ארקדי וולוז'. קרדיט: רשתות חברתיותארקדי וולוז'. קרדיט: רשתות חברתיות

גולדמן זאקס מהמרת על נביוס: "תעלה ב-54%"

בנק ההשקעות בהמלצת "קנייה" על נביוס, כשהוא מזהה פער תמחור מול המתחרה קורוויב

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה נביוס

בזמן ששוק הבינה המלאכותית ממשיך לבעור, גולדמן זאקס מציבה את הזרקור על נביוס Nebius Group N.V. 10.46%  , חברת תשתיות AI שמתמחה בענן ייעודי למודלים מתקדמים. בדו"ח חדש, גולדמן מעניקה למניה המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 68 דולר - פרמיה של 54% על מחיר הסגירה ביום המסחר האחרון, כשהיא מצביעה על שלושה מנועי צמיחה: מומחיות בתוכנה, שליטה תפעולית עמוקה ויכולת סקייל מהירה. המניה מזנקת במסחר המוקדם ב-7.5% למחיר של 47.6 דולר.


מודל משולב, צמיחה מהירה, וגישה מועדפת לחומרה


נביוס פועלת בתחום ה־Neocloud - תת-תחום בענן המתמקד בהנגשת תשתיות GPU לחברות שמפתחות או מריצות מודלי AI. בניגוד לספקיות ענן קלאסיות, נביוס מספקת גם שכבת תוכנה אופטימיזטיבית, גם גישה ישירה לרכיבי חומרה, וגם תפעול של מרכזי נתונים משלה. לדברי האנליסטים בגולדמן, זהו יתרון קריטי בעולם שבו זמינות GPU הפכה למשאב מבוקש במיוחד.


החברה השיקה לאחרונה "מפעל AI" ראשון בבריטניה עם 4,000 שבבי Blackwell של אנבידיה, ומתכננת להתרחב לשלושה שווקים נוספים עד 2026. בנוסף, היא מפתחת פלטפורמה ייעודית לרכב אוטונומי - מגזר שצפוי להוות מנוע צמיחה חדש ולהרחיב את מקורות ההכנסה שלה.


קבוצת נביוס היא גלגול של יאנדקס, שנקראה בזמנו "גוגל הרוסית". בראשה עומד ארקדי וולוז', המייסד הישראלי-רוסי של יאנדקס, ולצידו דמויות ישראליות נוספות, כמו אלנה בונינה, קירה רדינסקי ואופיר נווה.


על אף צמיחה של 400% בהכנסות משנה לשנה ויתרת מזומנים של 1.4 מיליארד דולר, נביוס נסחרת במכפיל EV/Sales של 3 - נמוך משמעותית מהמתחרה קורוויב (CoreWeave) שמוערך במכפיל 5. בגולדמן רואים בכך הזדמנות לתיקון כלפי מעלה. עם זאת, החברה עדיין מפסידה תפעולית, דיווחה על EBITDA שלילי לשנת 2025 והעלתה את תחזית ההשקעות ההוניות שלה ל־2 מיליארד דולר. 

הערכת גולדמן מבוססת על יחס סיכוי־סיכון של 4:1 לטובת המשקיעים, והנחת יסוד שהביקוש העולמי לתשתיות AI, שצפוי להגיע ל־100 מיליארד דולר עד 2027 - ימשיך לתמוך בעליית ערך משמעותית.


גם בישראל: מחשב־על לאומי של נביוס בעלות של חצי מיליארד שקל


לצד פעילותה הגלובלית, נביוס תקים גם בישראל את מחשב־העל לאימון מודלים מתקדמים, בהשקעה כוללת של כחצי מיליארד שקל, מהם 160 מיליון מתקציב המדינה. המיזם צפוי להיכנס לפעולה בתחילת 2026 ויכלול תשתית בעוצמה של כ־16,000 פטהפלופ – קרוב לביצועים של מחשבי־על מובילים בעולם. מטרת המעבדה היא להנגיש כוח חישוב לסטארטאפים, חוקרים באקדמיה וגופים ציבוריים, תוך קידום האקוסיסטם המקומי של תעשיית הבינה המלאכותית. ברשות החדשנות הגדירו את ההשקעה "חסרת תקדים" והדגישו כי זמינות תשתית עיבוד מתקדמת היא תנאי הכרחי לשמירה על יתרונה התחרותי של ישראל בתחום.

קיראו עוד ב"גלובל"


שווי השוק של נביוס עומד על כ-10.5 מיליארד דולר, מניית החברה עלתה מתחילת השנה בכ-60%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים בכ-121%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

טראמפ ושי מדברים (דאלי)טראמפ ושי מדברים (דאלי)

מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?

טראמפ ושי נפגשים בפסגה - אחרי הדיווחים מהבוקר, הציפיות גבוהות



תמיר חכמוף |

לפני הפגישה הקריטית בין דונלד טראמפ לשי ג'ינפינג, נשיא סין, מנוהלות שיחות על מסגרת הסכמי הסחר. המטרה להביא לשני המנהיגים תוכנית מתאר כמעט גמורה ולסיים את העימות המאוד גדול בין שתי המעצמות. האינטרסים של שני המנהיגים ברורים - לסיים את הסאגה ולהציג אותה כניצחון בבית. טראמפ אלוף בלדאוג שזה יהיה Win-Win לשני הצדדים. הוא גם עשה את זה אצלנו - סיום המלחמה הוא ניצחון לישראל בעיני ישראל והוא ניצחון לחמאס בעיני החמאס. האמת לא משנה, כי אין דבר כזה אמת אבסולוטית. באותו אופן הוא רוצה לצאת מנצח וגם שהיריב המר - שי, ייצא מנצח.

הניצחון תלוי בהדהוד לתקשורת, בתדמית ובעטיפה. המסרים שיצאו הם החשובים כשטראמפ יתקפל קצת אבל ישיג מינרלים לארה"ב, ישיג מכסים סבירים, ומנגד שי - ישיג שיתוף פעולה עם ארה"ב, מכסים סבירים ביחס למדינות אחרות. כל אחד יוכל לנפנף בזה כניצחון. זה לא סגור. הכל פתוח, אבל החדשות מהבוקר מגדילות מאוד את הסיכויים בעיקר כי שר האוצר היה מעורב - שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי 

קצת רקע 

למרות הדיווחים החיוביים לקראת הפגישה, חשוב לזכור שהמתיחות הכלכלית בין ארה"ב לסין היא לא רק רקע לפגישה, היא הכלי המרכזי שבאמצעותו כל צד מנסה להפעיל לחץ. סין מחזיקה ביתרון מהותי בתחום המתכות והמינרליים הנדירים, תחום שבו אין לה כמעט תחליף. היא אחראית על כ-70% מהייצור הגלובלי של מתכות נדירות הדרושות לתעשיות מתקדמות כמו שבבים, נשק, רכבים חשמליים וטכנולוגיה ירוקה. זה מנוף לחץ משמעותי, משום שבלעדיה שרשראות האספקה של העולם המערבי נפגעות ישירות.

ארה"ב מצידה משתמשת במנוף של מכסים ובהיקף היבוא העצום שלה מסין, היא אחת הרוכשות הגדולות ביותר של סחורה סינית, ומנופפת גם בעליונות הטכנולוגית שלה עם הגבלות על יצוא אמריקאי לסין. במקביל היא פועלת לצמצם את התלות בסין באמצעות הסכמים עם מדינות כמו אוסטרליה, כולל שיתוף פעולה חדש שנחתם לאחרונה. עם זאת, גם בוושינגטון מבינים שהחלופה הזו לא יכולה להחליף לחלוטין את סין בזמן הקרוב, שכן בייג’ין שולטת לא רק במחצבים אלא גם בעיבוד ובייצור, מה שמקנה לה יתרון.

ההסכם המתגבש

הסכם מסגרת זה חשוב, זה לרוב מסכם את עיקרי הדברים. אם לא יהיה משהו לא צפוי, אז הסיכויים כאמור טובים. צריך לחכות קצת כי הרבה פעמים בעבר המסרים שהאמריקאים מסרו היו שונים ממה שהסינים אמרו. בינתיים - כשעה אחרי, הסינים שותקים, וזה סימן טוב. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין.