בריחה מהבורסה: פידיונות עתק מתחילת השבוע בקרנות - 1.7 מיליארד שקלים

למרות העליות - גם היום לחץ מכירות בקרנות הנאמנות. הציבור ממשיך לפדות כספים מתעשיית הקרנות - ובהיקף משמעותי
תומר קורנפלד | (14)

למרות עליות השערים הנאות שנרשמות היום בבורסה בתל אביב, הציבור ממשיך למכור ני"ע והדבר בא לידי ביטוי בפדיונות הגדולים בקרנות הנאמנות. על פי הערכות, היקף הפידיונות היומי מהקרנות המסורתיות עומד היום על כ-500 מיליון שקל ומתחילת השבוע הסתכמו הפידיונות בכ-1.7 מיליארד שקל. מרבית הפדיונות הינם מקרנות האג"ח (קונצרני, כללי ומדינה).

למרות הפידיונות הכבדים היום בתעשיית הקרנות, נראה כי ישנה ירידה משמעותית לעומת אתמול (ג') - היום הראשון של מבצע 'צוק איתן'. על פי הערכות, הציבור משך אתמול כ-900 מיליון שקל מקרנות הנאמנות ונראה שהיום הלחץ מתון יותר.

בשני ימי המסחר הראשונים של השבוע, כאשר רק החלה המתיחות מול החמאס, היקף הפידיונות היה נמוך יותר משמעותית. ביום ראשון ניפדו 72 מיליון שקל ובשני ההיקף עלה ל-260 מיליון שקל.

קרנות הנאמנות הם האפיקים שמהם הציבור בורח בעת משבר בשווקים. משיכת הכספים מתעשיית הקרנות מאלצת את מנהלי הקרנות לפעול במהירות ולמכור איגרות חוב ומניות על מנת לשלם למשקיעים את הכסף בסוף יום המסחר. במצב של חוסר בנזילות בשוק - הדבר עלול לייצר תגובה קיצונית באג"ח ובמניות ולייצר כדור שלג שהולך ומתגלגל.

מאחר והבורסה היום עולה בחדות, ניתן לשער שמי שקולט את הפידיונות הכבדים הן קופות הגמל וקרנות ההשתלמות - אפיק השקעה יציב יותר. הקופות אשר מקבלות השקעות מדי חודש יכולות להפנות משאבים כספיים לרכישת אג"ח ובכך הן מצליחות לעתים למתן את ההתנהגות של הציבור שבד"כ נכנס לפאניקה ראשון.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    הסולידי 09/07/2014 19:23
    הגב לתגובה זו
    איך לא תתלהבו כשבמשך יומיים התחזית שלכם מתאימה?
  • כבר 4 שנים. אבל יום אחד הם יצדקו, רק שאיש לא יודע מתי (ל"ת)
    אדם מהעתיד 07/10/2017 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ההיסטריים מוכרים ומפסידים וקרי המזג אורבים ומרויחים. (ל"ת)
    ייאי 09/07/2014 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הכסף הטיפש יוצא והכסף החכם נכנס (ל"ת)
    מאיר ברק 09/07/2014 18:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ממתי הציבור היה בכלל בבורסה...חחחח (ל"ת)
    קיילי 09/07/2014 17:53
    הגב לתגובה זו
  • שמואל ברגר 09/07/2014 19:03
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא מתוך הכסף שבבורסה, כמה ממנו בידי הציבור (בניהול ישיר, לא קופות גמל, פנסיה וכו') - ולזה התשובה היא סביבות ה-15%-20%, שזה מספיק כדי להרעיד את הבורסה.
  • 4.
    שיפדו אנחנו נקנה:) (ל"ת)
    מגניב 09/07/2014 17:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    pan 09/07/2014 17:28
    הגב לתגובה זו
    ואג"ח תשואות גבוהות
  • 2.
    מי שנכנס אחרון בורח ראשון - אני בטוח (ל"ת)
    מיקי 09/07/2014 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מוטי 09/07/2014 17:17
    הגב לתגובה זו
    לחבריו מנהלי הקופות שגם לוקחים דמי ניהול מופקעים, גם מפסידים לנו את הכסף וגם מושכים בונוסים ואנחנו אסירים חסרי אונים בידיהם.
  • אתה יכול להפנות לאג"ח ולא להפסיד (ל"ת)
    בדמ"נ 0.5% 09/07/2014 19:54
    הגב לתגובה זו
  • משה ראשל"צ 09/07/2014 19:31
    הגב לתגובה זו
    צריך להגיד תודה לביבי שיודע לחשוב יותר משאתה יודע לחשוב לטובת עצמך כל זה נועד כדי שתגיע לזקנה לא תיפןל על הממשלה אלא יהיה לך קצת כסף
  • שמואל ברגר 09/07/2014 20:30
    הסיכוי שהכסף שאני שם בגיל 20 יחכה לי בגיל 70 ומשהו כשייתנו לי יום אחד למשוך אותו הוא אפסי. הם משחקים בכסף שלי כמו במונופול, וזה לפני שהתחלתי לדבר על ניגודי האינטרסים שלהם בהתעסקות עם הכסף הגדול ביותר בישראל. אה, ולצד כל הכוח האדיר הזה, אני צריך לשלם להם עמלות על המשחק שלהם בכסף שלי. אני יודע להשקיע לבד, לא צריך את המוסדיים שישחקו לי עם הכסף, תודה.
זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:

זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות: