לאחר הצניחה בחודש האחרון, הבעיה החדשה של חברות הטכנולוגיה
החודש האחרון לא היה קל למשקיעי מניות הטכנולוגיה. מניות הטכנולוגיה היו בשנים האחרונות במוקד, בעיקר בגלל העלייה הפנומנאלית בריווחיהן ובזינוק במחירי המניות שלהן. נראה כי הסנטימנט כלפי חברות אלו התהפך בשבועות האחרונים, מניית גוגל (סימול: GOOG) השלימה ירידה של 8.2% מהשיא, מניית אפל (סימול:AAPL) צנחה ב8.5%, ומניית אמזון (סימול: AMZN) איבדה 5.5% באותה תקופה. נראה כי 2 גורמים עיקריים מובילים למגמה היורדת: עליית ריבית תלולה בשבועות האחרונים הגורמים להסטה של כספים למניות בטוחות יותר, ומהלכי רגולציה בשוק האירופאי שפוגעים קשות בריווחי החברות.
רק לפני כשבועיים הטיל האיחוד האירופאי על חברת גוגל קנס שיא של 2.7 מיליארד דולר, עקב הטיית תוצאות במנוע החיפוש הפופולרי של החברה. נראה כי זאת לא הבעיה העיקרית העומדת בפני גוגל וחברות הטכנולוגיה הבינלאומיות בשוק האירופאי. השבוע, המחוקקים בפרלמנט האירופאי תמכו בחוקים חדשים אשר יחייבו את החברות הבינלאומיות לתת פירוט מפורט על המקומות שבהם הרווחים נעשים, זאת על מנת למנוע מהחברות להפחית את חשבונות המס שלהן.
לפיכך, חברות הטכנולוגיה ייאלצו לפרסם רווחים וחשבונות מס מכל אחת ממדינות האיחוד האירופי שבהן הם פועלים - ולספק מידע לגבי חברות בת הפועלות מחוץ לגוש. הם גם ייאלצו לפרסם נתונים כמו מספרי תעסוקה, שיוכיחו שהם לא מנהלים חברות קש. נציין כי, ממשלות האיחוד האירופי והנציבות האירופית צריכות עדיין לאשר את ההצעה.
- גוגל ודיסני נכנסות למלחמה - מיליוני צופים נותרו ללא ESPN ו-ABC
- הגרפים של גוגל וטסלה ולמה קריטי לשמור על ראש פתוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחוקקים הסכימו, עם זאת, על "סעיף הגנה" המעניק לחברות אפשרות להגיש בקשה לפטור שנתי מדיווח על חלק מהפרטים מטעמי רגישות מסחרית. קבוצות עסקיות טענו כי מתן מידע מפורט מדי יכול לאפשר למתחרים לעבד מידע עסקי חשוב.
נזכיר כי, נושא המס בגוש האירו על חברות בינלאומית עלה פעמים רבות בשנים האחרונות, ומגיע כעת ברקע למתיחות שיא בין מדינות האיחוד לארה"ב לנוכח תוכניות ממשל טראמפ. באוגוסט שנה שעברה, קבע האיחוד כי על חברת אפל לשלם מס של 14.5 מיליארד דולר, זאת לאחר שאפל שילמה מס על רווחיה באירופה ע"פ החוק באירלנד, דבר שפגע בתחרות החופשית לטענת האיחוד.
- 3.אחד שמבין 07/07/2017 23:56הגב לתגובה זועדיין מתאכזב מביזפורטל בתחום הטק. המידע היה זמין לפני שבוע והמניות אחר התביעה כבר צנחו ונראה שהן בסיום שלב הצניחה ובהפוגה זמנית. אשמח למידע מעודכן יותר בזמן אמת מעיתון מכובד כמו ביזפורטל שאוכל להסתמך עליו ועל הנוטיפיקציות בזמן יותר ריאלי.
- 2.והן תרדנה עוד 10% לפחות (ל"ת)ייאי 07/07/2017 12:24הגב לתגובה זו
- 1.ייאי 07/07/2017 12:23הגב לתגובה זובינלאומיות.הן משתמשות באותן שיטות כמו הענקיות הארופיות וגם הסיניות (כמו אליבאבא..) כשהמטרה היא למקסם רווחים בכל דרך וכולל בהעלמת מתחרים או שותפים למתחרים.פשוט הארופאים נוקטים בצעדים לתמוך בחברות שלהם.מעניין מה תהיה תגובת הממשל האמריקני..

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.29% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילוסטרציה AI אנושיזהירות, גבול לפניך: ChatGPT6 צפוי "לחשוב" בשפה לא אנושית
חברת OpenAI חושפת כי הדגם הבא שלה, GPT-6, יחצה גבול שלא נחצה עד כה, היות ונחשב למסוכן מדי, ולראשונה המודל יעבוד בשיטת ה-“Latent Space Thinking”, או במלים אחרות: הבינה המלאכותית לא תיאלץ עוד לחשוב בשפה אנושית, אלא תפתח לעצמה שפה פנימית עצמאית, שלא תהיה
נגישה לבני אדם
בעוד פחות מחצי שנה צפויה OpenAI להשיק את GPT-6, הדגם הבא בסדרת הצ'טבוטים ששינתה את הדרך שבה העולם מתקשר, יוצר ולומד. לפי פרטים שנחשפו באירוע שאלות ותשובות עם המדען הראשי יאקוב פצ'וסקי, GPT-6 יתבסס על עקרון שנחשב עד לאחרונה ל-"אסור": חשיבה במרחב חבוי (Latent Space Thinking), או במלים פשוטות, לא יאלצו יותר את המודלים לבצע תהליך "חשיבה" בשפנה אנושית.
עד כה, כל דגמי הבינה הגדולים, ביניהם ChatGPT, קלוד וג'מיני, אומנו כך שיחשבו בתוך גבולות השפה האנושית: הסקת
מסקנות, נימוקים ופתרון בעיות נעשו באנגלית או בשפה אחרת שניתנת לפענוח על ידי גורם אנושי. כעת OpenAI משנה את הכללים: GPT-6 יקבל חופש לפתח שפה פנימית לא אנושית: סימון עצמי המורכב מצירופים, סמלים וקודים שלא נכתבו מעולם על ידי בני אדם. לטענת פצ'וסקי, דווקא החופש הזה עשוי להפוך את המודל לאמין ועמוק יותר מבחינה מחשבתית. "אנו מאפשרים למערכת לחשוב בפרטיות", הסביר. "המהות אינה על הסתרת המחשבות באנגלית, אלא במתן חופש לחשוב בכל דרך שתרצה".
טאבו מחקרי
הגישה החדשה של OpenAI מתנתקת מהגישה "המסורתית" ששמה את הבטיחות כאחד הפקטורים המרכזיים. עד כה, חוקרים שגילו את הנטייה של מודלים לפתח לעצמם “שפת חשיבה” פנימית, כמו צוות דיפסיק מאוניברסיטת בייג’ינג, ניסו לדכא את הנטייה הזו. הם הבחינו שכאשר מאפשרים לבינה מלאכותית "לחשוב לעצמה" לפני מתן תשובה, היא נוטה לנטוש את הדקדוק האנושי לטובת סימון יעיל יותר מבחינתו: תערובת של סמלים, קודים וקיצורים שאינם קריאים לבני אדם. הסיבה לכך הייתה פשוטה: יעילות חישובית. והחשש שנובע מנטישת הדקדוק האנושי לטובת דרך קומפקטית יותר היה ברור:, אם מערכת עלולה לפתח מחשבות עוינות או שגויות בשפה שאיש לא מבין, לא ניתן יהיה לפקח עליה או למנוע התנהגות מסוכנת.
לכן, במשך שנים הוכרחו המודלים "לחשוב בקול" בשפה ברורה, כדי לאפשר פיקוח אנושי. אך ב-OpenAI טוענים כעת כי האיסור הזה הוליד בעיה חמורה לא פחות: היא מעודדת את המודלים לייצר הסברים “נעימים” במקום לפעול בשקיפות אמיתית לגבי תהליך החשיבה.
- סם אלטמן משתעשע: ה-ChatGPT הבא ייקרא 6-7
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במלים פשוטות, כשמאלצים את המודל לנמק את תשובותיו בשפה אנושית בלבד, הוא לומד לרצות את בני האדם ולהמציא נימוקים מזויפים. באחד מהניסויים שערכה אנת'רופיק היא חשפה כיצד מודל שקיבל רמז סמוי שהתשובה לשאלה מסוימת היא “C”, בחר בתשובה הנכונה, כשהתבקש להסביר איך הגיע לתשובה, הוא לא הזכיר את הרמז כלל. במקום, הוא המציא הסבר "יפה" ומנוסח היטב, כלומר נימוק הגיוני לכאורה, אבל שקרי, שמסתיר את העובדה שהסתמך על מידע חיצוני.
