משבר הקורונה הביא לזעזוע בשווקים הפיננסיים. לאחר הירידה החדה והמהירה בהיסטוריה, הגיע תיקון חד ומהיר כאשר השווקים נמצאים 10%-15% מתחת לשיאים שנרשמו בפברואר. במהלך הירידות החדות שנרשמו בחודש מארס, נפדו כ-42 מיליארד שקל מתעשיית הקרנות בישראל, מה שהוביל לירידות שערים חדות במניות - אחרי הכל, כשקרנות הנאמנות מממשות הן עושות זאת באופן גורף. עם זאת, יש כמה חברות בבורסה המקומית שהמשבר דילג עליהן. מדובר בחברות שאין בהן השקעה משמעותית של מוסדיים (כבעלי עניין) וככל הנראה הפדיונות בקרנות לא חלחלו אליהן. זאת ועוד - יש מניות שפשוט זינקו בתקופת המשבר ללא הסבר שנראה לעין. הנה הסיפור של 3 מניות שזינקו במאות אחוזים בזמן שאנחנו ספרנו הפסדים. למה הן זינקו? האמת שאין לנו הסבר וקשה להאמין שהשווי שלהן מגובה בפעילות או בפוטנציאל. 

גיבוי אחזקות - תשואה של 460% מתחילת השנה

על חברת האשראי החוץ בנקאי, גיבוי אחזקות 0% כבר כתבנו בעבר. הערכנו שבתרחיש האופטימי החברה תגיע לרווח רבעוני של כ-2 מיליון שקל ברבעונים הקרובים. החברה הפסידה בשנת 2019 כ-16.7 מיליון שקל, אבל ההפסד נבע בעיקר מהוצאה רעיונית, חד פעמית, של כ-19.2 מיליון שקל המיוחסת לרישום החברה למסחר בבורסה. בנטרול ההוצאה הזאת, היה מסתכם הרווח (לפני מס) בכ-2.9 מיליון שקל.

החברה גייסה במהלך 2019, סדרת אג"ח בהיקף של כ-51 מיליון מיליון שקל, וכחלק מהסכם השקעה עם בית ההשקעות מור, החברה צפויה לקבל הלוואה של 8 מיליון שקל נוספים. אז נניח (הנחה אופטימית) שהחברה תוכל להרחיב את היקף פעילותה, ובמקביל לעלייה בשיעור הרווחיות, החברה תציג במקרה הטוב רווח שנתי של 10 מיליון שקל. 

מניית החברה עלתה מתחילת השנה בכ-460% לשווי שוק של מעל חצי מיליארד שקל... למה? לא ברור. החברה אמנם פועלת בתחום האשראי החוץ בנקאי, תחום חם בשנים האחרונות. אבל עדיין יש תחרות בתחום הזה. וביחס למתחרות, להתנהלות מניית גיבוי אחזקות אין שום אחיזה במציאות.  

• ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
• יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בזמן שהמניה עלתה בכ-460%, המתחרות איבדו, על רקע משבר הקורונה, כ-10% בממוצע.

בנוסף, בעוד הרווח של המתחרות ב-12 החודשים האחרונים משקף מכפיל רווח ממוצע של כ-14.4 - גיבוי אחזקות נסחרת כעת בשווי שוק של כ-513 מיליון שקל - כלומר, מכפיל 50 על הרווח (האופטימי) שהנחנו לשנה הבאה. לצורך מתן קנה מידה - בכדי להגיע למכפיל הממוצע בענף - החברה שהציגה הכנסות של כ-10.4 מיליון שקל בשנת 2019, צריכה להציג רווח נקי של כ-35 מיליון שקל בשנת 2020. 

מי שקונה את המניה צריך לשאול את עצמו, אם החברה באמת שווה חצי מיליארד שקל, אז איך זה שבית ההשקעות מור נכנס להשקעה במניה לפי שווי של כ-50 מיליון שקל בתחילת השנה? ומה השתנה מאז?

אלקטריאון - שווי של 1.3 מיליארד שקל, הכנסות עדיין אין 

מניית אלקטריאון -0.58% זינקה מתחילת השנה בכ-117%. החברה שמפתחת טכנולוגיית "כביש חכם", נכון לכרגע עדיין לא הציגה הכנסות כלשהן ונסחרת בשווי שוק של כ-1.3 מיליארד שקל.

• אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
• ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

החברה דיווחה באמצע מארס על הצלחה בניסוי ראשוני של טעינה אל-חוטית דינאמית של משאית באמצעות סלילים שהוטמנו בכביש. המשאית נסעה במהירות של 30 קמ"ש ובחודשים הקרובים יבוצע ניסוי נוסף במהירות של 65 קמ"ש. תוצאות הניסוי מהוות עמידה באבן דרך ראשונה ומשמעותית מול משרד התחבורה השוודי, כחלק מתכנית הכוללת כבישים חשמליים מהיר בהיקף עתידי של כ-2,000 ק"מ עבור טעינה דינאמית של משאיות חשמליות. פרויקט בהיקף משוער של כ-3 מיליארד דולר.

במקרה זה מדובר בחברת חלום ונכון לכרגע עדיין לא ברור האם החלום הזה - כביש חשמלי שטוען את הרכב תוך כדי נסיעה - יתגשם. מדובר בטכנולוגיה ייחודית שכבר הראתה סימנים ראשוניים של היתכנות טכנולוגית (עדיין לא הודגמה היתכנות כלכלית), אשר הצלחתה עשויה להגביר את היקף השימוש ברכבים חשמליים ברחבי העולם. טוב, הלוואי שתצליח...אבל 1.3 מיליארד שקל על סוג של חלום?  

כך או כך, בחברת המחקר פרוסט & סאליבן הנתפסת בשוק כאופטימית בהערכותיה - העניקו למניה במסגרת הערכתם האחרונה מחודש מארס (לאחר הדיווח על ההצלחה בניסוי), מחיר יעד של כ-153 שקלים - כ-2% מעל מחיר המניה הנוכחי, זאת תחת הנחה שהחברה תשיג הסכמי מכירה משמעותיים במהלך המחצית השנייה של השנה.

אוגווינד - השווי הוכפל פי 16

מניית אוגווינד -3.2% זינקה מתחילת השנה בכ-350% ונסחרת כעת בשווי שוק של כ-700 מיליון שקל. החברה נכנסה לבורסה באמצעות מיזוג פעילותה לתוך שלד בורסאי בדצמבר 2019, לפי שווי חברה של כ-42 מיליון שקל בלבד. מאז דווח על תחילת פיילוט לאגירת אנרגיה בהיקף של כ-1,000 קוט"ש בקיבוץ יהל, אולם לא מדובר בדיווח שצריך להכפיל את שווי החברה פי 16.

בשבוע שעבר כבר כתבנו באתר Bizportal על הזינוק חסר ההיגיון הכלכלי הנראה לעין במניה, אז נסחרה החברה לפי שווי שוק של כ-820 מיליון שקל - מאז איבדה המניה כ-15% מערכה (למרות זינוק של כ-13% שרשמה המניה אתמול).

החברה עוסקת בייצור ואגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס במפעלי תעשייה. אוגווינד פיתחה מדחסים שאוגרים אנרגיה, מהם מייצרים חשמל שהמפעל משתמש בו ואמור לייצר חיסכון של כ-40% בצריכת החשמל. 

אגירת אנרגיה באמצעות מים ואוויר

מקור: מצגת למשקיעים

אגירת אנרגיה זה תחום חשוב, תחום חם - צוואר הבקבוק של האנרגיות המתחדשות. כלומר, הבסיס של החברה הוא לא גימיק, זה מוצר אמתי, נדרש, חשוב. השאלה אם יש כאן יתרון יחסי, טכנולוגיה מהפכנית - אולי. אך בחברה מציינים שבשוק הזה קיימות 8 מתחרות רק בארץ. 

החברה צומחת בקצב טוב מאד, עם הכנסות של כ-6.9 מיליון שקל בשנת 2019, זינוק של כ-120% ביחס להכנסות שנת 2018 ובין לקוחותיה נמנות חברות תעשיתיות מהמובילות במשק בכללן - תנובה, שטראוס, נשר, כתר, רפק והתעשייה האווירית לישראל. עם זאת, החברה עדיין הציגה הפסד ברמה התפעולית (גם בנטרול הוצאה חד פעמית של כ-60.6 מיליון שקל המיוחסת לרישום החברה למסחר בבורסה).