ניתוח

רואי השחורות הכריזו על בועה, מה אומרים המספרים בשטח?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות בבנק דיסקונט, מתייחס השבוע לתימחור המניות בארה"ב
משה אוזקרגוז | (3)
נושאים בכתבה מכפיל שוק ההון

עונת הדוחות בארה"ב בעיצומה. אם מסתכלים על התוצאות היבשות, ללא התחשבות בשמרנות היחסית של החברות בנוגע לתוצאות ב-2014, ניתן לומר שעד כה התוצאות נאות, למרות שמדובר ברבעון חריג יחסית. 20% מחברות מדד S&P 500 דיווחו על צמיחת רווחים והכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד בשיעור של 13.9% ו-2.9% בהתאמה, ו-40% מחברות הדאו ג'ונס דיווחו על צמיחת רווחים והכנסות לעומת המקביל בשיעור של 12.7% ו-2.1% בהתאמה.

רואי השחורות כבר הכריזו על בועה בקול גדול

ייתכן ושוק המניות כבר לא זול ואין ספק שרף התחזיות עלה. אולם יש להסתכל על המגמות הפונדמנטליות החיוביות, שלהערכתנו עדיין כאן, ומצביעות על צפי להמשך התאוששות. ענף התעופה, הרכב, שוק הדיור והעלייה המתמשכת בהפקת הנפט והגז בצפון אמריקה, המובילה לצמצום התלות ביבוא הנפט ומאפשרת יצוא שיא של דלקים - כל אלו, אם יימשכו, מאפשרים קרקע פוריה להמשך התאוששות הרווחים, יצירת מקומות עבודה ותנאים כלכליים הולמים להשקעה בשוק המניות. מה עוד שתשואות האג"ח נרגעו לאחרונה בהיעדר אינפלציה של ממש.

יותר מכך, חלק מאלו המוזכרים מהווים יתרון תחרותי לעומת העולם בזמן הנכון. אז נכון ששוק המניות קרוב ככל הנראה לתיקון כלשהו, אך לעת עתה לקרוא לכך בועה זה כנראה רק עוד צעד אופרטיוניסטי הפונה לפחד המשקיעים.

היתרונות התחרותיים של החברות האמריקניות מצדיקים את פרמיית המכפילים

שוק המניות האמריקני ככלל, וחברות העל בכל ענף וענף בפרט, נסחרות בפרמיה מונחי מכפיל רווח, הון ואחרים לעומת חברות מתחרות בינלאומיות. הפער נובע בין היתר, מסחירות עדיפה, שוק משוכלל, שקיפות והתנהלות כלכלית מקצוענית (במונחי שוק הון), שבאופן משולב מייצגים סיכון נמוך יותר עבור המשקיעים.

בהיבט היתרונות התחרותיים, שני יתרונות חשובים, ארוכי טווח, תומכים בתמחור היתר. הראשון הוא הצפי לעצמאות אנרגטית תוך עשור, כתוצאה מהזינוק בהפקת הנפט והגז. השני הוא השינויים המהפכניים שחלק מענף התעשייה האמריקני עובר בתקופה הנוכחית, שהעבירו את אלו חזרה לקדמת הבמה.

לדוגמא, ענף התעשייה מצוי בתהליך פיתוח, חשיבה וייצור של מנועים יעילים מבעבר המשרתים את תעשיות הרכב, התעופה, ובעתיד גם את תחום הרכבות, המשתוקקים לחסכון באנרגיה שמהווה שיעור חשוב במבנה העלויות שלהם. כמו כן, עלות דלקים וחשמל נמוכים יחסית ליתר העולם, מפחיתים מלחצי האינפלציה והוצאות הצרכנים.

אלקואה יצאה ממדד הדאו ג'ונס בספטמבר 2013 ברמה של 8 דולרים ומאז עלתה ב-50%

אין ספק כי היציאה מהמדד עשתה למניית אלקואה טוב. לכאורה, ניתן היה לצפות שהיציאה מהמדד תביא מוכרים רבים שינחיתו מהלומה נוספת על מחיר המניה, שצלל דאז ב-80% לעומת השיא של 2007. ואכן, יתרות השורט טיפסו בחדות לרמה של 11%, אך מחיר המניה רק זינק וזינק.

קיראו עוד ב"גלובל"

אז מה הסיפור של אלקואה?

אלקואה היא מיצרניות האלומיניום הגדולות בעולם והגדולה בארה"ב, עם שווי שוק של 13 מיליארד דולרים. החברה פועלת ב-4 תחומים עיקריים הכוללים, מתכות, גלילי אלומיניום, אלומינה ופתרונות הנדסיים באמצעות אלומיניום. מבין פעילויות החברה, התחום הצומח ביותר הוא תחום הפתרונות ההנדסיים, בעוד יתר הפעילויות מדשדשות במידה רבה וכמעט ואינן רווחיות. בכל אופן פוקוס המשקיעים כנראה אינו על תחום הפתרונות כפי שנראה בהמשך.

מניית החברה סבלה במשך תקופה ממושכת מירידת מחיר האלומיניום לאור ביקוש מתון בלבד לאלומיניום בזמן שההיצע טיפס מעלה. מכירות החברה מתחלקות בין ארה"ב ושאר העולם, כמחצית לכל חלק. מוצרי החברה נצרכים בענפי הבניה, התעופה והרכב, 3 תחומים המייצגים מנועי צמיחה עכשוויים וחשובים בכלכלת ארה"ב.

על אף דוחות בינוניים ברבעון האחרון של 2013, הנהלת החברה נותרה אופטימית בנוגע ל-2014. אופטימיות זו עשתה את שלה בכל הנוגע למחיר המניה, בפרט לאחר שחברות הרכב האמריקניות הודיעו כי הן צפויות לשלב יותר אלומיניום מבעבר ברכבי העתיד, זאת במטרה להפחית ממשקלם ובכך לייעל את צריכת הדלק. מאפיין זה, בשילוב השיא בצבר ההזמנות במגזר התעופה, הזניק את המניה והצית את דמיון המשקיעים.

הבעיה היחידה בראלי, שחלק מהדברים היו די ברורים כבר קודם. אז מדוע המניה מזנקת רק לאחר שיצאה מהדאו? ומדוע האנליסטים מפחדים לעדכן מעלה את המלצותיהם?

נכון לתחילת ינואר, יתרת השורט על המניה עמדה על שיעור כבד של 11% מההון הצף, שהמשיך לטפס למרות הזינוק במחיר המניה. כמו כן, מספר הימים הנדרשים לכיסוי יתרת השורט ביחס למחזור המסחר עלה גם הוא, מה שאומר ששחקני השורט מפגינים בינתיים אורך רוח.

הבעיה העיקרית של שחקני השורט, מחזורי המסחר הגדלים

מחזורי המסחר מטפסים במהירות בחודשים האחרונים, ובסוף עשויים להילחץ. אם כך אכן יקרה, המניה תזנק תוך זמן קצר לרמות דו ספרתיות גבוהות. לכן, להערכתנו בטווח הקצר, ההתאוששות האפשרית בביקוש לאלומיניום מצד ענפי התעשייה, משמשת רק ככיסוי למשחק ספקולטיבי מסוכן ביותר בו אלקואה היא שחקנית משנה בלבד. לעומת זאת, המסחר הספקולטיבי הוא השחקן הראשי.

לעמוד מומחה של משה אוזקרגוז באתר דיסקונט

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צבר 25/01/2014 04:49
    הגב לתגובה זו
    99% מהחברות בישראל לא מציגות צמיחה עקבית לאורך זמן ולמרות זאת מתומחרות ביוקר ביחס לרווח זמני שעשו שמחר יחלוף כמו הרוח
  • 2.
    ברוך 24/01/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שיהיה לרואי השחורות חושך להם ובני משפחתיהם ושחור לכל ימי חייהם לדורותיהם ושלא יתאוששו לעולם שאלוהים יכה אותה לעולם פשוט אנשים רעי לב מבטן ולידה
  • 1.
    שימו לב 24/01/2014 09:42
    הגב לתגובה זו
    דלק רכב תגיע ל4500 השנה ושיקפצו לי הקנאים
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

פאני מיי ופרדי מק. קרדיט: רשתות חברתיותפאני מיי ופרדי מק. קרדיט: רשתות חברתיות

מה קורה בפאני ופרדי? מאות מיליארדי דולר שמתנהגים כמו מניית מם

מניות שתי החברות שבבסיס שוק המשכנתאות האמריקאי בתנודתיות מוגברת, לאחר שמפולת הקריפטו טלטלה את המשקיעים; במקביל הממשל בוחן הנפקה וביל אקמן דורש לסיים את הבעלות הממשלתית; בו בזמן, המספרים של פאני מיי ופרדי מק מספרים סיפור שונה לחלוטין ממחיר המניה

רן קידר |

מניות פאני מיי ופרדי מאק חוו בימים האחרונים תנודתיות חריפה במיוחד, על רקע מפולת בשוקי הקריפטו ובריחה של משקיעים קמעונאיים. אחרי זינוק מסחרר של מאות אחוזים מאז בחירתו של דונלד טראמפ, הגיע מפנה חד: ירידה של יותר מ־10% ביום אחד, שהבהירה עד כמה נדלקת וכמה מהר דועכת ההתלהבות סביב שתי ענקיות המשכנתאות.

מי שתרם רבות להתלהבות הזו הוא ביל אקמן, יחד עם ראש רשות הדיור הפדרלית (FHFA), ביל פולטי. פולטי הפך לאחד הקולות המשפיעים ביותר על המשקיעים ברשתות החברתיות, כשפוסטים שלו מתורגמים מיידית לציפיות בשוק. אקמן, שצבר עניין רב במניות לאורך השנים, טען לאחרונה כי הנפילות האחרונות נובעות בעיקר מהתפרקות פוזיציות ממונפות בשוק הקריפטו. לדבריו, משקיעים שנמחצו בגל הירידות הדו-ספרתיות של המטבעות הדיגיטליים נאלצו למכור נכסים אחרים, ביניהם מניות פאני ופרדי, כדי לייצר נזילות. הוא אף הודה כי "המעיט בהערכת החשיפה של בסיס בעלי המניות של פאני ופרדי לקריפטו", בזמן שביטקוין מתקדם לעבר החודש הגרוע ביותר שלו מאז קריסות 2022.

המסחר הדליל במניות, שנעשות מחוץ לבורסה המרכזית מאז שהוסרו מבורסת ניו יורק ב־2010, רק מעצים את התנודתיות. כשהנזילות נמוכה, כל תנועה הופכת קיצונית יותר, והנתונים מראים כי תזוזה של כ־10% ביום בפאני ובפרדי נחשבת שכיחה למדי, רמה שלא הייתה מתקבלת בחברות ענק בעלות בסיס משקיעים רחב ונזיל יותר.

השליטה הממשלתית

וכך, חוזרת למרכז הבמה סוגיית הקונסרבטורשיפ, השליטה הממשלתית שהוטלה על פאני מיי ופרדי מאק במהלך משבר 2008. מאז חיות שתי החברות תחת מבנה רגולטורי קשיח שמגביל את עצמאותן העסקית ואת יכולתן לצבור הון, ומפנה חלק גדול מהרווחים ישירות למשרד האוצר האמריקאי. אקמן, שמקדם כבר שנים את סיום המנגנון הזה, טוען כי מדובר במבנה מעוות שמוחק ערך ממשי מבעלי המניות ומונע מן החברות לממש את הפוטנציאל העסקי שלהן. לדבריו, יציאה מהקונסרבטורשיפ תאפשר לפאני מיי לחזור לפעילות מלאה בשוק, להגדיל הון, לצמוח באופן עצמאי ולייצר ערך אמיתי הן למשקיעים והן לשוק המשכנתאות האמריקאי.

במקביל לסערה סביב המניה, הנתונים הפיננסיים של פאני מיי מציגים תמונה שונה בתכלית מן המחיר שבו נסחרת המניה. אף שזו זינקה בכ־185% מתחילת השנה, שוויה עומד על כ-10.6 מיליארד דולר בלבד, רמה טיפוסית למניה שאינה נסחרת בבורסה, שאינה מתאימה לתאגיד פיננסי ענק. זאת בזמן שהחברה מחזיקה הון עצמי של יותר מ-100 מיליארד דולר ותיק ערבות עצום בהיקף של 4.1 טריליון דולר, הכולל משכנתאות שהחברה מבטיחה עליהן את התשלומים למשקיעי ה-MBS. כלומר, הבנקים, קרנותה פנסיה, חברות הביטוח, קרנות הגידור והמשקיעים מוסדיים שרוכשים את ניירות הערך שמגובה במשכנתאות שמנפיקות החברות. למעשה, זהו אחד ממנועי הרווח המרכזיים של המערכת הפיננסית בארה״ב.