האם חברות שביצעו רכישה עצמית של מניות זכאיות להטבות מס?
בעקבות משבר הקורונה חברות רבות הנסחרות בבורסה ספגו ירידה חדה בשווי ניירות הערך שלהן. תוצאה זו הובילה חברות ציבוריות רבות להכריז כי בכוונתן לרכוש אגרות חוב שהנפיקו או לבצע רכישה עצמית של מניותיהן.
כך למשל, 86 חברות הנסחרות בבורסה של תל אביב הודיעו כי בכוונתן ליישם תוכנית רכישה עצמית של מניות או אג"ח, כאשר 44 חברות מתוכן הודיעו על רכישת מניות בסכום כולל של 2.6 מיליארד שקל. מתוך כלל החברות שהכריזו על רכישה עצמית של מניות, 34 חברות כבר מבצעות רכישת מניות בפועל.
עובר לפעולת רכישת המניות קדם תהליך הנפקתן לציבור של אותן מניות במטרה לגייס הון. במסגרת הליך ההנפקה, אשר עשוי להיות ארוך ומורכב, החברה נדרשת להוצאות רבות, כגון תשלום לחתמים, עו"ד ורו"ח, בהיקף של מיליוני שקלים.
בחשבונאות עלויות הנפקת המניות אינן נרשמות כהוצאה, אלא כהפחתה מהתמורה עבור המניות המונפקות, למעט במקרים בהם ההנפקה אינה יוצאת לפועל ובמקרים אלו עלויות ההנפקה ירשמו כהוצאה בדוח רווח והפסד. גם לצרכי מס מקובל לראות בהוצאות הנפקה של מניות כהוצאות הוניות שאינן מוכרות כהוצאה לצרכי מס, אולם קיימים שני חריגים לכך לצרכי מס: 1. חברות תעשייתיות (לרבות חברות הייטק) רשאיות להפחית את עלויות ההנפקה לצרכי מס בשלושה שיעורים שנתיים שווים; 2. קיימת הוראת שעה לשנים 2018-2020 המתירה לכל החברות שהנפיקו מניות בבורסה בישראל (אף אם הן לא תעשייתיות) להפחית את מלוא עלויות ההנפקה בשנה בה בוצעה ההנפקה.
- טראמפ מקשיח עמדות וסקטור האנרגיה המתחדשת צונח בתגובה
- האם חדר כושר וייעוץ פנסיוני הם הוצאות מוכרות למס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדעתנו, אשר נתמכת בפס"ד צינומנטל, חברה שלא הפחיתה את הוצאות ההנפקה לצרכי מס בסמוך להנפקת המניות, רשאית להכיר בעלויות ההנפקה במועד בו נרכשו המניות בחזרה וההון חזר לקדמותו, ונסביר בקצרה.
מהותה האמיתית של עסקת הנפקת מניות לציבור ורכישתן בחזרה ע"י החברה לאחר מכן הינה גיוס כספים למימון פעילותה של החברה למשך תקופה מסוימת, המהווה דרך אלטרנטיבית לנטילת הלוואה. שני ההבדלים העיקריים בין שתי אפשרויות המימון הללו הם:
(1) בהנפקת מניות ורכישתן לאחר מכן לא נקבע "מועד פירעון" במועד קבלת הכספים ו"הפרעון" נעשה בהתאם להחלטת החברה בעתיד. יחד עם זאת, גם בהסכמי הלוואה ניתן לשנות את מועד פירעון ההלוואה לאחר נתינתה בהתאם להסכמת הצדדים.
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ...
(2) "הריבית" המשולמת בהנפקת הון הינה הדיבידנדים המוכרזים על ידי החברה והכספים המתקבלים בהנפקה "צמודים" לשער מניית החברה, זאת לעומת הלוואה בה שיעור הריבית יותר צפוי ו/או ידוע (אף כי בחלק ניכר מההלוואות שיעור הריבית משתנה בהתאם לתנאי ההלוואה).
היות ורכישה עצמית של מניות נעשית בהתאם לצרכי המימון של החברה ושיקולי תשואה על ההון, באופן זהה לשיקולים בעת לקיחת הלוואות, אין לדעתנו בהבדלים שתוארו לעיל, בין הלוואה לבין הנפקת מניות ורכישתן במועד מאוחר, כדי להוביל לשוני פיסקאלי כה משמעותי שמשמעותו הינה כי הוצאות גיוס כספים יוכרו לחברה רק במקרה של נטילת הלוואות.
פרשנות כאמור משתלבת עם פס"ד עיט של בית המשפט העליון אשר התיר לחברה לקזז את המע"מ תשומות בגין עלויות הנפקת מניות.
הפחתת עלויות ההנפקה במועד רכישה עצמית של המניות, באמצעות הוספת הוצאה בדוח ההתאמה של החברה, משתלבת עם תכלית הפקודה למסות את הכנסתו האמיתית של הנישום ולייצר ניטראליות מיסויית, הן בין חלופות המימון הקיימות לחברה והן לעומת מצב בו ההנפקה לא יצאה לפועל והוצאות ההנפקה מוכרות בדוח רווח והפסד.

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.