השבוע הראשון של פברואר התאפיין גם הוא ביציאת הציבור מהשווקים - איזה אפיק בכל זאת גייס?

הקרנות המסורתיות רשמו בשבוע הראשון של חודש פברואר (ימים שני-חמישי) פדיונות של כ-300 מיליון שקל

גיא ארז |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

הבורסות ממשיכות לרדת  - והציבור ממשיך לצאת. גם בשבוע הראשון של פברואר (ימים שני-חמישי) נרשמה מגמת פדיונות בקרנות הנאמנות, עם פדיונות של כ-300 מיליון שקל. נציין כי קצב הפדיונות ירד לעומת שבוע שעבר, והקרנות שמתמחות במניות אף רשמו השבוע גיוסים קלים מאוד, בסך 10 מיליון שקל. 

החשש בציבור ממפולת בשווקים מביא לכך שדווקא בקרנות אג"ח כללי, שלהן רכיב מניות קטן יחסית, נרשמה יציאת הכספים הגדולה ביותר השבוע: כ-260 מיליון שקל. בהמשך לכך, נמשכים הפדיונות בקרנות הכספיות (60 מיליון שקל), ובקרנות המחקות (45 מיליון שקל), אם כי בשני אפיקים אלו קצב הפדיונות נמוך מהשבוע הקודם.

השבוע הראשון של החודש התאפיין בתנודתיות רבה מאוד: העצבנות בשווקים הורגשה היטב ומגמות השוק השתנו בתכיפות גבוהה מאוד. בסופו של דבר, המגמה השלילית בשוקי המניות נשארה כשהייתה והשפיעה לרעה גם על אגרות החוב הקונצרניות שסיכמו גם הן את השבוע הזה בטריטוריה אדומה. מנגד, אגרות החוב הממשלתיות השקליות הציגו שבוע נוסף של עליות קלות.

כאמור, למרות המימושים בשוק, נציין כי קצב הפדיונות בקרנות המסורתיות ירד השבוע לעומת השבוע הקודם, והסתכם בכ-300 מיליון שקל בלבד, בהובלת קרנות אג"ח כללי וקרנות אג"ח מדינה. לסיכום, ב-4 ימי המסחר הראשונים של החודש תעשיית קרנות הנאמנות כולה רושמת פדיונות של כ-350 מיליון שקל, המתחלקים לפדיונות של כ-60 מיליון שקל בקרנות הכספיות, כ-245 מיליון שקל בקרנות המנוהלות, וכ-45 מיליון שקל בקרנות המחקות. זאת, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.