הצטרפתם או עברתם לקרן פנסיה אחרי גיל 25? אתם חייבים לבדוק את הכיסוי הביטוחי
ביום בהיר אחד, גבר בגיל 50 נפטר באופן פתאומי ומשאיר אחריו אלמנה ו-3 יתומים קטנים. הנפטר, שהינו המפרנס העיקרי במשפחה, השתכר בכ-15 אלף שקלים לחודש ושאריו (האלמנה והילדים), יקבלו מקרן הפנסיה שלו רק 7,500 שקלים קצבת שאירים, במקום 15 אלף שקלים!
מדוע פנסיית השארים לאלמנה וליתומים מסתכמת רק ב-50% מהשכר במקום ב-100%?
לפני כ-11 שנה, בעת שהיה בן 39, הצטרף המנוח לקרן הפנסיה המקיפה (חדשה) באחת מחברות הביטוח למסלול הנקרא "ברירת מחדל", שבאותה תקופה הכיסוי לשאירי הנפטר במסלול זה עמד על כ-50% בלבד!
האם אפשר היה למנוע את ה"תקלה" הזו?
במילה אחת: כן!
ביוני 2008, נכנס לתוקף התקנון התקני של קרנות הפנסיה המקיפות (החדשות), שנועד ליצור אחידות בין קרנות הפנסיה.
אחד הפרמטרים שקבע התקנון התקני הוא, שהכיסויים הביטוחיים בקרן הפנסיה (מסלולי הביטוח) יהיו זהים לכל הקרנות ויורכבו משבעה מסלולי ביטוח חדשים לבחירת העמיתים.
החל מ-2018 מסלול ברירת מחדל אחיד לכל קרנות הפנסיה .
על פי התקנון התקני, הכיסוי הביטוחי לאובדן כושר עבודה ושאירים ב"מסלול ברירת המחדל", נקבע על שיעור מקסימלי של 75% לנכות (בכל גיל כניסה) ו-100% למקרה מוות (לנשים בכל גיל ולגברים המצטרפים מגיל 41 ומעלה).
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה היא, שהשינוי חל רק על מצטרפים חדשים או קיימים, שיעברו למסלול ברירת המחדל החדש, החל מיוני 2018. לפיכך, עמיתים חדשים שהצטרפו לקרן הפנסיה מוגנים על ידי כיסוי מלא לשארים (100%), בעוד שעל העמיתים הקיימים לא חל השינוי והם ממשיכים להיות מבוטחים במסלולי הביטוח בהם היו מבוטחים טרם כניסת התקנון לתוקף.
על מנת שמסלולי הביטוח החדשים יחולו גם על העמיתים הקיימים - נדרש לבצע פעולה אקטיבית ולבקש לעבור למסלול הביטוח החדש - דבר שלא נעשה מחוסר ידיעה, שהרי 70% מציבור החוסכים כלל לא מודע שבקרן הפנסיה יש רכיב ביטוחי.
לפיכך, במקרה המוזכר לעיל, אילו הנפטר רק היה מברר או מתייעץ עם בעל רישיון פנסיוני, אזי היה מגלה שהיה יכול להגדיל בקלות את הכיסוי הביטוחי לאשתו וילדיו פי 2 ל-100%, כך שיקיריו היו מקבלים פנסיית שארים של 15,000 שקלים!
- הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל...
הבעיה הזו קיימת עדיין בחלק מקרנות הפנסיה בהם המסלול הבסיסי (ברירת מחדל) הישן (למצטרפים עד יוני 2018), קבע שכל גיל כניסה יקנה כיסוי מלא לנכות (75%), אך אם עמית (גבר או אישה) מצטרף מגיל 25 ומעלה, יש כיסוי חסר לפנסיית שארים ובמקום 60% לאלמנה ו-40% ליתומים - הכיסוי מתחיל לקטון בהדרגה לפי הגיל של העמית.
לדוגמא: עמית שהצטרף בגיל 30 לקרן הפנסיה לפני יוני 2018, שזה גיל כניסה סביר ביותר על משכורת של 10,000 ₪ - בחלק מקרנות הפנסיה האלמנה והיתומים, יקבלו בעת מקרה פטירה מוקדמת של הבעל, במקום 10,000 שקלים פנסיית שאירים חודשית (100% שאירים) היא תסתכם בכ-7,500 (75%).
מדובר במאות אלפי שקלים לאורך השנים שנגרעו מקצבת השאירים! במשכורת גבוהה יותר מ-10,000 שקלים מדובר במיליוני שקלים!
לסיכום: על פי התקנון התקני החדש, גבר שמצטרף לקרן הפנסיה עד גיל 41 – מסלול הביטוח הבסיסי (ברירת מחדל) יקנה כיסוי של 75% נכות ו-100% שארים. לפיכך, ניתן לומר שבאופן גורף שאם לעובד אין בעיה רפואית, והוא הצטרף לקרן הפנסיה בגיל 35 למשל, והיום הוא בן 50 ניתן להעביר אותו ממסלול ברירת המחדל הישן בקרן הפנסיה בה הוא נמצא 15 שנה, למסלול הביטוח החדש באותה קרן פנסיה או לנייד אותו לקרן פנסיה אחרת ולשפר את מצבו לעניין כיסוי השאירים ל-100% ולהגן על משפחתו במקרה של פטירה מוקדמת.
זאת מהסיבה הפשוטה, שלמרות שהוא בן 50 היום, גיל ההצטרפות (35) עובר איתו מהקופה המעבירה. במצב זה, הניוד ישפר את הכיסוי לשארים ל-100%, מבלי לפגוע בנכות (כיסוי מלא של 75% בכל גיל).
באשר לנשים, הכיסוי לשאירים מלא בכל גיל ולפיכך, נשים המבוטחות בקרן הפנסיה במסלול ברירת המחדל הישן והצטרפו מעל גיל 25 יש לעשות את אותה פעולה בתוך הקרן או בניוד לקרן אחרת.
התכלית היא אחת: לדאוג למבוטח בקרן הפנסיה, שיהיה לו כיסוי שארים מלא. זה דיני נפשות! זה לקחת משפחה שהייתה לא מוגנת ולהפוך אותה בהיבט השארים למוגנת עם כיסוי מלא.
הכותב הוא מתכנן פיננסי, בעל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני ומומחה לפתרונות פיננסים באמצעות מוצרי ביטוח וחיסכון ב"אסף פתרונות פיננסים"
גילוי נאות: המידע בטור זה, אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה לפעולה כלשהי במוצר פנסיוני, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני, בידי בעל רישיון, המתחשב בנתונים ובצרכים הפרטניים של כל אדם.
- 6.בן 17/10/2021 09:03הגב לתגובה זוזה פשוט עולה כסף...פוליסה עם 100% יקרה יותר מפוליסה עם 50%. לאורך 20-30 שנים זה מגיע לעשרות אלפי שקלים ואף יותר
- 5.יובל 17/10/2021 08:04הגב לתגובה זומי שמגדיל את ביטוח השארים יקבל פחות בפרישה. לפעמים נכון לעשות זאת ולעתים לא נכון לעשות זאת. בכל מקרה אם יועץ מדבר רק על צד התועלת בלי צד העלות, חפשו יועץ אחר
- 4.מה אני הייתי עושה 14/10/2021 10:02הגב לתגובה זואני חושב שגבר או אישה שמצטרפים מעל גיל שמקנה לשאירים זכויות נחותות יכול במקום להפריש לקופת גמל , ניתן גם ב IRA !!! ולשלב עם ביטוח חיים ריסק חד פעמי או בתשלומים ( כן- יש דבר כזה ) וכן ביטוח אובדן כושר עבודה שהוא הרבה יותר חזק מהאובדן כושר בפנסיה - ששוה לעשות עליו כתבה ניפרדת על הביטוח הלא מותאם הזה ומה התוצאות שלו לעומת אובדן כושר בפוליסה פרטית, וכך לשלוט על גובה הפיצויים לשארים, להקטין משמעותית דמי ניהול לעומת הפנסיה ( ניתן בדמל שכיר ללא דמי ניהול על ההפקדה ודמי ניהול על הצבירה מאד נמוכים ללא סוכן) תוסיפו לזה אפשרות לנהל ב IRA על ידי מנהל תיקים חיצוני או בעצמך פלוס אפשר לשלב ב IRA השקעות אלטרנטיביות וקיבלתי מתכון מנצח. מומלץ מאד להתייעץ עם בעל רישיון מטעם הרשות לניירות ערך שיש לו או לה גם רישיון פנסיוני בתוקף. בהצלחה!
- שי 15/10/2021 15:40הגב לתגובה זוראשית העלות.הכוללת בira יכולה להיות גבוהה שעושים פעולות.בקופה. שנית א.כ.ע פרטי בגיל 40 ומעלה יקר מאוד ויכול להגיע למאות שקלים( תלוי בשכק ובמקצוע(. 3. בהנחה וקיימת בעיה רפואית היא תהיה מוחרגת. בפנסיה לאחר 5 שנות תקופת אכשרה אין החרגות.
- 3.אמיר 14/10/2021 09:21הגב לתגובה זוחשוב להיות מכוסה ביטוחית בצורה נכונה לפרופיל החוסך הספציפי. כיסוי יתר יקטין את הגמלה העתידית.
- 2.מאיר 14/10/2021 08:57הגב לתגובה זוהגדלת הרכיב הביטוחי מקטינה את זכויות הפנסיה העתידיות
- 1.תוהה 14/10/2021 08:47הגב לתגובה זואם בנאדם עבד כל חייו, מי הגאון הראשון שחשב שזה סביר לשלם לאלמנה ויתומים רק חלק מהכסף ואת השאר זה בסדר שחברת הביטוח תשמור לעצמה? על מה ולמה?!
- לכן זה נקרא ביטוח, (ל"ת)מאיר 14/10/2021 16:02הגב לתגובה זו

הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
הרפורמה החדשה צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו מעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס. כך יושוו תנאי המיסוי בין המוצרים, וקרנות הנאמנות יקבלו יתרון חדש אחרי שנים של נחיתות מס מול אפיקי החיסכון האחרים
רפורמה חדשה עומדת להיכנס לתוקף והיא משמעותית - רפורמה במכשירים הפיננסים. מדובר על אפשרות לארגן את המכשירים הפיננסים תחת חשבון אחד כשרק יציאת כסף מהחשבון תוביל לרווח ובהתאמה מס. כיום יש יתרון גדול בחיסכון דרך קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ופוליסות חיסכון על פני קרנות נאמנות. אפשר לעבור בין המסלולים השונים ולא לשלם מס (תחת תנאים שמפורטים בהמשך על כל מוצר).
למעשה, קרנות הנאמנות היו נחותות מהבחינה הזו ועכשיו הנחיתות הזו נעלמת. במבחנים אחרים קרנות הנאמנות עדיפות - בדמי ניהול, בנזילות וגם בשקיפות. אך היתרון של קרנות ההשתלמות הוא במיסוי אפס על פני כל הדרך ויתרון של קופת גמל להשקעה הוא גם במיסוי (בעת משיכה כקצבה בגיל 60). בגמל להשקעה יש הגבלה של 81.7 אלף שקל על ההפקדה השנתית. בפוליסות חיסכון יש דמי ניהול יקרים יותר, ומנגד יש אפשרות להשקיע יותר (אין הגבלה על סכום ההשקעה).
בינתיים, קרנות ההשתלמות לא במשחק, אבל במשחק החדש אם אתם מממשים קרן נאמנות והיא בינתיים בפיקדון שהוא חלק מהחשבון, אז אין מס. רק משיכה של כספים מהחשבון היא מכירה מחויבת במס. הרפורמה הזו מתקדמת מאוד, והיא מעניקה יתרון לקרנות הנאמנות, כשלמעשה החיסרון הגדול שלהם לעומת המכשירים האחרים נעלם. בקרנות נאמנות אתם יכולים לייצר תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאלוקציה שאתם בוחרים בין מניות לאג"ח במסלולים פאסיבים, כשכמובן אפשר גם להשקיע בקרנות מנוהלות. המבחר גדול.
הנה שאלות ותשובות על הרפורמה ועל המכשירים הקיימים בשוק
מהם מכשירי ההשקעה המרכזיים כיום ומה ההבדלים ביניהם?
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קופת גמל להשקעה - יתרונות: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס; משיכה בגיל 60 כקצבה פטורה ממס רווחי הון; שקופה ונוחה לניהול. חסרונות: מוגבלת לתקרת הפקדה שנתית של כ‑81.7 אלף שקל; מעבר בין גופים נחשב אירוע מס; אין ניכוי מס מהכנסה שוטפת.

הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
הרפורמה החדשה צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו מעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס. כך יושוו תנאי המיסוי בין המוצרים, וקרנות הנאמנות יקבלו יתרון חדש אחרי שנים של נחיתות מס מול אפיקי החיסכון האחרים
רפורמה חדשה עומדת להיכנס לתוקף והיא משמעותית - רפורמה במכשירים הפיננסים. מדובר על אפשרות לארגן את המכשירים הפיננסים תחת חשבון אחד כשרק יציאת כסף מהחשבון תוביל לרווח ובהתאמה מס. כיום יש יתרון גדול בחיסכון דרך קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ופוליסות חיסכון על פני קרנות נאמנות. אפשר לעבור בין המסלולים השונים ולא לשלם מס (תחת תנאים שמפורטים בהמשך על כל מוצר).
למעשה, קרנות הנאמנות היו נחותות מהבחינה הזו ועכשיו הנחיתות הזו נעלמת. במבחנים אחרים קרנות הנאמנות עדיפות - בדמי ניהול, בנזילות וגם בשקיפות. אך היתרון של קרנות ההשתלמות הוא במיסוי אפס על פני כל הדרך ויתרון של קופת גמל להשקעה הוא גם במיסוי (בעת משיכה כקצבה בגיל 60). בגמל להשקעה יש הגבלה של 81.7 אלף שקל על ההפקדה השנתית. בפוליסות חיסכון יש דמי ניהול יקרים יותר, ומנגד יש אפשרות להשקיע יותר (אין הגבלה על סכום ההשקעה).
בינתיים, קרנות ההשתלמות לא במשחק, אבל במשחק החדש אם אתם מממשים קרן נאמנות והיא בינתיים בפיקדון שהוא חלק מהחשבון, אז אין מס. רק משיכה של כספים מהחשבון היא מכירה מחויבת במס. הרפורמה הזו מתקדמת מאוד, והיא מעניקה יתרון לקרנות הנאמנות, כשלמעשה החיסרון הגדול שלהם לעומת המכשירים האחרים נעלם. בקרנות נאמנות אתם יכולים לייצר תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאלוקציה שאתם בוחרים בין מניות לאג"ח במסלולים פאסיבים, כשכמובן אפשר גם להשקיע בקרנות מנוהלות. המבחר גדול.
הנה שאלות ותשובות על הרפורמה ועל המכשירים הקיימים בשוק
מהם מכשירי ההשקעה המרכזיים כיום ומה ההבדלים ביניהם?
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קופת גמל להשקעה - יתרונות: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס; משיכה בגיל 60 כקצבה פטורה ממס רווחי הון; שקופה ונוחה לניהול. חסרונות: מוגבלת לתקרת הפקדה שנתית של כ‑81.7 אלף שקל; מעבר בין גופים נחשב אירוע מס; אין ניכוי מס מהכנסה שוטפת.
