012 סמייל: צמיחה של 10% בהכנסות, ה-EBITDA עלה לשיא של 71 מיליון שקל

בשורה התחתונה רשמה סמייל תקשורת 012 זינוק של 367% ברווח לסך של 26 מיליון שקלים (רווח למניה של 1.02 שקלים) לעומת 6 מיליון שקלים (0.22 שקלים רווח למניה)בתקופה המקבילה אשתקד
מאיה זיסר |

חברת התקשורת 012 סמייל, פרסמה היום (ג') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של שנת 2009 בו הציגה עלייה בהכנסות וגידול חד בשורה התחתונה. ההכנסות הסתכמו ב-291 מיליון שקלים, עלייה של 10% בהשוואה ל- 264 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

בשורה התחתונה רשמה סמייל תקשורת 012 זינוק של 367% ברווח לסך של 26 מיליון שקלים (רווח למניה של 1.02 שקלים) לעומת 6 מיליון שקלים (0.22 שקלים רווח למניה)בתקופה המקבילה אשתקד.

התפלגות ההכנסות 012, ההכנסות מפעילויות הליבה במגזר הפס הרחב הסתכמו בכ- 150 מיליון שקלים, עלייה של 14% בהשוואה ל- 132 מיליון שקלים בתקופה המקבילה. ההכנסות משירותי טלפוניה מסורתיים הסתכמו בכ- 141 מיליון שקלים בהשוואה ל-132 מיליון שקלים בתקופה המקבילה.

הרווח התפעולי, ברבעון הראשון עלה ב- 25% ל- 41 מיליון שקלים לעומת 33 מיליון שקלים בתקופה המקבילה. העלייה ברווח התפעולי נובעת בין היתר מרישום של סכום חד פעמי בסך 3.8 מיליון שקלים להקטנת הפרשה להוצאות בגין סכסוך משפטי אשר עומד לקראת פשרה בסכום נמוך מאשר הוערך בעבר.

רווח מתואם לפני מסים ופחת, EBITDA, ברבעון השני הסתכם בכ- 71 מיליון שקלים, עלייה של 13% בהשוואה ל-63 מיליון שקלים בתקופה המקבילה ב-2008.

מאזן, החוב הפיננסי נטו של החברה ירד במהלך החציון מסך של 302 מיליון שקלים ב-31 לדצמבר 2008 לסך של 176 מיליון שקלים ב-30 ליוני 2009, ירידה אשר משקפת את יכולת ייצור המזומנים החזקה של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.