איפה יהיה גוש האירו בעוד 20 שנה? 5 כלכלנים משרטטים את עתידה של אירופה בצל משבר החובות

הסיכונים בגוש האירו עדיין גדולים ואי הודאות צפויה להמשיך לנווט את כיוון המסחר אך ייתכן כי המשבר הוא לא כל כך נורא כמו שחשבנו
דניאל פליישר | (1)

המשבר באירופה מרכז עניין רב בשנתיים האחרונות, כאשר מדינות כמו אירלנד, יוון, פורטוגל, ספרד ואיטליה נקלעו לעלויות מימון אדירות וחלקן אף נאלץ להושיט יד אל עבר המדינות השכנות רק בשביל להמשיך לצוף.

בימים האחרונים אנו עדים למגמה של דשדוש לגבי המשבר היווני כאשר עתידו של גוש האירו לא ברור והמשקיעים ממשיכים לברוח מהמטבע המשותף אל עבר הדולר. לכן ריכזנו 5 כלכלנים בכירים על מנת שישפכו קצת אור על המצב באירופה.

איאן ברמר, נשיא אירוסיה גרופ: "הסיכון הוא הבלבול. אנחנו לא צריכים לפחד מהתפרקות גוש האירו ב-2012 אלא מניהול לא נכון של המשבר אשר יאכזב את המשקיעים. אי הודאות והתנודתיות שראינו ב-2011 רק החלה".

דריו פרקינס, ראש מחלקת כלכלה גלובאלית בלומברד סטריט ריסרץ': "המשבר הרחב של האירו רק ימשיך בגלל שמכתיבי המדיניות עדיין לא טיפלו בבעיה המונחת ביסוד המשבר - חוסר איזון נוכחי ועתידי בגוש האירו. יוון צפויה לעזוב ואז אנו נקבל התפשטות אדירה של המשבר והתפרקות אפשרית של האיחוד".

פטר ווסטוואי, כלכלן אירופי ראשי בוונגרד מנג'מנט: "שנים רבות של קונסולידציה פיסקלית ורפורמות כואבות בפריפריה האירופית ידרשו על מנת לטפל בכל הסיכונים הפוליטיים והכלכליים. אבל בסופו של דבר, אנו מאמינים כי גוש האירו יצא מחוזק כאשר כל החברים (כולל יוון) ישארו".

מגאן גרין, כלכלנית אירופית בכירה ברוביני גלובאל אינווסטמנט: "אני חושבת שנראה כפייה לארגון מחדש של החוב של יוון וחבילת חילוץ המיועדת עבור איטליה וספרד. זה יקנה לנו קצת זמן, אבל המדינות החלשות של גוש האירו יחליטו לעזוב על מנת לבצע פיחות תחרותי ביניהן כאסטרטגיית הצמיחה המהירה ביותר".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ניקל 12/02/2012 13:15
    הגב לתגובה זו
    תגידו ישר... גוש היורו היה פיקציה פוליטית הזויה שלא צלחה... יאללה הביתה.
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח

התשואה ל-10 שנים יורדת ביותר מ-30 נקודות בסיס מאז האביב, אבל רמז לעוד חוב ארוך מזכיר עד כמה האיזון תלוי בהיצע, אינפלציה ואמון

מאז שהמכסים שטראמפ דוחף תחת מה שהוא מציג כ״יום השחרור״ דחפו את שוק האג״ח האמריקאי למעין מרד באפריל, בבית הלבן ובמשרד האוצר עובדים הרבה יותר בזהירות. פחות הצהרות שמרימות את הלהבות, יותר ניהול עדין של ציפיות, ובעיקר ניסיון לשמור את תשואת האג״ח ל-10 שנים במקום שלא יכאיב יותר מדי לכל המערכת.

הבעיה היא שהשקט הזה מגיע עם כוכבית. החוב הפדרלי כבר יושב סביב 30 טריליון דולר, הגירעון השנתי נשאר גבוה, ובשוק לא צריכים הרבה כדי להיזכר מי פה באמת קובע את מחיר הכסף. מספיק רמז קטן על שינוי בהנפקות או על פגיעה במקור הכנסות, והתשואות קופצות.


הסימנים שהדליקו נורה בנובמבר

התזכורת האחרונה לשבריריות מגיעה בתחילת נובמבר. משרד האוצר מאותת שהוא שוקל למכור יותר חוב לטווח ארוך, ובאותו יום בית המשפט העליון מתחיל לדון בחוקיות המכסים הרחבים. שתי ההודעות האלה יושבות בדיוק על העצבים החשופים של השוק.

הסיבה די פשוטה. כשהאוצר מדבר על עוד חוב ארוך, יש מי שמתרגם את זה מיד ללחץ היצע, כלומר יותר אג״ח ארוכות בשוק שמבקשות קונים, ובדרך כלל זה נגמר בתשואות גבוהות יותר. במקביל, דיון משפטי שעשוי לערער את המכסים מייצר ספק לגבי מקור הכנסות שממנו אמורה להגיע גבייה שתומכת ביכולת לשרת חוב ענק.

באותו יום התשואה ל 10 שנים קופצת ביותר מ 6 נקודות בסיס, תנועה חריגה יחסית לשבועות האחרונים, במיוחד על רקע זה שהתשואות יורדות בחדות לאורך השנה. מה שקופץ לעין הוא לא רק המספר אלא הסיגנל, השוק עדיין דרוך.