סטיבן מנוחין
צילום: gettyimages

מנוצ'ין: "הממשל שוקל להקים SPV מיוחד לחברות האנרגיה"

מחיר הנפט צנח בחודש האחרון אך המניות בסקטור משלימות הערב זינוק של יותר מ-60% מהשפל שקבעו בחודש שעבר. ברקע לעליות הערב, שר האוצר בארה"ב הטיל "פצצה" אמש לאחר סגירת המסחר. עצמאות של הפד'? נראה כמו עבר רחוק
עמית נעם טל | (2)

למרות האירועים החריגים במחיר הנפט בשבועות האחרונים, החברות בסקטור האנרגיה בולטות בחוזקתם. כך לדוגמה תעודת הסל XOP, העוקבת אחר חברות האנרגיה בארה"ב, משלימה היום תיקון של יותר מ-60% מהשפל שנקבע בסוף מרץ. ברקע למהלך, הממשל האמריקני רומז על תמיכה משמעותית למימון החברות בסקטור. 

אם עד כה הרמזים של הממשל הסתכמו בציוצים של טראמפ בטוויטר, אתמול לאחר הסגירה הטיל שר האוצר האמריקני סטיבן מנוצ'ין "פצצה" לשווקים, כאשר טען "שהממשל האמריקני שוקל כעת להקים SPV חדש במטרה לספק הלוואת לחברות בסקטור". 

מנוצי'ן הוסיף כי "החברות בדירוג השקעה יוכלו בעתיד לגייס כסף בשוק המימון הרגיל או דרך כלי שנשיק ביחד עם הפד'". ומה בנוגע לחברות בדירוג הנמוך יותר? מנוצ'ין טוען כי הממשל מחפש כעת אלטרנטיבות ביחד עם הבנקים. עם זאת חשוב לציין כי חלק מה-SPV שהממשל יצר בחודש האחרון יכולים כבר לבצע רכישות של חוב בדירוג נמוך.

ההתבטאות של מנוצי'ין אמש מסמלת יותר מכל את התהליך שמתרחש בחודשיים האחרונים בשווקים בחסות הקורונה – הממשל האמריקני והפד' למעשה מתמזגים, כאשר הממשל מקבל לראשונה גישה ישירה ל"מכונת הדפוס" של הפד'. 

נזכיר כי ע"פ החוקה האמריקנית, מותר לפד' להלוות רק לממשל ארה"ב וסוכנותיה (כמו פאני מאי ופרדי מק). בחודשים האחרונים הצליחו בממשל ובפד' לעקוף חוק זה ע"י הקמה של גוף השקעות מיוחד (special purpose vehicle או בקיצור SPV).

הפד' מלווה לאותו גוף השקעות מיוחד תמורת ביטחונות ממשרד האוצר האמריקני (הכנסות מהציבור) והגוף מבצע את השקעות אלו. 

בצורה זו, הממשל האמריקני יכול להקים תיאורטית SPV לכל נכס שרק יתחשק לו, כאשר הממן כל המכשירים האלו הוא הפד'. אתמול כאמור טען מנוצ'ין כי בממשל שוקלים להקים גוף כזה לטובת חברות האנרגיה. ומה בנוגע ל"עצמאות הפד", שבכל זאת צריך לממן את הכל?  ההתבטאות של מנוצ'ין מראה כי זה מושג זה כבר לא קיים.

איך עובדת שיטת החילוץ ע"י SPV: הממשל האמריקני בדרך לחלץ את סקטור האנרגיה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הפד מיותר 24/04/2020 19:18
    הגב לתגובה זו
    זה גורר מצב שהדפסת חוב היא לא קשורה לחוסן כלכלי אלא הפוך.קיינס על סטרואידים
  • 1.
    אל תלכו נגד הפד ! (ל"ת)
    א 24/04/2020 17:25
    הגב לתגובה זו
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


ליסה קוק (אונ' מישגן)ליסה קוק (אונ' מישגן)

טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את חברת מועצת הנגידים ליסה קוק

הנשיא מבקש לבטל החלטות של ערכאות נמוכות ולהדיח את קוק בטענה להטעיה במסמכי משכנתא, מהלך שעשוי להעניק לו רוב במועצת הפדרל ריזרב ולהשפיע על מדיניות הריבית לשנים ארוכות

אדיר בן עמי |

נשיא ארה״ב הגיש עתירה לבית המשפט העליון בבקשה לבטל החלטות של ערכאות נמוכות ולאפשר לו לפטר את ליסה קוק, חברת מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב. הצעד מגיע יום לאחר שקוק הצביעה בעד הורדת ריבית בישיבת ספטמבר של הבנק.

בלב המחלוקת עומד מצב שלא התרחש ב־111 שנות קיומו של הפדרל ריזרב: נשיא המבקש לפטר נגידה בטענה ל"סיבה מוצדקת". טראמפ טוען כי קוק הציגה מסמכי משכנתא כוזבים ב־2021, לפני מינויה, וכך קיבלה תנאים מועדפים. לטענתו, הדבר מצדיק את הדחתה ממועצת קובעי הריבית של ארצות הברית.


הפרשה החלה ב־25 באוגוסט כאשר טראמפ שלח לקוק מכתב פיטורים. מנהל סוכנות הפיננסים הפדרלית, ביל פולטה, טען כי במסמכי המשכנתא שהגישה הופיעו פרטים לא נכונים שהקנו לה תנאים מועדפים. שלושה ימים אחר כך פתחה קוק בהליך משפטי כדי למנוע את הדחתה. ב־9 בספטמבר קיבל שופט פדרלי את בקשתה של קוק להקפיא את הפיטורים באופן זמני, מה שאיפשר לה להמשיך בתפקידה ולהצביע בישיבת הפד. הממשל ערער על ההחלטה בטענה שלנשיא נתונה סמכות לפטר נגיד מסיבה מוצדקת, וכי אין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטה מסוג זה. עוד נטען כי מסמכי המשכנתא מספקים עילה ברורה לפיטורים.


ביום שני האחרון דחה בית משפט לערעורים את בקשת הממשל וקבע ברוב של שניים מול אחד שקוק תמשיך לכהן כל עוד הדיון נמשך. השופטים ציינו כי הסרתה בשלב זה תפגע בזכותה להליך הוגן ותערער את המצב הקיים.


כעת עתר הממשל לבית המשפט העליון. בעתירה שהגיש התובע הכללי ג'ון זאואר נטען כי מדובר בהתערבות שיפוטית שאינה במקומה בסמכות הפיטורים של הנשיא. לטענת הממשל, תפקיד כמו של קוק אינו מוגן על ידי סעיפי הליך הוגן, ולנשיא שיקול דעת מלא להגדיר מהי סיבה מוצדקת לפיטורים. העתירה מבקשת להוציא "צו עצירה" שיביא להדחת קוק מיידית אף בטרם יתקבל פסק דין סופי. הממשל טוען כי עיכוב ההחלטה יפגע ביכולתו של הנשיא להפעיל את מדיניותו הכלכלית ובסמכות הרשות המבצעת.