ההחלטה של בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי היוותה סדק משמעותי ראשון בחומת האיחוד האירופי. באותה עת הציף גל שמועות את השווקים אודות מצבם הרגיש של בנקים מובילים בגרמניה ואיטליה. בחודש האחרון נראה היה שהשווקים השתחררו מפחד הברקזיט ומהחשש לאי יציבות פיננסית של בנקים מובילים ביבשת, ולכך תרמה ללא ספק חופשת הקיץ אליה יצאה אירופה, משקיעיה ומקבלי ההחלטות שלה.

החזרה לעבודה שוטפת מחזיר את אור הזרקורים אל הבנקים באיטליה ומצבם הלא מזהיר בלשון המעטה. הבעיה מתחילה כבר בשלב שבו מנסים באיטליה לאמוד את היקף ההלוואות הרעות שבידי הבנקים המקומיים. טווח ההערכות נע בין 200 מיליארד אירו ל-300 מיליארד אירו בהלוואות בעייתיות, כאשר במהלך השנים האחרונות הבנקים מחקו בספרי החשבונות הלוואות בסכומים מהותיים, אך עדיין הם משערכים ביתר את יתרת ההלוואות הרעות בספריהם. 

מגפת ההלוואות הרעות מקיפה את רוב רובה של הבנקאות האיטלקית. חסמי הכניסה להקמת בנק באיטליה היו נמוכים וכך צמחו להם לאורך השנים מאות בנקים, חלקם בסדר גודל של סניף בנק במדינות מערביות מקבילות. למרות זאת, מיקומה הגבוה של איטליה בכלכלה האירופית מעורר את הבהלה בשווקים מפני משבר רוחבי בבנקאות האיטלקית. מצבת ההלוואות הרעות והמחיקות לאורך השנים יצרו לבנקים הון עצמי שחוק ותיק אשראי באיכות ירודה. זהו מצב בלתי נסבל בעולם הפיננסי אשר מקשה מאד על גיוס הון וחוב.

מבחני הלחץ לבנקים שערכו הרשויות בגוש האירו בסוף יולי, גרמו גם הם לחשש. חוסר האמון מתבטא גם בשווקים, בהם נסחרות ברמות שפל מניות הבנקים בכלל והאיטלקים בפרט (כמו  בנק  UniCredit שבעברו הקרוב נחשב מהמובילים באירופה). בנק מונטה די פסקי, הבנק הוותיק באירופה, לא עמד במבחני הלחץ (הבנק מסיינה קנה ב 9 מיליארד אירו את אנטונוונטה מ-ABN רק לפני כ-8 שנים, בזמן המשבר הפיננסי, ללא בדיקת נאותות, עסקה אשר מינפה וסיבכה אותו) והוא נמצא בסכנה מיידית.

• אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
• כמעט מביך: מה שווי השוק של שחקני הנבחרת לעומת צרפת, בלגיה ואיטליה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעבר, כאשר מערכת בנקאית של מדינה הייתה מסתבכת, המדינה נחלצה לעזרתה (לדוגמה הבנקאות בישראל בשנות ה-80). אך כיום, בעידן שבו האיחוד האירופי הוא הריבון לכאורה, כללי האיחוד האירופי אוסרים זאת ומחייבים השתתפות של משקיעים בחילוץ דרך רכישת האג"ח של הבנקים. בפועל מדובר על העמסת החוב והסיכון, לפחות בחלקם, על כתפי הציבור ואת זה ממשלת איטליה מבקשת למנוע. ממשלת איטליה צריכה לפי ההערכות להזרים כ-40 מיליארד דולר לבנקים, אך חילוץ כזה אינו חוקי במסגרת תקנות האיחוד האירופים ויוצר מתיחות בהנהגת האיחוד.

בחודש אוקטובר אנו צפויים למשאל עם באיטליה. המשאל יהיה על הרפורמות החוקתיות שראש הממשלה מבקש להעביר. לאור ה"ברקזיט", זהו הימור מסוכן. ראש הממשלה האיטלקי מבקש באמצעות המשאל לשפר את ביצועי המערכת הפוליטית הלא יציבה אבל האיטלקים רואים במשאל העם הזדמנות להצבעת אי אמון אל מול הבנקאות הקורסת והמצב התעסוקתי. בדומה לאירועי הברקזיט, גם כאן הבטיח ראש הממשלה לפרוש אם יפסיד.