הפד' צמצמם את המאזן, הבנק המרכזי באירופה הגדיל ביקושים

הפד' עמד בתכניותיו וצמצם את המאזן בכ-18 מיליארד דולר, שוק המט"ח געש, אך שוק המניות נותר אדיש. הסיבה: הזרמת ביקושים ע"י הבנק המרכזי באירופה
עמית טל | (8)

כמדי שבוע, אנחנו עוקבים אחרי ההתפתחויות בתהליך צמצום מאזן הפד' והשפעותיו על הנכסים. כפי שהיה צפוי במהלך השבוע שעבר (לכתבה המלאה), מאזן הפד' הצטמצם בכ-18 מיליארד דולר, ובסיכום של השבועיים האחרונים מאזן הפד' הצטמצם בכ-28 מיליארד דולר. הפד' הצליח לעבור לשלב השלישי מתוך 5 השלבים בצמצום המאזן, כאשר מלבד שוק המט"ח שגועש גם הערב, כמעט ולא ראינו השפעה על המדדים המובילים.

מאזן הפד' השבוע: ירידה חדה בשבוע האחרון, לפי הצפי.

 

את ההשפעה העיקרית של צמצום המאזן חווינו בימים האחרונים האחרונים בשוק המט"ח בלבד. ביומיים האחרונים נראה כי הסיטואציה בשווקים המתעוררים הגיע לנק' רתיחה, כאשר המטבעות של המדינות המתפתחות התחילו לקרוס. המדינה שנראית כרגע במצב הגרוע ביותר היא ארגנטינה, שם נאלץ הבנק המרכזי להשתמש בכ-10% מיתרות המט"ח של המדינה מתחילת השנה לטובת שמירה על המטבע. הערב הקפיץ הבנק המרכזי את הריבית הבין בנקאית בכ-6% לרמה של 40%, זאת לאחר ש-2 העלאות ריבית של 3% במהלך השבוע לא הצליחו למנוע את בריחת ההון מהמדינה.

תופעה דומה ראינו בשכנתנו, טורקיה, שם המטבע המקומי נפל במהלך השבוע האחרון בכ-5% לשפל כל הזמנים חדש. האינפלציה במדינה המוסלמית קפצה לאחרונה לרמה של 12.24%, והסיטאוציה במדינה הפכה למסובכת במיוחד (לכתבה המלאה).

שאר המדינות בשווקים המתעוררים סבלו גם הם מבריחה של הון, כאשר המועמדות הבאות בתור לפיחות ניכר הן: מקסיקו, רוסיה, ברזיל, הודו. הצפי של בריחת ההון לכיוון ארה"ב צפוי להמשיך גם בשבוע הבא.

הפסו המקסיקני הערב: שובר קו מגמה מתחילה 2016, עשוי להיות במרכז בשבוע הבא.

 

 

 

שוק המניות ושוק האג"ח לא מושפעים, בינתיים.

בניגוד לצמצומים הקודמים של הפד', שוק המניות ושוק האג"ח נשארו בסיכום השבועי יציבים (כאשר הערב נראה כמו סגירה ירוקה חזקה).

עלייה של קרוב ל-13% בשבוע האחרון במניית אפל (סימול:AAPL) כמובן שתמכה במדדים, אך זהו איננו הסבר משכנע מספיק. בחודש שבו הפד' מצמצם קרוב ל-30 מיליארד דולר משוקי האג"ח, מפתיע מאוד ששוקי האג"ח (במיוחד הקונצרנים) הגיבו במתינות בלבד.

ייתכנו 2 הסברים משכנעים לתופעה, והאמת היא ככל הנראה באמצע:

1. בריחת ההון מהמדינות החלשות מנותבת, לפחות בחלקה, לשווקים בארה"ב ובינהם שוק האג"ח.

2. בנק מרכזי אחר הזרים למערכת יותר כסף מאשר צמצום המאזן של הפד'.

לאחר בדיקה של התנהגות הבנק המרכזי באירופה, ייתכן מאוד שהאפשרות השנייה קרובה יותר למציאות. החל מהשנה האחרונה, הבנק המרכזי באירופה מתחיל להשקיע מחדש את הפדיונות מהאג"ח. במקרה או לא, החודש זינקו ההשקעות מחדש לרמה של 24 מיליארד אירו, סכום זה מצטרף לכ-30 מיליארד אירו שהבנק רוכש במהלך כל החודשים האחרונים. קיבלנו שהבנק הזרים ביקושים של 54 מיליארד אירו לשוקי האג"ח בשבועיים האחרונים , כאשר הפד' צמצם רק בכ-30 מיליארד.

 השקעותיו מחדש של ה-ECB בשנה הקרובה: כך איזן הבנק את צמצום מאזן הפד'?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ישראלי 05/05/2018 08:36
    הגב לתגובה זו
    אל סופו. מקווה שבמהרה בימנו. ככה יעשה לשונאי ישראל
  • אמן כן יהי רצון (ל"ת)
    שלומי 05/05/2018 21:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סוחר נוסטרו 05/05/2018 00:25
    הגב לתגובה זו
    לאחר ששבוע שעבר פגעת שהדולר יתחזק (ועשיתי ערימות)השבוע פישלת תעדכן מתי הצמצום הבא של הפד?
  • 3.
    Y 04/05/2018 23:08
    הגב לתגובה זו
    כנראה הפסדת כבר הון בגלל השורטים שלך
  • בסיכום שבועי עלה בקטנה (ל"ת)
    איפה בדיוק השוק דוהר 05/05/2018 21:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דן 04/05/2018 22:30
    הגב לתגובה זו
    עיוותים בלתי נתפסים ע"י הבנקים המרכזיים ....אם זה היה גוף פרטי , מזמן הוא היה נשלח לקלבוש .
  • 1.
    זה יגמר רע (ל"ת)
    מורן 04/05/2018 21:59
    הגב לתגובה זו
  • I 04/05/2018 22:41
    הגב לתגובה זו
    יתאיידו כאילו לא היו קיימות מעולם.ראו הוזהרתם.
וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותוורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיות

וורן באפט מלמד אתכם מתי לממש מניות והדבר הכי חשוב בהשקעות

שיעור חינם מבאפט - מתי מוכרים מניה, בהמשך לשיעור קודם: שיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה? ועל ההשקעה והמימוש של באפט באפל

נושאים בכתבה וורן באפט אפל

וורן באפט השקיע באפל את רוב תיק ההשקעות הסחיר של ברקשייר. אפל סיפקה רווחי עתק שמוערכים במעל 100 מיליארד דולר לתיק של באפט. אפל היא עדיין ההשקעה הגדולה של באפט, אבל לפני שנה-שנתיים נמכרו רוב המניות.

באפט החליט שאחרי זינק ברווחים, עלייה במכפיל הרווח מרמה של 11-13 למעל 20, זה הגיע לממש. הוא סבר ואמר שזו חברה נהדרת, ועדיין היא הגדולה בתיק ההשקעות של ברקשייר שלו, אבל היא כבר לא זולה. התזמון- עיתוי המימוש היה טוב כי בחצי שנה שלאחר מכן, המניה נפלה בכ-15%. אלא שהעליות האחרונות הביאו את מחיר המניה לשיא של כל הזמנים ולמחיר שעולה על מחירי המימוש של באפט בכ-30%. באפט "הפסיד" מעל 50 מיליארד דולר, אבל כמה תובנות בעניין:

ראשית, אף אחד לא נביא

שנית, את ההחלטה מקבלים על סמך מה שידוע בנקודת הזמן המסוימת. אז באפט הגדיר את אפל כחברה נהדרת, מניה לא רעה, אבל המשקל בתיק שלו היה גבוה, ומכיוון שהיא כבר הגיעה לתמחור מלא בעיניו החליט לממש. זו החלטה נכונה בלי קשר למה שיהיה בהמשך.

שלישית, כאשר אתם קונים או מוכרים - אל תסתכלו אחורה. מה שהיה היה  מה שהיה מת. בבורסה ובהשקעות כל יום מתקבלות ההחלטות מחדש. ההיסטוריה לא רלבנטית. מה שהיה יכול להיות אם... ולמה לא פעלנו כך, זה חשוב להסקת מסקנות ולתובנות, אבל זה לא אמור להשפיע על החלטות השקעה. במילים אחרות, מכרתם כי חשבתם שזה המחיר הנכון. גם אם יעלה בהמשך - אז מה? 

וזו נקודה חשובה, כי משקיעים רבים לא יודעים מתי לממש. הם רואים עליות, מורווחים הרבה, וחושבים שמה שהיה הוא שיהיה והעליות ימשכו. צריך משמעת, צריך לסמן תמחור כלכלי שמעליו כבר אתם לא סבורים שההחזקה כדאית ולממש גם אם הכיוון של המניה למעלה. באפט יודע לקנות ויודע לממש.   

סטיב ווזניאקסטיב ווזניאק

מייסד אפל והנסיך הארי נגד AI על-אנושי

קואליציה יוצאת דופן של מדענים, פוליטיקאים וסלבריטאים קוראת להקפאה עולמית של פיתוח בינה מלאכותית על-אנושית, בעוד הציבור האמריקאי תומך ברגולציה הדוקה, והמחלוקת בין חדשנות לבטיחות הופכת לשאלה מי באמת שולט בעתיד האנושות

אדיר בן עמי |

קואליציה בלתי צפויה של דמויות מהעולמות הפוליטיקה, הטכנולוגיה והתרבות מתאחדת כדי לעצור את הפיתוח של בינה מלאכותית על-אנושית. הנסיך הארי ומגן מרקל, דוכס ודוכסית ססקס, חברו לגאופרי הינטון, אבי הבינה המלאכותית והזוכה בפרס נובל, בקריאה להקפאת הפיתוח של מערכות AI שעולות על היכולות האנושיות. העתירה החדשה מציגה חזית רחבה שכוללת גם את סטיב באנון, סטיב ווזניאק מייסד אפל, והכלכלן דרון אצמוגלו.


הקריאה מבקשת איסור גורף על פיתוח של בינה מלאכותית על-אנושית עד שיהיה הסכמה מדעית רחבה שניתן לפתח אותה בצורה בטוחה וניתנת לשליטה. זו לא הפעם הראשונה שמדענים וטכנולוגים מזהירים מפני הסכנות של AI, אבל הפעם הקואליציה רחבה ומגוונת יותר מבעבר. רשימת החתומים כוללת את ריצ'רד ברנסון, סוזן רייס לשעבר יועצת הביטחון הלאומי של אובמה, והמחבר סטיבן פריי.


מקס טגמארק, פרופסור ב-MIT ונשיא המכון לעתיד החיים שארגן את הקריאה, רואה במגוון החתומים סימן מעודד. לדבריו, מה שמאחד את כל האנשים האלה על פני הספקטרום הפוליטי הוא שהם בני אדם ולא מכונות, ולכן אכפת להם שהעתיד יהיה כזה שבו המכונות עובדות בשבילנו ולא להפך. טגמארק שמח לראות שהדאגה מ-AI על-אנושי יוצאת מ"בועת החנונים" ומושכת שמות גדולים מתחומים מחוץ לטכנולוגיה ומדע.


רוב האנשים בארה״ב רוצים רגולציה חזקה

הסקר שפרסם הארגון מראה ש-73% מהאמריקאים רוצים רגולציה חזקה על בינה מלאכותית מתקדמת. הממצאים האלה עולים בקנה אחד עם סקרים אחרים שמראים תמיכה דו-מפלגתית בפיקוח על AI, סקר גאלופ האחרון מצא ש-88% מהדמוקרטים ו-79% מהרפובליקנים תומכים בשמירה על כללים סביב AI למען בטיחות וביטחון. למרות זאת, לא כולם במפלגה הרפובליקנית מסכימים עם הגישה הזאת. דמויות מפתח בממשל טראמפ דוחות רגולציה שהם רואים כמעכבת. דיוויד סאקס, צאר הבינה המלאכותית של הבית הלבן, לא חתם על הקריאה ונחשב לתומך בקידום AI מהיר יותר. בעוד שמנהיגים ימניים כמו באנון ביקורתיים על הסכנות של AI, אחרים בממשל רואים בהצעות הרגולציה מעמסה מיותרת על סקטור מבטיח.


טגמארק מנסה לגשר על הפער ואומר שהוא בקשר עם סאקס. לדבריו, הקריאה של המכון לבקרה על בינה מלאכותית על-אנושית תואמת את הרצון לקדם AI, אבל בדרך בטוחה. סאקס רוצה מרכזי נתונים גדולים שיאפשרו מחקר מעולה, אבל טגמארק לא מרגיש שהוא מתלהב מבניית "שליט דיגיטלי" שנאבד עליו שליטה.