בבוקר שאחרי הורדת הדרוג: הבנקים בפורטוגל חוטפים, המדד הספרדי נופל כ-1.5%
החדשות העגומות שהגיעו אמש מכיוונה של סוכנות דירוג האשראי מודיס, לפיהן היא מורידה את דירוג האשראי של ממשלת פורטוגל בארבע נקודות אל מתחת לסף ההשקעה של משקיעים מוסדיים, ואת הדירוג של האג"ח של ממשלת פורטוגל מ-Ba1 לדרגת "אג"ח זבל", שולחות את המדדים המובילים באירופה לירידות ואת הבורסות של פורטוגל, ספרד ואירלנד לנפילות חדות. להורדת הדירוג צירפה מודיס תחזית קודרת לפיה פורטוגל לא תוכל לגייס הון בבורסה לפני תום 2013 ויתכן שאף מעבר לכך.
תגובת בעלי האג"ח הממשלתיות של פורטוגל לא אחרה להגיע, ובשעות אלה נופלות האג"ח כמו אבן בבריכה, כאשר התשואה לפידיון של האג"ח לשנתיים נוסקת לכ-14.6% והתשואה לפידיון על האג"ח ל-10 שנים, ממריאה לכ-12.7%.
מדד ה-Stoxx 600 האירופאי צונח כעת בכ-0.4%. בפורטוגל צולל מדד ה-PSI 20 בכ-2% בהובלת מניות הבנקים והגופים הפיננסיים. מניית בנק קומרשל פורטוגיז מתרסקת כ-6.1%, מניית בנק BPI מאבדת כ-5% מערכה, בנק אספיריטו סאנטו נופל כ-3.6% ובנק Banif SGPS צונח בכ-5.6%.
בספרד, אבן ריחיים נוספת על צווארה של אירופה, מאבד מדד ה-IBEX 35 כ-1.45% מערכו, וגם כאן מובילות מניות הבנקים את הסנטימנט השלילי. בנק BBVA צונח כ-2.3%, בנק Santander נופל כ-2.2% ובנק Popular Espanol, שמחזיק במניות של בנקים פורטוגזים ובאג"ח של ממשלת פורטוגל, מאבד כ-2.3%.
למרות העננים שמתקדרים הבוקר מעל שמי אירופה, טוען מנהל יחידת המחקר האסטרטגי בבנק ג'וליוס-ביר כי, המכירות במניות עשויות להיות מוגבלות לרף מסוים, שכן לדעתו, הבעיות בפורטוגל, ספרד ואירלנד כבר מתומחרות במחירי המניות של הבנקים במדינות אלה.
כאמור, המגמה השלילית גוררת איתה את הסביבה כולה ובשעה זו יורדים כמעט כל המדדים בגוש האירו. הדאקס הגרמני נופל כ-0.2%, כאשר מניות הבנקים חוטפות הכי חזק. מניית דויטשה בנק צונחת 1.3% וקומרס בנק משילה 2.4%.
בפאריז מאבד מדד הקאק כ-0.5% כאשר מניית קרדיט אגריקול יורדת כ-2%, וסוסיאטה ג'נרלה צונחת כ-2.3%. מניית BNP Paribas נופלת כ-1.7%.
גם לונדון נגררת אחר הנתונים הפיננסים הגרועים שמגיעים מהיבשת, ובשעה זו נופל הפוטסי בכ-0.5%. כאן מובילות את הירידות מניית הרויאל בנק אוף סקוטלנד שצונחת בכ-2.3% ומניית בנק ברקליס שמשילה כ-2.6%.
המדינה הבאה שתהיה במוקד תשומת הלב של המשקיעים היא אירלנד. בשעה זו נסחר המדד המוביל של אירלנד בירידה של כ-0.14%. היום ינחתו בדבלין בכירים מהאיחוד האירופי והבנק המרכזי באירופה כדי לדון בחבילת הסיוע למדינה.
ובחזרה לפורטוגל. מוקדם יותר השנה קיבלה המדינה סיוע של כ-78 מיליארד אירו. בתמורה התחייבה הממשלה הפורטוגזית לנקוט צעדי צנע מחמירים כדי לקצץ את הגרעון לכ-5.9% מהתמ"ג. במודיס מודים שפורטוגל עומדת ביעדים שהוצבו לה, אולם מביעים חשש מכך שאם בשלב מסוים היא לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, המשקיעים הפרטיים יאלצו לשאת בחלק מהנטל כפי שקורה ביוון.
בתגובה הביעו כמה שרי אוצר אירופאים את בטחונם כי פורטוגל תעמוד ביעדים. הם טענו שבשלב זה לא עומד על הפרק סיוע נוסף, שכן להערכתם, הסיוע שפורטוגל קיבלה יספיק.
- 5.עזי 06/07/2011 14:02הגב לתגובה זומי זה נביא השקר התורן מבנק גולויס-ביר הזורק תחזית שיקרית כי המכירות במניות עשויות להיות מוגבלות לרף מסויים? מאחר שלדעתו הבעיות בפורטוגל ,ספרד,ואירלנד כבר מתומחרות במחיר המניות ? המצב הכלכלי במדינות אלו נמצא במצב רעלכן תחזית זו הינה שיקרית ומאחזת עיניים.
- די לבלבל את המוח (ל"ת)די לבלבל את המוח 06/07/2011 14:20הגב לתגובה זו
- 4.הסייח השחור 06/07/2011 13:30הגב לתגובה זובורסה של נוכלים באירופה הבלאגן ומי יורד הכי הרבה בארץ שהמצב פי כמה וכמה יותר טוב
- 3.פורטוגל כבר מתומחרת !! (ל"ת)דני 06/07/2011 13:26הגב לתגובה זו
- 2.נופל,,,,,,רק אחוז וחצי עושים סיפור מכל נאד (ל"ת)ד 06/07/2011 13:25הגב לתגובה זו
- 1.צאו דחוף מגבעות ומודיעין- טיפשים חבל על הכסף! (ל"ת)אנליסט (בית השקעות) 06/07/2011 13:00הגב לתגובה זו
- יעקב 06/07/2011 14:20הגב לתגובה זוגבעות מדפיסה כל יום 260000 אלף שקל האם יש עוד חברה שמדפיסה במזומן כל כך הרבה כסף והוצאות הפקה למשך שנה עולים מיליון דולר !!! אתה מנסה ליקנות יהלומים בחינם !!!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
