אקירוב ישלם להילטון 20 מיליון: נדחתה תביעתו נגד פסק בוררות בינו לבין הילטון
סכסוך רב שנים בין חברת הנכסים אלרוב נדלן שבשליטת איש העסקים אלפרד אקירוב לבין חברת הניהול הילטון הגיע היום לסיומו בבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את תביעת אלרוב לבטל את פסק הבורר שחייב אותו לשלם להילטון 20 מיליון דולר. (בפברואר 2009 ביקשה חברת אלרוב לבטל את פסק הבורר בשל ניגוד עניינים).
ראשיתו של הסכסוך לפני 10 שנים, בטענת אקירוב על כך שהילטון לא ניהלה את המלון בירושלים (מצודת דוד) בסטנדרטים הנדרשים. באותה עת הגישה חברת אלרוב מלונות, מקבוצת אלרוב שבבעלות אקירוב, הבעלים של מלון מצודת דוד (מלון הילטון ירושלים לשעבר), תביעה בסכום של 70 מיליון דולר נגד הילטון אינטרנשיונל העולמית ונגד הילטון ישראל, חברת הניהול של המלון לשעבר.
אלרוב טענה בתביעה, כי למלון נגרמו נזקים כתוצאה מהפרותיה של הילטון את הסכם הניהול בשל ניהול כושל ולקוי של המלון. התביעה הוגשה כתביעה נגדית במסגרת הליכי בוררות שהתנהלו בין הילטון לאלרוב בפני הבורר עו"ד ד"ר ישראל לשם.
בעקבות הבוררות טען אקירוב, כי עו"ד ד"ר ישראל לשם (הבורר), שותף בכיר במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדווין ושות', לא דיווח לצדדים כי שותף במשרדו, טיפל במהלך הבוררות ברישום שעבודים בישראל על נכסים של הילטון לטובת צד שלישי.
הבורר הבהיר כי מדובר ברישום שעבודים לטובת צד שלישי, שאין להם קשר להליך הבוררות, שכן משרדו לא ייצג את הילטון.
ביהמ"ש קיבל את טענות הילטון באמצעות עורכי הדין אלקס הרטמן וחגי דורון ממשרד ש.הורוביץ ושות' וקבע, בין היתר, כי הבורר התנהל כראוי וכי האמון שנתנה אלרוב בבורר נפסק רק כאשר הפסידה בבוררות.
בנוסף קבע בית המשפט כי מדובר בחיפוש אמתלה לאחר מעשה לביטול הפסק. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן פסקה, כי לא קיים חשש ממשי למשוא פנים המחייב פסילת הבורר. היא הדגישה כי ככל שהליך הבוררות מתקדם יש להגביל את אפשרותו של צד כלשהו לטעון כנגד הבורר.
- 1.כדאי היה לציין בכתבה 19/07/2011 22:35הגב לתגובה זואלרוב נדלן הודיעה זאת היום במאיה
- יונתה 20/07/2011 09:36הגב לתגובה זומחזק היום.. נסחרת במחיר שפל, תחזור ל14000 בקרוב. יש לך מושג מתי יש פרסום דוחות?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
