שלוש פעמים בעת האחרונה עלה לכותרות הכלכליות הקיצור "BNPL": ראיש תיבות של Buy now pay later, אחד הסגמנטים בעולם האשראי הצרכני. השקת פעילות BNPL של בלנדר -1.53% ובנק פועלים -1.93% , השקת פעילות BNPL על ידי ישראכרט 0.36% ושותפים, ולאחרונה, הנפקה ראשונה לציבור של חברת פיימנט 0.76% , שהציגה את הסגמנט כאחד ממנועי הצמיחה שלה.

BNPL זוהי שיטת תשלום שפורסת תשלום גדול לתשלומים נוחים. לדוגמא: אדם שרוכש אייפון ב-4,000 שקל, מקבל הצעה בקופה, רגע לפני התשלום, להמיר את התשלום ה"כבד" בשנתיים (24 תשלומים) של 181 שקל לחודש. אותו אדם שרכש את האייפון, אולי לא שם לב, שברגע שהסכים להצעה האטרקטיבית, הוא בעצם נטל הלוואה בכ-8%.

המודל הקיים של תשלומי האשראי

בישראל, אוהבים לשלם בתשלומים. כידוע שיטת התשלומים זוהי התחייבות לכל דבר - התחייבות לשלם כסף בעד מוצר שהתקבל. דרך אחת לתשלומים כאלו, היא באמצעות תשלומים בכרטיס האשראי. אך התחייבויות הנוצרות דרך כרטיס האשראי בתשלומים, מקוזזות מהמסגרת הכללית של הכרטיס. זה אומר שלקוחות רבים נמצאים קרוב לתקרה המקסימלית ולכן במקרים רבים, לא ניתן לשדך להם הלוואות נוספות.

דרך נוספת לתשלומים היא מתן צ'קים או הוראה לחיוב החשבון. נקרא לזה "התחייבות חוץ מאזנית". הרוכש מתחייב לשלם אבל ההתחייבות לא נרשמת בחשבון הבנק או בחשבון האשראי שלו. לדוגמא אדם ששוכר דירה או משלם לגן פרטי ב 12 צ'קים, בעצם מתחייב לשלם כספים, שלא רשומים בשום מקום בחשבון הבנק שלו. אותו אדם יודע מראש, שאם זו הייתה עסקה בכרטיס האשראי, סביר להניח שהמסגרת הייתה מתמלאת והיה נזקק לעבור להתנהל במזומן, לחלופין אם חייל משוחרר ילך לבנק ויבקש הלוואה של 60,000 שקל כדי לשלם 12 תשלומי שכ"ד של 5,000 שקל, יש סיכוי שהבנק לא יאשר אותה.

• מה משמעות העליות של יום שני? איך נכון ולא נכון להשתמש ב-RSI?
• האם השקעה בחברות דיור מוגן כדאית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה זה BNPL?

שיטת ה BNPL מוצגת לעיתים (כך ישראכרט הציגו) כעסקת ליסינג. אם ניקח את הדוגמא הקודמת של רכישת האייפון, נוכל להציע ללקוח לבוא אחת לשנתיים ולקחת מכשיר חדש (בהנחה שמחירו נשאר 4,000 שקל) ולשלם מדי חודש 181 שקל "לנצח". בעצם להפוך שדרוג אקראי של האייפון לתשלום חודשי קבוע, הכולל שדרוג המכשיר בדיוק כל שנתיים. ממש דומה לעסקת ליסינג, ואיך שלא הופכים את זה, זו הלוואה ב 8%.

אם נסתכל מה קורה מהצד השני , הלקוח בעצם קיבל הלוואה על סך 4,000 שקל בריבית של 8% שנתית. חוק נתוני אשראי מאפשר לגוף שמלווה את הכסף, ועובד בשת"פ עם בית העסק, לקבל תוך שברירי שניה את דירוג האשראי של הלקוח. בדרך זו ניתן לאמוד, תוך שניות ספורות, מה הסיכוי שיעמוד בהתחייבות לשלם 181 שקל מדי חודש במשך 24 חודשים.

מצד אחד, בית העסק מקבל את אותם 4,000 שקל שתכנן באופן מיידי. מצד שני, הלקוח יוצא שמח וטוב לב עם אייפון חדש ומסגרת אשראי פנויה. ומצד שלישי, גוף פיננסי נתן הלוואה בריבית 8%. כדאי גם להזכיר שכאשר הלקוח נפגש עם אפשרות לשלם 181 שקל באותו היום במקום 4,000 שקל, הוא פחות רגיש לריבית וכנראה שגם תשלום של 185 שקל או 175 שקל בחודש היו נראים לו באותו הרגע הגיוניים באותה מידה.

• נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
• הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

אנחנו צופים שעצם האפשרות של אדם דל אמצעים, נניח חייל לרכוש אייפון ב-181 שקל לחודש, במקום לשלם סכום גבוה מבחינתו של 4,000 שקל יגרום לשוק כולו לגדול. זאת מאחר שהסכומים ה"גדולים" יהפכו לנגישים יותר ופתאום כל חייל יוכל לרכוש אייפון משלו.

מהצד השני, החברה שנותנת את ההלוואה, נתקלת באתגרים עליהם נסתכל דרך עיניהן של החברות הציבוריות, הפועלות בתחום.

חברות ציבוריות בתחום BNPL

שלוש חברות ציבוריות החלו בפעילות בתחום והאתגרים שלהן ברורים. הראשון, להגיע לכמה שיותר נקודות קצה – קופות בבית עסק או עמודי התשלום באתרי הקניות. השני, להתממשק עם הקופות כדי שאפשר יהיה לספק לרוכש הצעה מיידית, מאחר שהוא כנראה לא יסכים להמתין להצעה יותר ממספר שניות. השלישי, להשיג את ההון הדרוש למתן ההלוואה, כך שלא תהיה שום בעיה לשלם לבתי העסק.

בלנדר הישראלית, מתחום הפינטק, חברה לבנק הפועלים, שנכנס לעסקה (מחזיק 20% מהמיזם) ויוכל לספק מימון לחברה. היתרון הברור במקרה זה, הוא הגב הכלכלי של בנק הפועלים, שיוכל לממן בקלות את המיזם. ההחזקה של ה-20% היא המקסימלית מבחינה רגולטורית עבור הבנק, המאפשרת החרגה של ה-BNPL מהרגולציה החלה עליו במתן אשראי.

ישראכרט יצאה בשת"פ BNPL עם קבוצה יזמים פרטיים. היתרון הגדול של ישראכרט, הוא הימצאותם בכל נקודות הקצה ובתי העסק, בכובעם כחברת הסליקה הגדולה בישראל. כמובן האמצעים ההוניים שעומדים לרשות ישראכרט, אמנם לא גדולים כמו בנק הפועלים, אך גדולים מספיק. בנוסף, חברת פיימנט שהונפקה זה עתה בבורסה הישראלית, הציגה את ענף ה BNPL כאחד ממנועי הצמיחה שלה לעתיד. חשוב לציין, פעילות ה-BNPL נמצאת אצל כל החברות בשלב הראשוני, אין כרגע השפעה על שווי מניות ישראכרט, בלנדר כתוצאה מהפעילות.

למה השוק הזה צפוי לגדול?

כתוצאה מרפורמת שטרום (שאילצה את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי שלהם), קוצצו ב-2020 מסגרות כרטיסי האשראי שהעניקו פועלים ולאומי ללקוחותיהם בחצי. מטרת הרגולטורים, היא הפחתת כוחם של הבנקים הגדולים ששולטים בחלק ניכר מההלוואות לצרכנים. הימנעות הבנקים מהסגמנט הזה וצמצום מרחב התמרון להם, מהווה כר פורה לחברות עסקיות חדשות. דבר נוסף, הוא צמצום השימוש במזומן כאשר הרגולטורים השונים מעוניינים להפחית ואף להעלים את התשלום במזומן כדרך להילחם במעלימי מס ובפשיעה.

חוק מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל, שחוקק לא מכבר והחל לפעול מאפריל 2019, מחליש את הבנקים הגדולים. המאגר הזה משמש את הגופים הפיננסיים, כאשר הם בוחנים מתן הלוואה. לפי החוק, כל אזרח יקבל דירוג אשראי אישי וכך היתרון המובנה שיש לבנק בו אנו מתנהלים, בהיכרותו אותנו, יתמסמס. למעשה, כל גוף פיננסי, יוכל תוך רגעים לדעת, האם לתת לנו הלוואה ואולי אף להתאים את הריבית, בהתאם לסיכון הנשקף מאיתנו.

גדילת השוק לא צפויה לנבוע רק מצד ההיצע וקשיי התמרון של הבנקים הגדולים. מהצד השני, הולך ומתבגר דור המיליניאלז. דור המיליניאלז, ידוע באימפולסיביות שלו וביכולת שלו לקבל החלטות רכישה מהירות בלי למצמץ. בנוסף, מדובר בדור טכנולוגי שהסיכוי שימצא בכיסם פנקס צ'קים הוא קלוש.

בשורה התחתונה

אנו מעריכים שיש כמה סיבות טובות שה-BNPL יהפוך לסגמנט משמעותי בשוק האשראי החוץ בנקאי בישראל: בראש ובראשונה, הרגולציה. ועדת שטרום והפרדת חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד (מקס) וישראכרט מהבנקים, הביאו לדרישה לקיצוץ בחצי של המסגרות בכרטיסי האשראי הבנקאיים של לאומי ופועלים.

דור המילינאליז, משתמש פחות בצ'קים, בד בבד עם שעור חסכון נמוך ונטייה גבוהה לצרוך. בתי העסק, שה-BNPL יגרום ללקוחותיהם להגדיל את היקף הקניה המתוכננת בשל הסרת חסמי מסגרת האשראי.

ובעיקר, הממשק שבו הלקוח לא שם לב כלל שלקח הלוואה. וטכנית , הוא יכול להיות בו זמניות תחת התחייבות של עשרות עסקאות BNPL, כל עוד דירוג האשראי שלו מאפשר את זה.

גורמים במערכת הבנאית העריכו שכמחצית מהאשראי הצרכני, יעבור לשחקנים שאינם בנק. המרוץ רק החל. מי שידע לחבור למספיק נקודות מכירה (קופות ועמודי צ'ק אאוט באתרי הקניות) ויביא איתו את ההון הדרוש, יוכל להרים עסק לתפארת תוך שנים בודדות, המודל לחיקוי היא מימון ישיר שהשתלטה על האשראי במגרשי המכוניות והפכה כתוצאה מכך לענק פיננסי. המלצתנו, לעקוב מקרוב אחרי התחום.

הכותב הוא שותף מנהל באקורד ש.ק.ל. בית השקעות