הוצאה חודשית ממוצעת של משק בית על עו"ש - 25.1 שקל
בנק ישראל: מאז 2011, חלה ירידה של למעלה מ-14.5% בעלויות ניהול חשבון בנק
העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית, למחצית הראשונה של שנת 2017, הסתכמה בכ-25.1 שקל, לעומת 24.8 שקל בשנת 2016, כך על פי נתונים שפרסם היום בנק ישראל.
כמו כן, מאז 2011 ועד יוני 2017, חלה ירידה של כ-14.6% בסך העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית. עלות זו מורכבת מעלות פעילות העו"ש אשר ירדה בכ-33%, ומעלות כרטיסי אשראי אשר עלתה בכ-27%, עלייה שנובעת ממגמת גידול בכמות הכרטיסים שמחזיקים לקוחות בחשבון בודד.
לפי בנק ישראל, בשנת 2017 נכנסו לתוקפן מספר הנחיות שמשמעותן הפחתה נוספת בעמלות בגין השירות הבנקאי. במסגרת זו, החל מ-1 בנובמבר 2017, עמלות כל השירותים הניתנים באמצעים הישירים הופחתו לעומת העמלות אשר נגבות כשמבוצעות באמצעות פקיד. זאת במטרה להבטיח שהחיסכון מההתייעלות "מגולגל" לצרכנים.
- 2.אזרח 13/02/2018 12:23הגב לתגובה זובנק ישראל, כחלק מהמאמץ לצמצם שימוש במזומן [וכסף שחור בצידו] צריך לעודד ולדחוף את הציבור לשימוש בכרטיסי חיוב/אשראי ובמקביל לחייב את הבנקים להוזיל מהותית את העמלה החודשית הנגבית על הכרטיסים. גם ככה הם גובים מבית העסק [שמגלגל את העמלה על הלקוח], למה לגבות גם מאיתנו כל חודש בנוסף?
- 1.עוש חינם 12/02/2018 13:50הגב לתגובה זוטוענים שהעמלות בישראל בין הנמוכות ומתסירים את העובדה שבחו"ל לא משלמים עמלות כלל על חשבונות עו"ש רגילים. כן משלמים עמלות חודשיות על חשבונות שנותנים ריבית על יתרת זכות, מציעים כיסוי בטוחי לדירה וכו'. יכולים לגבות עמלות ניהול, אם מודבר בחשבון נוסף באותו הבנקף אך סתם חשבון עו"ש? זו המצאה ישראלית. יחד עם עמלות שורה אגב.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
