מניית אפל - לקנות או למכור וכל מה שצריך לדעת לקראת הדוח הקרוב
הרבה גורמים משפיעים על שוק המניות - אינפלציה, ריבית, דוחות כספיים ועוד. עונת הדוחות שבפתח היא קריטית להתנהגות שוק המניות כי נראה שהשוק כבר גילם העלות ריבית משמעותיות לצד עלייה באינפלציה. אחרי שבחודש שעבר אינפלציה גבוהה מהמצופה ב-0.3% הפילה את השווקים, החודש, פרסום שלילי - פספוס בשיעור דומה לכיוון מעלה, לא הזיז את השווקים. אולי החדשות הרעות מגולמות בפנים, וזו בדיוק הסיבה שעונת הדוחות קריטית - אם היא תהיה סבירה (אפילו עם פישולים אבל לא נוראיים) ייתכן שזה יהווה מסר אופטימי לשוק. אבל אם יהיו חריקות משמעותיות אצל ענקיות הטק, זה עלול להתבטא בירידת מדרגה נוספת. אז על מה צריך לשים לב בעונת הדוחות - קראו כאן, כשדוחות אפל APPLE הם מהגורמים המשפיעים ביותר. מלכת השוק, החברה עם השווי הגבוה בעולם, החברה שלא הזהירה עד כה, נמצאת בעין הסערה. אתמול היתה הודעה אמביוולנטית.
זמן קצר לפני פרסום הדוחות הרבעוניים הצפויים בשבוע הבא נודע כי אפל מתכננת להאט גיוסים של עובדים חדשים כמו גם לצמצם הוצאות על מנועי צמיחה בשנת 2023 כתגובה להאטה כלכלית אפשרית. עם פרסום הידיעה השוק מחק את העליות שנרשמו קודם לכן ועבר לירידות. במקביל, לאחרונה נמסר כי נרשמה ירידה של 9% במשלוחי הסמארטפונים ברחבי העולם ברבעון השני, אם כי הביקוש לאיפון 13 נשאר חזק וחלקה של אפל בשוק הסמארטפונים עלה מ-14% בשנה הקודמת ל-17% בשנה הנוכחית. מה המשמעות של הדיווחים האלו?
נתחיל מהירידה במשלוחים - קשה לדעת את ההשלכה על הרבעון השני, במיוחד בהינתן שנתח השוק של אייפון עלה. כלומר, המשלוחים הם לא בהכרח מכירות. יש גופים שדחו משלוחים, הקדימו משלוחים בשל סיבות שונות - למשל, בתקופה כזו, סביר להניח שהקמעונאיות ירצו לצמצם מלאים, זה מתבטא בירידה במשלוחים.
אבל להאטה בגיוס עובדים יש מסר חשוב. הנהלת אפל מבינה שהיא לא בחלל ריק ושההאטה מסביב תשפיע עליה. היא נערכת לכך. יש חששות מירידה בשיעור הצמיחה ואתם זוכרים עד כמה הצמיחה חשובה - היא בעצם משפיעה יותר מכל דבר על השווי של החברות (אם הן מוגדרות כחבות צמיחה). אפל היא סוג של מישמש בין חברת צמיחה לחברת ערך. בשווים שלה ובמחזור המכירות שלה כבר קשה לצמוח. האנליסטים המכסים את מניית אפל צופים למכירות של 393 מיליארד דולר השנה וכ-415 מיליארד דולר בשנה הבאה - צמיחה של 5.5%. כל אחוז למטה, יהפוך אותה לחברת ערך, ומניית ערך, נסחרת במכפילי רווח צנועים לעומת חברת צמיחה.
- הכלכלן הראשי: ירידה של כ-60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון
- נקסט ויז'ן מזנקת ב-15% - צופה צמיחה של 70% בהכנסות גם בשנה הקרובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח החזוי של אפל ל-2022 - 6.1 דולר למניה ובשנה הבאה 6.5 דולר למניה. המניה במחיר של 147 דולר שמבטא שווי של 2.4 טריליון דולר. הנתונים האלו מבטאים מכפיל רווח של 24 ל-2022 ו-22.6 לשנה הבאה. תתרגמו את זה לתשואה - בשנה הבאה צפויה תשואה אפקטיבית של 4.4%. אבל בזמן שהתשואה חסרת סיכון היא 3.5%, לא בטוח שאפל היא השקעה טובה. ולכן, הרגישות הגדולה לדוחות - אם יתברר שהצמיחה תואט, אז המשקיעים "ידרשו" תשואה אפקטיבית גבוהה יותר-מכפיל רווח נמוך יותר ותהיה התאמת מכפילים באפל.
אבל יש גם צד חיובי - דווקא ההתכוננות להאטה והצמצומים, משפרים את הרווחיות והרווח. פיטורים זה מהלך שוול סטריט אוהבת. נכון שהסיבה היא שלילית, אבל התוצאה עשויה להיות חיובית. רה ארגון בחברה גם משיל ממנה כמה קילוגרמים עודפים והופך אותה לרזה ויעילה יותר.
מה יהיו תוצאות הרבעון השני?
כך או אחרת, נראה שתוצאות הרבעון השני יהיו בהתאם לציפיות - האנליסטים כמעט ולא חוששים בקשר לרבעון השני, הם חוששים יותר לגבי המשך השנה ושנה הבאה. האנליסט טוני סאקונאג'י, מחברת הייעוץ והמחקר ברנשטיין, דווקא מעלה תחזיותיו עבור תוצאות הרבעון השני של אפל. הוא מציין תנאי היצע וייצור טובים מהצפוי, כמו גם ביקוש "בריא" בסין. תחזית ההכנסות שלו לרבעון עלתה ל-84 מיליארד דולר מ-82.8 מיליארד דולר. את תחזית הרווח שלו הוא העלה ל-1.19 דולר למניה, בהשוואה ל-1.17 דולר למניה. תחזיותיו מעל קונצנזוס האנליסטים הצופה הכנסות של 82.4 מיליארד דולר, לצד רווח של 1.15 דולר למניה.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מעל הסקירה של סאקונאג'י, ושל כל האנליסטים המסקרים את החברה מרחפת אזהרת החברה, עם פרסום הדוחות לרבעון הראשון של השנה, כי אילוצי אספקה עלולים להפחית את ההכנסות ברבעון בטווח שבין 4 מיליארד דולר ל-8 מיליארד דולר. סאקונאג'י סבור שההשפעה בפועל צפויה להיות בקצה הנמוך של הטווח או אף מתחת לו. אך הוא גם מציין שסביר להניח שההשפעות המטבע צפויות להיות גבוהות מכפי שחזתה אפל.
אל מול הפגיעה הצפויה, הוא סבור שאפל עשויה לעלות על הערכות הקונצנזוס בנוגע למכירות של מחשבי מק ואייפדים. הוא צופה עליה של 13% במכירות מק, מעל לתחזית הקונצנזוס לעלייה צנועה של 3%. כמו כן, הוא צופה צמיחה של 9% במכירות של אייפדים, הרבה מעל לתחזית הקונצנזוס, הצופה ירידה של 6%.
בכל הנוגע לתחזית לרבעון השלישי של השנה, סאקונאג'י מצביע על "כוחות סותרים" הפועלים במרחב. מצד אחד, הוא כותב, כי צפויה סביבה מיטיבה יותר לבעיות ייצור וחלקים אשר עשויה לעודד צמיחה. אבל מצד שני, "חולשת צרכנים מצטברת" ורוח נגדית במטבע עלולים להכביד על התוצאות. הוא מוסיף, כי אפל צפויה להמשיך ולספק פרשנות כללית על התחזית לרבעון ולא להסתפק בפרסום התחזיות המספריות. הוא מוסיף שכל רמז לכך שהצמיחה ברבעון ספטמבר עשויה להיות בשיעור חד ספרתי גבוה או טוב יותר, יתקבלו בחיוב על ידי המשקיעים. אבל יש גם את הצד ההפוך כמובן. במבט רחוק יותר, הוא חושש שההערכות הנוכחיות לשנת 2023 עשויות להתגלות כגבוהות מדי. "אפל ממוקדת בצרכנים, כאשר פחות מ-10% מההכנסות והרווחים שלה חוזרים על עצמם, כלומר היא עלולה להיות פגיעה", הוא כותב. הוא גם מזהיר, "אנו חוששים שהצמיחה... עשויה להאט כאשר הצרכנים נלחצים יותר ויותר על ידי אינפלציה ועליית ריבית".
ברבעון הראשון של 2022, הכתה אפל את הצפי הן בשורה העליונה והן בתחתונה, עם הכנסות של 97.3 מיליארד דולר ורווח מתואם של 1.52 דולר למניה. הצמיחה החזקה הפיגה את החששות המוקדמים של המשקיעים לגבי הסביבה המאקרו-כלכלית שמשפיעה על הביקוש לסמארטפונים ומחשבים. אל שבשיחת המשקיעים עדכנה כאמור החברה, כי היא צופה פגיעה של 4-8 מיליארד דולר בעקבות הבעיות בשרשרת האספקה, מה שהביא למחיקת העליות במניה.
- 1.מניה מצויינת, מורוח עליה ים של כסף. 19/07/2022 09:50הגב לתגובה זומניה מצויינת, מורוח עליה ים של כסף.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
