ורינט עם תחזית מאכזבת; המניה נופלת ב-11%
ורינט צופה הכנסות של 960 מיליון דולר ב-2025 - האנליסטים ציפו ל-964 מיליון דולר; החברה העלתה את תחזית ה-ARR השנתית שלה מ-760 מיליון דולר ל-768 מיליון דולר; ההכנסות והרווח ברבעון הרביעי פספסו את הצפי; המניה נופלת במסחר המוקדם
מניית חברת התוכנה הישראלית ורינט Verint Systems Inc. יורדת אחרי שדיווחה כי היא צופה הכנסות של כ-960 מיליון דולר (אמצע טווח) ב-2025, תחזית מאכזבת לעומת צפי האנליסטים שהיה ל-964 מיליון דולר. בשורה התחתונה צופה
החברה רווח של 2.93 דולר למניה, מעט מעל לצפי האנליסטים שעומד על 2.92 דולר למניה. המניה נופלת ב-11% במסחר המוקדם.
החברה פספסה את צפי האנליסטים גם ברבעון הרביעי - ההכנסות הסתכמו ב-253.5 מיליון דולר לצד רווח של 0.99 דולר למניה, בעוד האנליסטים ציפו להכנסות של 265.2 מיליון דולר ורווח של 1.27 דולר למניה.
ברבעון הרביעי ה-ARR של החברה הסתכם ב-712 מיליון דולר, והחברה צופה שברבעון הראשון הנתון יציג צמיחה שנתית של כ-6%. לשנה כולה צופה ורינט ARR של כ-768 מיליון דולר, לעומת התחזית הקודמת שהייתה ל-760 מיליון דולר.
"אנחנו שמחים לסיים את השנה עם תנופה חזקה בתחום הבינה המלאכותית, כשעברנו את תחזית ה-ARR לרבעון הרביעי של שנת הכספים 2025 ב-8 מיליון דולר, ואנחנו מעלים את תחזית ה-ARR לרבעון הרביעי של שנת הכספים 2026", אמר
דן בודנר, מנכ"ל ויו"ר החברה. "בנוסף, אנחנו מרוצים מהיקף שיא של הזמנות במודל SaaS מעסקאות חדשות, המהווה צמיחה שנתית של 30%, ומהכנסות SaaS משולבות שעקפו את הציפיות עם צמיחה של 23% לעומת השנה שעברה. במהלך שנת הכספים 2025, חלק מהמותגים הגדולים בעולם החלו להטמיע
את הבוטים של ורינט המונעים על ידי בינה מלאכותית, ואנחנו מצפים שהם ירחיבו את השימוש לאורך זמן. נכון להיום, יותר מ-90 מתוך חברות Fortune 500 משתמשות בבוטים מבוססי בינה מלאכותית של ורינט לאוטומציה של תהליכי עבודה, ורבות מהן כבר מדווחות על תוצאות עסקיות חזקות
ומרחיבות את שיתוף הפעולה איתנו".
- ענקית הקוסמטיקה איבדה מזוהרה ומחכה לטיפול פנים
- ה-S&P מעל 6,500, הנאסד״ק עלה ב-0.5%; אנבידיה ירדה ב-1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורינט מתמחה בפיתוח פתרונות טכנולוגיים לניהול קשרי לקוחות ואוטומציה של תהליכים, המאפשרים לחברות לייעל את השירות ללקוחות ולשפר את חווית הלקוח. המוצרים של ורינט כוללים מערכות לניהול כוח אדם, אנליטיקה,
בינה מלאכותית וכלי ניטור והאזנה. עד לפני מספר שנים ורינט נחשבה כמתחרה של נייס NICE Ltd 0.29% . היא עדיין מתחרה בה, אבל תחומי הפעילות של נייס התרחבו והחיכוך התחרותי ירד. בעבר דיברו מספר פעמים מנהלי החברות על מיזוג בינהן, אבל
בסופו של דבר המיזוג לא יצא לפועל.
המניה נסחרת במכפיל עתידי של כ-6.5. זה מכפיל נמוך יחסית לתחום, שכנראה נובע מכך שהמשקיעים סקפטיים לגבי היכולת של החברה להציג המשכיות בתוצאות, בעיקר בגלל האכזבות שחוו בעבר. בשנים האחרונות, התקשתה ורינט
להציג יציבות בתוצאות, ולעיתים לא סיפקה רווחים בהתאם להערכות שלה. בסוף שנת 2023 המניה הגיעה לשפל של השנים האחרונות במחיר של 18 דולר, ואחרי זינוק במחצית הראשונה של 2024 שהביא אותה למחיר של 37 דולר, היא חזרה לרדת והגיעה ל-21 דולר.
כיום המניה נסחרת לפי שווי של כ-1.34 מיליארד דולר אחרי שאיבדה 21% מתחילת השנה ו-30% בשנה האחרונה.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
