כספומט הבינלאומי בנק עו"ש כסף משיכת כסף
צילום: Bizportal

הוצאה חודשית ממוצעת של משק בית על עו"ש - 25.1 שקל

בנק ישראל: מאז 2011, חלה ירידה של למעלה מ-14.5% בעלויות ניהול חשבון בנק

מורן ישעיהו | (2)

העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית, למחצית הראשונה של שנת 2017, הסתכמה בכ-25.1 שקל, לעומת 24.8 שקל בשנת 2016, כך על פי נתונים שפרסם היום בנק ישראל.

כמו כן, מאז 2011 ועד יוני 2017, חלה ירידה של כ-14.6% בסך העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית. עלות זו מורכבת מעלות פעילות העו"ש אשר ירדה בכ-33%, ומעלות כרטיסי אשראי אשר עלתה בכ-27%, עלייה שנובעת ממגמת גידול בכמות הכרטיסים שמחזיקים לקוחות בחשבון בודד.

לפי בנק ישראל, בשנת 2017 נכנסו לתוקפן מספר הנחיות שמשמעותן הפחתה נוספת בעמלות בגין השירות הבנקאי. במסגרת זו, החל מ-1 בנובמבר 2017, עמלות כל השירותים הניתנים באמצעים הישירים הופחתו לעומת העמלות אשר נגבות כשמבוצעות באמצעות פקיד. זאת במטרה להבטיח שהחיסכון מההתייעלות "מגולגל" לצרכנים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 13/02/2018 12:23
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל, כחלק מהמאמץ לצמצם שימוש במזומן [וכסף שחור בצידו] צריך לעודד ולדחוף את הציבור לשימוש בכרטיסי חיוב/אשראי ובמקביל לחייב את הבנקים להוזיל מהותית את העמלה החודשית הנגבית על הכרטיסים. גם ככה הם גובים מבית העסק [שמגלגל את העמלה על הלקוח], למה לגבות גם מאיתנו כל חודש בנוסף?
  • 1.
    עוש חינם 12/02/2018 13:50
    הגב לתגובה זו
    טוענים שהעמלות בישראל בין הנמוכות ומתסירים את העובדה שבחו"ל לא משלמים עמלות כלל על חשבונות עו"ש רגילים. כן משלמים עמלות חודשיות על חשבונות שנותנים ריבית על יתרת זכות, מציעים כיסוי בטוחי לדירה וכו'. יכולים לגבות עמלות ניהול, אם מודבר בחשבון נוסף באותו הבנקף אך סתם חשבון עו"ש? זו המצאה ישראלית. יחד עם עמלות שורה אגב.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.