וול-סטריט חתמה בעליות: גורונט קרסה ב-17.5%
בתום יום מסחר הפכפך נחתם המסחר בוול-סטריט בעליות שערים. צמצום מפתיע בגרעון המסחרי של ארה"ב, כמו ירידה של כ-3% במחירי הנפט אשר נרשמה על רקע דוח המלאים השבועי, תרמו למגמה החיובית. כמו כן הגיבו היום מניות הטכנולוגיה בחיוב לרווחים הנאים שהציגה ענקית הטכנולוגיה, סיסקו.
לקראת אמצע יום המסחר נרשמה צניחה חדה באינדקסים המובילים של השוק, זאת לאחר שבכלי התקשורת האמריקניים פורסם, כי הבית הלבן וגבעת הקפיטול פונו לאחר שבשמי וואשינגטון אותר כלי טיס חד מנועי שטס במרחב האווירי של העיר ללא אישור. שני מטוסי קרב שהוזנקו לעברו והסיטו אותו ממסלולו איפשרו לאנשי הממשל לפרסם הודעת הרגעה שהחזירה את השוק לעליות.
מדד הנאסד"ק חתם את היום בעליה של 0.44% ל-1,971 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עלה ב-0.18% ל-10,299 נקודות. מחירי הנפט רשמו היום נפילה של 3% ל-50.45 דולר לחבית.
צמצום מפתיע בגרעון הסחר של ארה"ב
גרעון הסחר של ארה"ב - ההפרש שבין סך היצוא והיבוא של המדינה, הצטמצם באופן מפתיע במהלך חודש מארס האחרון ב-9.2% לעומת הגרעון שנרשם בחודש פברואר. סך הגירעון הסתכם בכ-55 מיליארד דולר. בשוק ציפו האנליסטים שגם במארס ירשם שיא שלילי חדש, בדיוק כפי שהתרחש בפברואר.
לקראת אמצע יום המסחר פורסם דוח עתודות הנפט השבועי של ארה"ב. לצד גידול נמוך מן הצפוי ברמת מלאי הבנזין של המדינה נרשם גידול חד במלאי הנפט הגולמי, זה השבוע השלישי ברציפות. סך הכל גדל מלאי הנפט הגולמי של ארה"ב ב-2.7 מיליון חביות לעומת צפי לגידול של 1.5 מיליון בלבד. מלאי הנפט הגולמי של המדינה שב לרמות בהן היה בפעם האחרונה במארס 2002.
במסחר עצמו
מניות סיסקו (CSCO) נסחרו היום בעליה של 1.76%. החברה דיווחה אמש, לאחר הנעילה, על רווח של 1.4 מיליארד דולר ובנטרול הוצאות חד פעמיות 23 סנט - גבוה בסנט מהתחזיות. ההכנסות הסתכמו ב-6.2 מיליארד דולר - גידול של 10% לעומת רבעון מקביל וגבוה מהתחזיות ל-6.15 מיליארד דולר. אם לא די בכך, הרי שסיסקו סיפקה גם תחזיות אופטימיות לרבעון הנוכחי. היא צופה כעת מכירות של 6.45-6.6 מיליארד דולר, בעוד האנליסטים צופים לה מכירות בטווח של 6.25-6.69 מיליארד דולר, עם ממוצע תחזיות של 6.47 מיליארד דולר. סיסקו נסחרת בשעה זו שלאחר המסחר בעליה צנועה של 0.22%.
יאהו! (YHOO) שודיעה אמש, לאחר הנעילה, על השקת שרות מוזיקה חדש ברש למנוייה נסחרה בעליה של 2%. השרות של יאהו יתחרה בזה שמספקות רילנטוורקס (RNWK), רפסודי ונאפסטר (NAPS). מניותהן צנחו בתגובה בשיעורים חדים של 27.5% ו-21%, בהתאמה. אפל הצטרפה בירידה של 3.16% למרות שאינה פעילה בתחום באופן ישיר, כי אם באמצעות מכשירי ה-IPOD שהיא מייצרת.
ישראליות
ליפמן הנדסה אלקטרונית נסחרה בתגובה להודעתה מאמש, כי מחיר המניה, במסגרת הצעת המכר לציבור של 1.973 מיליון מניות רגילות של החברה על ידי חלק מבעלי מניותיה, נקבע ל-29.75 דולר למניה - נמוך בכ-2.4% ממחיר הסגירה של המניה אמש בוול סטריט. הצעת המכר תתבצע באמצעות מריל לינץ' ושות', אשר ישמשו כחתמי ההנפקה. לחתמים הוקנתה זכות לרכוש עד 295,956 מניות נוספות מחלק מבעלי המניות המוכרים, במטרה לתת מענה לעודפי ביקוש אפשריים. מניות החברה הגיבו בעליה של 1.9%.
אם-סיסטמס רשמה עליה חדה של 5.9%. בשבוע הבא צפויה מיקרוסופט להשיק את קונסולת המשחקים החדשה שלה, ה-XBOX 2. למרות שאין דיווחים רשמיים, המשקיעים מתייחסים בימים האחרונים לפרסומה של אם-סיסטמס בחודש שעבר, כי היא מפתחת בעבור מיקרוסופט שבב מיוחד לקונוסלה החדשה. על פי ההערכות, במידה ואכן תשתפנה שתי החברות פעולה בתחום צפויה אם-סיסטמס להינות מהשקת המוצר החדש של מיקרוסופט.
מניותה של חברת הנדל"ן הישראלית, אקוויטי 1 ירדו ב-0.55%, זאת למרות שהחברה שבשליטת איש העסקים, חיים קצמן, הודיעה, כי האנלסטים של חברת דירוג האשראי, מודיס חזרו על דירוג חוב של BAA3 לאגרות החוב של החברה, ואף צרפו לדרוג הזה הערכה חיובית באשר לעתיד, זאת בעיקר לאור ההערכות שאקוויטי 1 תפעל להקטנת גודל ועלויות החוב שלה.
ארוטק אבדה 3.9%. ברבעון הראשון של השנה רשמה החברה זינוק של 45% במכירות שהסתכמו בכ-10.3 מיליון דולר, אולם אלו הגיעו בעיקר על רקע מסע הרכש המאסיבי שבצעה החברה בשנה האחרונה. למרות הגידול בהכנסות המשיכה החברה להפסיד ורשמה הפסד של 2.5 מיליון דולר, בדומה להפסד שרשמה בתקופה המקבילה אשתקד. בארוטק אמרו היום, כי תוצאות חזקות ברבעון השני של 2005 צריכות לסייע להחברה לעמוד בכל זאת בתחזיות המוקדמות יותר לגידול שנתי של 25% בהכנסות השנה.
מניות גורונט קרסו גם היום ואיבדו 17.5% לאחר הנפילה החדה שרשמה המניה אמש. אתמול פרסמה החברה את דוחות הרבעון הראשון של השנה בהם הציגה התרחבות של 76% בהפסד הרבעוני לרמה של 1.5 מיליון דולר לעומת הרבעון האחרון של 2004.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
