האם חברות שביצעו רכישה עצמית של מניות זכאיות להטבות מס?
בעקבות משבר הקורונה חברות רבות הנסחרות בבורסה ספגו ירידה חדה בשווי ניירות הערך שלהן. תוצאה זו הובילה חברות ציבוריות רבות להכריז כי בכוונתן לרכוש אגרות חוב שהנפיקו או לבצע רכישה עצמית של מניותיהן.
כך למשל, 86 חברות הנסחרות בבורסה של תל אביב הודיעו כי בכוונתן ליישם תוכנית רכישה עצמית של מניות או אג"ח, כאשר 44 חברות מתוכן הודיעו על רכישת מניות בסכום כולל של 2.6 מיליארד שקל. מתוך כלל החברות שהכריזו על רכישה עצמית של מניות, 34 חברות כבר מבצעות רכישת מניות בפועל.
עובר לפעולת רכישת המניות קדם תהליך הנפקתן לציבור של אותן מניות במטרה לגייס הון. במסגרת הליך ההנפקה, אשר עשוי להיות ארוך ומורכב, החברה נדרשת להוצאות רבות, כגון תשלום לחתמים, עו"ד ורו"ח, בהיקף של מיליוני שקלים.
בחשבונאות עלויות הנפקת המניות אינן נרשמות כהוצאה, אלא כהפחתה מהתמורה עבור המניות המונפקות, למעט במקרים בהם ההנפקה אינה יוצאת לפועל ובמקרים אלו עלויות ההנפקה ירשמו כהוצאה בדוח רווח והפסד. גם לצרכי מס מקובל לראות בהוצאות הנפקה של מניות כהוצאות הוניות שאינן מוכרות כהוצאה לצרכי מס, אולם קיימים שני חריגים לכך לצרכי מס: 1. חברות תעשייתיות (לרבות חברות הייטק) רשאיות להפחית את עלויות ההנפקה לצרכי מס בשלושה שיעורים שנתיים שווים; 2. קיימת הוראת שעה לשנים 2018-2020 המתירה לכל החברות שהנפיקו מניות בבורסה בישראל (אף אם הן לא תעשייתיות) להפחית את מלוא עלויות ההנפקה בשנה בה בוצעה ההנפקה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- הרכיב שלא חשבתם עליו: כך ישפיע המיסוי על הנטו שלכם בפנסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדעתנו, אשר נתמכת בפס"ד צינומנטל, חברה שלא הפחיתה את הוצאות ההנפקה לצרכי מס בסמוך להנפקת המניות, רשאית להכיר בעלויות ההנפקה במועד בו נרכשו המניות בחזרה וההון חזר לקדמותו, ונסביר בקצרה.
מהותה האמיתית של עסקת הנפקת מניות לציבור ורכישתן בחזרה ע"י החברה לאחר מכן הינה גיוס כספים למימון פעילותה של החברה למשך תקופה מסוימת, המהווה דרך אלטרנטיבית לנטילת הלוואה. שני ההבדלים העיקריים בין שתי אפשרויות המימון הללו הם:
(1) בהנפקת מניות ורכישתן לאחר מכן לא נקבע "מועד פירעון" במועד קבלת הכספים ו"הפרעון" נעשה בהתאם להחלטת החברה בעתיד. יחד עם זאת, גם בהסכמי הלוואה ניתן לשנות את מועד פירעון ההלוואה לאחר נתינתה בהתאם להסכמת הצדדים.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
(2) "הריבית" המשולמת בהנפקת הון הינה הדיבידנדים המוכרזים על ידי החברה והכספים המתקבלים בהנפקה "צמודים" לשער מניית החברה, זאת לעומת הלוואה בה שיעור הריבית יותר צפוי ו/או ידוע (אף כי בחלק ניכר מההלוואות שיעור הריבית משתנה בהתאם לתנאי ההלוואה).
היות ורכישה עצמית של מניות נעשית בהתאם לצרכי המימון של החברה ושיקולי תשואה על ההון, באופן זהה לשיקולים בעת לקיחת הלוואות, אין לדעתנו בהבדלים שתוארו לעיל, בין הלוואה לבין הנפקת מניות ורכישתן במועד מאוחר, כדי להוביל לשוני פיסקאלי כה משמעותי שמשמעותו הינה כי הוצאות גיוס כספים יוכרו לחברה רק במקרה של נטילת הלוואות.
פרשנות כאמור משתלבת עם פס"ד עיט של בית המשפט העליון אשר התיר לחברה לקזז את המע"מ תשומות בגין עלויות הנפקת מניות.
הפחתת עלויות ההנפקה במועד רכישה עצמית של המניות, באמצעות הוספת הוצאה בדוח ההתאמה של החברה, משתלבת עם תכלית הפקודה למסות את הכנסתו האמיתית של הנישום ולייצר ניטראליות מיסויית, הן בין חלופות המימון הקיימות לחברה והן לעומת מצב בו ההנפקה לא יצאה לפועל והוצאות ההנפקה מוכרות בדוח רווח והפסד.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
