ניתוח

רואי השחורות הכריזו על בועה, מה אומרים המספרים בשטח?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות בבנק דיסקונט, מתייחס השבוע לתימחור המניות בארה"ב
משה אוזקרגוז | (3)
נושאים בכתבה מכפיל שוק ההון

עונת הדוחות בארה"ב בעיצומה. אם מסתכלים על התוצאות היבשות, ללא התחשבות בשמרנות היחסית של החברות בנוגע לתוצאות ב-2014, ניתן לומר שעד כה התוצאות נאות, למרות שמדובר ברבעון חריג יחסית. 20% מחברות מדד S&P 500 דיווחו על צמיחת רווחים והכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד בשיעור של 13.9% ו-2.9% בהתאמה, ו-40% מחברות הדאו ג'ונס דיווחו על צמיחת רווחים והכנסות לעומת המקביל בשיעור של 12.7% ו-2.1% בהתאמה.

רואי השחורות כבר הכריזו על בועה בקול גדול

ייתכן ושוק המניות כבר לא זול ואין ספק שרף התחזיות עלה. אולם יש להסתכל על המגמות הפונדמנטליות החיוביות, שלהערכתנו עדיין כאן, ומצביעות על צפי להמשך התאוששות. ענף התעופה, הרכב, שוק הדיור והעלייה המתמשכת בהפקת הנפט והגז בצפון אמריקה, המובילה לצמצום התלות ביבוא הנפט ומאפשרת יצוא שיא של דלקים - כל אלו, אם יימשכו, מאפשרים קרקע פוריה להמשך התאוששות הרווחים, יצירת מקומות עבודה ותנאים כלכליים הולמים להשקעה בשוק המניות. מה עוד שתשואות האג"ח נרגעו לאחרונה בהיעדר אינפלציה של ממש.

יותר מכך, חלק מאלו המוזכרים מהווים יתרון תחרותי לעומת העולם בזמן הנכון. אז נכון ששוק המניות קרוב ככל הנראה לתיקון כלשהו, אך לעת עתה לקרוא לכך בועה זה כנראה רק עוד צעד אופרטיוניסטי הפונה לפחד המשקיעים.

היתרונות התחרותיים של החברות האמריקניות מצדיקים את פרמיית המכפילים

שוק המניות האמריקני ככלל, וחברות העל בכל ענף וענף בפרט, נסחרות בפרמיה מונחי מכפיל רווח, הון ואחרים לעומת חברות מתחרות בינלאומיות. הפער נובע בין היתר, מסחירות עדיפה, שוק משוכלל, שקיפות והתנהלות כלכלית מקצוענית (במונחי שוק הון), שבאופן משולב מייצגים סיכון נמוך יותר עבור המשקיעים.

בהיבט היתרונות התחרותיים, שני יתרונות חשובים, ארוכי טווח, תומכים בתמחור היתר. הראשון הוא הצפי לעצמאות אנרגטית תוך עשור, כתוצאה מהזינוק בהפקת הנפט והגז. השני הוא השינויים המהפכניים שחלק מענף התעשייה האמריקני עובר בתקופה הנוכחית, שהעבירו את אלו חזרה לקדמת הבמה.

לדוגמא, ענף התעשייה מצוי בתהליך פיתוח, חשיבה וייצור של מנועים יעילים מבעבר המשרתים את תעשיות הרכב, התעופה, ובעתיד גם את תחום הרכבות, המשתוקקים לחסכון באנרגיה שמהווה שיעור חשוב במבנה העלויות שלהם. כמו כן, עלות דלקים וחשמל נמוכים יחסית ליתר העולם, מפחיתים מלחצי האינפלציה והוצאות הצרכנים.

אלקואה יצאה ממדד הדאו ג'ונס בספטמבר 2013 ברמה של 8 דולרים ומאז עלתה ב-50%

אין ספק כי היציאה מהמדד עשתה למניית אלקואה טוב. לכאורה, ניתן היה לצפות שהיציאה מהמדד תביא מוכרים רבים שינחיתו מהלומה נוספת על מחיר המניה, שצלל דאז ב-80% לעומת השיא של 2007. ואכן, יתרות השורט טיפסו בחדות לרמה של 11%, אך מחיר המניה רק זינק וזינק.

קיראו עוד ב"גלובל"

אז מה הסיפור של אלקואה?

אלקואה היא מיצרניות האלומיניום הגדולות בעולם והגדולה בארה"ב, עם שווי שוק של 13 מיליארד דולרים. החברה פועלת ב-4 תחומים עיקריים הכוללים, מתכות, גלילי אלומיניום, אלומינה ופתרונות הנדסיים באמצעות אלומיניום. מבין פעילויות החברה, התחום הצומח ביותר הוא תחום הפתרונות ההנדסיים, בעוד יתר הפעילויות מדשדשות במידה רבה וכמעט ואינן רווחיות. בכל אופן פוקוס המשקיעים כנראה אינו על תחום הפתרונות כפי שנראה בהמשך.

מניית החברה סבלה במשך תקופה ממושכת מירידת מחיר האלומיניום לאור ביקוש מתון בלבד לאלומיניום בזמן שההיצע טיפס מעלה. מכירות החברה מתחלקות בין ארה"ב ושאר העולם, כמחצית לכל חלק. מוצרי החברה נצרכים בענפי הבניה, התעופה והרכב, 3 תחומים המייצגים מנועי צמיחה עכשוויים וחשובים בכלכלת ארה"ב.

על אף דוחות בינוניים ברבעון האחרון של 2013, הנהלת החברה נותרה אופטימית בנוגע ל-2014. אופטימיות זו עשתה את שלה בכל הנוגע למחיר המניה, בפרט לאחר שחברות הרכב האמריקניות הודיעו כי הן צפויות לשלב יותר אלומיניום מבעבר ברכבי העתיד, זאת במטרה להפחית ממשקלם ובכך לייעל את צריכת הדלק. מאפיין זה, בשילוב השיא בצבר ההזמנות במגזר התעופה, הזניק את המניה והצית את דמיון המשקיעים.

הבעיה היחידה בראלי, שחלק מהדברים היו די ברורים כבר קודם. אז מדוע המניה מזנקת רק לאחר שיצאה מהדאו? ומדוע האנליסטים מפחדים לעדכן מעלה את המלצותיהם?

נכון לתחילת ינואר, יתרת השורט על המניה עמדה על שיעור כבד של 11% מההון הצף, שהמשיך לטפס למרות הזינוק במחיר המניה. כמו כן, מספר הימים הנדרשים לכיסוי יתרת השורט ביחס למחזור המסחר עלה גם הוא, מה שאומר ששחקני השורט מפגינים בינתיים אורך רוח.

הבעיה העיקרית של שחקני השורט, מחזורי המסחר הגדלים

מחזורי המסחר מטפסים במהירות בחודשים האחרונים, ובסוף עשויים להילחץ. אם כך אכן יקרה, המניה תזנק תוך זמן קצר לרמות דו ספרתיות גבוהות. לכן, להערכתנו בטווח הקצר, ההתאוששות האפשרית בביקוש לאלומיניום מצד ענפי התעשייה, משמשת רק ככיסוי למשחק ספקולטיבי מסוכן ביותר בו אלקואה היא שחקנית משנה בלבד. לעומת זאת, המסחר הספקולטיבי הוא השחקן הראשי.

לעמוד מומחה של משה אוזקרגוז באתר דיסקונט

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צבר 25/01/2014 04:49
    הגב לתגובה זו
    99% מהחברות בישראל לא מציגות צמיחה עקבית לאורך זמן ולמרות זאת מתומחרות ביוקר ביחס לרווח זמני שעשו שמחר יחלוף כמו הרוח
  • 2.
    ברוך 24/01/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שיהיה לרואי השחורות חושך להם ובני משפחתיהם ושחור לכל ימי חייהם לדורותיהם ושלא יתאוששו לעולם שאלוהים יכה אותה לעולם פשוט אנשים רעי לב מבטן ולידה
  • 1.
    שימו לב 24/01/2014 09:42
    הגב לתגובה זו
    דלק רכב תגיע ל4500 השנה ושיקפצו לי הקנאים
סימבוטיק אתר החברהסימבוטיק אתר החברה
דוחות

מניית הרובוטיקה שמזנקת ב-40%

סימבוטיק עקפה את הציפיות עם הכנסות של 618.5 מיליון דולר ורווח מתואם של 58 סנט, הוסיפה את Medline כלקוחה חדשה וממשיכה להעמיק את השותפות עם וולמארט

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רובוטיקה


סימבוטיק Symbotic 39.36%  , שמפתחת מערכות רובוטיות מונעות בינה מלאכותית לאוטומציה של מחסנים ומרכזי הפצה, פרסמה דוחות חזקים לרבעון שהחזירו את המניה לקדמת הבמה. בשוק הגיבו במהירות, והמניה עלתה כמעט 40% ביום אחד, התאוששות חדה אחרי ירידה של 34% מן השיא שנרשם בתחילת נובמבר.


הכנסות החברה ברבעון הגיעו ל־618.5 מיליון דולר, לעומת ציפיות אנליסטים ל־604 מיליון דולר. הרווח המתואם זינק ל־58 סנט למניה, מול צפי של 6 סנט בלבד. במונחי GAAP, סימבוטיק רשמה הפסד קל של 3 סנט למניה, טוב מהתחזית להפסד של 4 סנט. במרווח הגולמי המתואם נרשם שיפור נוסף, ל־22.1%, לעומת 21.5% ברבעון הקודם ו־17.9% ברבעון המקביל אשתקד.


גם ברמה השנתית סימבוטיק המשיכה לצמוח במהירות. החברה סיימה את שנת הכספים עם הכנסות של 2.25 מיליארד דולר, עלייה של 24% לעומת השנה הקודמת, ועם רווח מתואם של 2.02 דולר למניה - לעומת 12 סנט בלבד בשנה שעברה. לרבעון הראשון של 2026 צופה סימבוטיק הכנסות של 610 עד 630 מיליון דולר. הקונצנזוס עמד על 611.5 מיליון דולר, כך שהחברה מציגה טווח מעט גבוה יותר מהתחזיות. החברה מנחה ל־EBITDA מתואם של 49–53 מיליון דולר, מעט מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 54 מיליון דולר.


מנכ"ל החברה, ריק כהן, אמר בשיחת הוועידה כי סימבוטיק עמדה ביעדים לשנת 2025 עם צמיחה בהכנסות, הרחבת מספר המערכות הפעילות ושיפור ברווחיות. לדבריו, החברה נכנסת ל־2026 במטרה להעמיק פעילות מול לקוחות קיימים ולפתח הזדמנויות בשווקים נוספים.

הקשר עם וולמארט

וולמארט ממשיכה להיות לקוח מרכזי של סימבוטיק. בינואר רכשה סימבוטיק מוולמארט את פעילות Advanced Systems and Robotics (ASR), וחתמה עמה על "הסכם אוטומציה ראשי" לפיתוח, ייצור והתקנה של מערכות אוטומטיות לאיסוף והחזרת הזמנות אונליין ברמת החנות. במסגרת הסכם 2025 מפעילה החברה מספר מערכות רובוטיות להכנת הזמנות, כמענה לגידול במסחר המקוון.


לאי צ'ינגדה נשיא טייוואן (X)לאי צ'ינגדה נשיא טייוואן (X)

טייוואן מגדילה את תקציב הביטחון: 40 מיליארד דולר נוספים בצל האיום הסיני

מהלך היסטורי של הנשיא לאי צ'ינגדה שמבטא חשש גדול מאוד מתקיפה סינית; נראה שלחברות הביטחוניות "אין מה לדאוג" מהסיכוי להפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה; וגם - יחסי סין-טייוואן: מאיפה הכל התחיל ולאן זה הולך?

רן קידר |

העולם עמוס בעימותים. קצב ההתחמשות הביטחונית גדל ולמרות הפסקות האש אצלנו וייתכן שבקרוב גם בין רוסיה לאוקראינה, יש זירות נפיצות ומסוכנות מאוד. הזירה שנחשבת הכי רגישה היא סין מול טייוואן. סין טוענת שהאי שלה ולא מקבלת את עצמאותו ושולחת מסרים וגם כוחות לאזור. טייוואן "חיה" תחת החסות האמריקאית. האינטרס האמריקאי באזור, הוא השבבים. טייוואן היא הספקית האיכותית והגדולה בעולם לשבבים שהם חומרי הגלם הכי חשובים לעולם הטכנולוגיה. אבל למרות האינטרס האמריקאי, סין לא מוותרת. בדרך המתיחות מול יפןו גם גוברת -יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין והזירה הזו הופכת לכזו שעלולה להוביל למלחמה גדולה. 

כל העולם במירוץ חימוש גדול, כשתוכנית של טייוואן היא להגדיל את התקציב הביטחוני ב-40 מיליארד דולר שישמשו לחיזוק משמעותי של היכולות ההגנתיות של המדינה. מדובר בתוספת ייעודית שפרוסה על פני שמונה שנים, בין 2026 ל-2033, וצפויה להוות תשתית לתכניות רכש חוץ, פיתוח מערכות מתקדמות. ההחלטה פורסמה היום על ידי נשיא טייוואן, לאי צ'ינג-טה (Lai Ching-te), במסגרת נאום שנשא בפני הפרלמנט, והיא משקפת שינוי אסטרטגי עמוק בהתמודדות עם האיומים הגיאופוליטיים. להרחבה: האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים.

ההחלטה מגיעה בתקופה מתוחה במיוחד, כשהאי הדמוקרטי נמצא במוקד של עימות גיאו-פוליטי הולך ומחריף מול סין, הרואה בטייוואן חלק משטחה הריבוני. הנשיא לי הדגיש כי "שום מדינה לא תהיה מחויבת יותר להגנת טייוואן מאשר טייוואן עצמה", תוך שהוא מדלג על פרטים לגבי מקורות המימון המיועדים. הציטוט הזה משקף גישה של עצמאות אסטרטגית, אך גם תלות מובהקת בשותפויות בינלאומיות, במיוחד עם ארצות הברית, שמספקת את רוב הנשק המתקדם לטייוואן. מאז כהונתו של לי, שהחלה במאי 2024, נרשמה עלייה בפעילות צבאית סינית סביב האי, כולל תרגילים ימיים נרחבים וחדירות תכופות למרחב האווירי.

התקציב החדש אינו מבודד; הוא חלק ממגמה רחבה יותר של חיזוק כוחות המגן. בשנים האחרונות, טייוואן השקיעה בפיתוח יכולות אסימטריות, כמו רחפנים קטנים וטילים נגד אוניות, שמאפשרות התמודדות עם כוח צבאי עליון כמו זה של סין. ההודעה על התקציב מגיעה על רקע דיונים בארצות הברית על סיוע נוסף לטייוואן, כולל חבילות נשק בשווי מיליארדי דולרים, שמטרתן לאזן את הכוחות באזור.

תקציב ביטחוני מורחב ויעדים שאפתניים

התקציב המיוחד יתוסף לתקציב הביטחון השנתי של טייוואן, ויהיה מיועד למימון פרויקטים רבי־שנים, כולל רכישת נשק מארצות הברית ופיתוח מערכת הגנה אווירית מקומית מתקדמת בשם T-Dome. מערכת זו צפויה לשלב שכבות הגנה שונות נגד מטוסים, טילים, רחפנים ואיומים מתקדמים נוספים, ותתבסס על שילוב של אמצעים מקומיים ואמריקאיים. T-Dome, בהשראת מערכת "כיפת ברזל" הישראלית, תשמש כמגן ראשון בקו ההגנה, ותאפשר לטייוואן להגן על נכסים קריטיים כמו מפעלי ייצור השבבים של TSMC, שמהווים כ-90% משוק השבבים העולמי המתקדמים.