דחפו אשראי והלקוחות לא עמדו בהחזר? הבדיקה שמורידה את מניות ה-BNPL
דין ודברים בין הרשות להגנת הצרכן הפדרלית בארצות הברית לבין כמה מהמפוקחות שלה בתחום האשראי הורידו אתמול את המניות שלהן וכך גם המגמה היום במסחר אצלן חלקן. מדובר ב- PAYPAL (PYPL), AFFIRM HOLDINGS INC (AFRM) ו- BSQUARE CORPORATION (SQ). ברשות ביקשו הבהרות מהחברות סביב פעילות ה-BNPL שלהן, קיצור של Buy Now Pay Later – אשראי בנקודת המכירה בחלוקה לתשלומים ללא ריבית, ושלא דרך המסגרת בכרטיס האשראי, שיטת מימון שהופכת פופולארית יותר ויותר.
פייפאל נכנסה לתחחום רק בסוף אשתקד, מניית אפירם קפצה לאחרונה אחרי שנודע כי תטמיע את המוצר שלה בזירת המסחר של AMAZON (AMZN). בלוק (לשעבר סקוור) של מנכ"ל TWITTER INC (TWTR) היוצא ג'ק דורסי ירדה מצדה עקב הקשר ל-Afterpay מהתחום, אותה הסכימה לקנות ב-29 מיליארד דולר ושנסחרת בבורסת ה-OTC, וכמוה גם החברות Zip ו-Klarna. בבורסת אוסטרליה זיפ ירדה היום 6%, אפטרפיי כ-8% ו-Sezzle, גם היא מהתחום, בכ-10%.
ברשות מסרו בהודעה לתקשורה כי הם בוחנים בין הייתר את הקלות שבה הם מעמידים אשראי ללקוחות ובעצם מעמיסים על המינוף שלהם לעתים יותר מיכולת ההחזר שלהם. עוד נבדקות האם ההגנות על הצרכן במוצרי החברות הללו מספקות, ואיך הן מטפלות ושומרות על הדאטה שנצבר מהעסקאות.
רוהיט צ'ופרה, יו"ר הרשות להגנת הצרכן אמר "Buy now pay later היא הגרסה החדשה לשיטת ה-Layaway (בה לקוח "משריין" לו מוצר, שהמוכר מסיר מהמדפים עד שהלקוח משלים את התשלום במספר פעימות – ואז מוסר לו אותו), אך עם שינויים מודרניים ומהירים יותר, שעוזרים ללקוח לקבל את המוצר באופן מיידי – אך מקבל על עצמו לצד זאת חוב באופן מיידי גם כן".
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- באיזה בנק הריבית הכי גבוהה על הפיקדון ואיפה ההלוואה הכי זולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשוק הצומח של האי-קומרס, ב-2020 בצפון אמריקה (ארצות הברית וקנדה), שיעור העסקאות שנעשו באמצעות מימון BNPL היה 1.6%, כך לפי הפירמה Worldpay. ההערכות שלהם מדברות על נתח של 4.5% עד 2024. לפי הדוח, בעולם כולו השיעור ב-2020 היה 2.1%, ויקפוץ ל-4.2% ב-2024.
רוב מניות הסקטור ירדו מתחילת השנה. בפירמה D.A. Davidson האנליסט כריסטופר ברנדלר אמר שצעדים רגולטוריים עשויים להאט את צמיחת החברות הללו, ואנליסטים אחרים הזהירו מפני ההפסדים שלהן. בפירמה מיזוהו למשל העריכו לגבי אפירם שמבין הלקוחות שלה שמרוויחים עד מ-75 אלף דולר לשנה, יותר מחצי פיגרו לפחות בתשלום אחד.
אמזון שהוזכרה קודם בהקשר השת"פ עם אפירם, GOOGLE (GOOG) וכן APPLE (AAPL) קיבלו פניות דומות בבקשה להעברת מידע מהרשות להגנת הצרכן באוקטובר האחרון. לגיב אפל, פורסמו דיווחים כי היא מתכננת להכנס לצד בנק ההשקעות GOLDMAN SACHS (GS) לתחום ה-BNPL.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
מעבר לים, בבריטניה, הממשלה שוקלת גם כן להדק את האכיפה על שוק ה-BNPL ולהכניס את החברות הפועלות בו, עד היום נהנו מההפקר, תחת אחריותו של הרשות לרגולציה על שירותים פיננסיים.
אצלנו בישראל שיתוף פעולה בולט סביב הפעילות הזו היה בין בלנדר לבנק פועלים 0.66% . הצדדים יקימו חברה משותפת, בה הבנק, שיזרים תחילה 40 מיליון שקל, יחזיק 20% ובלנדר 80%. בבלנדר אמרו כי יפעלו במגזר זה "בכל ענפי המשק, למעט בענפים שלא יהיו בהלימה למדיניות הסיכון של החברה המשותפת ולמעט בענף הרכב שאינו רכב דו גלגלי".
בטורו לביזפורטל מנה קובי שגב כמה מהסיבות בגינן השוק הזה על פניו יצמח גם פה, ובהם הקיצוץ (באיחור) של הפועלים ולאומי במסגרות ללקוחות שלהם בכרטיס האשראי הבנקאי, השימוש במזומן שצומצם עוד יותר ומאגר נתוני האשראי שאמור לסייע יותר לחברות הפינטק בחיתום – גם של הלוואות בנקודות המכירה. לצד זאת ציין את דור המילניאלז שמרבה בצריכה ולא משתמש בצ'קים. עם זאת יודגש כי יש פה גם פתח לחמוק ממסגרת האשראי בבנקים ואצל חברות כרטיסי האשראי ולהתמנף יתר על המידה.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.