סטיבן מנוחין
צילום: gettyimages

מנוצ'ין: "הממשל שוקל להקים SPV מיוחד לחברות האנרגיה"

מחיר הנפט צנח בחודש האחרון אך המניות בסקטור משלימות הערב זינוק של יותר מ-60% מהשפל שקבעו בחודש שעבר. ברקע לעליות הערב, שר האוצר בארה"ב הטיל "פצצה" אמש לאחר סגירת המסחר. עצמאות של הפד'? נראה כמו עבר רחוק
עמית נעם טל | (2)

למרות האירועים החריגים במחיר הנפט בשבועות האחרונים, החברות בסקטור האנרגיה בולטות בחוזקתם. כך לדוגמה תעודת הסל XOP, העוקבת אחר חברות האנרגיה בארה"ב, משלימה היום תיקון של יותר מ-60% מהשפל שנקבע בסוף מרץ. ברקע למהלך, הממשל האמריקני רומז על תמיכה משמעותית למימון החברות בסקטור. 

אם עד כה הרמזים של הממשל הסתכמו בציוצים של טראמפ בטוויטר, אתמול לאחר הסגירה הטיל שר האוצר האמריקני סטיבן מנוצ'ין "פצצה" לשווקים, כאשר טען "שהממשל האמריקני שוקל כעת להקים SPV חדש במטרה לספק הלוואת לחברות בסקטור". 

מנוצי'ן הוסיף כי "החברות בדירוג השקעה יוכלו בעתיד לגייס כסף בשוק המימון הרגיל או דרך כלי שנשיק ביחד עם הפד'". ומה בנוגע לחברות בדירוג הנמוך יותר? מנוצ'ין טוען כי הממשל מחפש כעת אלטרנטיבות ביחד עם הבנקים. עם זאת חשוב לציין כי חלק מה-SPV שהממשל יצר בחודש האחרון יכולים כבר לבצע רכישות של חוב בדירוג נמוך.

ההתבטאות של מנוצי'ין אמש מסמלת יותר מכל את התהליך שמתרחש בחודשיים האחרונים בשווקים בחסות הקורונה – הממשל האמריקני והפד' למעשה מתמזגים, כאשר הממשל מקבל לראשונה גישה ישירה ל"מכונת הדפוס" של הפד'. 

נזכיר כי ע"פ החוקה האמריקנית, מותר לפד' להלוות רק לממשל ארה"ב וסוכנותיה (כמו פאני מאי ופרדי מק). בחודשים האחרונים הצליחו בממשל ובפד' לעקוף חוק זה ע"י הקמה של גוף השקעות מיוחד (special purpose vehicle או בקיצור SPV).

הפד' מלווה לאותו גוף השקעות מיוחד תמורת ביטחונות ממשרד האוצר האמריקני (הכנסות מהציבור) והגוף מבצע את השקעות אלו. 

בצורה זו, הממשל האמריקני יכול להקים תיאורטית SPV לכל נכס שרק יתחשק לו, כאשר הממן כל המכשירים האלו הוא הפד'. אתמול כאמור טען מנוצ'ין כי בממשל שוקלים להקים גוף כזה לטובת חברות האנרגיה. ומה בנוגע ל"עצמאות הפד", שבכל זאת צריך לממן את הכל?  ההתבטאות של מנוצ'ין מראה כי זה מושג זה כבר לא קיים.

איך עובדת שיטת החילוץ ע"י SPV: הממשל האמריקני בדרך לחלץ את סקטור האנרגיה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הפד מיותר 24/04/2020 19:18
    הגב לתגובה זו
    זה גורר מצב שהדפסת חוב היא לא קשורה לחוסן כלכלי אלא הפוך.קיינס על סטרואידים
  • 1.
    אל תלכו נגד הפד ! (ל"ת)
    א 24/04/2020 17:25
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

מאסיושי סאן סופטבנק
צילום: סופטבנק

סופטבנק בחנה רכישה של מארוול, המניה מזנקת

דיווח שלפיו סופטבנק שקלה למזג את מארוול עם ארמ שבשליטתה הוביל לעלייה במניית השבבים האמריקאית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה סופטבנק מארוול

מניית מארוול Marvell Technology Group Ltd. 6.06%   זינקה היום בבורסת ניו יורק, אחרי דיווח על כך שסופטבנק היפנית שקלה בחודשים האחרונים מהלך רכישה שלה, שיכול היה להפוך לעסקה הגדולה ביותר בתולדות תעשיית השבבים.

העסקה נבחנה כחלק מאסטרטגיית AI רחבה של סופטבנק, שבמסגרתה היא הייתה מתכוונת למזג בין מארוול לחברת ארמ ARM Holdings -0.34%   שהיא כבר מחזיקה ברובה. בשוק מזהים שלא מדובר רק ב-"חדשות מיזוג" אלא גם איתות לכך שאחת השחקניות הבולטות בתחום השבבים רואה במארוול נכס אסטרטגי, וההשפעה ניכרת.

מאחורי המהלך

מארוול מתמחה בעיצוב ופיתוח שבבים ותשתיות למרכזי נתונים, ובין לקוחותיה נמנות יחידות הענן של אמזון ומיקרוסופט. סופטבנק, בראשות מאסאיושי סאן, מהמרת בעוצמה על תחום הבינה המלאכותית (AI) והתשתיות סביבו, ובשנים האחרונות כבר רכשה או השקיעה בחברות כמו אמפר קומפיוטינג. שילוב אפשרי של מארוול עם ארם יוצר למעשה מפגש בין שני עולמות, "תכנון שבבים" מצד ארם ו"עיצוב ייצור מקצה לקצה" מצד מארוול, שילוב שיכול להעניק יתרון תחרותי משמעותי בשוק השבבים הצומח במהירות.

על פי הדיווחים, שוויה של מארוול נאמד בכ-80 מיליארד דולר לאחר ירידה של כ-16% במנייתה מתחילת השנה. אם עסקה כזו הייתה מתממשת, היקפה היה עשוי להגיע גם ל-100 מיליארד דולר, מה שהיה ממקם אותה כאחת העסקאות הגדולות בתולדות תעשיית השבבים.
עם זאת, מדובר במהלך מורכב. רכישה של חברה אמריקאית על ידי תאגיד יפני בהיקף כזה עלולה להיתקל בקשיים רגולטוריים לא פשוטים בארצות הברית, באירופה ובסין. ניסיון קודם של אנבידיה לרכוש את ארם נכשל בשל התנגדות רגולטורית, מה שמעיד על רגישות הנושא.

הדיווח על ההתעניינות של סופטבנק הספיק כדי להצית גל קנייה במניית מארוול, שעלתה בכ-9% עד 10% בשעות המסחר המוקדמות.
משקיעי וול סטריט רגילים להגיב בעוצמה גם לתרחישים תיאורטיים, די בידיעה על אפשרות למיזוג אסטרטגי כדי לייצר אופטימיות ולחזק את אמון המשקיעים, גם בלי שהתקדמות ממשית נרשמה.

ההשלכות על החברות