דן בודנר
צילום: אתר החברה
דוחות

ורינט עם תחזית מאכזבת; המניה נופלת ב-11%

ורינט צופה הכנסות של 960 מיליון דולר ב-2025 - האנליסטים ציפו ל-964 מיליון דולר; החברה העלתה את תחזית ה-ARR השנתית שלה מ-760 מיליון דולר ל-768 מיליון דולר; ההכנסות והרווח ברבעון הרביעי פספסו את הצפי; המניה נופלת במסחר המוקדם

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ורינט דן בודנר

מניית חברת התוכנה הישראלית ורינט Verint Systems Inc.  יורדת אחרי שדיווחה כי היא צופה הכנסות של כ-960 מיליון דולר (אמצע טווח) ב-2025, תחזית מאכזבת לעומת צפי האנליסטים שהיה ל-964 מיליון דולר. בשורה התחתונה צופה החברה רווח של 2.93 דולר למניה, מעט מעל לצפי האנליסטים שעומד על 2.92 דולר למניה. המניה נופלת ב-11% במסחר המוקדם.


החברה פספסה את צפי האנליסטים גם ברבעון הרביעי - ההכנסות הסתכמו ב-253.5 מיליון דולר לצד רווח של 0.99 דולר למניה, בעוד האנליסטים ציפו להכנסות של 265.2 מיליון דולר ורווח של 1.27 דולר למניה.


ברבעון הרביעי ה-ARR של החברה הסתכם ב-712 מיליון דולר, והחברה צופה שברבעון הראשון הנתון יציג צמיחה שנתית של כ-6%. לשנה כולה צופה ורינט ARR של כ-768 מיליון דולר, לעומת התחזית הקודמת שהייתה ל-760 מיליון דולר.


"אנחנו שמחים לסיים את השנה עם תנופה חזקה בתחום הבינה המלאכותית, כשעברנו את תחזית ה-ARR לרבעון הרביעי של שנת הכספים 2025 ב-8 מיליון דולר, ואנחנו מעלים את תחזית ה-ARR לרבעון הרביעי של שנת הכספים 2026", אמר דן בודנר, מנכ"ל ויו"ר החברה. "בנוסף, אנחנו מרוצים מהיקף שיא של הזמנות במודל SaaS מעסקאות חדשות, המהווה צמיחה שנתית של 30%, ומהכנסות SaaS משולבות שעקפו את הציפיות עם צמיחה של 23% לעומת השנה שעברה. במהלך שנת הכספים 2025, חלק מהמותגים הגדולים בעולם החלו להטמיע את הבוטים של ורינט המונעים על ידי בינה מלאכותית, ואנחנו מצפים שהם ירחיבו את השימוש לאורך זמן. נכון להיום, יותר מ-90 מתוך חברות Fortune 500 משתמשות בבוטים מבוססי בינה מלאכותית של ורינט לאוטומציה של תהליכי עבודה, ורבות מהן כבר מדווחות על תוצאות עסקיות חזקות ומרחיבות את שיתוף הפעולה איתנו".


ורינט מתמחה בפיתוח פתרונות טכנולוגיים לניהול קשרי לקוחות ואוטומציה של תהליכים, המאפשרים לחברות לייעל את השירות ללקוחות ולשפר את חווית הלקוח. המוצרים של ורינט כוללים מערכות לניהול כוח אדם, אנליטיקה, בינה מלאכותית וכלי ניטור והאזנה. עד לפני מספר שנים ורינט נחשבה כמתחרה של נייס NICE Ltd 1.55%  . היא עדיין מתחרה בה, אבל תחומי הפעילות של נייס התרחבו והחיכוך התחרותי ירד. בעבר דיברו מספר פעמים מנהלי החברות על מיזוג בינהן, אבל בסופו של דבר המיזוג לא יצא לפועל.


המניה נסחרת במכפיל עתידי של כ-6.5. זה מכפיל נמוך יחסית לתחום, שכנראה נובע מכך שהמשקיעים סקפטיים לגבי היכולת של החברה להציג המשכיות בתוצאות, בעיקר בגלל האכזבות שחוו בעבר. בשנים האחרונות, התקשתה ורינט להציג יציבות בתוצאות, ולעיתים לא סיפקה רווחים בהתאם להערכות שלה. בסוף שנת 2023 המניה הגיעה לשפל של השנים האחרונות במחיר של 18 דולר, ואחרי זינוק במחצית הראשונה של 2024 שהביא אותה למחיר של 37 דולר, היא חזרה לרדת והגיעה ל-21 דולר.


כיום המניה נסחרת לפי שווי של כ-1.34 מיליארד דולר אחרי שאיבדה 21% מתחילת השנה ו-30% בשנה האחרונה.

מניית ורינט בשנה האחרונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 0.85%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


אלי גליקמן
צילום: צים

צים מזנקת: הדירקטוריון בוחן הצעות רכישה משתי ענקיות ספנות

הדירקטוריון דחה את הצעת ההנהלה וממשיך לבחון הצעות זרות, על רקע התנגדות חריפה מצד ועד העובדים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים

צים ZIM Integrated Shipping Services 3.33%   מזנקת במסחר המוקדם על רקע התקדמות בתהליך מכירת החברה, שמנוהלת כיום ללא גרעין שליטה. לפי ההערכות, נותרו במירוץ שתי חברות ספנות זרות - מארסק הדנית והאפאג-לויד הגרמנית - שמובילות את המרוץ לרכישת כל מניות החברה. לעומתן, הצעת הרכישה שהגישה הנהלת צים בראשות המנכ"ל אלי גליקמן יחד עם איש העסקים רמי אונגר נדחתה על ידי הדירקטוריון, בטענה שמדובר בהערכת חסר משמעותית.

תהליך הבחינה האסטרטגית של דירקטוריון צים הגיע בימים האחרונים לשלב משמעותי. בשלב זה נבחנות מספר הצעות מחייבות שהוגשו מצד גורמים אסטרטגיים לרכישת כלל מניות החברה, ובראשן ההצעות של האפאג-לויד - חברת הספנות החמישית בגודלה בעולם, ושל מארסק - השנייה בגודלה. מדובר בשחקניות מהותיות בשוק הגלובלי, שנסחרות לפי שווי שוק מצרפי שמתקרב ל-60 מיליארד דולר.

מנגד, ההצעה שהובלה על ידי גליקמן ואונגר, ככל הנראה לפי מחיר של כ-20 דולר למניה (בדומה למחיר בשוק), נדחתה על ידי הדירקטוריון שטען כי אינה משקפת את ערכה האמיתי של החברה. לפי ההודעה שפרסמה צים, הדירקטוריון ממשיך לבחון את האלטרנטיבות שעומדות על השולחן - בהן מכירה, הקצאת הון או מהלכים אחרים - במטרה למקסם את ערך בעלי המניות. עם זאת, ההודעה הסתייגה והבהירה שאין ודאות לסגירת עסקה.


ההתפתחויות האחרונות מגיעות על רקע מאבק מתמשך בזירה התאגידית של צים. קבוצת בעלי מניות ישראלים, המחזיקים בכ-8% מהחברה, דרשו באחרונה להרחיב את הדירקטוריון ולמנות נציגים מטעמם. לאחר התנגדות ראשונית, הגיעו הצדדים לפשרה ולצירוף שני דירקטורים חדשים לקראת סיום הליך המכירה. מהלך זה עשוי להשפיע על האיזונים הפנימיים בחברה, במיוחד כשמתנהל תהליך רגיש מול רוכשים פוטנציאליים. סיקרנו את התהליך הזה - אופיר נאור ניצח את צים - החברה תכניס שני דירקטורים חיצוניים

במקביל, ועד העובדים בראשות אורן כספי יוצא בחריפות נגד האפשרות שצים תירכש בידי חברה זרה. בוועד מתריעים כי מכירה לגורם בינלאומי עלולה לפגוע ברציפות האספקה ובחוסן התחבורתי של ישראל בשעת חירום. ההסתייגות מבוססת גם על שיקולים ביטחוניים שאחרי השנתיים האחרונות, מאז ההתחממות הביטחונית מובנים אפילו יותר. לאור זאת, הוועד מנהל שיחות עם שרים וחברי כנסת, ובוחן אפשרות להכריז על סכסוך עבודה, תוך קריאה למדינה להפעיל את מניית הזהב שבידיה כדי לבלום את העסקה.