הציבור מסתער על הבורסה בת"א - תראו את המספרים
הציבור מסתער על הבורסה. בחודש מאי נרשמו גיוסי עתק של 2.89 מיליארד שקלים בקרנות הנאמנות המסורתיות, כך לפי ניתוח של מורן צביק ממיטב-דש. מדובר בחודש בו נרשמו הגיוסים הגדולים ביותר מתחילת השנה וזאת לאחר שבחודש אפריל הגיוסים הסתכמו ב-1.7 מיליארד שקלים. כלומר הציבור מגדיל סיכון.
את הריצה של הציבור לאפיקי הסיכון ניתן לראות באופן ברור בגיוס החריג בקרנות המנייתיות בחודש מאי. לא פחות מ-1.08 מיליארד שקלים גייסו הקרנות המניות בחודש מאי, הגיוס החודשי הגדול מזה שנים ארוכות (לפחות מאז 2012). הגיוס בקרנות המנייתיות מתחלק לכ-680 מיליון שקלים בקרנות מניות בארץ, כ-220 מיליון שקלים בקרנות הגמישות וכ-180 מיליון שקלים בקרנות מניות בחו"ל. מתחילת השנה הקרנות המנייתיות רשמו גיוס ענק של 4.12 מיליארד שקלים.
שער הכניסה המרכזי בבורסה ממשיך להיות קרנות אג"ח כללי (כלומר בעיקר קרנות בסגנון 90-10 או 80-20) שרשמו בחודש מאי גיוסים של 2.12 מיליארד שקלים ומתחילת השנה הגיוסים בקטגוריה זו כבר מסתכמים ב-10.2 מיליארד שקלים. קטגוריה נוספת שרואה גיוסים גדולים היא קרנות הנאמנות שמשקיעות באג"ח קונצרני. בחודש מאי הסתכמו הגיוסים בקטגוריה זו ב-582 מיליון שקלים ומתחילת השנה ב-2.9 מיליארד שקלים. לכתבה על התשואות בקרנות אג"ח כללי מתחילת השנה - לחץ כאן
אחת ההשלכות המרכזיות של הסתערות הציבור על קרנות האג"ח הכללי והקרנות הקונצרניות היא העליות החדות בערכן של איגרות החוב הקונצרניות בבורסה בת"א, כלומר ירידת התשואות. הדבר גם מאפשר ביצוע הנפקות מצד חברות שלא בהכרח היו מצליחות לגייס במידה ויעד הגיוס עם הגופים המוסדיים. בתוך כך, הגיוס בקרנות מספקים תמיכה גם לאפיק המנייתי שרואה תשואות נאות (מלבד המעו"ף שנמשך מטה ע"י המניות הדואליות). מדד ת"א 125 רשם זינוק של 2.4% בחודש מאי אחרי עלייה של 1.1% באפריל.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסבר המרכזי להזרמת הכספים המאסיבית מצד הציבור לבורסה נחלק כנראה לשניים. מצד אחד התנודתיות של הבורסה בתקופה האחרונה היא מאוד נמוכה (מדד הפחד בוול סטריט נסחר בשפל של שנים ארוכות) והדבר מאפשר גיוסים ללא הפרעות. מצד שני שוק הדיור שהיה אלטרנטיבה מועדפת עבור לא מעט משקיעים הפך לפחות אטרקטיבי ברקע לשיח על שינוי מגמה לעבר ירידה במחירי הדירות או לפחות בלימת מגמת העלייה.
- 10.לאחר 01/06/2017 15:09הגב לתגובה זומתחילים להסתער ? שינוי עולמי יהיה גם כאן
- 9.ג'קי 01/06/2017 13:20הגב לתגובה זוסימפטום שיגרום לתופעה להמשיך. ביי ביי נדל"ן ברוך שובך שפיות
- 8.הציבור נכנס, זה הזמן לברוח !! (ל"ת)דוד 01/06/2017 13:07הגב לתגובה זו
- 7.למה הסתערות לא מביאה עליות איתה? (ל"ת)לפינק 01/06/2017 12:56הגב לתגובה זו
- 6.100 01/06/2017 12:42הגב לתגובה זוכתבה מסוכנת( כלכלית) ומסכנת..לא נראה לי שזה מעשה מגמתי..מאמין ביושרכם. אבל רבים שהבינו שהכל נפלא..עלולים להיגרר ולבוא לשווקים באחת התקופות היותר לא מוצלחות לכניסה מאשר אי פעם.
- 5.אנונימי 01/06/2017 12:05הגב לתגובה זוכשאין ריבית בבנק אז המה יעשה הציבור , לא יודע מה לעשות מה שמציעים לו לוקח , רוב אלו שמשקיעים בקרנות יש להם עודף כסף בחשבון , אז שאין בררה זה מה שיש , מסתער על הבורסה אלו בכלל סכומים ,יש חודשים חזקים שלגיוס לקרנות ויש חודשים חלשים של פדיונות בקרנות ,זה בדיוק סכום שמשתווה למחזור בטבע של 8 ימי מסחר בממוצע , זו בדיחה , אין כסף לאנשים למחייה . כמה חברות נשארו בבורסה היו 700 ויותר היום 400 וקצת חלקן אין אפילו מחזורים , בקושי יש הנפקות אפשר לספור זאת על יד אחת , המשקיעים מחו"ל לא משקיעים כאן יותר , מדד המעו"ף עומד לא זז , מי שחוגג זה הספקולנטים והשורטיסטים , קזינו של נוכלים .שיעדכנו שוב את המדדים בסוף לא יישאר מים בברז , עוד חברות יעזבו את הבורסה בגלל הנוכלים האלו , שיורידו את המס על הבורסה אולי תהיה תקוה ויחזרו משקיעים , כרגע הבורסה שלנו בהקפאה מוחלטת .
- 4.כמה קשקוש.. זו הממשלה שמכניסה לנו את הכסף לבורסה. (ל"ת)דוד 01/06/2017 12:05הגב לתגובה זו
- 3.פישר-ינג 01/06/2017 11:53הגב לתגובה זואבל שוורים עוורים?
- 2.אהרון 01/06/2017 11:38הגב לתגובה זוכמה אפשר לקשקש עוקב אחריו שנים הכול בליל של מילים . גם עכשיו מפרסם נתונים חלקיים בתזמון הכי מסוכן לציבור .
- 1.הציבור מטומטם 01/06/2017 11:31הגב לתגובה זויעלם. הפריירים קונים מהעשירים את המניות בשיא...המפולת קרובה מתמיד
- ארנון 01/06/2017 12:20הגב לתגובה זונכון שהמדדים בארה"ב עלו בחזקה ב-10 השנים האחרונות (כמעט ב-100%), אולם בארץ המעוץ עלה מ-2007 ב-10% בלבד, מדד 90 ירד נומינלית ב-5%, ומדד היתר באותה רמה באותה תקופה ממושכת. לכן, מפולת בבורסה בת"א נראית רחוקה, אלא אם כן, תפרוץ אינתיפדה או שיהיו בעיות קשות עם הנשיא המטומטם בארה"ב. אם הבורסה תעלה בלמעלה מ-50% יש סיכוי למפולת בתנאים מסוימים.
- לארנון 01/06/2017 14:01כמעט 100 אחוז ב10 שנים זה ממש תדואה דלה וגרועה. בדוק סאת לשנה וראה סה פלא..אחוזים קטנים מאד לשנה.בפיקדון בנקאי משובח בבנק או בית השקעות רציני בחול תקבל יותר ואפילו אם סכומיך גדולים עם ערבויות על הקרן והריבית דריבית המובטחת. הבנת? מעולה..לא הבנת? שאל ואשמח לפרט..
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
