מכה כואבת: המקום בבורסה שבו הציבור ספג תיקון חריף - אבל ממשיך להזרים כסף
הציבור לא נרתע. המשקיעים בקרנות הנאמנות המנייתיות ספגו בשבועות האחרונים מכה כואבת, בעיקר בשל הירידות החדות במניות השורה השלישית בבורסה בת"א. בזמן שמדד המעו"ף דווקא מצליח להראות להציג מומנטום חיובי בהובלת מניות התרופות החבוטות, מדד ת"א 90 נחתך בחודש האחרון בכ-6% (משיא של עשור) ומדד ה-SME60 איבד 5%.
כאמור, הדבר בא לידי ביטוי בתשואות קרנות הנאמנות המנייתיות. לפי חישוב Bizportal, קרנות הנאמנות המנייתיות (בניטרול הקרנות שמשקיעות רק במדד ת"א 35) רשמו החודש תשואה שלילית של 2.5% כאשר בחלק מהקרנות הירידה החודשית הגיעה עד כמעט 5%. מדובר ללא ספק במכה כואבת למחזיקים בקרנות הללו.
אבל כאמור הציבור לא נרתע. לפי מידע שנתקבל ממיטב-דש, אחרי שבוע אחד נדיר של פדיונות (25 מיליון שקלים) חזרו בשבוע החולף קרנות הנאמנות שמשקיעות במניות לגייס כסף מהציבור. 140 מיליון שקלים גויסו בקרנות המנייתיות בשבוע החולף הנחלקים לגיוסים של כ-105 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-30 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ-5 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל. נציין כי מתחילת השנה מציגות הקרנות המנייתיות (בניטרול אלו המתמקדות בת"א 35) תשואה מרשימה של 8.6%, וזה הדבר שמשך (ועדיין מושך) את הציבור להזרים מעל 4 מיליארד שקלים לקרנות הללו השנה (קצב שיא של שנים ארוכות).
שער הכניסה של הציבור לבורסה ממשיך להיות קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית כגון קרנות 10/90, 20/80. קרנות אלה המשיכו לשמור על יציבות ועל המקום הראשון בגיוסים מתחילת 2017. בסיכום השבוע החולף גייסו אותן קרנות סכום של 280 מיליון שקל, זהה לזה שגוייס שבוע קודם לכן. מתחילת החודש, קרנות אג"ח כללי גייסו כ-1.175 מיליארד שקל.
- גיוס של 4 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות בספטמבר; לאן הולך הכסף?
- מדד ה-S&P 500 עלה ב-9% - בכמה עלתה הקרן שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חולשה קלה נרשמה בגזרת אגרות החוב הקונצרניות שסיכמו את השבוע הקודם במגמה שלילית קלה. מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה שלילית מזערית של עד 0.05%. בעקבות המגמה השלילית, קרנות אג"ח קונצרני רשמו ירידה קלה בקצב הגיוסים משבוע שעבר (90 מיליון שקל) לסכום של כ-75 מיליון שקל. מתחילת החודש, קרנות אג"ח קונצרני גייסו כ-270 מיליון שקל.
אגרות החוב הממשלתיות המשיכו במומנטום החיובי של השבועות האחרונים כאשר רשמו גיוסים בסכום הנאמד בכ-45 מיליון שקל (זהה לסכום שגוייס בשבוע קודם לכן). מתחילת החודש קרנות אג"ח מדינה רשמו גיוסים של כ-145 מיליון שקל, מה שעדיין לא משנה את היותן קבוצת הקרנות הפודה ביותר מתחילת השנה מבין הקרנות המסורתיות (בנטרול הכספיות).
- 3.חוני המעגל 26/06/2017 10:39הגב לתגובה זוהרי הגורו גורביץ' אומר את ההיפך בתחזיות שלו(קראו במאמר למעלה) מישהו כאן משקר וגוזל רווחים מהמשקיעים , לא בסדר .
- 2.אחד העם 26/06/2017 07:53הגב לתגובה זובמקום לשמור על יציבות האינפלציה התחיל לשחק עם מטח והוריד את הריבית ללא שום הצדקה ראשי הבנק צריכים ללכת הביתה . צריך לבטל את המוסד המיותר הזה ויפה שעה אחת קודם.
- 1.מבין טיפה 26/06/2017 00:21הגב לתגובה זוהכלכלה הישראלית לא מודעת לעצמה,וכך גם רוב הגורמים הקובעים והמשפיעים.אין על מי לסמוך,והציבור העשוק עוסק בהישרדות. גם לבעלי ממון, שהם רוב המשקיעים בשוק ההון צפויה קטסטרופה. הכלכלה פה במצב חמור וכולם סובלים ואו יסבלו מההפקרות בתחום.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
