הפד' צמצמם את המאזן, הבנק המרכזי באירופה הגדיל ביקושים

הפד' עמד בתכניותיו וצמצם את המאזן בכ-18 מיליארד דולר, שוק המט"ח געש, אך שוק המניות נותר אדיש. הסיבה: הזרמת ביקושים ע"י הבנק המרכזי באירופה
עמית טל | (8)

כמדי שבוע, אנחנו עוקבים אחרי ההתפתחויות בתהליך צמצום מאזן הפד' והשפעותיו על הנכסים. כפי שהיה צפוי במהלך השבוע שעבר (לכתבה המלאה), מאזן הפד' הצטמצם בכ-18 מיליארד דולר, ובסיכום של השבועיים האחרונים מאזן הפד' הצטמצם בכ-28 מיליארד דולר. הפד' הצליח לעבור לשלב השלישי מתוך 5 השלבים בצמצום המאזן, כאשר מלבד שוק המט"ח שגועש גם הערב, כמעט ולא ראינו השפעה על המדדים המובילים.

מאזן הפד' השבוע: ירידה חדה בשבוע האחרון, לפי הצפי.

 

את ההשפעה העיקרית של צמצום המאזן חווינו בימים האחרונים האחרונים בשוק המט"ח בלבד. ביומיים האחרונים נראה כי הסיטואציה בשווקים המתעוררים הגיע לנק' רתיחה, כאשר המטבעות של המדינות המתפתחות התחילו לקרוס. המדינה שנראית כרגע במצב הגרוע ביותר היא ארגנטינה, שם נאלץ הבנק המרכזי להשתמש בכ-10% מיתרות המט"ח של המדינה מתחילת השנה לטובת שמירה על המטבע. הערב הקפיץ הבנק המרכזי את הריבית הבין בנקאית בכ-6% לרמה של 40%, זאת לאחר ש-2 העלאות ריבית של 3% במהלך השבוע לא הצליחו למנוע את בריחת ההון מהמדינה.

תופעה דומה ראינו בשכנתנו, טורקיה, שם המטבע המקומי נפל במהלך השבוע האחרון בכ-5% לשפל כל הזמנים חדש. האינפלציה במדינה המוסלמית קפצה לאחרונה לרמה של 12.24%, והסיטאוציה במדינה הפכה למסובכת במיוחד (לכתבה המלאה).

שאר המדינות בשווקים המתעוררים סבלו גם הם מבריחה של הון, כאשר המועמדות הבאות בתור לפיחות ניכר הן: מקסיקו, רוסיה, ברזיל, הודו. הצפי של בריחת ההון לכיוון ארה"ב צפוי להמשיך גם בשבוע הבא.

הפסו המקסיקני הערב: שובר קו מגמה מתחילה 2016, עשוי להיות במרכז בשבוע הבא.

 

 

 

שוק המניות ושוק האג"ח לא מושפעים, בינתיים.

בניגוד לצמצומים הקודמים של הפד', שוק המניות ושוק האג"ח נשארו בסיכום השבועי יציבים (כאשר הערב נראה כמו סגירה ירוקה חזקה).

עלייה של קרוב ל-13% בשבוע האחרון במניית אפל (סימול:AAPL) כמובן שתמכה במדדים, אך זהו איננו הסבר משכנע מספיק. בחודש שבו הפד' מצמצם קרוב ל-30 מיליארד דולר משוקי האג"ח, מפתיע מאוד ששוקי האג"ח (במיוחד הקונצרנים) הגיבו במתינות בלבד.

ייתכנו 2 הסברים משכנעים לתופעה, והאמת היא ככל הנראה באמצע:

1. בריחת ההון מהמדינות החלשות מנותבת, לפחות בחלקה, לשווקים בארה"ב ובינהם שוק האג"ח.

2. בנק מרכזי אחר הזרים למערכת יותר כסף מאשר צמצום המאזן של הפד'.

לאחר בדיקה של התנהגות הבנק המרכזי באירופה, ייתכן מאוד שהאפשרות השנייה קרובה יותר למציאות. החל מהשנה האחרונה, הבנק המרכזי באירופה מתחיל להשקיע מחדש את הפדיונות מהאג"ח. במקרה או לא, החודש זינקו ההשקעות מחדש לרמה של 24 מיליארד אירו, סכום זה מצטרף לכ-30 מיליארד אירו שהבנק רוכש במהלך כל החודשים האחרונים. קיבלנו שהבנק הזרים ביקושים של 54 מיליארד אירו לשוקי האג"ח בשבועיים האחרונים , כאשר הפד' צמצם רק בכ-30 מיליארד.

 השקעותיו מחדש של ה-ECB בשנה הקרובה: כך איזן הבנק את צמצום מאזן הפד'?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ישראלי 05/05/2018 08:36
    הגב לתגובה זו
    אל סופו. מקווה שבמהרה בימנו. ככה יעשה לשונאי ישראל
  • אמן כן יהי רצון (ל"ת)
    שלומי 05/05/2018 21:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סוחר נוסטרו 05/05/2018 00:25
    הגב לתגובה זו
    לאחר ששבוע שעבר פגעת שהדולר יתחזק (ועשיתי ערימות)השבוע פישלת תעדכן מתי הצמצום הבא של הפד?
  • 3.
    Y 04/05/2018 23:08
    הגב לתגובה זו
    כנראה הפסדת כבר הון בגלל השורטים שלך
  • בסיכום שבועי עלה בקטנה (ל"ת)
    איפה בדיוק השוק דוהר 05/05/2018 21:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דן 04/05/2018 22:30
    הגב לתגובה זו
    עיוותים בלתי נתפסים ע"י הבנקים המרכזיים ....אם זה היה גוף פרטי , מזמן הוא היה נשלח לקלבוש .
  • 1.
    זה יגמר רע (ל"ת)
    מורן 04/05/2018 21:59
    הגב לתגובה זו
  • I 04/05/2018 22:41
    הגב לתגובה זו
    יתאיידו כאילו לא היו קיימות מעולם.ראו הוזהרתם.
צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.