הוצאה חודשית ממוצעת של משק בית על עו"ש - 25.1 שקל
בנק ישראל: מאז 2011, חלה ירידה של למעלה מ-14.5% בעלויות ניהול חשבון בנק
העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית, למחצית הראשונה של שנת 2017, הסתכמה בכ-25.1 שקל, לעומת 24.8 שקל בשנת 2016, כך על פי נתונים שפרסם היום בנק ישראל.
כמו כן, מאז 2011 ועד יוני 2017, חלה ירידה של כ-14.6% בסך העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית. עלות זו מורכבת מעלות פעילות העו"ש אשר ירדה בכ-33%, ומעלות כרטיסי אשראי אשר עלתה בכ-27%, עלייה שנובעת ממגמת גידול בכמות הכרטיסים שמחזיקים לקוחות בחשבון בודד.
לפי בנק ישראל, בשנת 2017 נכנסו לתוקפן מספר הנחיות שמשמעותן הפחתה נוספת בעמלות בגין השירות הבנקאי. במסגרת זו, החל מ-1 בנובמבר 2017, עמלות כל השירותים הניתנים באמצעים הישירים הופחתו לעומת העמלות אשר נגבות כשמבוצעות באמצעות פקיד. זאת במטרה להבטיח שהחיסכון מההתייעלות "מגולגל" לצרכנים.
- 2.אזרח 13/02/2018 12:23הגב לתגובה זובנק ישראל, כחלק מהמאמץ לצמצם שימוש במזומן [וכסף שחור בצידו] צריך לעודד ולדחוף את הציבור לשימוש בכרטיסי חיוב/אשראי ובמקביל לחייב את הבנקים להוזיל מהותית את העמלה החודשית הנגבית על הכרטיסים. גם ככה הם גובים מבית העסק [שמגלגל את העמלה על הלקוח], למה לגבות גם מאיתנו כל חודש בנוסף?
- 1.עוש חינם 12/02/2018 13:50הגב לתגובה זוטוענים שהעמלות בישראל בין הנמוכות ומתסירים את העובדה שבחו"ל לא משלמים עמלות כלל על חשבונות עו"ש רגילים. כן משלמים עמלות חודשיות על חשבונות שנותנים ריבית על יתרת זכות, מציעים כיסוי בטוחי לדירה וכו'. יכולים לגבות עמלות ניהול, אם מודבר בחשבון נוסף באותו הבנקף אך סתם חשבון עו"ש? זו המצאה ישראלית. יחד עם עמלות שורה אגב.
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
הדס מינקה ברנד"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"
הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל
כלכלה תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.
היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".
אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".
מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.
- האיחוד האירופי בין קריסה סופית להתעוררות
- הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח לצד ריסון באינפלציה – מה זה אומר על הריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".
