ההשקעה של אינטל היא בשורה לישראל? תלוי את מי שואלים

ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב, שהקים את הקרן הראשונה בישראל להשקעה בחברות הוגנות בלבד, דן בסיבות שהביאו את אינטל להשקיע בישראל כמו גם בהשפעות של השקעה זו
ארז צדוק | (3)

בשבוע שעבר נודע כי ענקית הטכנולוגיה אינטל תשקיע 5-6 מיליארד דולרים במפעל בקרית גת. "הבעת אמון בכלכלה הישראלית", אמר השר לפיד. "בשורה ציונית חשובה", ציין השר בנט. האמת? אין כאן לא אמון בכלכלה הישראלית ולא ציונות. יש כאן עניין של איזו מדינה הציעה את ההצעה הטובה ביותר.

מה מדינת ישראל יכולה להציע לאינטל? קפה טוב? דשא ירוק יותר? אפילו לא את העובדים הזולים ביותר. ההצעה הטובה ביותר היא כסף. המדינה שהציעה את ההצעה הטובה ביותר היא המדינה שהייתה מוכנה לשלם לאינטל כמה שיותר מענקים, ולקבל ממנה כמה שפחות מסים. איך אמר בנט? מזל טוב לנו.

אני לא מנסה לנתח כאן האם ההשקעה הזו טובה לישראל או לא, והאם ניתן היה להשיג אותה בתנאים טובים יותר או לא. זה עניין אחר. אני מצביע על מציאות גלובלית לפיה חברות ענק אינן משלמות מסים כמעט לחלוטין, באף מדינה. APPLE, GOOGLE, אינטל וחברותיהן לא משלמות כמעט מסים באף מדינה בה הן פותחות מרכזי פיתוח.

אותו הדין לגבי חברת טבע בישראל. האיום הקבוע, "אם נשלם מס נעתיק את המפעלים למדינות אחרות", עובד תמיד. כתוצאה מכך, החברות מתעשרות יותר ויותר, שכן כספי המסים נשארים ברשותן והמדינות מפסידות המון כסף, כלומר הולכות ונהיות עניות יותר ויותר. פחות מסים למדינה, זה אומר הכבדת מס על האזרח. ועל מי מכבידים? על מעמד הביניים. כי שוב, אם נכביד על העשירים, אז הם ילכו מכאן. ומי מתעשר בינתיים בצד השני? בעלי המניות ומנהלי החברות הגדולות שמרוויחים את שווי המס שהחברות לא משלמות.

זהו למעשה מנגנון נוסף שפועל לטובת הרחבת הפערים בעולם - העשירים לא משלמים מס בחברות הענק ומתעשרים עוד יותר, ומעמד הביניים והעניים מקבלים פחות שירותים מהממשלה, כלומר פחות חינוך, פחות בריאות, פחות ביטחון ועוד, ומשלמים יותר מס, כדי להשלים את החוסר שנוצר עקב אי תשלום המס על ידי חברות הענק.

השפעה נוספת של אי תשלום המס על ידי החברות הגדולות, היא התעצמותן אל מול החלשות פיננסית של המדינות, מגמה מדאיגה בפני עצמה שהיה לה גם חלק במשברים הכלכליים האחרונים.

לעיוות הזה יש פתרון פשוט. על המדינות המתועשות לגבש ולחתום על אמנת מס משותפת שאוסרת על מדינות בודדות לתת הקלות מס מעבר לרף מסוים, נניח 20%. מדינה שתפר אמנה זו, תיקנס ויופעלו כנגדה סנקציות כלכליות. בדרך זו חברות הענק ישלמו סכומים עצומים של מס שלא משולמים היום, והמשמעות היא שהון משמעותי יעבור מחברות הענק אל המדינות בהן הן יפעלו, ויחלחל מטה אל מעמד הביניים והמעמדים הנמוכים, הן באמצעות שירותי בריאות, חינוך, רווחה ועוד שיינתנו בכסף זה, והן בהקלות מס שאפשר יהיה לתת למעמד הביניים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לכאורה פתרון פשוט. למה הוא לא מיושם? התשובה היא מאוד פשוטה. הפוליטיקאים צריכים את אנשי העסקים המצליחים כדי להיבחר. פוליטיקאי שיפעל למנוע הטבות מס מחברות הענק, לא יקבל את תמיכת אנשי העסקים הקשורים לאותן חברות, וסיכוייו להיבחר שוב יפחתו משמעותית. והנה שוב קשר ההון-שלטון שמביא בדרך נוספת להרחבת הפערים, להתעשרות נוספת של העשירים ולדרדור מעמד הביניים. את הקשר הזה, חייבים לנתק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלון 08/05/2014 20:42
    הגב לתגובה זו
    1. החברות משלמות משכורות ומזה גובים מס, לא? 2. החברות משלמות דיבידנדים לבעלי המניות. מיהם בעלי המניות? אזרחים של מדינות העולם, לא? אז הכסף כן מגיע לאזרחים.
  • 2.
    מילים כדורבנות !! (ל"ת)
    רועי 08/05/2014 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקוש 07/05/2014 16:21
    הגב לתגובה זו
    ההשקעה של אינטל היא אחת הטובות שהיו לישראל בשנים האחרונות. דווקא אינטל היא שבויה של מדינת ישראל ולא להפך כי ברגע שאינטל השקיעה כאן 20 מיליארד שקל נוספים היא מגדילה את האחיזה שלה בישראל וככה קשה לה יותר להתנתק. כמו כן היא מעסיקה ישראלים בשכר הגבוה מהממוצע במשק ולכן מביאה לעליית הפריון והשכר. אנא הבא דוגמא טובה בפעם הבאה.
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.  
ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.