ניתוח

רואי השחורות הכריזו על בועה, מה אומרים המספרים בשטח?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות בבנק דיסקונט, מתייחס השבוע לתימחור המניות בארה"ב
משה אוזקרגוז | (3)
נושאים בכתבה מכפיל שוק ההון

עונת הדוחות בארה"ב בעיצומה. אם מסתכלים על התוצאות היבשות, ללא התחשבות בשמרנות היחסית של החברות בנוגע לתוצאות ב-2014, ניתן לומר שעד כה התוצאות נאות, למרות שמדובר ברבעון חריג יחסית. 20% מחברות מדד S&P 500 דיווחו על צמיחת רווחים והכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד בשיעור של 13.9% ו-2.9% בהתאמה, ו-40% מחברות הדאו ג'ונס דיווחו על צמיחת רווחים והכנסות לעומת המקביל בשיעור של 12.7% ו-2.1% בהתאמה.

רואי השחורות כבר הכריזו על בועה בקול גדול

ייתכן ושוק המניות כבר לא זול ואין ספק שרף התחזיות עלה. אולם יש להסתכל על המגמות הפונדמנטליות החיוביות, שלהערכתנו עדיין כאן, ומצביעות על צפי להמשך התאוששות. ענף התעופה, הרכב, שוק הדיור והעלייה המתמשכת בהפקת הנפט והגז בצפון אמריקה, המובילה לצמצום התלות ביבוא הנפט ומאפשרת יצוא שיא של דלקים - כל אלו, אם יימשכו, מאפשרים קרקע פוריה להמשך התאוששות הרווחים, יצירת מקומות עבודה ותנאים כלכליים הולמים להשקעה בשוק המניות. מה עוד שתשואות האג"ח נרגעו לאחרונה בהיעדר אינפלציה של ממש.

יותר מכך, חלק מאלו המוזכרים מהווים יתרון תחרותי לעומת העולם בזמן הנכון. אז נכון ששוק המניות קרוב ככל הנראה לתיקון כלשהו, אך לעת עתה לקרוא לכך בועה זה כנראה רק עוד צעד אופרטיוניסטי הפונה לפחד המשקיעים.

היתרונות התחרותיים של החברות האמריקניות מצדיקים את פרמיית המכפילים

שוק המניות האמריקני ככלל, וחברות העל בכל ענף וענף בפרט, נסחרות בפרמיה מונחי מכפיל רווח, הון ואחרים לעומת חברות מתחרות בינלאומיות. הפער נובע בין היתר, מסחירות עדיפה, שוק משוכלל, שקיפות והתנהלות כלכלית מקצוענית (במונחי שוק הון), שבאופן משולב מייצגים סיכון נמוך יותר עבור המשקיעים.

בהיבט היתרונות התחרותיים, שני יתרונות חשובים, ארוכי טווח, תומכים בתמחור היתר. הראשון הוא הצפי לעצמאות אנרגטית תוך עשור, כתוצאה מהזינוק בהפקת הנפט והגז. השני הוא השינויים המהפכניים שחלק מענף התעשייה האמריקני עובר בתקופה הנוכחית, שהעבירו את אלו חזרה לקדמת הבמה.

לדוגמא, ענף התעשייה מצוי בתהליך פיתוח, חשיבה וייצור של מנועים יעילים מבעבר המשרתים את תעשיות הרכב, התעופה, ובעתיד גם את תחום הרכבות, המשתוקקים לחסכון באנרגיה שמהווה שיעור חשוב במבנה העלויות שלהם. כמו כן, עלות דלקים וחשמל נמוכים יחסית ליתר העולם, מפחיתים מלחצי האינפלציה והוצאות הצרכנים.

אלקואה יצאה ממדד הדאו ג'ונס בספטמבר 2013 ברמה של 8 דולרים ומאז עלתה ב-50%

אין ספק כי היציאה מהמדד עשתה למניית אלקואה טוב. לכאורה, ניתן היה לצפות שהיציאה מהמדד תביא מוכרים רבים שינחיתו מהלומה נוספת על מחיר המניה, שצלל דאז ב-80% לעומת השיא של 2007. ואכן, יתרות השורט טיפסו בחדות לרמה של 11%, אך מחיר המניה רק זינק וזינק.

קיראו עוד ב"גלובל"

אז מה הסיפור של אלקואה?

אלקואה היא מיצרניות האלומיניום הגדולות בעולם והגדולה בארה"ב, עם שווי שוק של 13 מיליארד דולרים. החברה פועלת ב-4 תחומים עיקריים הכוללים, מתכות, גלילי אלומיניום, אלומינה ופתרונות הנדסיים באמצעות אלומיניום. מבין פעילויות החברה, התחום הצומח ביותר הוא תחום הפתרונות ההנדסיים, בעוד יתר הפעילויות מדשדשות במידה רבה וכמעט ואינן רווחיות. בכל אופן פוקוס המשקיעים כנראה אינו על תחום הפתרונות כפי שנראה בהמשך.

מניית החברה סבלה במשך תקופה ממושכת מירידת מחיר האלומיניום לאור ביקוש מתון בלבד לאלומיניום בזמן שההיצע טיפס מעלה. מכירות החברה מתחלקות בין ארה"ב ושאר העולם, כמחצית לכל חלק. מוצרי החברה נצרכים בענפי הבניה, התעופה והרכב, 3 תחומים המייצגים מנועי צמיחה עכשוויים וחשובים בכלכלת ארה"ב.

על אף דוחות בינוניים ברבעון האחרון של 2013, הנהלת החברה נותרה אופטימית בנוגע ל-2014. אופטימיות זו עשתה את שלה בכל הנוגע למחיר המניה, בפרט לאחר שחברות הרכב האמריקניות הודיעו כי הן צפויות לשלב יותר אלומיניום מבעבר ברכבי העתיד, זאת במטרה להפחית ממשקלם ובכך לייעל את צריכת הדלק. מאפיין זה, בשילוב השיא בצבר ההזמנות במגזר התעופה, הזניק את המניה והצית את דמיון המשקיעים.

הבעיה היחידה בראלי, שחלק מהדברים היו די ברורים כבר קודם. אז מדוע המניה מזנקת רק לאחר שיצאה מהדאו? ומדוע האנליסטים מפחדים לעדכן מעלה את המלצותיהם?

נכון לתחילת ינואר, יתרת השורט על המניה עמדה על שיעור כבד של 11% מההון הצף, שהמשיך לטפס למרות הזינוק במחיר המניה. כמו כן, מספר הימים הנדרשים לכיסוי יתרת השורט ביחס למחזור המסחר עלה גם הוא, מה שאומר ששחקני השורט מפגינים בינתיים אורך רוח.

הבעיה העיקרית של שחקני השורט, מחזורי המסחר הגדלים

מחזורי המסחר מטפסים במהירות בחודשים האחרונים, ובסוף עשויים להילחץ. אם כך אכן יקרה, המניה תזנק תוך זמן קצר לרמות דו ספרתיות גבוהות. לכן, להערכתנו בטווח הקצר, ההתאוששות האפשרית בביקוש לאלומיניום מצד ענפי התעשייה, משמשת רק ככיסוי למשחק ספקולטיבי מסוכן ביותר בו אלקואה היא שחקנית משנה בלבד. לעומת זאת, המסחר הספקולטיבי הוא השחקן הראשי.

לעמוד מומחה של משה אוזקרגוז באתר דיסקונט

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צבר 25/01/2014 04:49
    הגב לתגובה זו
    99% מהחברות בישראל לא מציגות צמיחה עקבית לאורך זמן ולמרות זאת מתומחרות ביוקר ביחס לרווח זמני שעשו שמחר יחלוף כמו הרוח
  • 2.
    ברוך 24/01/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שיהיה לרואי השחורות חושך להם ובני משפחתיהם ושחור לכל ימי חייהם לדורותיהם ושלא יתאוששו לעולם שאלוהים יכה אותה לעולם פשוט אנשים רעי לב מבטן ולידה
  • 1.
    שימו לב 24/01/2014 09:42
    הגב לתגובה זו
    דלק רכב תגיע ל4500 השנה ושיקפצו לי הקנאים
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


סין ארהב טראמפ; קרדיט: רוי שיינמןסין ארהב טראמפ; קרדיט: רוי שיינמן

רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות

החשיפה הישירה לסין קטנה אצל רוב החברות, אבל הכותרות מכניסות את הסקטור לבחינה מחדש של סיכוני יצוא, שרשראות אספקה ותלות בשווקים אזרחיים, בעיקר אצל בואינג

ליאור דנקנר |

סין מודיעה על סנקציות נגד 20 חברות הגנה אמריקאיות ונגד 10 בכירים, על רקע חבילת מכירות נשק אמריקאית לטייוואן בהיקף של 11.1 מיליארד דולר. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים בסין, איסור על גופים ויחידים בסין לקיים קשרי עסקים עם הגורמים שנכללים ברשימה, ואיסור כניסה לסין לבכירים.

מנקודת מבט של שוק ההון, השאלה היא לא מה נאמר ברמת המסרים, אלא עד כמה הצעד הזה משנה את התמחור. בסקטור הביטחוני האמריקאי מקובל להניח שכותרות כאלה הן בעיקר רעש תקשורתי, כי לרוב קבלני ההגנה הגדולים יש חשיפה ישירה מצומצמת להכנסות מסין, הן במכירות והן בפרויקטים. ועדיין, גם כשההשפעה הישירה מוגבלת, השוק נוטה להוסיף שכבת אי ודאות סביב מגבלות סחר, היתרי יצוא, רכיבים דו שימושיים וסיכוני שרשרת אספקה, במיוחד בתקופה שבה היחסים בין המעצמות ממילא מתוחים סביב טכנולוגיה ותעשייה.


מה בדיוק סין מטילה ולמה השוק לא מתעלם

בליבה, הסנקציות הן כלים פיננסיים ותפעוליים, הקפאת נכסים בסין ואיסור התקשרות מצד גופים בסין, יחד עם איסור כניסה שמכוון לבכירים. מבחינת השוק, זה מתפרש בעיקר כאירוע של סיכון רגולטורי ותדמיתי ולא כאירוע שמפיל מיידית הכנסות, כי רוב החברות בענף לא נשענות על לקוחות סיניים.

עם זאת, גם צעד שנתפס כסמלי יכול לייצר תמחור מחדש דרך שני ערוצים. הראשון הוא הערוץ התפעולי, חשש מהקשחה עתידית שתגלוש לתחומים משיקים כמו רכיבים, תוכנה, תקשורת או קבלני משנה. השני הוא הערוץ הפסיכולוגי, פרמיית סיכון שנדבקת לסל שלם של מניות בתחום הביטחון והתעופה, גם אם רק חלק מהשמות מופיעים בפועל, בגלל האופן שבו המסחר עובד סביב כותרות ומדדי סקטור.


השמות שפורסמו ומה זה אומר לכל אחת

ברשימת הסנקציות שמפרסמת סין מופיעים במפורש שלושה גופים עסקיים ועוד אדם פרטי אחד. שלוחת סנט לואיס של בואינג, שמתמקדת בעבודות ביטחוניות, נורת’רופ גרומן מערכות, ואל שלוש האריס שירותים ימיים. לצד החברות מופיע גם פלמר לאקי, מייסד אנדוריל תעשיות, חברה פרטית שאינה נסחרת.