וול-סטריט חתמה בעליות: גורונט קרסה ב-17.5%

יום שני רצוף של ירידות חדות למניה בעקבות התרחבות ההפסד. מדד הנאסד"ק עלה ב-0.44% ל-1,971 נק'. מדד הדאו-ג'ונס הוסיף 0.18% ל-10,299 נק'. אם-סיסטמס זינקה ב-5.9%. ארוטק איבדה 3.9% בעקבות פרסום הדוחות. ליפמן עלתה ב-1.9% כאשר ברקע בצעו בעלי החברה הצעת מכר
רם דגן |

בתום יום מסחר הפכפך נחתם המסחר בוול-סטריט בעליות שערים. צמצום מפתיע בגרעון המסחרי של ארה"ב, כמו ירידה של כ-3% במחירי הנפט אשר נרשמה על רקע דוח המלאים השבועי, תרמו למגמה החיובית. כמו כן הגיבו היום מניות הטכנולוגיה בחיוב לרווחים הנאים שהציגה ענקית הטכנולוגיה, סיסקו.

לקראת אמצע יום המסחר נרשמה צניחה חדה באינדקסים המובילים של השוק, זאת לאחר שבכלי התקשורת האמריקניים פורסם, כי הבית הלבן וגבעת הקפיטול פונו לאחר שבשמי וואשינגטון אותר כלי טיס חד מנועי שטס במרחב האווירי של העיר ללא אישור. שני מטוסי קרב שהוזנקו לעברו והסיטו אותו ממסלולו איפשרו לאנשי הממשל לפרסם הודעת הרגעה שהחזירה את השוק לעליות.

מדד הנאסד"ק חתם את היום בעליה של 0.44% ל-1,971 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עלה ב-0.18% ל-10,299 נקודות. מחירי הנפט רשמו היום נפילה של 3% ל-50.45 דולר לחבית.

צמצום מפתיע בגרעון הסחר של ארה"ב

גרעון הסחר של ארה"ב - ההפרש שבין סך היצוא והיבוא של המדינה, הצטמצם באופן מפתיע במהלך חודש מארס האחרון ב-9.2% לעומת הגרעון שנרשם בחודש פברואר. סך הגירעון הסתכם בכ-55 מיליארד דולר. בשוק ציפו האנליסטים שגם במארס ירשם שיא שלילי חדש, בדיוק כפי שהתרחש בפברואר.

לקראת אמצע יום המסחר פורסם דוח עתודות הנפט השבועי של ארה"ב. לצד גידול נמוך מן הצפוי ברמת מלאי הבנזין של המדינה נרשם גידול חד במלאי הנפט הגולמי, זה השבוע השלישי ברציפות. סך הכל גדל מלאי הנפט הגולמי של ארה"ב ב-2.7 מיליון חביות לעומת צפי לגידול של 1.5 מיליון בלבד. מלאי הנפט הגולמי של המדינה שב לרמות בהן היה בפעם האחרונה במארס 2002.

במסחר עצמו

מניות סיסקו (CSCO) נסחרו היום בעליה של 1.76%. החברה דיווחה אמש, לאחר הנעילה, על רווח של 1.4 מיליארד דולר ובנטרול הוצאות חד פעמיות 23 סנט - גבוה בסנט מהתחזיות. ההכנסות הסתכמו ב-6.2 מיליארד דולר - גידול של 10% לעומת רבעון מקביל וגבוה מהתחזיות ל-6.15 מיליארד דולר. אם לא די בכך, הרי שסיסקו סיפקה גם תחזיות אופטימיות לרבעון הנוכחי. היא צופה כעת מכירות של 6.45-6.6 מיליארד דולר, בעוד האנליסטים צופים לה מכירות בטווח של 6.25-6.69 מיליארד דולר, עם ממוצע תחזיות של 6.47 מיליארד דולר. סיסקו נסחרת בשעה זו שלאחר המסחר בעליה צנועה של 0.22%.

יאהו! (YHOO) שודיעה אמש, לאחר הנעילה, על השקת שרות מוזיקה חדש ברש למנוייה נסחרה בעליה של 2%. השרות של יאהו יתחרה בזה שמספקות רילנטוורקס (RNWK), רפסודי ונאפסטר (NAPS). מניותהן צנחו בתגובה בשיעורים חדים של 27.5% ו-21%, בהתאמה. אפל הצטרפה בירידה של 3.16% למרות שאינה פעילה בתחום באופן ישיר, כי אם באמצעות מכשירי ה-IPOD שהיא מייצרת.

ישראליות

ליפמן הנדסה אלקטרונית נסחרה בתגובה להודעתה מאמש, כי מחיר המניה, במסגרת הצעת המכר לציבור של 1.973 מיליון מניות רגילות של החברה על ידי חלק מבעלי מניותיה, נקבע ל-29.75 דולר למניה - נמוך בכ-2.4% ממחיר הסגירה של המניה אמש בוול סטריט. הצעת המכר תתבצע באמצעות מריל לינץ' ושות', אשר ישמשו כחתמי ההנפקה. לחתמים הוקנתה זכות לרכוש עד 295,956 מניות נוספות מחלק מבעלי המניות המוכרים, במטרה לתת מענה לעודפי ביקוש אפשריים. מניות החברה הגיבו בעליה של 1.9%.

אם-סיסטמס רשמה עליה חדה של 5.9%. בשבוע הבא צפויה מיקרוסופט להשיק את קונסולת המשחקים החדשה שלה, ה-XBOX 2. למרות שאין דיווחים רשמיים, המשקיעים מתייחסים בימים האחרונים לפרסומה של אם-סיסטמס בחודש שעבר, כי היא מפתחת בעבור מיקרוסופט שבב מיוחד לקונוסלה החדשה. על פי ההערכות, במידה ואכן תשתפנה שתי החברות פעולה בתחום צפויה אם-סיסטמס להינות מהשקת המוצר החדש של מיקרוסופט.

מניותה של חברת הנדל"ן הישראלית, אקוויטי 1 ירדו ב-0.55%, זאת למרות שהחברה שבשליטת איש העסקים, חיים קצמן, הודיעה, כי האנלסטים של חברת דירוג האשראי, מודיס חזרו על דירוג חוב של BAA3 לאגרות החוב של החברה, ואף צרפו לדרוג הזה הערכה חיובית באשר לעתיד, זאת בעיקר לאור ההערכות שאקוויטי 1 תפעל להקטנת גודל ועלויות החוב שלה.

ארוטק אבדה 3.9%. ברבעון הראשון של השנה רשמה החברה זינוק של 45% במכירות שהסתכמו בכ-10.3 מיליון דולר, אולם אלו הגיעו בעיקר על רקע מסע הרכש המאסיבי שבצעה החברה בשנה האחרונה. למרות הגידול בהכנסות המשיכה החברה להפסיד ורשמה הפסד של 2.5 מיליון דולר, בדומה להפסד שרשמה בתקופה המקבילה אשתקד. בארוטק אמרו היום, כי תוצאות חזקות ברבעון השני של 2005 צריכות לסייע להחברה לעמוד בכל זאת בתחזיות המוקדמות יותר לגידול שנתי של 25% בהכנסות השנה.

מניות גורונט קרסו גם היום ואיבדו 17.5% לאחר הנפילה החדה שרשמה המניה אמש. אתמול פרסמה החברה את דוחות הרבעון הראשון של השנה בהם הציגה התרחבות של 76% בהפסד הרבעוני לרמה של 1.5 מיליון דולר לעומת הרבעון האחרון של 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.