לקראת דוחות פאלו אלטו: העיכובים בשרשרת האספקה יפגעו בצמיחה?
חברת אבטחת הסייבר פאלו אלטו הסמי-ישראלית תפרסם הלילה לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2022. העיכובים בשרשראות האספקה מחד, והצפי לגידול בביקוש מאידך צפויים לעמוד במרכז הדוחות של החברה שמנייתה איבדה בשנה האחרונה כ-22% מערכה.
האנליסטים שמסקרים את החברה צופים, כי החברה תדווח הלילה על הכנסות של 1.36 מיליארד דולר המהווים צמיחה של כ-27% ביחס להכנסות 1.07 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה הם מעריכים, כי החברה תדווח על רווח מתואם של 1.68 דולר למניה, קרי עלייה של 22% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
את הרבעון הקודם (Q4 2021) סיימה החברה עם צמיחה של 30% בהכנסות, לצד רווח נקי של 1.74 דולר למניה. בכך, הכתה החברה את קונצנזוס האנליסטים שצפה רווח של 1.65 דולר למניה. לצד זאת, סיפקה החברה תחזית לפיה היא צופה לסיים את הרבעון הראשן עם הכנסות בטווח שבין 1.345-1.365 מיליארד, המייצגים צמיחה של 25%-27% מהרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, צופה החברה לסיים את הרבעון עם רווח מתואם בטווח שבין 1.65 ל-1.68 דולר למניה.
בנוגע לשנת 2022 העלתה החברה את התחזיות להכנסות של 5.425 מיליארד דולר עד 5.475 מיליארד דולר, המהווים צמיחה של 27%-29% ביחס לשנת 2021. החברה צופה רווח מתואם של 7.23-7.30 דולר למניה. שיעור תזרים המזומנים הצפוי הוא לטווח של 32% עד 33%.
- האם הטיסה שלכם בטוחה? לא ממש לפי מומחי אבטחת מידע
- Zenity מגייסת 38 מיליון דולר בסבב ב׳ כדי לשפר את האבטחה עבור עזרי AI ארגוניים ופיתוח באמצעות Low-Code
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העיכובים בשרשרת האספקה למול הדרישה הגוברת
במרכז דוחות האנליסטים לקראת פרסום תוצאות הרבעון, עומדת סוגיית העיכובים בשרשרת האספקה העולמית. כך למשל, מתיו הדברג אנליסט בבנק ההשקעות RBC Capital, כתב "אנחנו חושבים שהתוצאות ימשיכו לחמוק מהשפעות הבעיות בשרשרת האספקה, אם כי מגמות מואצות של ביקוש עלולות לפגוע ביכולת לייצר צבר הזמנות לטווח הרחוק".
מנגד, אנליסטים אחרים ציינו, כי החברה הכינה עצמה מבעוד מועד והצטיידה ברכיבים חיוניים בכדי להבטיח שהיא תקבל את אלו הדרושים לה. האנליסט חמזה פודרוואלה, ממורגן סטנלי העריך, כי "פאלו אלטו התכוננה היטב להתמודד עם אתגרי האספקה לאחר שבשנה שעברה הכפילה את התחייבויות הרכישה שלה מול ספקים בכדי לעמוד בביקוש הגובר".
הערכה דומה השמיע האנליסט ברנט ת'יל מג'פריס, שלהערכתו "בעוד שעדיין נותרו אתגרי שרשרת האספקה, אנו מצפים שהחבר תמשיך להפיק תועלת מאיחוד הוצאות הסייבר". דבריו של ת'יל מגיעים על רקע ההערכות בשוק כי היקף פשיעת סייבר צפוי לגדול בשנים הקרובות באופן עקבי, ובהתאם להביא לעליה בהוצאות על אבטחת סייבר. תחום אשר פאלו אלטו נמנית עם החברות המובילות במרבית הסקטורים.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ירידה של 22% מתחילת השנה
למרות כל אלו, ועל אף העובדה שבשמונת הרבעונים האחרונים הציגה החברה ביצועים חזקים בשורה העליונה והתחתונה, מניית פאלו אלטו ירדה מתחילת השנה ביותר מ-21%, אשר הציבה את שווי השוק שלה על 42.92 מיליארד דולר. הירידה מגיעה בעיקר על רקע הירידות החדות בשווקי המניות, בהובלת מניות הצמיחה, לאור העלייה בסביבת האינפלציה, העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים והפלישה הרוסית לאוקראינה. זאת על אף, שבתחילה היה נראה, כי החברה תצליח לחמוק מהירידות על רקע הביקושים הגבוהים למוצרי אבטחת סייבר.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
