וול-סטריט חתמה בעליות: גורונט קרסה ב-17.5%
בתום יום מסחר הפכפך נחתם המסחר בוול-סטריט בעליות שערים. צמצום מפתיע בגרעון המסחרי של ארה"ב, כמו ירידה של כ-3% במחירי הנפט אשר נרשמה על רקע דוח המלאים השבועי, תרמו למגמה החיובית. כמו כן הגיבו היום מניות הטכנולוגיה בחיוב לרווחים הנאים שהציגה ענקית הטכנולוגיה, סיסקו.
לקראת אמצע יום המסחר נרשמה צניחה חדה באינדקסים המובילים של השוק, זאת לאחר שבכלי התקשורת האמריקניים פורסם, כי הבית הלבן וגבעת הקפיטול פונו לאחר שבשמי וואשינגטון אותר כלי טיס חד מנועי שטס במרחב האווירי של העיר ללא אישור. שני מטוסי קרב שהוזנקו לעברו והסיטו אותו ממסלולו איפשרו לאנשי הממשל לפרסם הודעת הרגעה שהחזירה את השוק לעליות.
מדד הנאסד"ק חתם את היום בעליה של 0.44% ל-1,971 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עלה ב-0.18% ל-10,299 נקודות. מחירי הנפט רשמו היום נפילה של 3% ל-50.45 דולר לחבית.
צמצום מפתיע בגרעון הסחר של ארה"ב
גרעון הסחר של ארה"ב - ההפרש שבין סך היצוא והיבוא של המדינה, הצטמצם באופן מפתיע במהלך חודש מארס האחרון ב-9.2% לעומת הגרעון שנרשם בחודש פברואר. סך הגירעון הסתכם בכ-55 מיליארד דולר. בשוק ציפו האנליסטים שגם במארס ירשם שיא שלילי חדש, בדיוק כפי שהתרחש בפברואר.
לקראת אמצע יום המסחר פורסם דוח עתודות הנפט השבועי של ארה"ב. לצד גידול נמוך מן הצפוי ברמת מלאי הבנזין של המדינה נרשם גידול חד במלאי הנפט הגולמי, זה השבוע השלישי ברציפות. סך הכל גדל מלאי הנפט הגולמי של ארה"ב ב-2.7 מיליון חביות לעומת צפי לגידול של 1.5 מיליון בלבד. מלאי הנפט הגולמי של המדינה שב לרמות בהן היה בפעם האחרונה במארס 2002.
במסחר עצמו
מניות סיסקו (CSCO) נסחרו היום בעליה של 1.76%. החברה דיווחה אמש, לאחר הנעילה, על רווח של 1.4 מיליארד דולר ובנטרול הוצאות חד פעמיות 23 סנט - גבוה בסנט מהתחזיות. ההכנסות הסתכמו ב-6.2 מיליארד דולר - גידול של 10% לעומת רבעון מקביל וגבוה מהתחזיות ל-6.15 מיליארד דולר. אם לא די בכך, הרי שסיסקו סיפקה גם תחזיות אופטימיות לרבעון הנוכחי. היא צופה כעת מכירות של 6.45-6.6 מיליארד דולר, בעוד האנליסטים צופים לה מכירות בטווח של 6.25-6.69 מיליארד דולר, עם ממוצע תחזיות של 6.47 מיליארד דולר. סיסקו נסחרת בשעה זו שלאחר המסחר בעליה צנועה של 0.22%.
יאהו! (YHOO) שודיעה אמש, לאחר הנעילה, על השקת שרות מוזיקה חדש ברש למנוייה נסחרה בעליה של 2%. השרות של יאהו יתחרה בזה שמספקות רילנטוורקס (RNWK), רפסודי ונאפסטר (NAPS). מניותהן צנחו בתגובה בשיעורים חדים של 27.5% ו-21%, בהתאמה. אפל הצטרפה בירידה של 3.16% למרות שאינה פעילה בתחום באופן ישיר, כי אם באמצעות מכשירי ה-IPOD שהיא מייצרת.
ישראליות
ליפמן הנדסה אלקטרונית נסחרה בתגובה להודעתה מאמש, כי מחיר המניה, במסגרת הצעת המכר לציבור של 1.973 מיליון מניות רגילות של החברה על ידי חלק מבעלי מניותיה, נקבע ל-29.75 דולר למניה - נמוך בכ-2.4% ממחיר הסגירה של המניה אמש בוול סטריט. הצעת המכר תתבצע באמצעות מריל לינץ' ושות', אשר ישמשו כחתמי ההנפקה. לחתמים הוקנתה זכות לרכוש עד 295,956 מניות נוספות מחלק מבעלי המניות המוכרים, במטרה לתת מענה לעודפי ביקוש אפשריים. מניות החברה הגיבו בעליה של 1.9%.
אם-סיסטמס רשמה עליה חדה של 5.9%. בשבוע הבא צפויה מיקרוסופט להשיק את קונסולת המשחקים החדשה שלה, ה-XBOX 2. למרות שאין דיווחים רשמיים, המשקיעים מתייחסים בימים האחרונים לפרסומה של אם-סיסטמס בחודש שעבר, כי היא מפתחת בעבור מיקרוסופט שבב מיוחד לקונוסלה החדשה. על פי ההערכות, במידה ואכן תשתפנה שתי החברות פעולה בתחום צפויה אם-סיסטמס להינות מהשקת המוצר החדש של מיקרוסופט.
מניותה של חברת הנדל"ן הישראלית, אקוויטי 1 ירדו ב-0.55%, זאת למרות שהחברה שבשליטת איש העסקים, חיים קצמן, הודיעה, כי האנלסטים של חברת דירוג האשראי, מודיס חזרו על דירוג חוב של BAA3 לאגרות החוב של החברה, ואף צרפו לדרוג הזה הערכה חיובית באשר לעתיד, זאת בעיקר לאור ההערכות שאקוויטי 1 תפעל להקטנת גודל ועלויות החוב שלה.
ארוטק אבדה 3.9%. ברבעון הראשון של השנה רשמה החברה זינוק של 45% במכירות שהסתכמו בכ-10.3 מיליון דולר, אולם אלו הגיעו בעיקר על רקע מסע הרכש המאסיבי שבצעה החברה בשנה האחרונה. למרות הגידול בהכנסות המשיכה החברה להפסיד ורשמה הפסד של 2.5 מיליון דולר, בדומה להפסד שרשמה בתקופה המקבילה אשתקד. בארוטק אמרו היום, כי תוצאות חזקות ברבעון השני של 2005 צריכות לסייע להחברה לעמוד בכל זאת בתחזיות המוקדמות יותר לגידול שנתי של 25% בהכנסות השנה.
מניות גורונט קרסו גם היום ואיבדו 17.5% לאחר הנפילה החדה שרשמה המניה אמש. אתמול פרסמה החברה את דוחות הרבעון הראשון של השנה בהם הציגה התרחבות של 76% בהפסד הרבעוני לרמה של 1.5 מיליון דולר לעומת הרבעון האחרון של 2004.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
