכסים והבורסה לניירות ערך בתל אביב הודיעו על רישומה למסחר של קרן הסל הראשונה של ליקסור בבורסה בהמשך להיתר שניתן לליקסור על ידי רשות ניירות ערך לשיווק והפצת קרנות הסל בישראל, וכחלק מהרצון של רשות ניירות ערך לאפשר לציבור המשקיעים בישראל חשיפה למגוון רחב יותר של השקעות, כולל השקעות גלובליות. קרן הסל "Lyxor Robotics & AI" תירשם למסחר ביום 20 באפריל2021 ובחודשים הקרובים יירשמו למסחר קרנות סל נוספות, לרבות קרנות סל מסוג ESG (השקעות אחראיות) של ליקסור, המתמקדות באיגרות חוב ירוקות, אנרגיה חדשה, מים ואקלים. ליקסור הינה חברת ניהול נכסים אירופאית המתמחה במגוון סגנונות ההשקעה - אקטיבי, פסיבי או אלטרנטיבי. במהלך 19 השנים האחרונות התפתחה ליקסור וכיום היא מנהלת קרנות הסל השלישית בגודלה באירופה. ליקסור החלה לראשונה את פעילותה בישראל בשנת 2017, בשיתוף עם 4F Distribution Israel - הנציגה הרשמית של ליקסור בישראל - במטרה לשווק את מגוון קרנות הסל שלה למשקיעים מוסדיים, ובהדרגה הרחיבה את נוכחותה בשוק ההון הישראלי ואת המודעות למוצריה בקרב המשקיעים הישראלים. בסיס המשקיעים המוסדיים בקרנות סל זרות בישראל צמח ב- 45% בארבע השנים האחרונות, והגיע לשווי נכסים מנוהלים בסך של כ-29 מיליארד אירו. הרישום הכפול של קרנות הסל של ליקסור יעניק גישה ישירה למשקיעים פרטיים בישראל, המביעים עניין הולך וגובר בהשקעות בקרנות סל. מתיו מולי, סמנכ"ל לקוחות ב- Lyxor ETF, אמר: "הרישום הכפול של קרנות הסל של ליקסור בבורסה בתל אביב הוא המשך טבעי לכניסתה של ליקסור לשוק קרנות הסל המפותח בישראל, כבר לפני ארבע שנים. ליקסור שמחה להרחיב את נוכחותה בישראל באמצעות רישומו למסחר של קו חדשני של מכשירי השקעה, הנותן מענה לצרכים של המשקיעים בישראל, בין השאר בתחום ההשקעות האחראיות (ESG)". איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב, הוסיף: "החלטתה של ליקסור לרשום את קרנות הסל שלה למסחר בבורסה, מהווה הבעת אמון בשוק ההון בישראל ובבורסה לניירות ערך בתל אביב. הרישום הכפול של קרנות הסל של ליקסור, יאפשר למשקיעים הישראלים נגישות למגוון גדול יותר של השקעות, כולל השקעות גלובליות, במחירים תחרותיים והינו חלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה להרחבת מגוון סל השירותים והמוצרים למשקיעים בישראל". אופיר איל, מנהל המחלקה הבינלאומית ופיתוח עסקי ברשות ניירות ערך, אמר - ״אנו מברכים על רישומה למסחר בבורסה בתל אביב, ברישום כפול, של קרן סל ראשונה בניהול מנהלת הקרנות האירופית ליקסור. חיבור שוק ההון הציבורי הישראלי לשוק ההון הגלובלי הוא יעד אסטרטגי של הרשות. "הסדר הרישום הכפול הוא כלי מרכזי ליישום האסטרטגיה, ולכן הוא הורחב גם לרישום קרנות סל, ובתיקון חקיקה שיזמה הרשות מוצעת הרחבה נוספת שלו, כך שיכלול בורסות רישום כפול נוספות מהן ניתן יהיה לרשום קרנות סל. "רישום קרנות הסל הזרות למסחר יאפשר למשקיעים הישראלים להיחשף למוצרי השקעה בינלאומיים מגוונים ומתקדמים, ולגורמים בינלאומיים מובילים להיחשף לפוטנציאל הטמון בשוק ההון הציבורי הישראלי״.

הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות
בישראל פועלות מעל 2,400 קרנות שונות: קרנות סל, קרנות מחקות, קרנות נאמנות מסורתיות וקרנות כספיות. זה נראה אולי כמו כמות מעט מוגזמת לשוק הישראלי שאינו גדול במיוחד. אבל ייתכן שזה טוב לצרכן, שכן ישנן אפשרויות בחירה רבות ותחרות בין הקרנות, בתנאי שזה לא מבלבל ומסובך מדי לבחור.
החברות המנהלות לא פותחות את הקרנות הללו בהתנדבות, כמובן, והן מנסות לייצר מהן רווחים באמצעות דמי ניהול. לא תמיד הן מצליחות. ההכנסות של הקרנות מדמי ניהול מחושבות על ידי אחוז דמי הניהול מתוך הנכסים המנוהלים. היקף הנכסים המנוהלים משתנה מדי יום, ולכן אי אפשר לחשב במדויק מה היו ההכנסות בשנה האחרונה. אפשר לחשב, על בסיס המצב הנוכחי, הערכה כללית של ההכנסות השנתיות.
ובכן, על פי חישובים שערכנו, יש לא מעט קרנות שלא ממש מייצרות הכנסות. כך, ישנן יותר מאלף קרנות שמייצרות פחות ממיליון שקל בשנה (הכנסות, לא רווחים), מאות קרנות שמכניסות פחות מעשרת אלפים שקל בשנה, וישנן כמה עשרות קרנות עם הכנסות של פחות מאלף שקל בשנה. בשביל מה מנהלי ההשקעות מחזיקים את הקרנות הללו? ראשית, ייתכן שחלק גדול מהן מנוהלות על ידי משאבים קיימים – אותם מנהלים ואנליסטים משמשים לכמה קרנות שונות, כך שעלות התפעול של קרן נוספת נמוכה מאוד. ייתכן גם שהם מקווים שהן תגדלנה בהמשך (חלק מהקרנות ללא הכנסות משמעותיות הן קרנות חדשות יחסית), או כדי לשמר מגוון אפשרויות למשקיעים, למרות שהמשקיעים לא ממש מתעניינים כרגע באותן קרנות.
- שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי
- קרנות נאמנות 80/20 - המנצחות והמאכזבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7