ההשקעה של אינטל היא בשורה לישראל? תלוי את מי שואלים

ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב, שהקים את הקרן הראשונה בישראל להשקעה בחברות הוגנות בלבד, דן בסיבות שהביאו את אינטל להשקיע בישראל כמו גם בהשפעות של השקעה זו
ארז צדוק | (3)

בשבוע שעבר נודע כי ענקית הטכנולוגיה אינטל תשקיע 5-6 מיליארד דולרים במפעל בקרית גת. "הבעת אמון בכלכלה הישראלית", אמר השר לפיד. "בשורה ציונית חשובה", ציין השר בנט. האמת? אין כאן לא אמון בכלכלה הישראלית ולא ציונות. יש כאן עניין של איזו מדינה הציעה את ההצעה הטובה ביותר.

מה מדינת ישראל יכולה להציע לאינטל? קפה טוב? דשא ירוק יותר? אפילו לא את העובדים הזולים ביותר. ההצעה הטובה ביותר היא כסף. המדינה שהציעה את ההצעה הטובה ביותר היא המדינה שהייתה מוכנה לשלם לאינטל כמה שיותר מענקים, ולקבל ממנה כמה שפחות מסים. איך אמר בנט? מזל טוב לנו.

אני לא מנסה לנתח כאן האם ההשקעה הזו טובה לישראל או לא, והאם ניתן היה להשיג אותה בתנאים טובים יותר או לא. זה עניין אחר. אני מצביע על מציאות גלובלית לפיה חברות ענק אינן משלמות מסים כמעט לחלוטין, באף מדינה. APPLE, GOOGLE, אינטל וחברותיהן לא משלמות כמעט מסים באף מדינה בה הן פותחות מרכזי פיתוח.

אותו הדין לגבי חברת טבע בישראל. האיום הקבוע, "אם נשלם מס נעתיק את המפעלים למדינות אחרות", עובד תמיד. כתוצאה מכך, החברות מתעשרות יותר ויותר, שכן כספי המסים נשארים ברשותן והמדינות מפסידות המון כסף, כלומר הולכות ונהיות עניות יותר ויותר. פחות מסים למדינה, זה אומר הכבדת מס על האזרח. ועל מי מכבידים? על מעמד הביניים. כי שוב, אם נכביד על העשירים, אז הם ילכו מכאן. ומי מתעשר בינתיים בצד השני? בעלי המניות ומנהלי החברות הגדולות שמרוויחים את שווי המס שהחברות לא משלמות.

זהו למעשה מנגנון נוסף שפועל לטובת הרחבת הפערים בעולם - העשירים לא משלמים מס בחברות הענק ומתעשרים עוד יותר, ומעמד הביניים והעניים מקבלים פחות שירותים מהממשלה, כלומר פחות חינוך, פחות בריאות, פחות ביטחון ועוד, ומשלמים יותר מס, כדי להשלים את החוסר שנוצר עקב אי תשלום המס על ידי חברות הענק.

השפעה נוספת של אי תשלום המס על ידי החברות הגדולות, היא התעצמותן אל מול החלשות פיננסית של המדינות, מגמה מדאיגה בפני עצמה שהיה לה גם חלק במשברים הכלכליים האחרונים.

לעיוות הזה יש פתרון פשוט. על המדינות המתועשות לגבש ולחתום על אמנת מס משותפת שאוסרת על מדינות בודדות לתת הקלות מס מעבר לרף מסוים, נניח 20%. מדינה שתפר אמנה זו, תיקנס ויופעלו כנגדה סנקציות כלכליות. בדרך זו חברות הענק ישלמו סכומים עצומים של מס שלא משולמים היום, והמשמעות היא שהון משמעותי יעבור מחברות הענק אל המדינות בהן הן יפעלו, ויחלחל מטה אל מעמד הביניים והמעמדים הנמוכים, הן באמצעות שירותי בריאות, חינוך, רווחה ועוד שיינתנו בכסף זה, והן בהקלות מס שאפשר יהיה לתת למעמד הביניים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לכאורה פתרון פשוט. למה הוא לא מיושם? התשובה היא מאוד פשוטה. הפוליטיקאים צריכים את אנשי העסקים המצליחים כדי להיבחר. פוליטיקאי שיפעל למנוע הטבות מס מחברות הענק, לא יקבל את תמיכת אנשי העסקים הקשורים לאותן חברות, וסיכוייו להיבחר שוב יפחתו משמעותית. והנה שוב קשר ההון-שלטון שמביא בדרך נוספת להרחבת הפערים, להתעשרות נוספת של העשירים ולדרדור מעמד הביניים. את הקשר הזה, חייבים לנתק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלון 08/05/2014 20:42
    הגב לתגובה זו
    1. החברות משלמות משכורות ומזה גובים מס, לא? 2. החברות משלמות דיבידנדים לבעלי המניות. מיהם בעלי המניות? אזרחים של מדינות העולם, לא? אז הכסף כן מגיע לאזרחים.
  • 2.
    מילים כדורבנות !! (ל"ת)
    רועי 08/05/2014 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקוש 07/05/2014 16:21
    הגב לתגובה זו
    ההשקעה של אינטל היא אחת הטובות שהיו לישראל בשנים האחרונות. דווקא אינטל היא שבויה של מדינת ישראל ולא להפך כי ברגע שאינטל השקיעה כאן 20 מיליארד שקל נוספים היא מגדילה את האחיזה שלה בישראל וככה קשה לה יותר להתנתק. כמו כן היא מעסיקה ישראלים בשכר הגבוה מהממוצע במשק ולכן מביאה לעליית הפריון והשכר. אנא הבא דוגמא טובה בפעם הבאה.
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.