וול-סטריט חתמה בעליות: גורונט קרסה ב-17.5%

יום שני רצוף של ירידות חדות למניה בעקבות התרחבות ההפסד. מדד הנאסד"ק עלה ב-0.44% ל-1,971 נק'. מדד הדאו-ג'ונס הוסיף 0.18% ל-10,299 נק'. אם-סיסטמס זינקה ב-5.9%. ארוטק איבדה 3.9% בעקבות פרסום הדוחות. ליפמן עלתה ב-1.9% כאשר ברקע בצעו בעלי החברה הצעת מכר
רם דגן |

בתום יום מסחר הפכפך נחתם המסחר בוול-סטריט בעליות שערים. צמצום מפתיע בגרעון המסחרי של ארה"ב, כמו ירידה של כ-3% במחירי הנפט אשר נרשמה על רקע דוח המלאים השבועי, תרמו למגמה החיובית. כמו כן הגיבו היום מניות הטכנולוגיה בחיוב לרווחים הנאים שהציגה ענקית הטכנולוגיה, סיסקו.

לקראת אמצע יום המסחר נרשמה צניחה חדה באינדקסים המובילים של השוק, זאת לאחר שבכלי התקשורת האמריקניים פורסם, כי הבית הלבן וגבעת הקפיטול פונו לאחר שבשמי וואשינגטון אותר כלי טיס חד מנועי שטס במרחב האווירי של העיר ללא אישור. שני מטוסי קרב שהוזנקו לעברו והסיטו אותו ממסלולו איפשרו לאנשי הממשל לפרסם הודעת הרגעה שהחזירה את השוק לעליות.

מדד הנאסד"ק חתם את היום בעליה של 0.44% ל-1,971 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עלה ב-0.18% ל-10,299 נקודות. מחירי הנפט רשמו היום נפילה של 3% ל-50.45 דולר לחבית.

צמצום מפתיע בגרעון הסחר של ארה"ב

גרעון הסחר של ארה"ב - ההפרש שבין סך היצוא והיבוא של המדינה, הצטמצם באופן מפתיע במהלך חודש מארס האחרון ב-9.2% לעומת הגרעון שנרשם בחודש פברואר. סך הגירעון הסתכם בכ-55 מיליארד דולר. בשוק ציפו האנליסטים שגם במארס ירשם שיא שלילי חדש, בדיוק כפי שהתרחש בפברואר.

לקראת אמצע יום המסחר פורסם דוח עתודות הנפט השבועי של ארה"ב. לצד גידול נמוך מן הצפוי ברמת מלאי הבנזין של המדינה נרשם גידול חד במלאי הנפט הגולמי, זה השבוע השלישי ברציפות. סך הכל גדל מלאי הנפט הגולמי של ארה"ב ב-2.7 מיליון חביות לעומת צפי לגידול של 1.5 מיליון בלבד. מלאי הנפט הגולמי של המדינה שב לרמות בהן היה בפעם האחרונה במארס 2002.

במסחר עצמו

מניות סיסקו (CSCO) נסחרו היום בעליה של 1.76%. החברה דיווחה אמש, לאחר הנעילה, על רווח של 1.4 מיליארד דולר ובנטרול הוצאות חד פעמיות 23 סנט - גבוה בסנט מהתחזיות. ההכנסות הסתכמו ב-6.2 מיליארד דולר - גידול של 10% לעומת רבעון מקביל וגבוה מהתחזיות ל-6.15 מיליארד דולר. אם לא די בכך, הרי שסיסקו סיפקה גם תחזיות אופטימיות לרבעון הנוכחי. היא צופה כעת מכירות של 6.45-6.6 מיליארד דולר, בעוד האנליסטים צופים לה מכירות בטווח של 6.25-6.69 מיליארד דולר, עם ממוצע תחזיות של 6.47 מיליארד דולר. סיסקו נסחרת בשעה זו שלאחר המסחר בעליה צנועה של 0.22%.

יאהו! (YHOO) שודיעה אמש, לאחר הנעילה, על השקת שרות מוזיקה חדש ברש למנוייה נסחרה בעליה של 2%. השרות של יאהו יתחרה בזה שמספקות רילנטוורקס (RNWK), רפסודי ונאפסטר (NAPS). מניותהן צנחו בתגובה בשיעורים חדים של 27.5% ו-21%, בהתאמה. אפל הצטרפה בירידה של 3.16% למרות שאינה פעילה בתחום באופן ישיר, כי אם באמצעות מכשירי ה-IPOD שהיא מייצרת.

ישראליות

ליפמן הנדסה אלקטרונית נסחרה בתגובה להודעתה מאמש, כי מחיר המניה, במסגרת הצעת המכר לציבור של 1.973 מיליון מניות רגילות של החברה על ידי חלק מבעלי מניותיה, נקבע ל-29.75 דולר למניה - נמוך בכ-2.4% ממחיר הסגירה של המניה אמש בוול סטריט. הצעת המכר תתבצע באמצעות מריל לינץ' ושות', אשר ישמשו כחתמי ההנפקה. לחתמים הוקנתה זכות לרכוש עד 295,956 מניות נוספות מחלק מבעלי המניות המוכרים, במטרה לתת מענה לעודפי ביקוש אפשריים. מניות החברה הגיבו בעליה של 1.9%.

אם-סיסטמס רשמה עליה חדה של 5.9%. בשבוע הבא צפויה מיקרוסופט להשיק את קונסולת המשחקים החדשה שלה, ה-XBOX 2. למרות שאין דיווחים רשמיים, המשקיעים מתייחסים בימים האחרונים לפרסומה של אם-סיסטמס בחודש שעבר, כי היא מפתחת בעבור מיקרוסופט שבב מיוחד לקונוסלה החדשה. על פי ההערכות, במידה ואכן תשתפנה שתי החברות פעולה בתחום צפויה אם-סיסטמס להינות מהשקת המוצר החדש של מיקרוסופט.

מניותה של חברת הנדל"ן הישראלית, אקוויטי 1 ירדו ב-0.55%, זאת למרות שהחברה שבשליטת איש העסקים, חיים קצמן, הודיעה, כי האנלסטים של חברת דירוג האשראי, מודיס חזרו על דירוג חוב של BAA3 לאגרות החוב של החברה, ואף צרפו לדרוג הזה הערכה חיובית באשר לעתיד, זאת בעיקר לאור ההערכות שאקוויטי 1 תפעל להקטנת גודל ועלויות החוב שלה.

ארוטק אבדה 3.9%. ברבעון הראשון של השנה רשמה החברה זינוק של 45% במכירות שהסתכמו בכ-10.3 מיליון דולר, אולם אלו הגיעו בעיקר על רקע מסע הרכש המאסיבי שבצעה החברה בשנה האחרונה. למרות הגידול בהכנסות המשיכה החברה להפסיד ורשמה הפסד של 2.5 מיליון דולר, בדומה להפסד שרשמה בתקופה המקבילה אשתקד. בארוטק אמרו היום, כי תוצאות חזקות ברבעון השני של 2005 צריכות לסייע להחברה לעמוד בכל זאת בתחזיות המוקדמות יותר לגידול שנתי של 25% בהכנסות השנה.

מניות גורונט קרסו גם היום ואיבדו 17.5% לאחר הנפילה החדה שרשמה המניה אמש. אתמול פרסמה החברה את דוחות הרבעון הראשון של השנה בהם הציגה התרחבות של 76% בהפסד הרבעוני לרמה של 1.5 מיליון דולר לעומת הרבעון האחרון של 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".