ניתוח

רואי השחורות הכריזו על בועה, מה אומרים המספרים בשטח?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות בבנק דיסקונט, מתייחס השבוע לתימחור המניות בארה"ב
משה אוזקרגוז | (3)
נושאים בכתבה מכפיל שוק ההון

עונת הדוחות בארה"ב בעיצומה. אם מסתכלים על התוצאות היבשות, ללא התחשבות בשמרנות היחסית של החברות בנוגע לתוצאות ב-2014, ניתן לומר שעד כה התוצאות נאות, למרות שמדובר ברבעון חריג יחסית. 20% מחברות מדד S&P 500 דיווחו על צמיחת רווחים והכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד בשיעור של 13.9% ו-2.9% בהתאמה, ו-40% מחברות הדאו ג'ונס דיווחו על צמיחת רווחים והכנסות לעומת המקביל בשיעור של 12.7% ו-2.1% בהתאמה.

רואי השחורות כבר הכריזו על בועה בקול גדול

ייתכן ושוק המניות כבר לא זול ואין ספק שרף התחזיות עלה. אולם יש להסתכל על המגמות הפונדמנטליות החיוביות, שלהערכתנו עדיין כאן, ומצביעות על צפי להמשך התאוששות. ענף התעופה, הרכב, שוק הדיור והעלייה המתמשכת בהפקת הנפט והגז בצפון אמריקה, המובילה לצמצום התלות ביבוא הנפט ומאפשרת יצוא שיא של דלקים - כל אלו, אם יימשכו, מאפשרים קרקע פוריה להמשך התאוששות הרווחים, יצירת מקומות עבודה ותנאים כלכליים הולמים להשקעה בשוק המניות. מה עוד שתשואות האג"ח נרגעו לאחרונה בהיעדר אינפלציה של ממש.

יותר מכך, חלק מאלו המוזכרים מהווים יתרון תחרותי לעומת העולם בזמן הנכון. אז נכון ששוק המניות קרוב ככל הנראה לתיקון כלשהו, אך לעת עתה לקרוא לכך בועה זה כנראה רק עוד צעד אופרטיוניסטי הפונה לפחד המשקיעים.

היתרונות התחרותיים של החברות האמריקניות מצדיקים את פרמיית המכפילים

שוק המניות האמריקני ככלל, וחברות העל בכל ענף וענף בפרט, נסחרות בפרמיה מונחי מכפיל רווח, הון ואחרים לעומת חברות מתחרות בינלאומיות. הפער נובע בין היתר, מסחירות עדיפה, שוק משוכלל, שקיפות והתנהלות כלכלית מקצוענית (במונחי שוק הון), שבאופן משולב מייצגים סיכון נמוך יותר עבור המשקיעים.

בהיבט היתרונות התחרותיים, שני יתרונות חשובים, ארוכי טווח, תומכים בתמחור היתר. הראשון הוא הצפי לעצמאות אנרגטית תוך עשור, כתוצאה מהזינוק בהפקת הנפט והגז. השני הוא השינויים המהפכניים שחלק מענף התעשייה האמריקני עובר בתקופה הנוכחית, שהעבירו את אלו חזרה לקדמת הבמה.

לדוגמא, ענף התעשייה מצוי בתהליך פיתוח, חשיבה וייצור של מנועים יעילים מבעבר המשרתים את תעשיות הרכב, התעופה, ובעתיד גם את תחום הרכבות, המשתוקקים לחסכון באנרגיה שמהווה שיעור חשוב במבנה העלויות שלהם. כמו כן, עלות דלקים וחשמל נמוכים יחסית ליתר העולם, מפחיתים מלחצי האינפלציה והוצאות הצרכנים.

אלקואה יצאה ממדד הדאו ג'ונס בספטמבר 2013 ברמה של 8 דולרים ומאז עלתה ב-50%

אין ספק כי היציאה מהמדד עשתה למניית אלקואה טוב. לכאורה, ניתן היה לצפות שהיציאה מהמדד תביא מוכרים רבים שינחיתו מהלומה נוספת על מחיר המניה, שצלל דאז ב-80% לעומת השיא של 2007. ואכן, יתרות השורט טיפסו בחדות לרמה של 11%, אך מחיר המניה רק זינק וזינק.

קיראו עוד ב"גלובל"

אז מה הסיפור של אלקואה?

אלקואה היא מיצרניות האלומיניום הגדולות בעולם והגדולה בארה"ב, עם שווי שוק של 13 מיליארד דולרים. החברה פועלת ב-4 תחומים עיקריים הכוללים, מתכות, גלילי אלומיניום, אלומינה ופתרונות הנדסיים באמצעות אלומיניום. מבין פעילויות החברה, התחום הצומח ביותר הוא תחום הפתרונות ההנדסיים, בעוד יתר הפעילויות מדשדשות במידה רבה וכמעט ואינן רווחיות. בכל אופן פוקוס המשקיעים כנראה אינו על תחום הפתרונות כפי שנראה בהמשך.

מניית החברה סבלה במשך תקופה ממושכת מירידת מחיר האלומיניום לאור ביקוש מתון בלבד לאלומיניום בזמן שההיצע טיפס מעלה. מכירות החברה מתחלקות בין ארה"ב ושאר העולם, כמחצית לכל חלק. מוצרי החברה נצרכים בענפי הבניה, התעופה והרכב, 3 תחומים המייצגים מנועי צמיחה עכשוויים וחשובים בכלכלת ארה"ב.

על אף דוחות בינוניים ברבעון האחרון של 2013, הנהלת החברה נותרה אופטימית בנוגע ל-2014. אופטימיות זו עשתה את שלה בכל הנוגע למחיר המניה, בפרט לאחר שחברות הרכב האמריקניות הודיעו כי הן צפויות לשלב יותר אלומיניום מבעבר ברכבי העתיד, זאת במטרה להפחית ממשקלם ובכך לייעל את צריכת הדלק. מאפיין זה, בשילוב השיא בצבר ההזמנות במגזר התעופה, הזניק את המניה והצית את דמיון המשקיעים.

הבעיה היחידה בראלי, שחלק מהדברים היו די ברורים כבר קודם. אז מדוע המניה מזנקת רק לאחר שיצאה מהדאו? ומדוע האנליסטים מפחדים לעדכן מעלה את המלצותיהם?

נכון לתחילת ינואר, יתרת השורט על המניה עמדה על שיעור כבד של 11% מההון הצף, שהמשיך לטפס למרות הזינוק במחיר המניה. כמו כן, מספר הימים הנדרשים לכיסוי יתרת השורט ביחס למחזור המסחר עלה גם הוא, מה שאומר ששחקני השורט מפגינים בינתיים אורך רוח.

הבעיה העיקרית של שחקני השורט, מחזורי המסחר הגדלים

מחזורי המסחר מטפסים במהירות בחודשים האחרונים, ובסוף עשויים להילחץ. אם כך אכן יקרה, המניה תזנק תוך זמן קצר לרמות דו ספרתיות גבוהות. לכן, להערכתנו בטווח הקצר, ההתאוששות האפשרית בביקוש לאלומיניום מצד ענפי התעשייה, משמשת רק ככיסוי למשחק ספקולטיבי מסוכן ביותר בו אלקואה היא שחקנית משנה בלבד. לעומת זאת, המסחר הספקולטיבי הוא השחקן הראשי.

לעמוד מומחה של משה אוזקרגוז באתר דיסקונט

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צבר 25/01/2014 04:49
    הגב לתגובה זו
    99% מהחברות בישראל לא מציגות צמיחה עקבית לאורך זמן ולמרות זאת מתומחרות ביוקר ביחס לרווח זמני שעשו שמחר יחלוף כמו הרוח
  • 2.
    ברוך 24/01/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שיהיה לרואי השחורות חושך להם ובני משפחתיהם ושחור לכל ימי חייהם לדורותיהם ושלא יתאוששו לעולם שאלוהים יכה אותה לעולם פשוט אנשים רעי לב מבטן ולידה
  • 1.
    שימו לב 24/01/2014 09:42
    הגב לתגובה זו
    דלק רכב תגיע ל4500 השנה ושיקפצו לי הקנאים
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

טילי נורווד מככבת בסרט מדע בדיוני, מתוך האתר הרשמי שיצרו עבורהטילי נורווד מככבת בסרט מדע בדיוני, מתוך האתר הרשמי שיצרו עבורה

טילי נורווד: האם הוליווד מוכנה לכוכבת ה-AI הראשונה שלה

הוליווד כמרקחה, האם ה-AI בדרך להחליף שחקנים על מסך הקולנוע?

הדס ברטל |

ב-2003 יצא לאקרנים סרט שנוי במחלוקת בכיכובו של אל פאצ'ינו ששמו "סימון". בסרט פאצ'ינו מגלם במאי שיוצר דמות דיגיטלית לחלוטין בשם סימון, שהופכת לכוכבת הוליוודית , זוכה באוסקר, מתראיינת לתכניות הטוק שואו, כשאף אחד לא יודע שהיא אינה קיימת בכלל, אלא יצירה דיגיטלית בלבד. הסרט אז עורר סערה בהוליווד אבל אף אחד לא יכל לצפות כי יגיע יום, בו התסריט המופרך ביותר יהפוך למציאות.

22 שנה לאחר הסרט, בספטמבר האחרון הוצגה לעולם טילי נורווד, שחקנית שנוצרה על ידי AI, שיוצריה מנסים לשכנע את כולם שהיא כשחקנית לכל דבר. טילי הוצגה לראשונה בפסטיבל הסרטים בציריך והפכה מיד לנושא המרכזי בשיח סביב עתיד המקצועות היצירתיים. מאחורי הדמות עומד סטודיו הכישרונות הווירטואליים Xicoia, הפועל תחת חברת Particle6, בראשות היוצרת איליין ון דר ולדן, שחקנית הולנדית שכנראה הקריירה שלה לא המריאה יותר מדי, שמובילה את המהלך השאפתני ליצירת שחקנית שלמה שנולדה מתוך אלגוריתמים ולא מבני אדם.


טילי נורווד על סט צילומים מדומיין, מוך האתר הרשמי
 של טילי נורווד
טילי נורווד על סט צילומים מדומיין - קרדיט: מתוך האתר הרשמי שיצרו עבורה


במבט ראשון נדמה כי טילי מסמנת את השלב הבא של תעשיית הבידור. היוצרים מציגים אותה כמודל חדש שיאפשר הפקה של תכנים זולים יותר, גמישים בהרבה, נטולי מגבלות של לוח זמנים, גיל או עייפות. הם בנו סביב הדמות הדיגיטלית סיפור חיים שלם, אישיות מובחנת ומראה מוקפד שנועד להשתלב באופן טבעי במסכים. לטענת החברה, טילי כבר מושכת עניין מצד סוכנויות כישרונות וחברות הפקה, שמעוניינות לבחון כיצד שילוב שחקנית בינה מלאכותית יכול להוזיל עלויות ולהאיץ תהליכי יצירה.

הסערה שיצרה

אולם לצד הסקרנות מגיעה גם ביקורת חריפה. איגוד השחקנים האמריקאי הגיב בתקיפות וטען כי טילי אינה שחקנית אלא אובייקט טכנולוגי שמאיים על פרנסתם של אמנים אמיתיים. שחקנים ובמאים רבים הביעו חשש מפגיעה באותנטיות של האמנות ומהאפשרות שאולפנים יבחרו להחליף שחקנים בני אנוש בדמויות דיגיטליות שלא דורשות תשלום, הפסקות או זכויות. מעריצים וחובבי קולנוע שהתבוננו במערכון הראשון שבו הופיעה טילי ציינו כי ההבעות והמימיקה שלה עדיין רחוקות מהטבעיות האנושית ויצרו תחושת זרות שאינה מאפשרת הזדהות אמיתית. כאשר היוצרת, איליין ון דר ולדן התראיינה לתכנית הבוקר Good Morning Britain, היא ניסתה לטעון כי בסך הכל זו תעשייה חדשה שמוסיפה על התעשייה הישנה והיא רק תביא למשרות חדשות בתחום. בתגובה מנחת התוכנית תקפה אותה שהיא מביאה למשרות נוספות להייטקיסטים בעוד שחקנים ואומנים יאבדו את הפרנסה שלהם.  כוכבת הקולנוע הבריטית, אמילי בלאנט (השטן לובשת פראדה) אמרה כי נורווד ממש ממש מטרידה אותה, בעוד שחקניות נוספות, נטשה ליאון ומריסה באררה, קראו להחרים כל סוכנות שחקנים שתחתים את נורווד כשחקנית מיוצגת.