וול-סטריט חתמה בעליות: גורונט קרסה ב-17.5%
בתום יום מסחר הפכפך נחתם המסחר בוול-סטריט בעליות שערים. צמצום מפתיע בגרעון המסחרי של ארה"ב, כמו ירידה של כ-3% במחירי הנפט אשר נרשמה על רקע דוח המלאים השבועי, תרמו למגמה החיובית. כמו כן הגיבו היום מניות הטכנולוגיה בחיוב לרווחים הנאים שהציגה ענקית הטכנולוגיה, סיסקו.
לקראת אמצע יום המסחר נרשמה צניחה חדה באינדקסים המובילים של השוק, זאת לאחר שבכלי התקשורת האמריקניים פורסם, כי הבית הלבן וגבעת הקפיטול פונו לאחר שבשמי וואשינגטון אותר כלי טיס חד מנועי שטס במרחב האווירי של העיר ללא אישור. שני מטוסי קרב שהוזנקו לעברו והסיטו אותו ממסלולו איפשרו לאנשי הממשל לפרסם הודעת הרגעה שהחזירה את השוק לעליות.
מדד הנאסד"ק חתם את היום בעליה של 0.44% ל-1,971 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עלה ב-0.18% ל-10,299 נקודות. מחירי הנפט רשמו היום נפילה של 3% ל-50.45 דולר לחבית.
צמצום מפתיע בגרעון הסחר של ארה"ב
גרעון הסחר של ארה"ב - ההפרש שבין סך היצוא והיבוא של המדינה, הצטמצם באופן מפתיע במהלך חודש מארס האחרון ב-9.2% לעומת הגרעון שנרשם בחודש פברואר. סך הגירעון הסתכם בכ-55 מיליארד דולר. בשוק ציפו האנליסטים שגם במארס ירשם שיא שלילי חדש, בדיוק כפי שהתרחש בפברואר.
לקראת אמצע יום המסחר פורסם דוח עתודות הנפט השבועי של ארה"ב. לצד גידול נמוך מן הצפוי ברמת מלאי הבנזין של המדינה נרשם גידול חד במלאי הנפט הגולמי, זה השבוע השלישי ברציפות. סך הכל גדל מלאי הנפט הגולמי של ארה"ב ב-2.7 מיליון חביות לעומת צפי לגידול של 1.5 מיליון בלבד. מלאי הנפט הגולמי של המדינה שב לרמות בהן היה בפעם האחרונה במארס 2002.
במסחר עצמו
מניות סיסקו (CSCO) נסחרו היום בעליה של 1.76%. החברה דיווחה אמש, לאחר הנעילה, על רווח של 1.4 מיליארד דולר ובנטרול הוצאות חד פעמיות 23 סנט - גבוה בסנט מהתחזיות. ההכנסות הסתכמו ב-6.2 מיליארד דולר - גידול של 10% לעומת רבעון מקביל וגבוה מהתחזיות ל-6.15 מיליארד דולר. אם לא די בכך, הרי שסיסקו סיפקה גם תחזיות אופטימיות לרבעון הנוכחי. היא צופה כעת מכירות של 6.45-6.6 מיליארד דולר, בעוד האנליסטים צופים לה מכירות בטווח של 6.25-6.69 מיליארד דולר, עם ממוצע תחזיות של 6.47 מיליארד דולר. סיסקו נסחרת בשעה זו שלאחר המסחר בעליה צנועה של 0.22%.
יאהו! (YHOO) שודיעה אמש, לאחר הנעילה, על השקת שרות מוזיקה חדש ברש למנוייה נסחרה בעליה של 2%. השרות של יאהו יתחרה בזה שמספקות רילנטוורקס (RNWK), רפסודי ונאפסטר (NAPS). מניותהן צנחו בתגובה בשיעורים חדים של 27.5% ו-21%, בהתאמה. אפל הצטרפה בירידה של 3.16% למרות שאינה פעילה בתחום באופן ישיר, כי אם באמצעות מכשירי ה-IPOD שהיא מייצרת.
ישראליות
ליפמן הנדסה אלקטרונית נסחרה בתגובה להודעתה מאמש, כי מחיר המניה, במסגרת הצעת המכר לציבור של 1.973 מיליון מניות רגילות של החברה על ידי חלק מבעלי מניותיה, נקבע ל-29.75 דולר למניה - נמוך בכ-2.4% ממחיר הסגירה של המניה אמש בוול סטריט. הצעת המכר תתבצע באמצעות מריל לינץ' ושות', אשר ישמשו כחתמי ההנפקה. לחתמים הוקנתה זכות לרכוש עד 295,956 מניות נוספות מחלק מבעלי המניות המוכרים, במטרה לתת מענה לעודפי ביקוש אפשריים. מניות החברה הגיבו בעליה של 1.9%.
אם-סיסטמס רשמה עליה חדה של 5.9%. בשבוע הבא צפויה מיקרוסופט להשיק את קונסולת המשחקים החדשה שלה, ה-XBOX 2. למרות שאין דיווחים רשמיים, המשקיעים מתייחסים בימים האחרונים לפרסומה של אם-סיסטמס בחודש שעבר, כי היא מפתחת בעבור מיקרוסופט שבב מיוחד לקונוסלה החדשה. על פי ההערכות, במידה ואכן תשתפנה שתי החברות פעולה בתחום צפויה אם-סיסטמס להינות מהשקת המוצר החדש של מיקרוסופט.
מניותה של חברת הנדל"ן הישראלית, אקוויטי 1 ירדו ב-0.55%, זאת למרות שהחברה שבשליטת איש העסקים, חיים קצמן, הודיעה, כי האנלסטים של חברת דירוג האשראי, מודיס חזרו על דירוג חוב של BAA3 לאגרות החוב של החברה, ואף צרפו לדרוג הזה הערכה חיובית באשר לעתיד, זאת בעיקר לאור ההערכות שאקוויטי 1 תפעל להקטנת גודל ועלויות החוב שלה.
ארוטק אבדה 3.9%. ברבעון הראשון של השנה רשמה החברה זינוק של 45% במכירות שהסתכמו בכ-10.3 מיליון דולר, אולם אלו הגיעו בעיקר על רקע מסע הרכש המאסיבי שבצעה החברה בשנה האחרונה. למרות הגידול בהכנסות המשיכה החברה להפסיד ורשמה הפסד של 2.5 מיליון דולר, בדומה להפסד שרשמה בתקופה המקבילה אשתקד. בארוטק אמרו היום, כי תוצאות חזקות ברבעון השני של 2005 צריכות לסייע להחברה לעמוד בכל זאת בתחזיות המוקדמות יותר לגידול שנתי של 25% בהכנסות השנה.
מניות גורונט קרסו גם היום ואיבדו 17.5% לאחר הנפילה החדה שרשמה המניה אמש. אתמול פרסמה החברה את דוחות הרבעון הראשון של השנה בהם הציגה התרחבות של 76% בהפסד הרבעוני לרמה של 1.5 מיליון דולר לעומת הרבעון האחרון של 2004.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
