דוקוסיין עקפה את ציפיות השוק והעלתה תחזית - קופצת במסחר
לחברת דוקוסיין (DocuSign) DOCUSIGN INC העוסקת בחתימות אלקטרוניות על מסמכים ממוחשבים, היו כמה רבעונים קשים האחרונים, כשהדיחה את המנכ"ל לשעבר דן שפרינגר מוקדם יותר השנה, ואז החליפה אותו במנהל השיווק לשעבר של גוגל, אלן ת'יגסן. בעוד שהביקוש לשירותי החברה נסק במהלך מגיפת הקורונה כאשר רוב העסקים הפכו לווירטואליים, האטת הביקוש והיחלשות המכירות עם דעיכת המגיפה יצרו בעיות עבור החברה ברבעונים האחרונים. מניית דוקוסיין ירדה ב-72% מתחילת השנה וטרם פתיחת המסחר היום (שישי).
ברבעון השלישי שהסתיים באוקטובר, דוקוסיין רשמה הכנסות של 645.5 מיליון דולר, עלייה של 18% לעומת שנה שעברה, ומעל לטווח התחזית של החברה של 624 מיליון דולר עד 628 מיליון דולר והערכת הקונצנזוס להכנסות של 627 מיליון דולר.
החיובים היו 659.4 מיליון דולר, עלייה של 17%, ובהרבה מעל טווח היעד של החברה של 609 מיליון דולר עד 613 מיליון דולר. שיעור הרווח הגולמי (על בסיס Non-GAAP) היה 83%, מתחת לטווח התחזית של 79%-81%. הרווחיות התפעולית Non-GAAP הייתה 23%, מעל טווח היעד של 20% עד 22%. הרווח המתואם של דוקוסיין הסתכם ב-57 סנט למניה, מעל צפי הקונצנזוס לרווח מתואם של 15 סנט.
"סיפקנו תוצאות מוצקות לרבעון השלישי, ואנחנו מרוצים מההתקדמות המתמשכת מול סדרי העדיפויות הקריטיים שלנו", אמר המנכ"ל ת'יגסן. גם התחזית הייתה חזקה. עבור הרבעון הכספי הרביעי, דוקוסיין צופה הכנסות של 637-641 מיליון דולר, כאשר צפי קונצנזוס האנליסטים הוא להכנסות של 640.5 מיליון דולר. החברה רואה חיובים ברבעון הרביעי שנעים בין 705 מיליון דולר ל-715 מיליון דולר, עם שולי רווח גולמי non-GAAP בטווח של 82% עד 83%.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני כחודשיים וחצי החליטה החברה להוציא לפועל תכנית רה-ארגון במסגרתו תפטר כ-9% מכוח העבודה שלה. התכנית של החברה נועדה לתמוך ביעדי הצמיחה והרווחיות שלה ולשפר את הרווח התפעולי שלה. נכון לינואר 2022, היו ל-DocuSign כ-7,461 עובדים, והחברה מעריכה כי תוכנית הארגון מחדש תושלם במידה רבה עד סוף 2023.
יצרנית תוכנת החתימות האלקטרוניות נהנתה מעניין רב בקרב משקיעים במהלך מגיפת הקורונה, כאשר צרכנים ועובדי תאגידים נעשו תלויים יותר בדרכים דיגיטליות כדי לחתום על מסמכים. לאחר דעיכת הקורונה דעך גם השימוש בתוכנה של החברה.
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חלל חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
שבביםבנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; וגם: מה הם חושבים על התמחור של אנבידיה?
בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.
לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.
ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.
שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר
התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.
