קובי שגב אילים
צילום: יח"צ

בלנדר, ישראכרט ופיימנט הולכות על BNPL: כל הסיבות לצמיחת התחום

בפועלים ולאומי קיצצו מסגרות ללקוחות, השימוש במזומן צומצם ומאגר נתוני האשראי יסייע לפינטקים. בנוסף, המילניאלז צורכים יותר, ולא מכירים צ'קים. על השיטה שמאפשרת לקנות אייפון באלפים, בתשלום חודשי נמוך ובלי להרגיש שלקחתם הלוואה בריבית 8%
קובי שגב | (10)

שלוש פעמים בעת האחרונה עלה לכותרות הכלכליות הקיצור "BNPL": ראיש תיבות של Buy now pay later, אחד הסגמנטים בעולם האשראי הצרכני. השקת פעילות BNPL של בלנדר -1.26% ובנק פועלים -1.04% , השקת פעילות BNPL על ידי ישראכרט -1.05% ושותפים, ולאחרונה, הנפקה ראשונה לציבור של חברת פיימנט -0.46% , שהציגה את הסגמנט כאחד ממנועי הצמיחה שלה.

BNPL זוהי שיטת תשלום שפורסת תשלום גדול לתשלומים נוחים. לדוגמא: אדם שרוכש אייפון ב-4,000 שקל, מקבל הצעה בקופה, רגע לפני התשלום, להמיר את התשלום ה"כבד" בשנתיים (24 תשלומים) של 181 שקל לחודש. אותו אדם שרכש את האייפון, אולי לא שם לב, שברגע שהסכים להצעה האטרקטיבית, הוא בעצם נטל הלוואה בכ-8%.

המודל הקיים של תשלומי האשראי

בישראל, אוהבים לשלם בתשלומים. כידוע שיטת התשלומים זוהי התחייבות לכל דבר - התחייבות לשלם כסף בעד מוצר שהתקבל. דרך אחת לתשלומים כאלו, היא באמצעות תשלומים בכרטיס האשראי. אך התחייבויות הנוצרות דרך כרטיס האשראי בתשלומים, מקוזזות מהמסגרת הכללית של הכרטיס. זה אומר שלקוחות רבים נמצאים קרוב לתקרה המקסימלית ולכן במקרים רבים, לא ניתן לשדך להם הלוואות נוספות.

דרך נוספת לתשלומים היא מתן צ'קים או הוראה לחיוב החשבון. נקרא לזה "התחייבות חוץ מאזנית". הרוכש מתחייב לשלם אבל ההתחייבות לא נרשמת בחשבון הבנק או בחשבון האשראי שלו. לדוגמא אדם ששוכר דירה או משלם לגן פרטי ב 12 צ'קים, בעצם מתחייב לשלם כספים, שלא רשומים בשום מקום בחשבון הבנק שלו. אותו אדם יודע מראש, שאם זו הייתה עסקה בכרטיס האשראי, סביר להניח שהמסגרת הייתה מתמלאת והיה נזקק לעבור להתנהל במזומן, לחלופין אם חייל משוחרר ילך לבנק ויבקש הלוואה של 60,000 שקל כדי לשלם 12 תשלומי שכ"ד של 5,000 שקל, יש סיכוי שהבנק לא יאשר אותה.

מה זה BNPL?

שיטת ה BNPL מוצגת לעיתים (כך ישראכרט הציגו) כעסקת ליסינג. אם ניקח את הדוגמא הקודמת של רכישת האייפון, נוכל להציע ללקוח לבוא אחת לשנתיים ולקחת מכשיר חדש (בהנחה שמחירו נשאר 4,000 שקל) ולשלם מדי חודש 181 שקל "לנצח". בעצם להפוך שדרוג אקראי של האייפון לתשלום חודשי קבוע, הכולל שדרוג המכשיר בדיוק כל שנתיים. ממש דומה לעסקת ליסינג, ואיך שלא הופכים את זה, זו הלוואה ב 8%.

אם נסתכל מה קורה מהצד השני , הלקוח בעצם קיבל הלוואה על סך 4,000 שקל בריבית של 8% שנתית. חוק נתוני אשראי מאפשר לגוף שמלווה את הכסף, ועובד בשת"פ עם בית העסק, לקבל תוך שברירי שניה את דירוג האשראי של הלקוח. בדרך זו ניתן לאמוד, תוך שניות ספורות, מה הסיכוי שיעמוד בהתחייבות לשלם 181 שקל מדי חודש במשך 24 חודשים.

מצד אחד, בית העסק מקבל את אותם 4,000 שקל שתכנן באופן מיידי. מצד שני, הלקוח יוצא שמח וטוב לב עם אייפון חדש ומסגרת אשראי פנויה. ומצד שלישי, גוף פיננסי נתן הלוואה בריבית 8%. כדאי גם להזכיר שכאשר הלקוח נפגש עם אפשרות לשלם 181 שקל באותו היום במקום 4,000 שקל, הוא פחות רגיש לריבית וכנראה שגם תשלום של 185 שקל או 175 שקל בחודש היו נראים לו באותו הרגע הגיוניים באותה מידה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אנחנו צופים שעצם האפשרות של אדם דל אמצעים, נניח חייל לרכוש אייפון ב-181 שקל לחודש, במקום לשלם סכום גבוה מבחינתו של 4,000 שקל יגרום לשוק כולו לגדול. זאת מאחר שהסכומים ה"גדולים" יהפכו לנגישים יותר ופתאום כל חייל יוכל לרכוש אייפון משלו.

מהצד השני, החברה שנותנת את ההלוואה, נתקלת באתגרים עליהם נסתכל דרך עיניהן של החברות הציבוריות, הפועלות בתחום.

חברות ציבוריות בתחום BNPL

שלוש חברות ציבוריות החלו בפעילות בתחום והאתגרים שלהן ברורים. הראשון, להגיע לכמה שיותר נקודות קצה – קופות בבית עסק או עמודי התשלום באתרי הקניות. השני, להתממשק עם הקופות כדי שאפשר יהיה לספק לרוכש הצעה מיידית, מאחר שהוא כנראה לא יסכים להמתין להצעה יותר ממספר שניות. השלישי, להשיג את ההון הדרוש למתן ההלוואה, כך שלא תהיה שום בעיה לשלם לבתי העסק.

בלנדר הישראלית, מתחום הפינטק, חברה לבנק הפועלים, שנכנס לעסקה (מחזיק 20% מהמיזם) ויוכל לספק מימון לחברה. היתרון הברור במקרה זה, הוא הגב הכלכלי של בנק הפועלים, שיוכל לממן בקלות את המיזם. ההחזקה של ה-20% היא המקסימלית מבחינה רגולטורית עבור הבנק, המאפשרת החרגה של ה-BNPL מהרגולציה החלה עליו במתן אשראי.

ישראכרט יצאה בשת"פ BNPL עם קבוצה יזמים פרטיים. היתרון הגדול של ישראכרט, הוא הימצאותם בכל נקודות הקצה ובתי העסק, בכובעם כחברת הסליקה הגדולה בישראל. כמובן האמצעים ההוניים שעומדים לרשות ישראכרט, אמנם לא גדולים כמו בנק הפועלים, אך גדולים מספיק. בנוסף, חברת פיימנט שהונפקה זה עתה בבורסה הישראלית, הציגה את ענף ה BNPL כאחד ממנועי הצמיחה שלה לעתיד. חשוב לציין, פעילות ה-BNPL נמצאת אצל כל החברות בשלב הראשוני, אין כרגע השפעה על שווי מניות ישראכרט, בלנדר כתוצאה מהפעילות.

למה השוק הזה צפוי לגדול?

כתוצאה מרפורמת שטרום (שאילצה את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי שלהם), קוצצו ב-2020 מסגרות כרטיסי האשראי שהעניקו פועלים ולאומי ללקוחותיהם בחצי. מטרת הרגולטורים, היא הפחתת כוחם של הבנקים הגדולים ששולטים בחלק ניכר מההלוואות לצרכנים. הימנעות הבנקים מהסגמנט הזה וצמצום מרחב התמרון להם, מהווה כר פורה לחברות עסקיות חדשות. דבר נוסף, הוא צמצום השימוש במזומן כאשר הרגולטורים השונים מעוניינים להפחית ואף להעלים את התשלום במזומן כדרך להילחם במעלימי מס ובפשיעה.

חוק מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל, שחוקק לא מכבר והחל לפעול מאפריל 2019, מחליש את הבנקים הגדולים. המאגר הזה משמש את הגופים הפיננסיים, כאשר הם בוחנים מתן הלוואה. לפי החוק, כל אזרח יקבל דירוג אשראי אישי וכך היתרון המובנה שיש לבנק בו אנו מתנהלים, בהיכרותו אותנו, יתמסמס. למעשה, כל גוף פיננסי, יוכל תוך רגעים לדעת, האם לתת לנו הלוואה ואולי אף להתאים את הריבית, בהתאם לסיכון הנשקף מאיתנו.

גדילת השוק לא צפויה לנבוע רק מצד ההיצע וקשיי התמרון של הבנקים הגדולים. מהצד השני, הולך ומתבגר דור המיליניאלז. דור המיליניאלז, ידוע באימפולסיביות שלו וביכולת שלו לקבל החלטות רכישה מהירות בלי למצמץ. בנוסף, מדובר בדור טכנולוגי שהסיכוי שימצא בכיסם פנקס צ'קים הוא קלוש.

 

בשורה התחתונה

אנו מעריכים שיש כמה סיבות טובות שה-BNPL יהפוך לסגמנט משמעותי בשוק האשראי החוץ בנקאי בישראל: בראש ובראשונה, הרגולציה. ועדת שטרום והפרדת חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד (מקס) וישראכרט מהבנקים, הביאו לדרישה לקיצוץ בחצי של המסגרות בכרטיסי האשראי הבנקאיים של לאומי ופועלים.

דור המילינאליז, משתמש פחות בצ'קים, בד בבד עם שעור חסכון נמוך ונטייה גבוהה לצרוך. בתי העסק, שה-BNPL יגרום ללקוחותיהם להגדיל את היקף הקניה המתוכננת בשל הסרת חסמי מסגרת האשראי.

ובעיקר, הממשק שבו הלקוח לא שם לב כלל שלקח הלוואה. וטכנית , הוא יכול להיות בו זמניות תחת התחייבות של עשרות עסקאות BNPL, כל עוד דירוג האשראי שלו מאפשר את זה.

גורמים במערכת הבנאית העריכו שכמחצית מהאשראי הצרכני, יעבור לשחקנים שאינם בנק. המרוץ רק החל. מי שידע לחבור למספיק נקודות מכירה (קופות ועמודי צ'ק אאוט באתרי הקניות) ויביא איתו את ההון הדרוש, יוכל להרים עסק לתפארת תוך שנים בודדות, המודל לחיקוי היא מימון ישיר שהשתלטה על האשראי במגרשי המכוניות והפכה כתוצאה מכך לענק פיננסי. המלצתנו, לעקוב מקרוב אחרי התחום.

 

הכותב הוא שותף מנהל באקורד ש.ק.ל. בית השקעות

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מי שמשלם בתשלומים - מזומבר. שימו כסף בצד חברים ביחיאת (ל"ת)
    נחום 04/11/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בני 03/11/2021 16:42
    הגב לתגובה זו
    נעקוב מי יצליח כאן
  • 3.
    לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין זה לבין כרטיס אשראי (ל"ת)
    8 03/11/2021 16:24
    הגב לתגובה זו
  • המלווה 03/11/2021 21:26
    הגב לתגובה זו
    תופס להבנתי מסגרת ובעסקאות גדולות או עסקאות תשלומים זה לא נח.
  • גבע 03/11/2021 20:34
    הגב לתגובה זו
    בכרטיס אשראי את תראי תשלום ראשון מתוך 24 וכל הסכום ישב על מסגרת האשראי של הרוכש. בדרך החדשה ירד תשלום אחד והבנק לא ידע שהתשלומים האלו ימשכו שנים. לא יפגע לרוכש במסגרות האשראי.
  • 8 04/11/2021 10:47
    תודה על ההסבר אבל אמנם זה לא יהיו רשום במסגרת של כרטיס האשראי, אבל כן יהיה רשום בנתונים בחברה שמבצעת את ה BNPL, וגם בנתוני האשראי של הלקוח, כך ששוב זה בדיוק כמו כרטיס אשראי. פשוט במקום לקרוא לזה כרטיס אשראי קוראים לזה BNPL.
  • 2.
    אז עכשיו יקנו בלי הגבלה? (ל"ת)
    משה 03/11/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 03/11/2021 16:09
    הגב לתגובה זו
    הוא לא 8% כי ההלוואה היא לשנתיים ולכן מדובר על סדר גודל של 4% שנתי
  • שנתי. אחוז ההלוואה הוא תמיד שנתי. (ל"ת)
    אבי 04/11/2021 12:32
    הגב לתגובה זו
  • טעית אחי. זה 8% שנתי. ושנה הבאה עוד 8% על מה שנשאר (ל"ת)
    פוקסי 04/11/2021 09:56
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.