ניתוח

רואי השחורות הכריזו על בועה, מה אומרים המספרים בשטח?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות בבנק דיסקונט, מתייחס השבוע לתימחור המניות בארה"ב
משה אוזקרגוז | (3)
נושאים בכתבה מכפיל שוק ההון

עונת הדוחות בארה"ב בעיצומה. אם מסתכלים על התוצאות היבשות, ללא התחשבות בשמרנות היחסית של החברות בנוגע לתוצאות ב-2014, ניתן לומר שעד כה התוצאות נאות, למרות שמדובר ברבעון חריג יחסית. 20% מחברות מדד S&P 500 דיווחו על צמיחת רווחים והכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד בשיעור של 13.9% ו-2.9% בהתאמה, ו-40% מחברות הדאו ג'ונס דיווחו על צמיחת רווחים והכנסות לעומת המקביל בשיעור של 12.7% ו-2.1% בהתאמה.

רואי השחורות כבר הכריזו על בועה בקול גדול

ייתכן ושוק המניות כבר לא זול ואין ספק שרף התחזיות עלה. אולם יש להסתכל על המגמות הפונדמנטליות החיוביות, שלהערכתנו עדיין כאן, ומצביעות על צפי להמשך התאוששות. ענף התעופה, הרכב, שוק הדיור והעלייה המתמשכת בהפקת הנפט והגז בצפון אמריקה, המובילה לצמצום התלות ביבוא הנפט ומאפשרת יצוא שיא של דלקים - כל אלו, אם יימשכו, מאפשרים קרקע פוריה להמשך התאוששות הרווחים, יצירת מקומות עבודה ותנאים כלכליים הולמים להשקעה בשוק המניות. מה עוד שתשואות האג"ח נרגעו לאחרונה בהיעדר אינפלציה של ממש.

יותר מכך, חלק מאלו המוזכרים מהווים יתרון תחרותי לעומת העולם בזמן הנכון. אז נכון ששוק המניות קרוב ככל הנראה לתיקון כלשהו, אך לעת עתה לקרוא לכך בועה זה כנראה רק עוד צעד אופרטיוניסטי הפונה לפחד המשקיעים.

היתרונות התחרותיים של החברות האמריקניות מצדיקים את פרמיית המכפילים

שוק המניות האמריקני ככלל, וחברות העל בכל ענף וענף בפרט, נסחרות בפרמיה מונחי מכפיל רווח, הון ואחרים לעומת חברות מתחרות בינלאומיות. הפער נובע בין היתר, מסחירות עדיפה, שוק משוכלל, שקיפות והתנהלות כלכלית מקצוענית (במונחי שוק הון), שבאופן משולב מייצגים סיכון נמוך יותר עבור המשקיעים.

בהיבט היתרונות התחרותיים, שני יתרונות חשובים, ארוכי טווח, תומכים בתמחור היתר. הראשון הוא הצפי לעצמאות אנרגטית תוך עשור, כתוצאה מהזינוק בהפקת הנפט והגז. השני הוא השינויים המהפכניים שחלק מענף התעשייה האמריקני עובר בתקופה הנוכחית, שהעבירו את אלו חזרה לקדמת הבמה.

לדוגמא, ענף התעשייה מצוי בתהליך פיתוח, חשיבה וייצור של מנועים יעילים מבעבר המשרתים את תעשיות הרכב, התעופה, ובעתיד גם את תחום הרכבות, המשתוקקים לחסכון באנרגיה שמהווה שיעור חשוב במבנה העלויות שלהם. כמו כן, עלות דלקים וחשמל נמוכים יחסית ליתר העולם, מפחיתים מלחצי האינפלציה והוצאות הצרכנים.

אלקואה יצאה ממדד הדאו ג'ונס בספטמבר 2013 ברמה של 8 דולרים ומאז עלתה ב-50%

אין ספק כי היציאה מהמדד עשתה למניית אלקואה טוב. לכאורה, ניתן היה לצפות שהיציאה מהמדד תביא מוכרים רבים שינחיתו מהלומה נוספת על מחיר המניה, שצלל דאז ב-80% לעומת השיא של 2007. ואכן, יתרות השורט טיפסו בחדות לרמה של 11%, אך מחיר המניה רק זינק וזינק.

קיראו עוד ב"גלובל"

אז מה הסיפור של אלקואה?

אלקואה היא מיצרניות האלומיניום הגדולות בעולם והגדולה בארה"ב, עם שווי שוק של 13 מיליארד דולרים. החברה פועלת ב-4 תחומים עיקריים הכוללים, מתכות, גלילי אלומיניום, אלומינה ופתרונות הנדסיים באמצעות אלומיניום. מבין פעילויות החברה, התחום הצומח ביותר הוא תחום הפתרונות ההנדסיים, בעוד יתר הפעילויות מדשדשות במידה רבה וכמעט ואינן רווחיות. בכל אופן פוקוס המשקיעים כנראה אינו על תחום הפתרונות כפי שנראה בהמשך.

מניית החברה סבלה במשך תקופה ממושכת מירידת מחיר האלומיניום לאור ביקוש מתון בלבד לאלומיניום בזמן שההיצע טיפס מעלה. מכירות החברה מתחלקות בין ארה"ב ושאר העולם, כמחצית לכל חלק. מוצרי החברה נצרכים בענפי הבניה, התעופה והרכב, 3 תחומים המייצגים מנועי צמיחה עכשוויים וחשובים בכלכלת ארה"ב.

על אף דוחות בינוניים ברבעון האחרון של 2013, הנהלת החברה נותרה אופטימית בנוגע ל-2014. אופטימיות זו עשתה את שלה בכל הנוגע למחיר המניה, בפרט לאחר שחברות הרכב האמריקניות הודיעו כי הן צפויות לשלב יותר אלומיניום מבעבר ברכבי העתיד, זאת במטרה להפחית ממשקלם ובכך לייעל את צריכת הדלק. מאפיין זה, בשילוב השיא בצבר ההזמנות במגזר התעופה, הזניק את המניה והצית את דמיון המשקיעים.

הבעיה היחידה בראלי, שחלק מהדברים היו די ברורים כבר קודם. אז מדוע המניה מזנקת רק לאחר שיצאה מהדאו? ומדוע האנליסטים מפחדים לעדכן מעלה את המלצותיהם?

נכון לתחילת ינואר, יתרת השורט על המניה עמדה על שיעור כבד של 11% מההון הצף, שהמשיך לטפס למרות הזינוק במחיר המניה. כמו כן, מספר הימים הנדרשים לכיסוי יתרת השורט ביחס למחזור המסחר עלה גם הוא, מה שאומר ששחקני השורט מפגינים בינתיים אורך רוח.

הבעיה העיקרית של שחקני השורט, מחזורי המסחר הגדלים

מחזורי המסחר מטפסים במהירות בחודשים האחרונים, ובסוף עשויים להילחץ. אם כך אכן יקרה, המניה תזנק תוך זמן קצר לרמות דו ספרתיות גבוהות. לכן, להערכתנו בטווח הקצר, ההתאוששות האפשרית בביקוש לאלומיניום מצד ענפי התעשייה, משמשת רק ככיסוי למשחק ספקולטיבי מסוכן ביותר בו אלקואה היא שחקנית משנה בלבד. לעומת זאת, המסחר הספקולטיבי הוא השחקן הראשי.

לעמוד מומחה של משה אוזקרגוז באתר דיסקונט

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צבר 25/01/2014 04:49
    הגב לתגובה זו
    99% מהחברות בישראל לא מציגות צמיחה עקבית לאורך זמן ולמרות זאת מתומחרות ביוקר ביחס לרווח זמני שעשו שמחר יחלוף כמו הרוח
  • 2.
    ברוך 24/01/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שיהיה לרואי השחורות חושך להם ובני משפחתיהם ושחור לכל ימי חייהם לדורותיהם ושלא יתאוששו לעולם שאלוהים יכה אותה לעולם פשוט אנשים רעי לב מבטן ולידה
  • 1.
    שימו לב 24/01/2014 09:42
    הגב לתגובה זו
    דלק רכב תגיע ל4500 השנה ושיקפצו לי הקנאים
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.