קובי שגב אילים
צילום: יח"צ

בלנדר, ישראכרט ופיימנט הולכות על BNPL: כל הסיבות לצמיחת התחום

בפועלים ולאומי קיצצו מסגרות ללקוחות, השימוש במזומן צומצם ומאגר נתוני האשראי יסייע לפינטקים. בנוסף, המילניאלז צורכים יותר, ולא מכירים צ'קים. על השיטה שמאפשרת לקנות אייפון באלפים, בתשלום חודשי נמוך ובלי להרגיש שלקחתם הלוואה בריבית 8%
קובי שגב | (10)

שלוש פעמים בעת האחרונה עלה לכותרות הכלכליות הקיצור "BNPL": ראיש תיבות של Buy now pay later, אחד הסגמנטים בעולם האשראי הצרכני. השקת פעילות BNPL של בלנדר 0% ובנק פועלים 0.12% , השקת פעילות BNPL על ידי ישראכרט -1.57% ושותפים, ולאחרונה, הנפקה ראשונה לציבור של חברת פיימנט -7.99% , שהציגה את הסגמנט כאחד ממנועי הצמיחה שלה.

BNPL זוהי שיטת תשלום שפורסת תשלום גדול לתשלומים נוחים. לדוגמא: אדם שרוכש אייפון ב-4,000 שקל, מקבל הצעה בקופה, רגע לפני התשלום, להמיר את התשלום ה"כבד" בשנתיים (24 תשלומים) של 181 שקל לחודש. אותו אדם שרכש את האייפון, אולי לא שם לב, שברגע שהסכים להצעה האטרקטיבית, הוא בעצם נטל הלוואה בכ-8%.

המודל הקיים של תשלומי האשראי

בישראל, אוהבים לשלם בתשלומים. כידוע שיטת התשלומים זוהי התחייבות לכל דבר - התחייבות לשלם כסף בעד מוצר שהתקבל. דרך אחת לתשלומים כאלו, היא באמצעות תשלומים בכרטיס האשראי. אך התחייבויות הנוצרות דרך כרטיס האשראי בתשלומים, מקוזזות מהמסגרת הכללית של הכרטיס. זה אומר שלקוחות רבים נמצאים קרוב לתקרה המקסימלית ולכן במקרים רבים, לא ניתן לשדך להם הלוואות נוספות.

דרך נוספת לתשלומים היא מתן צ'קים או הוראה לחיוב החשבון. נקרא לזה "התחייבות חוץ מאזנית". הרוכש מתחייב לשלם אבל ההתחייבות לא נרשמת בחשבון הבנק או בחשבון האשראי שלו. לדוגמא אדם ששוכר דירה או משלם לגן פרטי ב 12 צ'קים, בעצם מתחייב לשלם כספים, שלא רשומים בשום מקום בחשבון הבנק שלו. אותו אדם יודע מראש, שאם זו הייתה עסקה בכרטיס האשראי, סביר להניח שהמסגרת הייתה מתמלאת והיה נזקק לעבור להתנהל במזומן, לחלופין אם חייל משוחרר ילך לבנק ויבקש הלוואה של 60,000 שקל כדי לשלם 12 תשלומי שכ"ד של 5,000 שקל, יש סיכוי שהבנק לא יאשר אותה.

מה זה BNPL?

שיטת ה BNPL מוצגת לעיתים (כך ישראכרט הציגו) כעסקת ליסינג. אם ניקח את הדוגמא הקודמת של רכישת האייפון, נוכל להציע ללקוח לבוא אחת לשנתיים ולקחת מכשיר חדש (בהנחה שמחירו נשאר 4,000 שקל) ולשלם מדי חודש 181 שקל "לנצח". בעצם להפוך שדרוג אקראי של האייפון לתשלום חודשי קבוע, הכולל שדרוג המכשיר בדיוק כל שנתיים. ממש דומה לעסקת ליסינג, ואיך שלא הופכים את זה, זו הלוואה ב 8%.

אם נסתכל מה קורה מהצד השני , הלקוח בעצם קיבל הלוואה על סך 4,000 שקל בריבית של 8% שנתית. חוק נתוני אשראי מאפשר לגוף שמלווה את הכסף, ועובד בשת"פ עם בית העסק, לקבל תוך שברירי שניה את דירוג האשראי של הלקוח. בדרך זו ניתן לאמוד, תוך שניות ספורות, מה הסיכוי שיעמוד בהתחייבות לשלם 181 שקל מדי חודש במשך 24 חודשים.

מצד אחד, בית העסק מקבל את אותם 4,000 שקל שתכנן באופן מיידי. מצד שני, הלקוח יוצא שמח וטוב לב עם אייפון חדש ומסגרת אשראי פנויה. ומצד שלישי, גוף פיננסי נתן הלוואה בריבית 8%. כדאי גם להזכיר שכאשר הלקוח נפגש עם אפשרות לשלם 181 שקל באותו היום במקום 4,000 שקל, הוא פחות רגיש לריבית וכנראה שגם תשלום של 185 שקל או 175 שקל בחודש היו נראים לו באותו הרגע הגיוניים באותה מידה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אנחנו צופים שעצם האפשרות של אדם דל אמצעים, נניח חייל לרכוש אייפון ב-181 שקל לחודש, במקום לשלם סכום גבוה מבחינתו של 4,000 שקל יגרום לשוק כולו לגדול. זאת מאחר שהסכומים ה"גדולים" יהפכו לנגישים יותר ופתאום כל חייל יוכל לרכוש אייפון משלו.

מהצד השני, החברה שנותנת את ההלוואה, נתקלת באתגרים עליהם נסתכל דרך עיניהן של החברות הציבוריות, הפועלות בתחום.

חברות ציבוריות בתחום BNPL

שלוש חברות ציבוריות החלו בפעילות בתחום והאתגרים שלהן ברורים. הראשון, להגיע לכמה שיותר נקודות קצה – קופות בבית עסק או עמודי התשלום באתרי הקניות. השני, להתממשק עם הקופות כדי שאפשר יהיה לספק לרוכש הצעה מיידית, מאחר שהוא כנראה לא יסכים להמתין להצעה יותר ממספר שניות. השלישי, להשיג את ההון הדרוש למתן ההלוואה, כך שלא תהיה שום בעיה לשלם לבתי העסק.

בלנדר הישראלית, מתחום הפינטק, חברה לבנק הפועלים, שנכנס לעסקה (מחזיק 20% מהמיזם) ויוכל לספק מימון לחברה. היתרון הברור במקרה זה, הוא הגב הכלכלי של בנק הפועלים, שיוכל לממן בקלות את המיזם. ההחזקה של ה-20% היא המקסימלית מבחינה רגולטורית עבור הבנק, המאפשרת החרגה של ה-BNPL מהרגולציה החלה עליו במתן אשראי.

ישראכרט יצאה בשת"פ BNPL עם קבוצה יזמים פרטיים. היתרון הגדול של ישראכרט, הוא הימצאותם בכל נקודות הקצה ובתי העסק, בכובעם כחברת הסליקה הגדולה בישראל. כמובן האמצעים ההוניים שעומדים לרשות ישראכרט, אמנם לא גדולים כמו בנק הפועלים, אך גדולים מספיק. בנוסף, חברת פיימנט שהונפקה זה עתה בבורסה הישראלית, הציגה את ענף ה BNPL כאחד ממנועי הצמיחה שלה לעתיד. חשוב לציין, פעילות ה-BNPL נמצאת אצל כל החברות בשלב הראשוני, אין כרגע השפעה על שווי מניות ישראכרט, בלנדר כתוצאה מהפעילות.

למה השוק הזה צפוי לגדול?

כתוצאה מרפורמת שטרום (שאילצה את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי שלהם), קוצצו ב-2020 מסגרות כרטיסי האשראי שהעניקו פועלים ולאומי ללקוחותיהם בחצי. מטרת הרגולטורים, היא הפחתת כוחם של הבנקים הגדולים ששולטים בחלק ניכר מההלוואות לצרכנים. הימנעות הבנקים מהסגמנט הזה וצמצום מרחב התמרון להם, מהווה כר פורה לחברות עסקיות חדשות. דבר נוסף, הוא צמצום השימוש במזומן כאשר הרגולטורים השונים מעוניינים להפחית ואף להעלים את התשלום במזומן כדרך להילחם במעלימי מס ובפשיעה.

חוק מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל, שחוקק לא מכבר והחל לפעול מאפריל 2019, מחליש את הבנקים הגדולים. המאגר הזה משמש את הגופים הפיננסיים, כאשר הם בוחנים מתן הלוואה. לפי החוק, כל אזרח יקבל דירוג אשראי אישי וכך היתרון המובנה שיש לבנק בו אנו מתנהלים, בהיכרותו אותנו, יתמסמס. למעשה, כל גוף פיננסי, יוכל תוך רגעים לדעת, האם לתת לנו הלוואה ואולי אף להתאים את הריבית, בהתאם לסיכון הנשקף מאיתנו.

גדילת השוק לא צפויה לנבוע רק מצד ההיצע וקשיי התמרון של הבנקים הגדולים. מהצד השני, הולך ומתבגר דור המיליניאלז. דור המיליניאלז, ידוע באימפולסיביות שלו וביכולת שלו לקבל החלטות רכישה מהירות בלי למצמץ. בנוסף, מדובר בדור טכנולוגי שהסיכוי שימצא בכיסם פנקס צ'קים הוא קלוש.

 

בשורה התחתונה

אנו מעריכים שיש כמה סיבות טובות שה-BNPL יהפוך לסגמנט משמעותי בשוק האשראי החוץ בנקאי בישראל: בראש ובראשונה, הרגולציה. ועדת שטרום והפרדת חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד (מקס) וישראכרט מהבנקים, הביאו לדרישה לקיצוץ בחצי של המסגרות בכרטיסי האשראי הבנקאיים של לאומי ופועלים.

דור המילינאליז, משתמש פחות בצ'קים, בד בבד עם שעור חסכון נמוך ונטייה גבוהה לצרוך. בתי העסק, שה-BNPL יגרום ללקוחותיהם להגדיל את היקף הקניה המתוכננת בשל הסרת חסמי מסגרת האשראי.

ובעיקר, הממשק שבו הלקוח לא שם לב כלל שלקח הלוואה. וטכנית , הוא יכול להיות בו זמניות תחת התחייבות של עשרות עסקאות BNPL, כל עוד דירוג האשראי שלו מאפשר את זה.

גורמים במערכת הבנאית העריכו שכמחצית מהאשראי הצרכני, יעבור לשחקנים שאינם בנק. המרוץ רק החל. מי שידע לחבור למספיק נקודות מכירה (קופות ועמודי צ'ק אאוט באתרי הקניות) ויביא איתו את ההון הדרוש, יוכל להרים עסק לתפארת תוך שנים בודדות, המודל לחיקוי היא מימון ישיר שהשתלטה על האשראי במגרשי המכוניות והפכה כתוצאה מכך לענק פיננסי. המלצתנו, לעקוב מקרוב אחרי התחום.

 

הכותב הוא שותף מנהל באקורד ש.ק.ל. בית השקעות

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מי שמשלם בתשלומים - מזומבר. שימו כסף בצד חברים ביחיאת (ל"ת)
    נחום 04/11/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בני 03/11/2021 16:42
    הגב לתגובה זו
    נעקוב מי יצליח כאן
  • 3.
    לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין זה לבין כרטיס אשראי (ל"ת)
    8 03/11/2021 16:24
    הגב לתגובה זו
  • המלווה 03/11/2021 21:26
    הגב לתגובה זו
    תופס להבנתי מסגרת ובעסקאות גדולות או עסקאות תשלומים זה לא נח.
  • גבע 03/11/2021 20:34
    הגב לתגובה זו
    בכרטיס אשראי את תראי תשלום ראשון מתוך 24 וכל הסכום ישב על מסגרת האשראי של הרוכש. בדרך החדשה ירד תשלום אחד והבנק לא ידע שהתשלומים האלו ימשכו שנים. לא יפגע לרוכש במסגרות האשראי.
  • 8 04/11/2021 10:47
    תודה על ההסבר אבל אמנם זה לא יהיו רשום במסגרת של כרטיס האשראי, אבל כן יהיה רשום בנתונים בחברה שמבצעת את ה BNPL, וגם בנתוני האשראי של הלקוח, כך ששוב זה בדיוק כמו כרטיס אשראי. פשוט במקום לקרוא לזה כרטיס אשראי קוראים לזה BNPL.
  • 2.
    אז עכשיו יקנו בלי הגבלה? (ל"ת)
    משה 03/11/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 03/11/2021 16:09
    הגב לתגובה זו
    הוא לא 8% כי ההלוואה היא לשנתיים ולכן מדובר על סדר גודל של 4% שנתי
  • שנתי. אחוז ההלוואה הוא תמיד שנתי. (ל"ת)
    אבי 04/11/2021 12:32
    הגב לתגובה זו
  • טעית אחי. זה 8% שנתי. ושנה הבאה עוד 8% על מה שנשאר (ל"ת)
    פוקסי 04/11/2021 09:56
    הגב לתגובה זו
בורסת תל אביב
צילום: שלומי יוסף

אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

עדכון מדדי הבורסה עשוי לייצר מחזור שיא, במגדל שוקי הון מסמנים את המניות הבולטות הצפויות להערכתם לרכז את עיקר העניין



מנדי הניג |

לקראת עדכון מדדי הבורסה בתל-אביב הצפוי היום בסגירה, מגדל שוקי הון מציגה את הערכותיה בקשר לכמה מהשינויים הבולטים הצפויים במניות ובמדדים העיקריים בשלב נעילת המסחר –-מועד ביצוע השינויים בהרכבי המדדים בפועל.

לצד זאת, בבית השקעות מזכירים אפשרות למחזור שיא שיירשם בסיכום יום המסחר, בשל השינויים המהותיים הרבים הנכללים בעדכון במקביל לצמיחת היקף הנכסים המנוהלים על מדדי הבורסה בעקבות זרימת כסף חדש לשוק ההון המקומי, בעיקר לתעשיית קרנות הנאמנות.

נקסט ויז'ן -1.57%    ומגדל ביטוח 2.95%   ביטוח: שינוי צפוי: כניסה לת"א 35 ויציאה מת"א 90. ברקע לכניסת השתיים למדד החברות הגדולות ביותר בבורסה המקומית ניצב הכיוון החיובי ממנו נהנות מניות החברות הביטחוניות וחברות הביטוח. מעבר זה צפוי להתאפיין בהיצעים נרחבים, בנקסט ויז'ן בהיקף מוערך של כ-150-200 מיליון שקל ובמגדל ביטוח בהיקף מוערך של כ-250-300 מיליון שקל, בשל יציאתן ממדד ת"א 90, בו היקף ההון המנוהל גדול יותר לעומת זה המנוהל בת"א 35 ובשל ירידת משקלן היחסי במדד אליו הן נכנסות.

טבע 0.56%  , פועלים 0.12%  , לאומי 1.69%  ו דיסקונט 1.23%  : שינוי צפוי: עדכוני משקלים בת"א 35. מול מניית טבע, שמשקלה במדד הדגל צפוי להתעדכן מטה בהתאם לשיעורי המקסימום הקיימים, מניות הבנקים צפויות ליהנות מהגדלת משקלם בת"א 35. כך, מניית טבע צפויה להיצעים של כ-300-400 מיליון שקל ומניות פועלים, לאומי ודיסקונט צפויות לביקושים בטווח של כ-150-250 מיליון שקל כל אחת.

חברה לישראל -14.24%   ו אנרג'יאן 7.84%  : שינוי צפוי: יציאה מת"א 35 וכניסה לת"א 90. שחיקה של כ-8% בערכה של אנרג'יאן מתחילת השנה משקפת לה ביצועי חסר מול עלייה של כ-45% במדד הנפט והגז ושל כ-35% בת"א 35. מניית החברה לישראל מציגה עלייה של כ-20% מתחילת השנה. במעברן מת"א 35 לת"א 90 כל אחת משתי המניות צפויות לביקושים בטווח של כ-200-300 מיליון שקל, בשל היקף הנכסים הגבוה המנוהל בת"א 90 ביחס לת"א 35.   

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".